גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו?

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock
האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

מאז המצאתו בשנת 2008, נועד הביטקוין להיות מכשיר אנטי־מערכתי, שיהווה אלטרנטיבה למערכת הנשלטת בידי ממשלות ובנקים מרכזיים.

אבל בראשית 2026, דווקא ההצלחה שלו לחדור למערכת הפיננסית וזירות המסחר בעולם, הופכת לחולשה המרכזית של המטבע הדיגיטלי - בניגוד לייעודו המקורי הוא הפך לתלוי בזרימות הון, במינוף ובשוק האשראי.

מומחים כותבים| מרוץ ה-AI הופך להימור הגדול בתולדות הטכנולוגיה: מי ישלם את החשבון?

כתוצאה מכך, אותם מנועי הביקוש שהרימו את הביטקוין לשיא של כ־125 אלף דולר באוקטובר 2025, הפכו כיוון ודחפו אותו לאבד מחצית מערכו. הבוקר (ב') המטבע הדיגיטלי נסחר סביב 65 אלף דולר.

החדירה המרכזית של הביטקוין למערכת הפיננסית התרחשה דרך קרנות הסל בארה"ב, שבינואר 2024 הורשו לראשונה לרכוש ביטקוין ישירות.

בשיא, זרמו אליהן מעל 60 מיליארד דולר, שהזינו ביקוש עקבי והאיצו את העליות. כעת, המגמה מתהפכת. בחודשים האחרונים נפדו מהקרנות כ־8.5 מיליארד דולר נטו, שמאלצים אותן למכור ודוחפים את המחיר מטה.

גם בשוק הנגזרים מנועי הצמיחה מתפוגגים, כשהמינוף שדחף את הביטקוין מעלה נחתך בחדות.

היקף הפוזיציות הפתוחות בנגזרים (חוזים עתידיים ואופציות) על הביטקוין התרסק מ־90 מיליארד דולר ל־45 מיליארד דולר בלבד מאז אוקטובר. ב־CME, בורסת הנגזרים המובילה בארה"ב, החשיפה ירדה בכמעט 70% מהשיא של סוף 2024, והיקפה עומד כיום סביב 8 מיליארד דולר.

צמצום המינוף אמנם מקטין את סיכוני התנודתיות בטווח הקצר, אבל גם מחליש את "מנוע הטורבו" שעשוי לתדלק ראלי חדש עוצמתי.

"זהב דיגיטלי"? הפוך!

הירידות במחיר ובהיקפי המסחר בביטקוין מתרחשות על רקע שורת אכזבות מביצועיו.

ראשית, הניסיון למסגר את המטבע כ"זהב דיגיטלי" התברר כמנותק מהמציאות. בזמן שהזהב טיפס בתחילת השנה לשיא היסטורי של 5,000 דולר לאונקיה, על רקע חששות מפגיעה במעמד הדולר ועצמאות הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב, פד), הביטקוין התנהג בהיפוך מוחלט ואיבד מחצית מערכו.

במקביל, מדדי מניות כמו S&P 500 ונאסד"ק אמנם חוו תנודתיות, אך לא ירדו בחדות. הפער חידד שדווקא כאשר התיאבון לסיכון יורד, המשקיעים אינם פונים לביטקוין כמקלט, אלא מוכרים אותו. במקום לתפקד כגידור לשווקים המסורתיים, הביטקוין נסחר כמו הימור ממונף ומסוכן על מניות צמיחה.

הירידות החדות בביטקוין הופכות על פניהן את הנחות רגישותו לריבית גבוהה, בהיותו "נכס" שלא משלם ריבית, ואת הציפיות שישגשג בסביבת ריבית יורדת. דווקא כשהריביות בעולם נחתכות, ובפרט בארה"ב, הביטקוין מאבד גובה מכיוון שהוא רגיש הרבה יותר לתנועות הון וירידה במינוף.

לצד הכוחות המבניים, השוק תמחר ציפיות לרוח גבית רגולטורית והכרה בביטקוין כנכס לגיטימי במערכת הפיננסית מצד ממשל דונלד טראמפ, שכנראה כבר לא יתממשו. בקמפיין הבטיח טראמפ להפוך את ארה"ב ל"בירת הקריפטו העולמית", בעזרת רגולציה ידידותית ומדיניות תומכת. מקורביו רמזו על מינוי רגולטורים פרו־קריפטו, הקלה משמעותית בפיקוח, ואפילו על בחינה של החזקת ביטקוין כחלק מאסטרטגיה לאומית.

הפער בין הציפיות שנבנו בשוק, לבין היעדר יישום בפועל בכהונת הנשיא הכי פרו־קריפטו שניתן לדמיין, מביא להתפכחות לפיה הביטקוין לא יקבל דחיפה רגולטורית משמעותית לעולם.

ה"אוצר" מתרוקן מערך

סיכון נוסף לביטקוין נובע ממודל עסקי חדש ושנוי במחלוקת שפרח בשנים האחרונות: חברות "אוצר ביטקוין" שפועלות לרכישת ביטקוין (או מטבעות קריפטוגרפיים אחרים דוגמת את'ריום) בהיקפי עתק באופן ממונף, כדי להרוויח מעליית ערכו.

כיום פועלות בעולם עשרות חברות ציבוריות כאלה, שמחזיקות יחד בכ־5% מהיצע הביטקוין העולמי.

בחברות הללו הנתון החשוב הוא יחס ה־mNAV, המודד את שווי החברה ביחס לשווי הביטקוין שברשותה. כל עוד היחס גבוה מ־1, המשמעות היא שמניות חברות אלה נסחרות בפרמיה על הביטקוין שברשותן. ככל שהיחס גבוה יותר, הן מגייסות הון וחוב בריביות נוחות, בעיקר באג"ח להמרה ללא ריבית, ורוכשות עוד ביטקוין, וכך מזינות ביקוש ממונף שמעצים את העליות.

המובילה בתחום, בפער עצום, היא Strategy של מייקל סיילור, שמחזיקה מעל 713 אלף ביטקוין. בשיא, החברה נסחרה ביחס mNAV של 2, שביטא את ציפיות השוק לרווחיות גבוהה מרכישת ביטקוין במינוף זול, שישיא את ערך המניה.

כיום המגמה התהפכה לחלוטין. מחיר הרכישה הממוצע של המטבעות שברשות סטרטג'י עומד על כ־76 אלף דולר לביטקוין, גבוה בכ־15% ממחיר השוק. המשמעות היא השמדת ערך שהובילה לכך שברבעון הרביעי של 2025 רשמה החברה הפסד עתק של כ־12.5 מיליארד דולר. כתוצאה, פרמיית ה־mNAV נשחקה ל־1.18 וצוללת במהירות.

בינתיים, סטרטג'י ממשיכה לרכוש ביטקוין גם בשוק יורד ובעלות יקרה, שממומנת באמצעות מניות בכורה המשלמות תשואות דו־ספרתיות. זה הופך למינוף יקר שמעלה עוד יותר את הרגישות ללחצי השוק.

מייקל סיילור, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסטרטג'י / צילום: ap, Rebecca Blackwell

מצבן של חברות אוצר אחרות שהצטרפו לחגיגה באיחור ורכשו ביטקוין במחירים גבוהים יותר, חמור בהרבה.

התרחיש המסוכן לחברות אלה הוא ירידת ה־mNAV מתחת ל־1. אז, יגבר הלחץ מצד בעלי מניות אקטיביסטיים ומחזיקי חוב, למכור ביטקוין, לבצע רכישות עצמיות של מניות ולהרוויח מהפער. במקביל, היכולת למחזר חוב תיחלש.

מכירה יזומה של ביטקוין תהיה מהלך שמערער את עצם המודל, כשהיא חותרת ישירות תחת הנראטיב של החזקת ביטקוין לטווח ארוך.

תהליך כזה במספר חברות במקביל, ובמיוחד בענקית סטרטג'י, עלול ליצור בשוק היצע כפוי עצום שאין כנגדו ביקוש מספק, ולהוביל אף לקריסת החברות ומחיר הביטקוין.

המהמורות והבורות שבדרך

בשווקים סבורים שירידה נוספת של כ־10% ל־60 אלף דולר למטבע תהווה קו פרשת מים לעתיד הביטקוין.

בשוק הנגזרים קיימת ריכוזיות גבוהה של פוזיציות מכירה במחיר זה, והלוואות רבות המובטחות בביטקוין כוללות טריגרים למכירה כפויה במחיר זה.

שבירה מתחת למחיר זה, עלולה להוביל לקריסה מהירה לסביבת 45 אלף דולר לביטקוין, ולהצתת מעגל הרסני של ירידות חדות והנזלת פוזיציות ממונפות, שיובילו לשוק דובי עמוק והמשך בריחה של כסף מוסדי.

לטווח הארוך, השאלה היותר מעניינת היא האם יש לביטקוין תקומה. להערכתנו, כאשר זרימות הון נחלשות, המינוף מתכווץ, מנועי הביקוש התאגידיים מאבדים עוצמה והרגולציה אינה מספקת מנוע חדש, קשה לראות מה ידחוף את השוק חזרה מעלה בטווח הקרוב, ללא היפוך מגמה דרמטי.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

מנכ''לי ''שבע המופלאות'' שחלקן ידווחו השבוע / צילום: צילומים: AP- David Zalubowski, Jae C. Hong, Rod Lamkey, Mary Altaffer

מיקרוסופט צללה, טסלה נפלה: האם זה הזמן לקנות את "שבע המופלאות" בהנחה?

בגולדמן זאקס סבורים כי זהו זמן נכון להשקעה במניות שבע ענקיות הטק, אותן כינו "הזדמנות ערך", לנוכח הגידול ברווחים העתידיים ● אבל יש גופים בוול סטריט ובישראל שסבורים כי צריך להפסיק להתייחס אליהן כמקשה אחת, ומבחינים בין המוצלחות יותר למתקשות

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

שלושה לוחמים נפצעו קשה בהיתקלות בדרום לבנון, לוחם נוסף נפצע קל

דובר צה"ל הודיע כי במהלך הלילה, שלושה לוחמי צה"ל נפצעו קשה ולוחם נוסף נפצע בינוני במסגרת היתקלות בדרום לבנון ● ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי ארה"ב הציעה לאיראן להקפיא את תוכנית הגרעין שלה ל-20 שנה; איראן הייתה מוכנה ל-5 שנים, טראמפ סירב ● מזכ"ל חיזבאללה: "לבטל את פגישת המו"מ עם ישראל - זו השפלה" ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

"תהנו": כך מגיבים בטהרן לאיום החדש של טראמפ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: כך ארה"ב מתכננת לפגוע בלב הכלכלה האיראנית, קבוצת BRICS בוחרת לא להתערב במלחמה ולשמור על אינטרסים לאומיים, וישראל ולבנון בדרך לשיחות גורליות ● כותרות העיתונים בעולם

למה כל כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז? / צילום: נאס''א

למה כל־כך קשה להוציא את המוקשים בהורמוז?

פריצת מצרי הורמוז עוברת דרך פינוי המוקשים שאיראן הטמינה בהם ● אלא שמדובר במשימה סיזיפית שלא ניתן לתחום בזמן ● המשרוקית של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המגעים עם איראן נמשכים במקביל למצור הימי: "הושגה התקדמות"

הכרזת טראמפ יוצאת לדרך: החל המצור הימי על הורמוז ● שינויים בהנחיות פיקוד העורף ● הרמטכ"ל זמיר קיים הערכת מצב והמשך תכנון מהלכים מבצעיים באיראן ובזירות נוספות ● זוהו לפחות 5 יירוטים בגליל המערבי, תושבים דיווחו על רעש פיצוץ - ככל הנראה בעקבות נפילה בנהריה ● צה"ל משתלט על בינת ג'ביל והשלים את הכיתור על העיירה שבדרום לבנון: "יותר מ-100 מחבלים חוסלו" ● עדכונים שוטפים

הנכדים זוכרים: עובדי גלובס מנציחים את יקיריהם

ילדים שנולדים היום כמעט ולא יכירו ניצולי שואה, וסביר שלא ישמעו עדויות ממקור ראשון ● במקום שבו הזיכרון הולך ומידלדל, חובה עלינו, דורות ההמשך, לזכור ולהזכיר ● וכמי שנפלה בידיהם הזכות להיות חלק מפלטפורמה שמאפשרת תיעוד, אנחנו מחויבים למלאכה ביתר שאת

רן גבעון / איור: גיל ג'יבלי

הפניקס מסדרת אקזיט לעוד סוכן ביטוח, ו-4 אחרים קיבלו 50 מיליון שקל

הפניקס רכשה מידי רן גבעון כמחצית מסוכנות הביטוח שהקים לפי שווי של 240 מיליון שקל, ומסמנת עוד קפיצה במעמדן של הסוכנויות שממשיכות להניב לה רווחים גדלים והולכים ● וגם - סוכן הביטוח שעלות שכרו בהפניקס עמדה השנה על 28.3 מיליון שקל

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

טראמפ: "האיראנים התקשרו, הם רוצים הסכם"; וול סטריט ננעלה בירוק בוהק

דברי טראמפ הקפיצו את המדדים בדקות האחרונות של המסחר: הנאסד"ק קפץ בכ-1.2%, ה-S&P 500 עלה בכ-1% ● המצור הימי של ארה"ב על מצר הורמוז נכנס לתוקף, חלק מהמשקיעים מעריכים כי המהלך הוא עדיין רק טקטיקה של משא ומתן ● ענקית מחשוב הענן אורקל זינקה בחדות ● מניית גולדמן סאקס נפלה לאחר הדוחות ● מחירי הנפט ננעלו מתחת לרף ה-100 דולר לחבית

קלוד / צילום: Shutterstock

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא בחר מניית תוכנה

חשבון אנונימי ברשת X בנה באמצעות מודל קלוד מנהל תיק השקעות וירטואלי שמצליח, לפחות בינתיים, לעקוף את מדד ה־S&P 500

פייסבוק / צילום: Shutterstock, Wachiwit

"שמו עליו מטרה": פייסבוק תשלם 270 אלף שקל למייסד סטארט-אפ שרכשה – ופיטרה

בית הדין לעבודה קבע כי שחר בן עמי, מנכ"ל סרוויספרנד שנרכשה ע"י פייסבוק ב-2019, זכאי לפיצויים בגין פגמים בהעסקה ובפיטורים ובגין עוגמת-נפש ● לצד זאת, נדחתה דרישתו של בן עמי למניות חסומות ושכר במיליוני שקלים

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, / צילום: אוראל כהן

מנהל ההשקעות שממליץ: "היהלומים" שכדאי להחזיק בתיק

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בסיגמא-קלאריטי, טוען כי התפתחויות המאקרו הפכו את תחזיות האנליסטים ללא רלוונטיות ● הוא מציע להתמקד באג"ח הקצרות, ועדיין מזהה "יהלומים" בשוק המניות: "מעדיף ללכת עם החברות שמצליחות, גם אם הן כבר נחשבות יקרות יותר"

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

רשות התחרות נתנה אור ירוק: מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו מתקדם שלב

אישור רשות התחרות מקרב את השלמת מיזוג הענק בין ישראל קנדה לאקרו, בעסקה של כ־10 מיליארד שקל שתיצור אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל עם צבר של כ־27 אלף דירות ● ברקע, שתי החברות מציגות ירידה במכירות ושחיקה במניות מאז ההכרזה על העסקה

דיוויד גוקלר / צילום: ap, Wire Business

המניה שזינקה כ-2,400% בשנה, התחזית האופטימית והקשר הישראלי

מאחורי הזינוק החריג במניית סנדיסק עומד מחסור עולמי בזיכרונות וביקוש גובר לתשתיות נתונים ● אנליסטים מעלים את מחיר היעד ל־1,000 דולר ומעריכים כי המגמה תימשך לפחות עד 2028. מניית החברה שהוקמה על ידי ישראלי תיכנס בקרוב למדד נאסד"ק 100

פרופ' אלי בן ששון, מייסד שותף ומנכ''ל STARKWARE / צילום: ניב קנטור

סטארקוויר מפטרת עשרות עובדים: "תשתית לבדה לא מנצחת את המשחק"

יוניקורן הבלוקצ'יין סטארקוויר מפטר כ-30% מכוח העבודה שלו, כך לפי גורמים ● דבר הפיטורים פורסם ע"י מנכ"ל החברה אלי בן ששון, אם כי לא צוין מספר העובדים ● כיום יש בחברה כ-200 עובדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האוצר מאפשר הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנפגעו במלחמה

משרד האוצר הודיע כי יפתח בשבוע הבא מסלול ייעודי בקרן להלוואות בערבות המדינה עבור עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי" ● ברקע: הדיון הצפוי היום בוועדת הכספים על מתווה הסיוע לעסקים, לאחר ביקורת מצד גורמים במגזר העסקי ● נשיא להב: "כשל מתמשך של המדינה בטיפול בפיצויים בזמן חירום"

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

המומחים טוענים: אלה הסיבות שלא ניכרת פאניקה בשווקים

המסחר מסביב לעולם מתאפיין היום בירידות שערים מתונות, וחלק מהאנליסטים בטוחים: שיא הפחד מאחורינו, מכאן השוק רק יעלה

דיון ועדת הכספים בכנסת, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון סוער בוועדת הכספים על הפיצוי לעסקים: "במתווה הנוכחי יש אפליה ברורה"

ועדת הכספים דנה היום במתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים בעקבות הנזק הכלכלי במבצע "שאגת הארי" ● בדיון נכחו ראשי מגזרי התעסוקה העסקיים, שהביעו את זעמם על היעדר החקיקה בנושא ● נשיא איגוד לשכות המסחר: "לא ייתכן שהמגזר הפרטי יהיה עדיפות ב', והסקטור הציבורי יהיה עדיפות א'"

טל דורי, מנכ''ל אי בי אי קפיטל / צילום: יחצ

מנהל כספי ההייטקיסטים שהפך למיליונר בעצמו

טל דורי, מנכ"ל אי.בי.אי קפיטל, תוגמל אשתקד ביותר מ־10 מיליון שקל, בעיקר במענק ובמניות ● הקים את החברה המנהלת כ־67 מיליארד שקל באופציות "בתוך הכסף", הניתנות למימוש של עובדי הייטק בישראל ● אחריו בדירוג השכר: לבנת מזרחי־רינסקי, מנכ"לית חבר הבורסה של אי.בי.אי

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

אקזיט של עד 1.3 מיליארד דולר לסטארט־אפ ממודיעין בראשות המשקיע הסדרתי

דאסטפוטוניקס הישראלית, שהיו"ר שלה הוא המשקיע הסדרתי אביגדור וילנץ, נמכרת לחברת השבבים האמריקאית Credo, בעסקה שמוערכת בטווח של כ־850 מיליון דולר ועד כ־1.3 מיליארד דולר

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המומחים מעריכים: זו האסטרטגיה של טראמפ כעת

כשברקע האיום של נשיא ארה"ב להטיל מצור על מצר הורמוז החל מהשעה 17.00 שעון ישראל, מומחים שונים מנסים להעריך לאן חותר טראמפ ומה הסיכוי לחזרת המלחמה: "נראה החרפה רטורית וצבאית כדי לגרום לטהרן להתפשר"