מוצרי חלב / צילום: איל יצהר
נתוני מועצת החלב חושפים שינוי מגמה בהרגלי הצריכה בישראל: צריכת החלב הניגר נמצאת בנסיגה הדרגתית, בעוד הביקוש לגבינות קשות ולמוצרי פרימיום נמצא בעלייה מתמדת - למרות המחיר הגבוה. המגמה מוסברת בשילוב בין זינוק בפופולריות של תחליפי החלב הצמחיים לבין המחסורים התכופים בחלב המפוקח שנרשם ברשתות השיווק בשנה האחרונה.
● האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?
● רפורמת החלב לא פוצלה מחוק ההסדרים
לצד השינוי בטעמים, העלייה ברמת החיים בישראל מביאה לעלייה בביקוש לגבינות קשות, שתהליך יבואן נחשב לפשוט לוגיסטית אך נותר מוגבל וריכוזי. כמענה לכך, הרפורמה המתוכננת בענף כוללת פתיחה נרחבת של היבוא לגבינות, לצד מהלך להסטת עודפי החלב המקומי לייצור חלב ניגר.
לאן נעלם החלב?
למרות שהחלב הניגר נותר המק"ט (מוצר בודד) הנמכר ביותר ברשתות השיווק, מעמדו האסטרטגי בסל הקניות הישראלי הולך ונשחק. מבט על נתוני העשור האחרון חושף פער דרמטי: ב־2015 צרכו הישראלים 439 מיליון ליטר חלב מפוסטר, נתון שטיפס עד ל־451 מיליון ליטר בלבד ב־2024 - עלייה צנועה של 2.6%. אלא שבתקופה זו האוכלוסייה בישראל רשמה זינוק משמעותי, מ־8.4 מיליון נפש לכמעט 10 מיליון איש. בחישוב לנפש, צריכת החלב למעשה ירדה ב־13.8%. הנתונים הללו מבהירים כי המוצר שנחשב בעבר לעוגן בסיסי בכל מקרר ביתי, הופך להרבה פחות מובן מאליו בתפריט הישראלי הנוכחי.
אחד המנועים המרכזיים מאחורי השחיקה בצריכת החלב הוא הזינוק בפופולריות של תחליפי החלב הצמחיים. נתח השוק של התחליפים, שעמד על 31% בלבד ב־2018, זינק ל־46% ב־2024. בקצב הזה, ייתכן כי בשנים הקרובות נראה לראשונה שוק שרובו אינו מבוסס על חלב פרה.
המגמה הזו, שמועצת החלב מגדירה ככלל־עולמית, מקבלת בישראל רוח גבית משילוב של גורמים: החל מעלייה במודעות לטבעונות ולרגישות ללקטוז, ועד ליתרונות הכשרות שמאפשרים צריכת "חלב" בסיום ארוחה בשרית.
אולם לצד העדפות הטעם, נראה כי גם המחסורים התכופים ברשתות השיווק דוחפים את הצרכנים לחפש אלטרנטיבות. מחסורים אלה הועצמו בתקופה האחרונה על רקע מאבקי הרפורמה בענף ושביתת הרפתנים, שהפכו את מציאת קרטון החלב המפוקח למשימה מורכבת עבור הצרכן הממוצע.
קמבבר יקרה ב־200%
משק החלב הישראלי פועל במודל ריכוזי שבו משרד החקלאות ומועצת החלב קובעים מכסות ייצור שנתיות. הגבלה זו, האוסרת על ייצור מעבר למכסה שנקבעה, מצמצמת את ההיצע ומובילה לעלייה במחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להגן כלכלית על היצרנים ולהבטיח את רווחיותם.
על־פי נתוני מועצת החלב, מחיר ליטר חלב גולמי בישראל עומד על כ־2.4 שקלים, לעומת ממוצע של כ־1.8 שקלים באיחוד האירופי. אומנם חלק מהפער נובע מהטבות מע"מ שמהן נהנים מוצרי המזון באירופה, אך אין בכך כדי להסביר את מלוא הפער, העומד על כשליש ממחיר המוצר. מנגד, מוצרי החלב הבסיסיים בישראל נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי המגביל את המחיר לצרכן.
המרווח המצומצם שנוצר בין המחיר המפוקח ליצרן לבין המחיר לצרכן מוביל למחסורים תקופתיים עם כל תנודה בביקוש, כפי שקורה לעתים קרובות סביב חגי תשרי. במוצרים שאינם תחת פיקוח, העלויות הגבוהות מגולגלות ישירות אל הצרכנים, כאשר נתוני האוצר מצביעים על פער מחירים של 48% בין מוצרי החלב בישראל לממוצע ה־OECD.
הפער במחירי מוצרי החלב בולט במיוחד בגזרת הגבינות הקשות. לפי משרד האוצר, מחירי גבינות כמו אמנטל, ברי וקממבר בישראל גבוהים בכ־200% בהשוואה לעולם.
למרות המחיר המאמיר, העלייה ברמת החיים מביאה לגידול עקבי בביקוש: בעשור שבין 2015 ל־2024 זינקה צריכת הגבינות הקשות ב־32% והגיעה ל־46 אלף טון - עלייה של 11% לנפש.
מבחינה לוגיסטית, הגבינות הקשות נחשבות לסחורה נוחה ליבוא בשל חיי המדף הארוכים, בניגוד לחלב הניגר שזמן המדף הקצר שלו הופך את יבואו למורכב ומסוכן כלכלית. עובדה זו הוכחה בניסיון היבוא האחרון, כאשר רק ויליפוד העבירה משלוחי חלב, וגם הם הגיעו באיחור ולא נתנו מענה למחסורי ראש השנה. בגבינות הקשות, החסם הוא רגולטורי: מכסים גבוהים במיוחד, שנועדו להגן על הייצור המקומי.
במקור, פתיחת השוק והורדת המכסים תוכננו כשלב האחרון ברפורמה, שנועד לצאת לפועל רק ב־2027 לאחר הסרת החסמים על הייצור המקומי והפיצויים לרפתנים. אולם בשל מאבק הרפתנים, הוחלט באוצר להקדים את המהלך ולשלש את המכסות הפטורות ממכס. כיום, העתיד תלוי בתוצאות המשא־ומתן המתנהל בין משרדי האוצר והחקלאות לבין נציגי הענף במטרה להביא לרפורמה; כך שעוד לא ברור אם נהנה מגבינות כאלה בקרוב, או שהגבינות המיובאות יישארו כלי מיקוח על שולחן הדיונים.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נתוני מועצת החלב מצביעים על כך שהציבור הישראלי צורך יותר גבינות קשות. כאשר מחירי הגבינות הללו בישראל יקרים פי שניים בהשוואה לאירופה, המשמעות היא שהצרכן הישראלי נאלץ לשלם יותר ויותר כדי לממן את פער המחירים הזה.
"על רקע זה, רפורמת החלב צפויה להזניק את צריכת הגבינות הקשות ולהפוך אותן לנגישות יותר. להערכת המשרד, ההוזלה תאפשר גם לאוכלוסיות שאינן יכולות להרשות לעצמן את המוצרים הללו כיום, להתחיל ולצרוך אותם".