גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock
השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

המסמך שפרסם השבוע גוף המחקר העצמאי Citrini Research אינו עוד סקירה על בועת מניות טכנולוגיה. הוא גם לא תחזית מאקרו קלאסית. למעשה, כבר בתחילתו מדגישים המחברים כי מדובר בתרחיש ולא בניבוי. ובכל זאת, "The 2028 Global Intelligence Crisis" הצליח להצית ירידות חדות בוול סטריט ובת"א.

עסקת הענק עם מטא שמקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט
יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

הסיבה לכך אינה מספר כזה או אחר, אלא הטענה העקרונית שהוא מציג: אם הבינה המלאכותית תמשיך להשתפר בקצב הנוכחי, ייתכן שהבעיה של השווקים לא תהיה אכזבה, אלא הצלחת ה-AI. בפתח הדוח מציבים הכותבים את הפרדוקס במפורש: מה יקרה אם האופטימיות כלפי AI תמשיך להתברר כמוצדקת, ודווקא משום כך תהפוך לשלילית לשווקים. בהמשך הם מבהירים כי מטרתם היא לבחון סיכון קצה שפחות מדובר, לא לטעון שזהו התרחיש הסביר ביותר. אך עצם העלאת השאלה חושפת עצב רגיש במיוחד בתקופה שבה חלק גדול משווי השוק נשען על ציפיות למהפכת ה-AI.

המסמך כתוב כמזכר מאקרו עתידי מיוני 2028, המתאר בדיעבד כיצד הכלכלה האמריקאית נכנסה למשבר. נקודת הפתיחה דווקא חיובית. בתחילת 2026, כך לפי התרחיש, חברות אימצו כלי AI מתקדמים שהחליפו עובדים בצווארון לבן. התוצאה המיידית הייתה שיפור ברווחיות. "שולי הרווח התרחבו, הרווחים עקפו את התחזיות והמניות זינקו", נכתב בין היתר. רווחי שיא הופנו בחזרה להשקעה בתשתיות מחשוב ובמודלים מתקדמים.

אלא שכאן טמון הזרע לבעיה. הרווחיות נבעה מצמצום הוצאות שכר, רכיב מרכזי בכלכלת שירותים. כאשר חברות מפטרות עובדים ומשקיעות את החיסכון בטכנולוגיה, הפריון עולה אך ההכנסה של משקי הבית נשחקת. הדוח מציע את המונח "Ghost GDP", תוצר שמופיע בנתונים הלאומיים אך אינו מחלחל לכלכלה הריאלית. התפוקה קיימת, אך אינה מתורגמת לביקוש רחב.

הירידות הגיעו לת"א

המסמך הוויראלי לא נותר בגבולות הדיון התיאורטי. ביום שני התפתח בוול סטריט מה שכונה בין היתר בבלומברג "מסחר הפחד מה־AI", כאשר משקיעים מיהרו לצמצם חשיפה למניות שנתפסות כפגיעות במיוחד לשיבושים אפשריים מצד בינה מלאכותית מתקדמת.

כך, מניית IBM צנחה ב־13% ביום אחד, הירידה החדה ביותר שלה מאז שנת 2000. במקביל, חברות כמו DoorDash, אמריקן אקספרס, KKR ובלקסטון איבדו לפחות 6%, בעוד שמאסטרקארד, ויזה, קפיטל וואן ואפולו ירדו בשיעורים של 4% ויותר. גם מניות תוכנה וסייבר ספגו ירידות, וכל האירוע הבהיר כי בשלב הנוכחי בוול סטריט די גם בתרחיש תיאורטי כדי לטלטל מניות החשופות למהפכת ה־AI.

בהמשך, גם שוק המניות בת"א הגיב ביום ג' למסמך האפוקליפטי, עם ירידות, בשעות אחר הצהריים, של כ-1.8% במדד ת"א-35 וכ-2.8% בת"א-90. בדומה לוול סטריט, את הירידות בת"א הובילו מניות הביטוח, שירדו בכ-7%, בעוד שמדד הבנקים ירד ב-1.8%. למרות הירידות החדות, מתחילת השנה הנוכחית מניות הביטוח עדיין רושמות עלייה של 18% כמעט.

"הסיבה לירידות החדות במניות הפיננסים בבורסה בתל אביב התחילה בוול סטריט כשסקטור הפיננסים היה הנפגע העיקרי מהדוח האפוקליפטי של Citrini", מסביר דודו מנגן, סמנכ"ל מסחר ובורקראז' בלידר שוקי הון. "הדוח, שמנסה להציג כיצד ה-AI מערער את המודל הכלכלי הקיים, נגע בין היתר בסיכונים בעולמות התשלומים. מניות השירותים הפיננסיים (3.3%-) והמימון הצרכני (7.8%-) הובילו את הירידות ביום ב' בוול סטריט".

