אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, דנה היום בפעם השנייה בנושא מכירת חברת התובלה הימית צים . לאחר דיון קודם שנערך בחודש שעבר, עוד לפני חתימת העסקה, הפעם התקיים הדיון כבר אחרי שנודע שהפג-לויד וקרן פימי ירכשו את צים ב-4.2 מיליארד דולר. הדיון נערך לבקשת ח"כ עודד פורר, במטרה לבחון את ההשלכות האסטרטגיות של מכירת צים על ביטחון ישראל ועצמאותה. לדברי פורר, "יש פה אירוע אסטרטגי למדינת ישראל". פורר מוטרד מהפיצול וחושש שצים החדשה תהיה קטנה מדי ולא תוכל לתת מענה לישראל.
● "כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה
● זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה
● בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?
הדוברים בוועדה ציינו כי טרם קיבלו את מלוא פרטי העסקה, אך העלו חששות שצים החדשה לא תוכל לתת מענה למדינה במקרי חירום. דוד ראובני מאיגוד קציני הים הדגיש שצים אינה עוד חברה מסחרית אלא חלק מתשתית הביטחון הלאומי. "בכל מצב חירום האוניות הישראליות מביאות מזון תרופות וחומרי גלם", אמר ראובני. "מה יקרה ביום פקודה באם השליטה בפועל תהיה בידי גורמים זרים?", תהה ראובני, והזכיר גם הוא את בעלי המניות בהפג-לויד - הקרנות של קטאר וערב הסעודית. "זה סיכון גדול שאסור למדינה לקחת", אמר. ד"ר יורם זבה, בעברו מנכ"ל צים, הדגיש כי "יש לבדוק ביסודיות את כל הפרטים ואת הכושר האמיתי של חברה כמו צים החדשה למלא משימה כל כך אסטרטגית, זה בנפשנו".
בתוך כך, ועד עובדי צים הרחיב את השביתה שעליה הכריז בשבוע שעבר. קודם לכן הוחרגו כמאה עובדים מהשביתה כדי לא לפגוע בפעילות החברה, אך מספר המוחרגים צומצם. נכון להיום, העובדים לא פורקים את כל המכולות שמגיעות לישראל. היו"ר כספי אומר לגלובס כי "אנחנו פורקים את כל המטענים שקשורים לציוד ביטחוני, מזון ותרופות, כדי לא לפגוע במדינת ישראל". לדבריו, "זורים חול בעיניי העובדים ולא מנהלים איתנו מו"מ בתום לב". צים עדכנה את לקוחותיה בארץ כי ייתכנו עיכובים בשל הפעילות במתכונת מצומצמת, והוסיפה כי העבודה על האוניות תימשך, לרבות טעינה ופריקה.
"חריגה בנוף הספנות הלאומי"
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי שתוביל את צים החדשה, הגיע גם הוא לדיון, לצד גילון בק מהקרן, וניסה להפיג את החששות. לדברי דוידי, "פימי היא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה הגדולה והמובילה בישראל. רכשנו לאורך השנים שליטה ב-108 חברות, אנחנו מעסיקים היום למעלה מ-55 אלף עובדים". הוא הוסיף שכוונת פימי היא לייצר תהליכי השבחה ולייצר חברות יותר חזקות ויותר טובות. "מעולם לא סגרנו אף חברה", הדגיש דוידי, שציין שפימי היא בעלים של חברות ביטחוניות כגון עשות אשקלון, שנמצאת תחת צו אינטרסים - כלי רגולטורי גבוה יותר מאשר "מניית זהב" כמו בצים.
דוידי הזכיר שלחברות הביטחוניות של פימי קשרים והסכמים משמעותיים עם מדינת ישראל. "אנחנו הולכים להקים את צים החדשה, חברה שתענה על הביטחון הימי והכלכלי של מדינת ישראל והיא חברה מאוד חזקה", אמר. "צים היום נסחרת בניו יורק ללא בעל שליטה, ומחר יכול מישהו לקנות 20% מהחברה בלי לשאול אף אחד, לא מעניין אותו מניית הזהב, יכול להיות כל גורם", הזכיר דוידי.
עוד הוא הוסיף כי "אנחנו מקימים חברה שהיא חריגה בנוף הספנות הבינלאומי - הון עצמי של 700 מיליון דולר ו-0 חוב. צים נכון להיום עם מערכת התחייבויות של 5-6 מיליארד דולר - לנו לא יהיו כאלה". לדבריו, 16 האוניות של צים החדשה נרכשות מהפג-לויד (לא מצים) והן חדשות יותר מהגיל הממוצע של האוניות הקיימות בצים.
"לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות המדינה"
לשאלת ח"כ ביטן האם צים החדשה תוכל לספק את כל צורכי המדינה במלחמה, דוידי השיב בחיוב, והזכיר שב"מניית הזהב" הדרישה היא ל-11 אוניות. על כך השיב יו"ר ועד עובדי צים אורן כספי כי בתחילת המלחמה, צים העמידה לידי המדינה את כל הצי שלה.
דוידי ציין שב-2020 הייתה לצים רק אוניה אחת בבעלותה. "הכלל של מניית הזהב מאוד ברור, 11 אוניות בבעלות. צים נמצאת בוויתור גורף ממדינת ישראל הרבה שנים. היא לא עומדת במניית הזהב, גם לא בהסדרי החוב".
ביטן הקשה: "אני סומך על מה שאתה אומר - שתוכלו לקיים את ההתחייבויות האסטרטגיות. אבל אני שואל, צים רוצה למכור את עצמה לשחקן זר. למה שאנחנו נסכים לזה, ובעצם ממעיטים ממה שיש לנו היום?"
דוידי ענה כי "צים הייתה פעמיים לפני פשיטת רגל, הייתה בהפסדים גדולים מאוד. המדינה לא שמרה על מניית הזהב, נתנה להם ויתור. האם צריך לשמור חברה שיש לה קשר בין סין לאוסטרליה? פה יש מצב אחר: בונים חברה שהיא חזקה, יציבה, יודעת לעמוד בצורכי מדינת ישראל, לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל. אין מצב. היא חברה יותר חזקה, יותר יציבה - מאשר צים כיום. חברה שתמיד תהיה רווחית, היא תהיה הרבה יותר רווחית בכל מצב".
לדברי דוידי, החברה תהיה רווחית "מיום 0". הוא חשף שפימי כבר בחנה את צים בעבר: "אני מכיר את צים, אני לא רוצה להגיד באיזה מחיר הציעו לנו אותה בעבר. מהיום הראשון היא תרוויח כסף, בוודאות".
לשאלת גורל העובדים השיב דוידי כי "אנחנו יודעים מה החשיבות של העובדים. לא מסתכלים על זה בציניות. זה בתהליך שישנו כרגע יש תהליך בין ההנהלה לוועדי העובדים, אנחנו לא בתהליך כרגע".
נציג רשות הספנות במשרד התחבורה, צדוק רדקר, לא השתכנע. לדבריו, "אנחנו לא רואים שום דבר טוב למדינת ישראל. ענף הספנות הולך להיכנס לשפל וזה רק מחזק את מה ששמעת כאן, שאין לחברה הישראלית הרזה היתכנות כלכלית. צריך לקחת בחשבון שספנות זה עסק עתיר הון עם הוצאות מטורפות".
ח"כ פורר שאל אם אין יתרון לכך שאין חוב על האוניות. רדקר השיב כי "יש יתרון גדול מאוד, אבל גם דלק זו הוצאה משמעותית. המידע המלא לא מצוי בידינו. עם המידע שיש לנו היום אנחנו לא רואים דבר טוב בעסקה. שרת התחבורה כבר הביעה התנגדות לעסקה".
לא הישיבה האחרונה בנושא
גלית וידרמן, סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות (הרשות שאחראית על "מניית הזהב"), אמרה כי הרשות תבחן כל שינוי במבנה התאגידי של החברה ואת כל העסקה, והביעה מורת רוח מכך שלא הגיע נציג של צים. "נפנה לכל גורמי המדינה לקבל חוות דעת", הוסיפה וידרמן.
יו"ר הוועד כספי הוסיף כי "במלחמה הבאה, הקווים למזרח התיכון וארה"ב זה לא מספיק. עדיין נהיה תלויים בהפג-לויד שיושבים שם נציגים מקטאר וסעודיה. אין עצמאות".
הוא הוסיף שלא לוקחים ברצינות את העובדים: "מציעים עבודה למשך שנה ל-120 עובדים מתוך 1,000", אמר כספי. "הכל מריח לי קומבינה, יש פה כסף קטארי, כסף מלוכלך. Follow the money. נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה". לדבריו, "אנחנו חיים ונושמים ספנות. זה לא כמו לנהל כל חברה אחרת, זה עולם קשה. בחברת ספנות החוסן שלה זה הגודל שלה".
גם נציגי משרד הביטחון ומשרד החוץ הדגישו את הצורך בחברה שתוכל לפעול בשעת חירום. שי הלפרין, נציג משרד הביטחון שאחראי על שינוע ביטחוני בינלאומי, אמר שצים נתנה מענה איפה שהיה צריך, על רקע אמברגו גובר ממדינות אירופה. "חברות בינלאומיות ממאנות לקחת ציוד ביטחוני. צים לבקשתנו נענתה ועקפנו את המגבלות. חשוב שמדינת ישראל תוכל לשמור על האינטרסים שלה". חיים אסרף מאגף כלכלה במשרד החוץ הוסיף כי יש לתת את הדעת לציוד שאמור להגיע בזמן חירום דרך תחנות ביניים: "ראינו במלחמה שזה לא עובד. למשל בספרד הממשלה אנטי, לא רוצים שציוד יעבור שם. יש מדינות שאין מגבלה רשמית אבל בפועל מי שמעמיס ופורק זה חבר'ה פלסטינים ויש מגבלה מעשית. לכן בעתות חירום צריך לתת את הדעת למגבלה על דברים שלא עוברים ישירות מנמל היעד לנמל המוצא".
ביטן הדגיש שזו לא תהיה הישיבה האחרונה בנושא וביקש לקיים ישיבה חסויה בהמשך, לגבי הסוגיות הביטחוניות.