בהחלטה דרמטית שניתנה אמש (ו'), קבעו שופטי בית המשפט העליון של ארה"ב כי המכסים הגלובליים של הנשיא דונלד טראמפ, תוכנית הדגל הכלכלית שלו, לא חוקיים. ברוב של 6 מול 3, הנחיתו השופטים מכה אנושה על מדיניות הנשיא, כזו שנושאת תג מחיר פוטנציאלי של עשרות ואולי אף מאות מיליארדי דולרים. האם כל המכסים בוטלו, כיצד הגיב הבית הלבן ומה צפוי לקרות עכשיו?
● ראיון | המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?
● גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן
מה בדיוק קבע בית המשפט העליון בפסיקה?
שופטי הרוב פסקו כי השימוש שעשה הנשיא בסמכויות המעוגנות בחוקי החירום משנת 1977, אשר כמעט לא מוגבלות, אינו חוקי וחורג מסמכותו. טראמפ עשה שימוש בפרקטיקה זו שכן היא הייתה מהירה ואפקטיבית מבחינתו, ולא דורשת מסלול בירוקרטי ארוך ומסובך. השימוש של טראמפ בסמכות זו נחשב לחריג ותקדימי ביחס לקודמיו. הפסיקה הופכת את מרבית המכסים של הנשיא לבטלים.
האם כלל המכסים בוטלו?
לא, אבל מרביתם כן. בוטלו המכסים שהוצאו מכוח "חוק סמכויות הכלכלה בשעת חירום". אותם מכסים כבר הוכרזו כבטלים בערכאות נמוכות יותר, אך נותרו בתוקף עד להחלטה הנוכחית של בית המשפט העליון. מדובר בין היתר על המכסים ההדדיים, בשיעור של 10% ויותר על סחורות ממדינות שלא הגיעו להסכמי סחר עם ארה"ב. גם על סחורות מישראל קיים מכס מסוג זה בשיעור של 15%.
בנוסף, בוטלו גם היטלים נוספים שהוטלו על סחורות מסוימות ממדינות שונות כמו סין, מקסיקו וקנדה, בטיעון של תרומתן לכאורה למשבר הפנטניל בארה"ב.
אילו מכסים נותרו?
המכסים שנותרו בתוקף הם כאלו שאינם מבוססים על אותה חקיקת חירום אלא על יסודות משפטיים מוצקים יותר. כך למשל, מכסים מיוחדים על פלדה ואלומיניום הוטלו מכוחה של חקיקה אחרת ובדיקות של משרד המסחר של ארה"ב, שקבעו כי יבוא מוצרים אלו עלולים לסכן את הביטחון הלאומי.
מה הייתה עמדתם של השופטים ה"שמרנים"?
מי שחיבר את הפסיקה הוא נשיא העליון ג'ון רוברטס, שנחשב לשמרן. הפסיקה הייתה חד משמעית ולא הותירה מקום לספקות.
רוברטס ציין כי הפרשנות של טראמפ לגבי החוק שגויה, וכי אינו יכול להסתמך על אותו סעיף חירום כסמכות להטלת מכסים. בבית המשפט העליון האמריקאי קיים רוב שמרני, אך הפעם הפסיקה לא התחלקה לפי קווים אידיאולוגיים. נשיא העליון, כמו גם שני שופטים שמרנים נוספים שהצטרפו לעמדתו, מונו על ידי טראמפ עצמו בקדנציה הראשונה. יחד עם שלושה שופטים ליברליים הם הרכיבו רוב של שישה, אל מול שלושה שופטים שמרנים אחרים שנותרו בדעת המיעוט.
כמה כסף נגבה עד כה באמצעות המכסים, והאם הממשל יצטרך להחזיר אותו ליבואנים?
מדובר בסכום עתק שמוערך בכ-175 מיליארדי דולרים שעומד כעת בסימן שאלה. שופטי העליון לא פסקו אם הממשל יצטרך להשיב באופן כולל את הסכום שנגבה, והותירו את ההחלטה לערכאות הנמוכות יותר שידונו בנושא. שאלה נוספת שנותרה פתוחה היא מה יעלה בגורל הסכמי הסחר הרבים שגיבשה ארה"ב מול מדינות שונות בצל מדיניות המכסים.
איך הגיב טראמפ?
הנשיא הגיב בחריפות, הצהיר כי הוא מתכוון להמשיך במדיניותו וכינה שוב ושוב את הפסיקה כ"מגוחכת". אך מעבר למילים, טראמפ עבר למעשים: שעות ספורות לאחר הפסיקה הוא הכריז על מכס חדש ומיידי של 10% על יבוא מכל מדינות העולם.
הערב (ש'), טראמפ הגיב בשנית והחמיר את גובה המכסים. בציוץ ברשת החברתית שלו, הודיע הנשיא כי הוא מעלה את המכסים באופן מיידי ל-15%. הוא כתב שהחלטתו היא תוצאה של "בחינה יסודית, מפורטת ומלאה של פסיקת בית המשפט העליון המגוחכת, הכתובה בצורה גרועה והאנטי-אמריקאית באופן יוצא דופן".
כדי לעשות זאת, טראמפ שלף מיד את 'סעיף 122' לחוק הסחר של 1974. זהו כלי משפטי שמאפשר לנשיא להטיל מכס חירום של עד 15% לתקופה מוגבלת של 150 יום, במטרה לטפל בגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב. בכך הוא למעשה אמר לבית המשפט: "פסלתם לי סמכות אחת? אני אשתמש באחרת". גם פה צפויים לנשיא מאבקים משפטיים, אך בינתיים המכסים החדשים יישארו בתוקף.
"אני מתבייש בחברים מסוימים בבית המשפט, מתבייש לחלוטין, על כך שלא היה להם את האומץ לעשות את מה שנכון עבור המדינה שלנו", אמר טראמפ לכתבים, והתלונן כי מדינות זרות חוגגות כעת ו"רוקדות ברחובות". בנוסף, רמז הנשיא להשפעה זרה על השופטים.
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר כי לפסיקת בית המשפט עשויות להיות תוצאות מעורבות. "בית המשפט העליון לקח מהנשיא את מנוף הלחץ שלו, אבל במובן מסוים, הם הפכו את המנוף שיש לו לדרקוני יותר, כי הם הסכימו שיש לו זכות להטיל אמברגו מלא", אמר בסנט בראיון לתוכנית "The Will Cain Show" ברשת פוקס ניוז. "אנחנו נחזור לאותה רמת מכסים עבור המדינות. זה פשוט ייעשה בצורה פחות ישירה ומעט יותר עקלקלה", הוסיף.
מה הייתה התגובה בשווקים?
שוק המניות שנפתח אמש בירידות על רקע נתוני מאקרו מאכזבים (קצב צמיחה נמוך ואינפלציה גבוהה מהצפי) עבר לעליות במקביל להחלטה. בסופו של דבר, הדאו ננעל בעלייה של חצי אחוז, S&P 500 ב-0.7% ונאסד"ק ב-0.9%.
הדאגה הגדולה יותר היא בשוק החוב הממשלתי, שכן הגירעון עשוי לגדול על רקע החלטת השופטים. את הירידות הובילו איגרות החוב לטווח ארוך, החשופות ביותר לסיכונים פיסקאליים בשנים הבאות. אלו דחפו את תשואות האג"ח ל-30 שנה לעלייה של עד 6 נקודות בסיס לשיעור של 4.75%, לפני שהתמתנו מעט. גם הדולר נחלש, ובכך קטע רצף של ארבעה ימי עליות. בסך הכול, התגובה הייתה מאופקת באופן יחסי.
שר האוצר בסנט שידר מסר מרגיע, ואמר כי הצעדים החדשים שיינקטו על ידי הממשל יקזזו את ההשפעה הפיסקאלית וישאירו את הכנסות המכסים ללא שינוי מהותי בשנת 2026. עם זאת, בשוק מעריכים כי בטווח הקצר, ייתכן שהממשלה תצטרך להגביר את קצב הנפקות האג"ח קצרות המועד כדי לכסות על חסרים כלשהם.
אז מה השורה התחתונה - המכסים חוזרים או לא?
בטווח הקצר התשובה היא חיובית, אבל בגרסה אחרת. טראמפ כבר "עקף" את הפסיקה בעזרת חוק אחר שמאפשר לו להטיל מכס ל-150 יום. אולם, ההבדל הגדול הוא שעכשיו הוא ניצב מול שעון חול. בעוד חמישה חודשים הוא יצטרך את אישור הקונגרס כדי להמשיך, ושם מחכה לו מאבק פוליטי לא פשוט. בינתיים, היבואנים מתכוננים למבול של תביעות כדי לקבל חזרה את 175 מיליארד הדולרים שנגבו מהם.
