גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock
מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

"האם פגיעה באמינות הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב, פד) יכולה להיות הגורם המכריע שיוביל להפסדים בתיק ההשקעות בשנת 2026?" - על החשש הזה חתומה ענקית המדדים MSCI, וזאת אחרי שלוש שנים מצוינות למשקיעים בארץ ובעולם. על פי תחזית שפרסמה החברה לאחרונה, "חששות לגבי (פגיעה ב)אמינות הפד עלולים לגרום לסטגפלציה (צמיחה נמוכה לצד אינפלציה גבוהה, נ"א), להניע את המתאמים בין אג"ח למניות לחיוביים ולבטל את יתרונות הפיזור".

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה-AI שזרע בהלה בשווקים
גולדמן זאקס מהמר נגד השקל. מומחים בישראל לא מתרגשים

הכוונה היא לחששות בנוגע להתערבותו הגוברת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהתנהלות הבנק המרכזי, כולל קריאותיו לפד להמשיך להוריד ריבית למרות שהאינפלציה עדיין גבוהה מהיעד של הבנק (2% בממוצע לשנה). כמו גם ההבנה בשוק שטראמפ מינה את קווין וורש ליו"ר הפד הבא כיוון שהמדיניות שלו צפויה להיות "יונית" יותר, כלומר יותר הורדות ריבית, כפי שרוצה הנשיא הצבעוני.

לכן, בחברה מעריכים שהעלייה בהתערבות הזו עשויה להשפיע בצורה משמעותית על תיקי החיסכון של הציבור, ובפרט על תיק ההשקעות האמריקאי הקלאסי המוכר כ-60/40, זה שמורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח. החשש של MSCI הוא שהקשר ההופכי בין התנהגות שוק האג"ח והמניות יתבטל, כפי שקרה למשל במשבר האינפלציה של 2022. שכן, אם שני השווקים ינועו יחד כלפי מטה הם לא "יקזזו" האחד את הירידות של השני, אלא יובילו להפסד גדול יותר בתיקי ההשקעות של החוסכים.

על פי "בדיקת לחץ" שביצעו בחברה, תרחיש של סטגפלציה עלול להוביל את תיקי ההשקעות הקלאסיים של הציבור להפסדים של 11%. בתרחיש של פגיעה בעצמאות הפד התיק עלול לספוג ירידה של 8%, ובתרחיש של מיתון החוסכים יפסידו 6%. מנגד, בתרחיש של "אופק יציב", המשקיעים בתיקים אלו ירוויחו השנה כ־4%.

ב־MCSI אף קבעו כי היסטורית, בארה"ב "אמינות חלשה יותר של הבנק המרכזי התרחשה במקביל לאינפלציה גבוהה יותר", אך לא ציינו על אילו תקופות הם מדברים. בנוסף, שאלת החוב האמריקאי הגדול, שמתקרב בצעדי ענק ל־39 טריליון דולר, כשהוא גדל ביותר מ־2 טריליון דולר בשנה (6 מיליארד דולר ליום) עלול גם הוא להכות השנה בארה"ב בעוצמה.

ב־MSCI אף השוו לשלושה משברי חוב גדולים בעבר, כשציינו כי ביוון תשואות האג"ח הממשלתיות עלו; בטורקיה נוצרה מדיניות מונטרית (של הבנק המרכזי) "פוליטית"; ואילו ספרד 'התמודדה עם האירוע כמו שצריך' "באמצעות משמעת פיסקלית ורפורמות, ששיקמו את אמון המשקיעים והורידו את עלויות המימון". במקרה כזה, הם חוששים שתיק 60/40 האמריקאי עלול אף לסבול השנה מהפסד של 14%.

כדי להמחיש עד כמה השינוי הזה עלול להיות משמעותי לתיקי החוסכים, מסבירים בחברת המדדים כי תרחיש "אדום משולש" שכולל ירידה במניות, אג"ח ממשלתית וגם בדולר, "נעדר במידה רבה" ולא קרה כמעט בין השנים 2000-2025. אולם הוא חזר בזמן הטלת המכסים של טראמפ בשנה שעברה וגם בעת המתיחות הגיאו־פוליטית סביב האפשרות של פלישה אמריקאית לגרינלנד.

כבר לא תיק מייצג?