מנגן הוסיף כי "המסמך של Citrini מגיע כאשר ברקע חששות רבים לגבי החשיפה של שוק החוב הפרטי לחברות תוכנה, שהן הנפגעות העיקריות מה-AI. אם זה לא מספיק, התקיים במקביל יום האנליסטים של בנק ג'יי. פי מורגן, שם המנכ"ל ג'יימי דיימון הזהיר כי המתחרים שלו 'נוהגים בטיפשות' כדי להגדיל את ה-NII (הכנסה נטו מריבית), וזה מזכיר לו את ההתנהגות שהוא ראה לפני המשבר של 2008. כל הסיבות הללו מובילות גם את סקטור הפיננסים המקומי לירידות חדות, דווקא כשהוא נמצא קרוב לשיא ונהנה לאחרונה מזרם קניות מצד משקיעים זרים".

החששות מפני השפעות ה-AI לא חלפו מעל לסקטורים אחרים. כך, מדד ת"א נדל"ן ירד ב-3.4%. לעומתו, מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע, הכולל בתוכו את מניות חברות התוכנה וה-IT, שהיו הנפגעות המשמעותיות עד כה מהחשש מפני השפעות ה-AI, ירד בפחות מ-1%. עם זאת, מניות התוכנה וה-IT הכלולות בו ירדו ביותר מ-30% מתחילת החודש, בין היתר בשל החשש שסוכני בינה מלאכותית יחליפו חלק מהשירותים שאותם חברות אלה מציעות ללקוחותיהם.

שי זיגלמן, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים, מוסיף כי "אנחנו רואים ירידות חדות במניות סקטור הנדל"ן המניב, שקשורות גם לריבית שלא ירדה, אבל גם לאפשרות לקיצוצים בקרב חברות הטכנולוגיה בעקבות השפעות הבינה המלאכותית".

"החיכוך הולך ונעלם"

בלב המסמך של Citrini עומדת מה שמכונה "Intelligence Displacement Spiral" (ספירלת דחיקת העבודה האנושית). יכולות הבינה המלאכותית משתפרות, חברות זקוקות לפחות עובדים, הצריכה נחלשת, הלחץ על רווחיות גובר וההשקעה ב-AI מתעצמת. מדובר בלולאת משוב שלילית שלדברי הכותבים "אין לה בלם טבעי". בשלב מסוים, השאלה כבר אינה אם מניית תוכנה יקרה מדי, אלא מה קורה לכלכלה שמבוססת על אשראי לצרכנים, כאשר הצרכנים עצמם מאבדים כוח קנייה.

חלק מרכזי בדוח עוסק בשחיקת מודלים עסקיים המבוססים על חיכוך אנושי. אינרציה, מחסור בזמן וקושי להשוות מחירים אפשרו במשך שנים גביית עמלות ותיווך. לפי התרחיש, סוכני AI פועלים ברקע, משווים מחירים, מבטלים מנויים ומנהלים משא ומתן עם ספקים. "היתרון התחרותי שלהן נשען על חיכוך. והחיכוך הלך ונעלם", כותבים המחברים.

אם היתרון התחרותי נשען על כך שאנשים אינם בודקים כל חלופה, מכונה תעשה זאת. התוצאה היא לחץ על מחירים ועל שיעורי רווח בענפי תוכנה, תשלומים ותיווך. עצם קיומה של חלופה פנימית זולה, המאפשרת לארגונים לפתח פתרונות בעצמם, משנה את מאזן הכוחות גם בלי קריסה דרמטית בן לילה.

בשלב מתקדם יותר בתרחיש, הדיון מתרחב אל תחום האשראי. המחברים מזכירים כי שוק המשכנתאות האמריקאי מוערך בכ־13 טריליון דולר ושואלים אם גם הלוואות שנחשבו בטוחות לחלוטין יישארו כאלה בעולם שבו יציבות ההכנסה נשחקת. אז "האם גם משכנתאות פריים הן אכן חסינות?", הם תוהים.

הנקודה אינה שהלוואות היו מסוכנות מלכתחילה, אלא שההנחות שעליהן הן התבססו השתנו במהירות. אם חלק משמעותי מעובדי הצווארון הלבן חווים פגיעה מתמשכת בהכנסה, גם שוקי האשראי עלולים לחוש בכך. לצד התרחיש הקודר, המחברים מדגישים כי לא כל רכיביו יתממשו. הם כותבים כי חלק מהתסריטים לא יקרו, אך סבורים כי "הפרמיה על אינטליגנציה אנושית תצטמצם". כלומר, גם אם לא יתרחש משבר רחב, עצם השינוי במעמד האינטליגנציה האנושית מחייב בחינה מחדש של הנחות יסוד.

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל