גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל
פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

השטחים החקלאיים בישראל אמורים להתכסות בפאנלים סולאריים. אך התוכנית שהייתה אמורה להקל דרמטית על פריסת הפאנלים מעל השדות חקלאיים ("אגרו-וולטאי") עלולה לעלות לקיבוצים ולמושבים ביוקר.

בלעדי | בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"
סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

בעקבות סעיף בירוקרטי, יוטלו היטלי השבחה של 50% על הקרקע שיהפכו את הפרויקטים הללו ללא-כדאיים. המועצות האזוריות מעוניינות בהכנסות מהיטלי ההשבחה, ומשרד האוצר מתעקש שהוא חיוני למימון התשתיות, אך יש מי שמעוניינים להוציא פטור לפרויקטים, בדומה לפטור שמקבלים פרויקטים סולאריים אחרים.

הקלות דרמטיות

בתחילת 2026 פורסמה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, הכוללת הקלות דרמטיות על הקמת פרויקטים סולאריים מעל קרקע חקלאית, ואושרה סופית בממשלה ב-15 בפברואר. בין היתר, תתאפשר הקמה של פרויקטים קטנים (עד 80 דונם) באמצעות היתר בנייה בלבד (ללא צורך בהליך תכנוני), תיפתח לראשונה האפשרות להקים פרויקטים כאלה במחוזות תל אביב והמרכז, ונקבעו כללים ברורים לתפוקה החקלאית הנדרשת מהפרויקט כדי לשמור על דו שימוש בקרקע.

המסלול הישיר להיתר בניה בפרויקטים הקטנים (עד 80 דונם) ללא צורך בתכנון מחדש של הקרקע יקצר מצד אחד את הקמת השדות הסולאריים מ-3-5 שנים לעד שנה וחצי בלבד, אך מצד שני מונע פטור מתשלום היטלי השבחה לוועדות המקומית, בגובה של 50% מהגידול בשווי הקרקע.

היטל המס התגלה יומיים לאחר אישור התמ"א, בדיון על נושא אחר בוועדת הפנים בראשות ח"כ יצחק קרויזר. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, העלה במפתיע את נושא היטלי ההשבחה שעלולים למנוע את הקמתם של הפרויקטים. כעת, אומרים בתנועה הקיבוצית - אף ישוב לא ייכנס לפרויקט כזה לפני שיש לו ודאות כמה מס הוא ישלם על כך. ביום רביעי הקרוב, ה-25 בפברואר, יתקיים דיון נוסף בכנסת בנושא, ושם ינסו הצדדים כמו משרדי הממשלה, המועצות האזוריות ונציגי הישובים ללבן את המחלוקות הכספיות הקשות ביניהם.

בזמן שהמסלול הישיר להיתר אגרו-וולטאי ידרוש היטל השבחה יקר, פרויקטים אחרים בדו-שימוש (כולל קירוי מבנים ופריסה על מאגרי מים), פרויקטי אגרו גדולים ואף סולארי קרקעי שנעשים דרך ההליך התכנוני הרגיל ישלמו הרבה פחות: עם פטור מהיטל ההשבחה בעלי הקרקעות ישלמו "חלף" בשווי 60 אלף שקל למגהוואט בלבד, ולא פי 10 מכך בהיטל השבחה. כעת הישובים רוצים לקבל פטור דומה, אך המועצות האזוריות ומשרד האוצר מתנגד לו.

שי חג’ג’, יו''ר מרכז המועצות האזוריות / צילום: איל יצהר

דרישת תשלום על היטל השבחה ניתנה לדוגמה לקיבוץ אייל בשרון. בקיבוץ החלו לתכנן פאנלים סולאריים מעל מטעי אבוקדו ואפרסמון במסגרת התמ"א הקודמת שאפשרה ניסויים מבוקרים באגרו-וולטאי. אך למרות שהם צפויים לייצר רק מגהוואט אחד של חשמל מ-25 הדונמים שברשותם, תפוקה נמוכה שנובעת מהעובדה שמדובר בשדה ניסויי, הם קיבלו שומה לתשלום של 1.1 מיליון שקל. להשוואה, אם הפאנלים הסולאריים היו מוקמים מעל מאגר מים בגודל דומה, התשלום היה עומד על כ-175 אלף שקל. אמנון קדמן, מנהל התכנון והקרקעות בקיבוץ, אומר לגלובס כי "עם סכום כזה, הפרויקט פשוט לא יקום".

היטלי ההשבחה מעוררים חששות רבים בשוק. בשל המחסור בקרקעות פנויות בישראל, משרד האנרגיה רואה בפרויקטים האגרו-וולטאיים חלק מהותי באסטרטגיה לקידום אנרגיות מתחדשות. מבחינתם, עד 20% מההספק הנדרש ליעדי 2035 אמור להגיע מהשימוש הכפול בקרקע.

רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות אמר כי "על ישראל להיות מובילה עולמית באגרו-וולטאי. זה יחזק גם את משק האנרגיה וגם את החקלאות הישראלית. זה מאפשר חיבור זול לתשתיות ואנרגיה לחקלאות. בשל המחסור בקרקעות בישראל, יש לזה חשיבות אדירה להשגת יעדי המתחדשות". בעוד שמשרד האנרגיה טרם הביע עמדה רשמית לגבי היטל ההשבחה, כל דבר שיעכב את הפרויקטים הללו מנוגד לכוונות המשרד.

"פרויקטים לא יקומו"

איתן פרנס אומר ש"מי שחוסם כעת את הפטור, חופר קבר לענף כולו ויצטרך לענות על שאלות קשות בהמשך. אף מתקן אנרגיה מתחדשת לא היה קם אם היה נדרש להיטל השבחה, או לבירוקרטיה של שמאים, שמאויות ועררים. באגף התקציבים במשרד האוצר, אדריכלי חוק ההסדרים, יודעים זאת היטב והם אלו שיהיו חתומים על הכשלת התחום, במידה ולא יאושר הפטור". מבחינתו, צריך לפטור את הפרויקטים הללו מהיטל השבחה לשנים הקרובות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, עד שצוות ממשלתי שאמור לקבוע שומה אחידה לפרויקטים כאלו תסיים את עבודתה.

פרנס מתייחס לעמדה של משרד האוצר שתומכת בהיטל ההשבחה. מבחינת האוצר, "היטל השבחה מוטל על ההשבחה של הקרקע שנובעת מאישור תוכנית. לאור זאת, ככל וההיטלים מחושבים כהלכה הם לא צפויים להוות חסם להקמת פרויקטים. היטלים אלה חיוניים לרשויות המקומיות לקידום תוכניות פיתוח, ובשלב זה לא נראה שיש הצדקה לפגוע בהם".

המועצות ירוויחו

מרכז השלטון המקומי, המרוויחים הישירים מכל היטל השבחה, פנו לוועדת הפנים במכתב בו הביעו את "עמדתנו הנחרצת נגד הצעה זו (לפטור מהיטלים - ע"א)". לדבריהם, בעוד שהם "תומכים ברצונה של הממשלה לתמרץ ולעודד את הדו-שימוש בקרקע", הם מתעקשים שזה לא יבוא על חשבון ההכנסות של המועצות האזוריות.

מרכז השלטון המקומי נותן גם פיתרון חלופי לחוסר הכדאיות הכלכלית שההיטל יוצר עבור הפרויקטים: סבסוד דרך תעריף החשמל: "כפי שידעה המדינה לקבוע תעריפים נדיבים בגין הפקת האנרגיה ממתקנים פוטו-וולטאיים בתחילת הדרך, נכון וראוי שתעשה זאת גם כעת לגבי מתקנים אגרו-וולטאיים". ראוי לציין שפיתרון זה מתעלם מאחד היתרונות המרכזיים של פרויקטי האגרו: הם מתחרים ב"אסדרת השוק" בתנאים שווים לאלו של הסולארי הקרקעי והקונבנציונלי בגז, וכך לא מטילים תשלומים עודפים על צרכני החשמל, אלא להיפך - מעודדים את התחרות בתחום.

בני רגיל, רכז האנרגיה של התנועה הקיבוצית, אמר ש"ננסה להסביר בדיון הקרוב בכנסת שעם היטלי ההשבחה האלה, הפרויקטים פשוט לא יקומו, ושכרן של המועצות האזוריות ייצא בהפסדן". הוא גם מוחה על כך ש"לפרויקטים הקטנים יחסית, עד 80 דונם, יש חסרון מובנה בשל קוטנם. ודווקא הם יופלו במיסוי ביחס לפרויקטים הגדולים שלא יידרשו לשלם היטלי השבחה יקרים".

תגובת משרד החקלאות: "המשרד רואה חשיבות בפיתוח האגרו־וולטאי. הפטור מהיטל ההשבחה נבחן בימים אלו ע"י צוות בין משרדי".

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה