גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן
עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

1"גורם ההפחדה": זה מה שיכול למנוע מטראמפ לפתוח במתקפה על טהרן

"כאשר הנשיא טראמפ אמר בינואר כי משחתת אמריקאית עושה את דרכה לאיראן, הוא השווה זאת לכוח שבו השתמש הצבא במבצע הבזק האחרון בונצואלה, ואמר כי היה זה כוח ש'מסוגל להשלים את משימתו במהירות, בעוצמה ובאלימות'", אולם, בניו יורק טיימס בטוחים כי התקיפה באיראן שונה מזו בוונצואלה ועלולה "לגרור את ארה"ב לעימות ממושך".

"בניגוד למבצע המהיר בקראקס, בירת ונצואלה, טראמפ ייתכן ושוקל פעולה צבאית רחבה יותר, מבלי לומר בפומבי מהי מטרתו הסופית", נכתב.

עלי ועז, מארגון International Crisis Group המתמקד בפתרון סכסוכים, אמר לניו יורק טיימס כי בניגוד לונצואלה "במקרה של איראן אין אפשרות צבאית זולה, קלה ונקייה". הוא הוסיף כי אף יש חשש "לסיכון ממשי לאבדות אמריקאיות" והבהיר כי סוגיה זו "תהיה מרכיב מרכזי בשיקוליו של טראמפ, במיוחד בשנת בחירות".

בניגוד לונצואלה, "איראן יכולה להגיב בעוצמה". וזאת משום ש"בעוד שהמרחב האווירי של ונצואלה היה מוגן באופן מוגבל יחסית לפני התקיפה האמריקאית בינואר, לאיראן יש את אחד ממאגרי הטילים הגדולים והמגוונים ביותר במזרח התיכון, לפי מומחים אזוריים. הארסנל שלה כולל גם רחפנים ונשק נגד ספינות, אם כי היקף המלאי הנוכחי אינו ברור לאחר המלחמה בת 12 הימים עם ישראל ביוני", נכתב.

בנוסף, בניגוד לונצואלה, "הטילים הבליסטיים לטווח בינוני של איראן מסוגלים להגיע למרחק של יותר מ-1,931 קילומטרים. טווח הכולל בסיסים אמריקאיים עד מערב טורקיה, וכן יעדים ברחבי המזרח התיכון, כולל בישראל ובמדינות המפרץ", נכתב.

סנאם וקיל, מנהלת תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון המחקר צ'טהאם האוס, אמרה לניו יורק טיימס כי האסטרטגיה האיראנית כעת "היא להסלים במהירות ולייצא אי-יציבות במספר זירות, כך שהעלות תתפזר והכאב יתפזר". וקיל הוסיפה כי "מדינות המפרץ, שבהן מוצבים בסיסים אמריקאיים רבים, חוששות כי כל תקיפה אמריקאית תוביל לתגובת נגד איראנית שתפגע גם בהן". וקיל אמרה כי גורמים איראניים סבורים ככל הנראה ש"גורם ההפחדה של מלחמה אזורית רחבה יסייע להרתיע את טראמפ מתקיפה".

בנוסף, "השלוחות של איראן עלולות לאיים על כוחות אמריקאיים ובעלות ברית" - מהחות'ים בתימן ועד חיזבאללה בלבנון. החשש כעת הוא שלמרות שהפרוקסי של איראן נחלשו "הן עדיין עשויות להגיב נגד כוחות אמריקאיים ובעלות ברית, ולפתוח חזיתות מרובות שירחיבו את העימות מעבר לגבולות איראן". עלי ועז הבהיר כי "אם ספינת האם טובעת" הפרוקסי של איראן "נותרות לבדן" ולכן סביר שיגיבו במידה וטראמפ יתקוף את טהרן.

בניגוד לשלטון בונצואלה "הנהגת איראן מושרשת עמוק". נכתב כי "בוונצואלה לכדה ארצות הברית את הנשיא ניקולס מדורו ואת אישתו בפשיטה מתואמת שנמשכה מעט יותר משעתיים. אולם באיראן, הדחת השלטון אינה מסתכמת בהדחת המנהיג העליון בלבד. הכוח האמיתי מונע מאידאולוגיה, נתמך בידי שמרנים פוליטיים ומעוגן במבנה שלטוני מורכב שהתגבש במשך קרוב לחצי מאה". וקיל ציינה כי "מבצע העתק-הדבק של ונצואלה עשוי להיות קשה יותר להשגה אם היעד הוא עריפת ראשים של ההנהגה".

מתוך הניו יורק טיימס מאת עבדי לטיף דאהיר וסמואל גרנאדוס. לקריאת הכתבה המלאה.

2זה מה שטראמפ צריך לשאול את עצמו לפני שהוא תוקף בטהרן

מכון המחקר האמריקאי Atlantic Council הציג את השאלות שהנשיא האמריקאי צריך לשאול את עצמו לפני שהוא תוקף בטהרן.

השאלה הראשונה היא "מהי מטרת המערכה הצבאית?". הבית הלבן טרם הבהיר מה מבקש הממשל להשיג בתקיפה. "שלוש אפשרויות סבירות עומדות על הפרק: הנשיא סבור שתקיפה תחזק את עמדתו במו"מ על סוגיות גרעין ופירוק נשק. האפשרות השנייה היא שהממשל מבקש לפגוע משמעותית בהנהגת איראן או אף 'לערוף את ראשה'". האפשרות השלישית היא ש"התקיפות יהיו בעיקר סמליות" על מנת לממש את הבטחת טרמאפ "לתמוך במפגינים האיראנים".

לפי מכון המחקר האמריקאי, אם אלו אכן היעדים של טראמפ "קיימים מכשולים משמעותיים להשגתם. גם אם איראן חלשה יחסית, סביר מאוד שחמינאי לא ייכנע בנושאים מרכזיים כגון תוכנית הטילים, משום שהמשטר כנראה קבע כי פירוק היכולות מסוכן יותר מספיגת תקיפה צבאית". בנוסף, סביר להניח כי "אידאולוגית, חמינאי עשוי להעדיף למות כשהיד מאשר להיתפס כמי שנכנע לארה"ב". בנוסף, לא ברור כעת מי יהווה אלטרנטיבה שלטונית.

עניין נוסף שעל הנשיא האמריקאי לשקול הוא התגובה האיראנית. "הסיכון הוא טעות בחישוב של התגובה האיראנית ובסבב תקיפות גבוה מצד טהרן". יש להבין כי "איראן ניצבת בפני דילמה רחבה יותר: טהרן אינה יכולה לנצח במלחמה ממושכת מול ארצות הברית או ישראל, אך גוברת תחושה בתוך המשטר כי יש צורך להסב אבדות אמריקאיות כדי לשקם הרתעה מפני תקיפות עתידיות". משתנה נוסף, הוא תגובה אפשרית מהפרוקסי האיראני.

עניין נוסף שעל הפרק הוא "האם טראמפ יישא הפעם במחיר כלשהו? חלק מההיגיון של טראמפ בשקילת תקיפה נוספת נובע ככל הנראה מהמסקנה שלא היו השלכות צבאיות או פוליטיות משמעותיות למעורבות האמריקאית במלחמה בת 12 הימים בין ישראל לאיראן ביוני 2025 או במבצע מדורו בחודש האחרון. ייתכן שמגמה זו תימשך, תלוי בהיקף המערכה". אך "לממשל טראמפ עלול להיות קשה יותר להגדיר את גבולות המערכה מול איראן בהשוואה למבצעים המוגבלים הקודמים".

כעת גם נראה כי אין מוצא דיפלומטי לפני עימות מסתמן. "לפי הדיווחים, לאיראן ניתנו שבועיים להציג התקדמות קונקרטית לעמידה ב'קווים האדומים' האמריקאיים, אך עימות חדש עשוי לפרוץ לפני כן". חשוב מכך, "נראה שאיראן אינה מסוגלת להציע את הוויתורים הדרושים להסכם משמעותי".

מתוך ה-Atlantic Council מאת נייט סוונסון. לקריאת הכתבה המלאה.

3"האקדח במערכה הראשונה גם ירה": תוכנית הקרב של ארה"ב בטהרן

באטלנטיק האמריקאי ביקשו מבכירים במערכת הביטחון האמריקאית לצייר מספר תרחישים למלחמה המסתמנת באיראן. "כל אופציה צבאית איננה רק מה אנחנו יכולים לעשות, אלא איך אנחנו מגינים על עצמנו ועל האינטרסים שלנו במהלך התגובה האיראנית הבלתי נמנעת", אמר לאטלנטיק מפקד לשעבר.

ייתכן שעצם האיום בפעולה "יספיק כדי למנוע מלחמה ולעודד את איראן להגיע להסכם חדש שיגביל לצמיתות את שאיפותיה הגרעיניות", נכתב. "אדמירל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, השתתף בשיחות בין ארה"ב לאיראן בעומאן מוקדם יותר החודש. נוכחותו סימנה הפגנת שרירים צבאית ותזכורת להשלכות אם הדיפלומטיה תיכשל".

בכירים אמריקאיים הבהירו כי כעת ארה"ב עושה שרירים כשהיא לא מסתירה את הכוחות שנשלחים לאזור. "נראה שההיערכות הצבאית עצמה נועדה לשדר מסר גלוי לאיראן. מערכות מעקב טיסה תיעדו עשרות מטוסים צבאיים אמריקאיים בדרכם לאזור השבוע. בדרך כלל, הצבא יכול להסתיר תנועות לפני מבצע. למשל כאשר מפציצי B-2 טסו למרחב האווירי של איראן בקיץ שעבר", סיפר מפקד צבאי.

מפקד אמריקאי בכיר לשעבר הוסיף "כל מטוס וספינה שמגיעים מגבירים את הלחץ להשתמש בהם, כמו אקדח שמופיע במערכה הראשונה של מחזה וחייב לירות עד סופו. וגם ההמתנה בים כרוכה בעלות: נושאת המטוסים פורד נמצאת בפריסה מאז יוני, וזו אחת הפריסות הארוכות אי פעם".

כעת, כשנראה שהמשא ומתן לא מתקדם, מיק מולרוי לשעבר סגן עוזר שר ההגנה אמר לאטלנטיק כי "יש כוונה אמיתית להשתמש בכוח אם לא יושג הסכם שמקובל על ארה"ב".

התרחיש האפשרי הוא ש"בהתבסס על מבצעי עבר, חיל הים האמריקאי יהיה בחזית. מטוסי חמקן כמו F-35 ימריאו ראשונים לצד מטוסי לוחמה אלקטרונית EA-18G שיבצעו שיבושי מכ"ם. צוללות המצוידות בעשרות טילי טומהוק יוכלו לשגר לעבר מטרות קבועות. מטוסי קרב ומפציצים יפגעו בהגנות האיראניות". כאשר משך התקיפה יהיה תלויה "בהיקף המטרות".

אפשרות נוספת היא "פגיעה בתוכנית הטילים הבליסטיים מתקני ייצור, מחסנים ותשתיות".

מתוך האטלנטיק מאת ננסי א. יוסף. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסימי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן