"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

בסוף השבוע האחרון הטיל ה"פייננשל טיימס" פצצה חדשותית: נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB) כריסטין לגארד החליטה לפרוש מתפקידה לפני תום הכהונה, והקרב על זהות המחליף שלה כבר מתנהל מאחורי הקלעים.

● הודו רצתה ייצור מקומי, משהב"ט מצא פתרון - והיצוא הביטחוני מזנק
● אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

הפצצה לא הייתה עצם ההחלטה לפרוש לפני תום שמונה שנות הכהונה הקבועות בחוק, אלא הדיווח לגבי התזמון. לפי העיתון הבריטי, לגארד תפרוש כבר לפני סיבוב הבחירות הראשון לנשיאות בצרפת באפריל 2027, כדי לאפשר לנשיא הבלתי־פופולרי אך הפרו־אירופי עמנואל מקרון להיות מעורב בהליך הבחירה של נשיא ה־ECB הבא, רגע לפני שהימין בראשות מרין לה־פן עשוי להשתלט על הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד.

"האליטות מחליטות בעצמן את מי למנות"

"זה צעד פוליטי מכוער", כתב האנליסט רובין ברוקס ברשת X, "זה נראה כאילו האליטות האירופיות מחליטות בעצמן את מי למנות, וכל היתר נשארים מחוץ למשחק. זה צעד ששם ללעג את העצמאות לכאורה של הבנק המרכזי האירופי". למעשה, הצעד גרר גינויים כה רבים עד כי לגארד בינתיים הכחישה את הדיווחים ואמרה כי "לא החליטה" כיצד לפעול.

בנקודת הזמן הנוכחית, הסערה התקשורתית שנוצרה ממחישה את החשיבות של הבנק המרכזי האירופי לפרויקט האיחוד האירופי כולו; ולצדה, גם את החשש מכך שהגל האירו־סקפטי הסוחף את היבשת, בחסות מפלגות הימין החדש המתנגדות להגירה, יטרפד את הפרויקט המשותף.

הבנק המרכזי האירופי הוא בעל תפקיד מיוחד: לשמור על יציבות המחירים ב־21 המדינות החברות בגוש האירו, בעוד כל אחת מהן מנהלת תקציב לאומי עם גירעונות וחובות עצמאיים. משמע, לשמור על שיעור אינפלציה וערך המטבע באיחוד מוניטרי שאינו איחוד פיסקלי.

ה־ECB, שמקום מושבו הוא בפרנקפורט, מנהל את האירו, המטבע המשותף, תוך כדי התמודדות עם אינטרסים צולבים של מדינות שונות בגוש - במיוחד אלו בעלות חוב גבוה כמו איטליה וצרפת מול אלו בעלות חוב נמוך כמו גרמניה והולנד. הבנק הוכיח את כוחו ב־2012 עם נאום "נעשה כל מה שדרוש" של הנשיא לשעבר מריו דראגי, שהציל את גוש האירו מחדלות פירעון, התמודד עם גלי האינפלציה שיצרה המלחמה באוקראינה ועם השלכות מגיפת הקורונה, אך עתידו כרוך בזה של הפרויקט האירופי. לכן, הזהות של נשיא הבנק, הממונה לתקופה אחת בלבד של שמונה שנים, היא קריטית.

 הנגיד הגרמני יואכים נאגל / צילום: Reuters, Annette Riedl

רכש מסיבי של אג"ח תחת הנהגת לגארד

למרות שגרמניה היא הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, דווקא העומדים בראש הבנק בשנים האחרונות לא היו גרמנים. בין האחרונים ניתן למנות שני צרפתים, איטלקי והולנדי.

לגארד מונתה לתפקיד בנובמבר 2019, ואם השמועות על פרישה מתוזמנת היטב נכונות, היא תעזוב אותו לא פחות מתשעה חודשים לפני התאריך המיועד. לגארד (70) היא עורכת דין בהכשרתה, שכיהנה כיושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית לפני שמונתה לתפקיד הנוכחי. היא ידועה בחיבתה למותגי יוקרה, צרפתיים בעיקר. השכר שלה הוא הגבוה ביותר מכל בעלי התפקידים המקצועיים באיחוד האירופי - כ־740 אלף אירו בשנה.

תחת הנהגתה של לגארד, ה־ECB המשיך בהליך השנוי במחלוקת של רכש מסיבי של אג"ח ממשלתיות איטלקיות וספרדיות, במטרה לדכא את התשואות עליהן ולתרום ליציבות הכלכלית שלהן. במקביל, הבנק ריכז לראשונה שתי תוכניות של לקיחת חוב אירופי משותף - בתחילה לקרן לשיקום אירופה ממגיפת הקורונה (Next Generation EU) על סך 800 מיליארד אירו, ובאחרונה לקרן התחמשות צבאית (SAFE) על סך 150 מיליארד אירו.

"סמל של פיוס" מצד הנגיד הגרמני

למעשה, הקרב על חוב משותף לכלכלות גוש האירו הוא זה שעומד במרכז הדיונים על זהות הנגיד הבא. מדינות כמו צרפת, ספרד ואיטליה - בעלות יחסי חוב־תוצר גבוהים ותשואה גבוהה - דורשות שהאיחוד האירופי ינפיק "אירובונדס" (Eurobonds) - אג"ח משותפת לכל כלכלות הגוש, שלמעשה תאפשר להן ללוות כסף בעלות נמוכה יותר.

במקום ללוות בריביות גבוהות הנובעות מהמצב הפיננסי העגום שלהן, הן מעדיפות שכל מדינות גוש האירו יהיו ערבות לאג"חים שיזרימו להן כסף, כולל מדינות עם יחס חוב־תוצר נמוך כמו גרמניה והולנד. מתכון זה יאפשר להן להמשיך ולגלגל חובות לאומיים שחורגים הרבה מעבר ל־60% הנדרשים באמנת מסטריכט.

גרמניה עד כה התנגדה באופן נחרץ לנושא, אבל הממשלה החדשה בברלין הוכיחה כי היא פתוחה יותר לנושאי חוב בשל הצורך בהשקעה בתשתיות ובביטחון, ועשויה לשנות את עמדתה. בשבועות האחרונים הפתיע נגיד הבנק המרכזי הגרמני, יואכים נאגל, כשהביע תמיכה לא צפויה באג"חים כלל־אירופיות שכאלו, בין השאר בשל "המצב הביטחוני חסר התקדים של אירופה".

פרשנים ציינו כי הדברים נראים כ"סמל של פיוס" מצד מי ששלל בעבר את האפשרות הזאת, ולמעשה ניסיון שלו לשבור למרכז כדי להתמנות לתפקיד היוקרתי.

עד כה, נאגל לא נחשב בין המועמדים המובילים. אלו היו אמורים להיות פבלו הרננדז, נגיד הבנק המרכזי הספרדי, או קלאס קנוט, נגיד הבנק ההולנדי המרכזי, לפי סקר כלכלנים.

הפורום הכלכלי העולמי מציע את הג'וב הבא

המהלך המתוכנן של לגארד עשוי לשקף מהלך דומה המתנהל בצרפת בימים אלה. נגיד הבנק המרכזי הצרפתי פרנסואה וילרוי הודיע בימים האחרונים כי יפרוש, שנה וחצי לפני המועד המתוכנן. הוא אמנם טען כי הוא עושה זאת בשל כוונתו לנהל ארגון צדקה, אך הסיבה האמיתית לפי פרשנים היא רצון להעניק למקרון את השליטה במינוי החשוב בעבור הכלכלה הצרפתית.

לגארד, בכל מקרה, לא צפויה להישאר זמן רב ללא עבודה. הפורום הכלכלי העולמי (WEF) שנמצא במשבר אחרי שהמייסד שלו פרש על רקע טענות לאי סדרים כספיים ואחד מבכיריו מסובך בפרשת אפשטיין, הציע ללגארד, לפי הדיווחים, את תפקיד יושבת הראש שלו.