MSCI הם לא הראשונים לחשוש מגורל ביצועי תיק ההשקעות הקלאסי של הציבור. לפני קרוב לשנה הכריז לארי פינק, מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בעולם בלקרוק, כי "תיק ה־60/40 הקלאסי כבר לא מייצג גיוון אמיתי". לדבריו, "הגיוון בתיקי השקעות כונה 'הארוחה החינמית היחידה'. זו הייתה התובנה המרכזית שהובילה כלכלנים זוכי פרס נובל כמו הארי מרקוביץ וביל שארפ לפתח את תיאוריית תיק ההשקעות המודרנית להרכב של 60% מניות בקירוב ו־40% אג"ח.

"דורות של משקיעים הצליחו לא רע עם הגישה הזו, כשהם בוחרים להחזיק תמהיל שמייצג את כלל השוק ולא ני"ע בודדים. אך עם השינוי במערכת הפיננסים העולמית, ייתכן שתיק ההשקעות הקלאסי של 60/40 כבר לא מייצג גיוון אמיתי", הוסיף פינק. "תיק ההשקעות הסטנדרטי של העתיד עשוי להיראות יותר כמו 20/30/50 - מניות, אג"ח, ונכסים פרטיים כגון נדל"ן, תשתיות ואשראי פרטי".

"פשוט, נגיש וזול"

היועץ הפיננסי ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מזכיר את היתרונות של תיק 60/40: "בתרחיש שבו החשש הוא מהאטה כלכלית ולא מאינפלציה, אג"ח איכותיות עדיין יכולות לספק כרית ביטחון והגנה מסוימת אל מול הפסדים במניות", הוא אומר.

"בנוסף, זה מודל פשוט, נגיש וזול ליישום עבור המשקיעים, המספק נזילות גבוהה ובשוק עולה בדרך כלל אפשר להשיא בו תשואות גבוהות יותר מאשר קופות מפוזרות בנכסים אלטרנטיביים, או תיק מוטה ריבית". מנגד עטיה מציין שאם נגיע לתקופות של אינפלציה גבוהה אכן "יתבטל יתרון הפיזור שלו".

ערן פסטרנק, יו"ר דירקטוריון בית ההשקעות פסטרנק שהם, מציין שזה תיק ש"מתאים למשקיע הבוגר והאחראי. לטווח ארוך חד משמעית הוא טוב - הפנסיה שלך, החיסכון הפנסיוני שלך, ישביח את ערכו. אבל כל משקיע צריך לשאול את עצמו האם יעמוד בדרך בכל התנודתיות של השוק, ותהיה כזו. בעולם הכאוטי שלנו הזמן שחולף בין משבר למשבר הוא כבר לא חמש שנים, אפילו לא שנה, אלא כל מספר חודשים כבר יש אירוע".

מה עושים הישראלים

המגמה של הגדלת רכיב המניות בתיקי ההשקעות של הישראלים ברורה ונמשכת יותר מעשור. אם בעבר תיק השקעות קלאסי בישראל הורכב מ־75% אג"ח ו־25% מניות, כיום התיקים הכלליים של קרנות ההשתלמות למשל מורכבים מ־50% מניות, והשאר באג"ח ונכסים אלטרנטיביים.

"בתיקים של הכסף הפנוי הנוסף של הציבור החלוקה היא 35% מניות והשאר אג"ח" מציין פסטרנק. "בעבר הגישה הייתה שמרנית מאוד - להשקיע את רוב הכסף בישראל ובחשיפה נמוכה לנכסי סיכון, מתוך תפיסה של חרדה קיומית של היהודים.

"אבל זה השתנה בשנים האחרונות. הציבור בישראל התבגר, פיתח עור של פיל, משקיעים כבר לא ממהרים למכור ולממש, יודעים שהשמש זורחת על ארץ הקודש המאותגרת שלנו ושהסבלנות משתלמת. גם המוסדיים מגדילים חשיפה למניות וגם הציבור, 'הריטייל'. גם אם זה עדיין לא ה־60/40 האמריקאי, אנחנו בדרך המהירה לשם. כמובן ששאלת השאלות היא האם כשהשוק יהיה תנודתי, הציבור ישמור על הפוזיציה או יממש אותה".

עטיה מוסיף ש"מסלול השקעה כללי בקרנות השתלמות או קופות גמל לבני 50-60 מאוד מזכירים את מודל ההשקעה של 60/40. ההבדל הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים כשיש פערים משמעותיים בין הגופים המוסדיים. ילין לפידות למשל עם 8.4% בלבד נכסים לא סחירים, ואילו בהראל החשיפה במסלול היא 34%".

עוד כתבות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה