ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ
15 שנים אחרי קריסתה של החברה ליצוא חקלאי אגרסקו, בית המשפט המחוזי בת"א דחה אתמול (חמישי) את תביעת הענק בסך 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה נגד פירמת רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (EY ישראל), אשר שימשה כרואה החשבון המבקר של החברה. התביעה הוגשה במרץ 2020 על ידי המפרקים, עו"ד ד"ר שלמה נס ורו"ח אלי שפלר.
● בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים
● בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון
השופט מגן אלטוביה קבע, כי "לא הוכח שהנתבעת חרגה מסטנדרט ההתנהגות של 'רואה חשבון מבקר סביר' באופן חריג או כי התקיים קשר סיבתי בין פעולותיה לבין הנזק הנטען". השופט ייחס בהקשר זה משקל לכך שרשות החברות הממשלתיות לא הסתייגה בזמן אמת מהטיפול החשבונאי של EY בחברה.
עוד קבע ביהמ"ש, כי "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, ובפרט במדיניות התשלומים למגדלים (מגדלי התוצרת החקלאית שעבדו עם החברה - ע"ג), בהעדפת שיקולים לאומיים ובאופי פעילותה, ולא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר".
השופט אלטוביה פסק, כי הדוחות הכספיים שערכה EY לא היו "סיבה בלעדיה אין" להשקעה באג"ח החברה או לנזק שנגרם לה. לדבריו, "מדובר בהתנהלות שיטתית ורבת-שנים שהייתה ידועה לגורמים שונים, לרבות בעלי השליטה ונושאי משרה בכירים, אשר התובעים בחרו שלא לתבוע".
אגרקסקו, שהייתה בשליטת המדינה, קרסה ב-2011 והותירה אחריה חובות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. התביעה נגד EY הוגשה כאמור לפני 6 שנים, באמצעות משרד ב.לוינבוק, ונטען בה כי פירמת רואי החשבון התרשלה בתפקידה כמבקרת החברה, כך שפורסמו דוחות כספיים מטעים שהסתירו הפסדים, והחברה המשיכה לפעול ולהפסיד במשך מספר שנים עד לקריסתה.
פירמת רואי החשבון ביקשה מספר פעמים לסלק את התביעה עד הסף - ונדחתה. ביוני 2023 הפך ביהמ"ש העליון את החלטת המחוזי שקיבל את הבקשה, ולאחר חזרתה למחוזי דחה ביהמ"ש בפברואר 2024 עוד שתי בקשות שהגישה EY לסילוקה.
בהחלטתו כעת לדחות את התביעה לגופה, קבע השופט אלטוביה כי אמנם נפלו פגמים ברישום החשבונאי של התשלומים שהעבירה למגדלים. בהקשר זה נקבע, כי "הרישום החשבונאי של התשלומים המיוחדים כ'נכס' לא עמד בדרישות התקינה החשבונאית".
אין ביסוס לאחריות נזיקית
עם זאת, ביהמ"ש קיבל את עמדת EY, אשר יוצגה על ידי עורכי הדין ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום ממשרד קוסטליץ, ולפיה לא הוכחה רשלנות וכי "אין בקביעה זו כשלעצמה כדי לבסס אחריות נזיקית של רואה החשבון המבקר".
עוד נפסק, כי "אין די בהסתמכות על סיווג חשבונאי צר ומבודד כדי לבסס את טענת התובעים לנזק. ייחוס מעמד של גורם שבלעדיו אין לרישום חשבונאי זה, להעמקת חדלות הפירעון של אגרקסקו, יהיה בגדר ראיה נקודתית החוטאת לאמת כעולה מן התמונה הכוללת על פי הראיות שהוצגו בתובענה".
ביהמ"ש הוסיף אמירה עקרונית לגבי אחריותם של רואי חשבון. לפי פסק הדין, "חובת הזהירות של רואה חשבון מבקר נועדה בראש ובראשונה להבטיח הצגה נאותה של מצבה הכספי של החברה ולמנוע הסתמכות מטעה על דוחותיה; היא אינה נועדה לשמש מנגנון 'כפייה' של שינוי מדיניות עסקית, סגירת פעילות או חילוץ מוקדם של נושים, מקום שבו אורגני החברה והמדינה כבעלת שליטה בחרו להמשיך במסלול פעילות מסוים".
לנוכח דחיית התביעה, ביהמ"ש פסק הוצאות בגובה 140 אלף שקל לטובת EY.