מטוס אל על / צילום: עידו וכטל
חברת התעופה אל על הגישה השבוע (א') תגובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה. הנזק הנטען בבקשה הוערך ב-483 מיליון דולר ועוד 115 מיליון דולר נזק לא ממוני.
● המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים
● פרשנות | מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על
● כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה
בתגובתה טוענת אל על כי כוחות השוק הם אלה שריסנו אותה בפועל. לטענת החברה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות תעופה זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה. לטענת אל על, היא פעלה בתנאי אי-ודאות גבוהים.
התגובה לייצוגית הוגשה יום לפני שרשות התחרות הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך כ-110 מיליון שקל על חברת אל על (בנוסף לעיצומים אישיים על שני נושאי משרה בכירים בה בסך כחצי מיליון שקל לכל אחד), בכפוף לשימוע, בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע.
קנס זה מצטרף לקנס נוסף עליו הודיעה רשות התחרות בתחילת החודש, בגובה של עד 121 מיליון שקל, בגין גביית מחירים מופרזים על טיסות אל על בזמן המלחמה. בהמשך לכך הוגשה תביעה נגזרת בשם בעל מניות באל על בגין הנזק שנטען כי נגרם לחברה.
העלאת המחיר המתונה, נטען בתגובת אל על לייצוגית, מעידה על הריסון הנובע מהאיום התחרותי המתמיד אשר היווה "חסם טבעי לניצול כוחה כביכול". עוד נטען כי הביקוש הצרכני לכרטיסים הניתנים לביטול בשל המדיניות המקלה של אל על בתקופת המלחמה, העלייה בשיעור התפוסה שגרם לרכישות כרטיסים יקרים יותר ועיתוי מועד ההזמנה - כל אלה מביאים באופן טבעי ל"התייקרות" הכרטיסים באותו ממוצע.
נתח השוק הגיע ל־75%
בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נטען כי בתקופת המלחמה, נתח השוק של אל על חצה את רף ה-50% ובמקרים רבים את ה-75%, וזאת בהתאם לחוות-דעת של פרופ' דוד גילה.
עוד נטען כי אל על הפכה לבעלת מנופולין מובהקת ב-20 מתוך 24 קווים שנבדקו ברבעוני המלחמה, וזאת בעקבות הפסקת פעילותן של חברות זרות. נטען כי אותו הגידול בנתח השוק הוא לא תוצאה של התייעלות אלא של טרגדיה לאומית, שאפשרה "לחלוב את הלקוחות". ניצול כוחה של אל על, כך נטען, הוביל להעלאת מחירים ממוצעת של כ-12.2%.
מבחינת רווחיות החברה, בבקשת האישור נטען כי בשנת 2023 רשמה אל על רווח נקי של 112.6 מיליון דולר, ובשנת 2024 חל זינוק ברווח נקי של החברה לכ-544 מיליון דולר. בתוך כך נטען כי "בששת רבעוני המלחמה שיעור הרווח של אל על מהטסת נוסעים בלבד זינק בסופו של יום פי 15". עוד נטען כי רווחיות החברה בתקופה לפני המלחמה הייתה בשיעור 0.9% מהעלות, ואילו בתקופה שאחרי פרוץ המלחמה עלתה הרווחיות ל-13.3% מהעלות.
"מדיניות תמחור קפדנית"
אל על מזכירה בתגובתה את המאמצים הכבירים לטענתה שהפעילה בתקופה הקשה ביותר שידעה המדינה כדי שהשמיים יישארו פתוחים עבור האזרחים: שמירה על הגשר האווירי לישראל ומאמצים להגדלת היצע הטיסות.
בתוך כך, לטענת אל על, "החברה נקטה מדיניות תמחור קפדנית", במסגרתה קבעה על רקע ותלות באירועים הביטחוניים את המחירים לכרטיסי הטיסה במחלקת תיירים.
התובע הייצוגי, עו"ד אילן ורדניקוב, מסר בתגובה: "החלטת הרשות התחרות מצדיקה ומחזקת את התביעה שהגשנו כבר ביוני 2025. כפי שטענו בכתב התביעה, אל על ניצלה את כוחה המונופוליסטי לרעה. הקנס הצפוי של 121 מיליון שקל לא נותן פיצוי לציבור וגם לא מייצר הרתעה כמו התביעה הייצוגית ביחס לרווחים שהרוויחה אל על מאז ה-7 באוקטובר 2023".