מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock
שופטי בג"ץ דחו ביום ג' עתירה של איגוד המוסכים נגד רשות שוק ההון ומשרד התחבורה ותקפו במילים חריפות את התנהלות משרד התחבורה בתחום קביעת עלות התאונה בידי שמאי הרכב, וחייבו את איגוד המוסכים בהוצאות של 40 אלף שקל.
● מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?
● תע"א יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?
העתירה הוגשה בגלל החלטת רשות שוק ההון לאשר לחברות הביטוח להמשיך לקזז על דעת עצמן חלק מעלויות חלקי החילוף לרכב. הן עושות זאת כבר כמה שנים, בניגוד לעלות הנזק שקובעים שמאי הרכב, שהיא גבוהה במאות אחוזים ואף יותר.
איגוד המוסכים פנה לבג"ץ לפני שנה וחצי וביקש לחייב את חברות הביטוח לשלם את המחירים הגבוהים. אלא ששופטי העליון, דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ ויעל וילנר דחו את העתירה ותקפו את התנהלות משרד התחבורה וגם את העובדה שדווקא כמה מאות מוסכים מרוויחים מכך שהציבור מפסיד.
מה אומרת ההחלטה?
החלטת שופטי בג"ץ מאשררת את הפרקטיקה בשוק לפיה חברות הביטוח יכולות להמשיך ולקזז את עלויות חלקי החילוף מהתשלומים שהן משלמות על התאונה. התוצאה היא שאין למבוטח היגיון לתקן את הרכב במוסך שאינו נמצא בהסדר עם חברת ביטוח.
מה המצב היום?
בעקבות רגולציה של משרד התחבורה מ־2015, שמאי הרכב נדרשים להעריך נזקים לפי מחירוני היבואן הרשמיים, ללא התייחסות להנחות שמקבלים בפועל המוסכים, שמגיעות לעשרות אחוזים מהמחירונים. לפי כל גורמי המקצוע כאן טמונה הבעיה.
שופטי העליון ביקרו את משרד התחבורה על כך שבעקבות הפרקטיקה, המוסכים גוזרים קופון, על חשבון הצרכנים וחברות הביטוח. בדיקה של המדינה לפני מספר שנים ל־144 חלקי חילוף העלתה כי מחירי החלפים לציבור גבוהים ברוב המקרים ב־50% מהמחיר שמשלמים עליהם בפועל. "החלף מהיבואן הראשי יקר פי שניים ויותר מהחלף הזול ביותר מיבוא אחר (יבוא מקביל, נ' א')".
בנוסף קיימת אפליה בין מוסכים כאשר במוסכי הסדר שולמו מחירי חלפים לפי הסכומים מוזלים, מה שנחשב בעיני המוסכים כאפליה לרעתם.
לפני שנה הייתה אמורה שרת התחבורה מירי רגב לחתום על תקנות חדשות שיסדירו את התחום ויבטלו את ההנחיה ההיסטורית, אך בינתיים היא גוררת רגליים וככל הידוע היא לא מתכוונת לחתום עליהן. גם יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התהפך בעמדתו ולא קידם את התקנות בוועדת הכלכלה. לאחרונה כדי לאשר הסדרה אחרת בתחום שמאי הרכב אף הוסר הסעיף מהתקנות שעליהן חתמה רגב, כך שהתקנות הישנות נותרו בינתיים כמחייבות. באשר לבעיית האפליה בין המוסכים, זו הייתה אמורה להיפתר בכך שחברות הביטוח יהיו מחויבות להיות בהסדר עם כל מוסך שירצה.
מי נפגע מהמצב?
התשלומים הגבוהים על חלפים הובילו לעלייה ניכרת בגובה תביעות הביטוח, אשר גולגלה בסופו של אל המבוטחים, הציבור הישראלי, דרך פרמיות ביטוח גבוהות. בנוסף מחירי החלפים המנופחים גרמו, כך נטען בפסק הדין, שכלי רכב רבים הוכרזו כ"טוטאל לוס" למרות שניתן היה לתקנם במחיר שוק ריאלי.
מה הפיתרון?
לדברי השופטת כנפי-שטייניץ, "הפתרון הפשוט והישיר לכשל השוק הוא תיקון ההנחיות לשמאים באופן ששומת הנזק תשקף את מחיר השוק של החלפים, ובאופן זה יושב האיזון לשוק הביטוח על כל שחקניו. זה שנים נעשה ניסיון לקדם שינוי ההנחיות באופן האמור, עד כה ללא תוצאות. יש לקוות שתימצא הדרך להביא הדבר על פתרונו במסגרת הסדרת ענף שמאות הרכב בכללותו".
איך יושפעו בעלי הרכבים?
פסק הדין של בג"ץ עשוי לסייע בהוזלה של פרמיות הביטוח לצרכנים. אם חברות הביטוח ישלמו פחות על חלפים, גם פרמיות הביטוח למבוטחים אמורות להיות נמוכות יותר. מבקר המדינה הציג נתונים ולפיהם האסדרה כבר הובילה לירידה ממוצעת של כ־7% בפרמיות ביטוח רכב בין יוני לנובמבר 2025 כאשר הפסיקה החדשה צפויה לקבע את המגמה לאורך זמן.
מה היו טיעוני השופטים?
לדברי השופט מינץ, "עולה מהעתירה תמונה מטרידה לפיה מה שנתפס כפגיעה על ידי הרשות, המבטחים וציבור המבוטחים - נחווה כהטבה על ידי המוסכים שאינם בהסדר. העותר (איגוד המוסכים, נ"א) אינו מסתיר את העובדה כי זעקתו נגד האסדרה נעוצה בפגיעה ברווחיות המוסכים שאינם בהסדר, שכן לדבריו האסדרה שוללת ממוסכים אלה רווחים ממכירת החלפים שהם עיקר פרנסתם".
באשר להתנהלות משרד התחבורה באירוע, שרת התחבורה מירי רגב מסרבת מזה שנה לחתום על תקנות חדשות שיסדירו את הפעילות, השופטת כנפי-שטייניץ הייתה חריפה בביקורת שלה וציינה כי "כשל השוק הוא יציר הרגולציה הקיימת - ההנחיות המקצועיות לשמאים הנקבעות על־ידי משרד התחבורה. זו מבוססת על שמאות על פי מחיר מחירון ומתמרצת את ספקי החלפים לקבוע מחירי מחירון גבוהים, באופן המפר את האיזון בין השחקנים השונים בשוק הביטוח".
מי ביקר את הרגולציה?
זו לא הפעם הראשונה בה כשל השוק זוכה לביקורת. מבקר המדינה, רשות התחרות, משרד התחבורה והממונה על רשות שוק ההון כבר יצאו נגדו. בעבר שרת התחבורה מירי רגב אף טענה כי "הרפורמה החדשה צפויה להביא להורדה משמעותית של המחירים המקובלים כיום בענף המוסכים, ותגביר את התחרות והשקיפות". אך כיום כאמור היא התהפכה בדעתה ולא מקדמת את הפתרון. הכשל נבע, לטענת המבקרים, מחוסר שקיפות וחוסר מודעות של הלקוחות לפערים בין מחירי המחירון של חלפים לבין המחירים המוזלים, לעיתים כדי עשרות אחוזים, שנוהגות חברות הביטוח לקבל.
הבעיה העיקרית היא, שכל ההתנהלות בין חברות הביטוח למוסכים מתרחש "מעל לראש" של הצרכן הטיפוסי, שכלל אינו מודע למאזן הכוחות ביניהן. ללקוח הקצה יש בישראל מעט מאד מידע, או שליטה, על מקור החלפים שמותקנים ברכבו, על מחירם ועל ההנחות שחברות הביטוח מקבלות בגינם.
יו״ר איגוד המוסכים, רונן לוי, מסר בתגובה: "לצערי בג"ץ בחר שלא להתעמת עם קרטל חברות הביטוח ועם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אשר פועלים להשתלטות וחיסול של ענף מוסכי הרכב בישראל".
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה פועל לקידום אסדרת תקנות מקצועיות לשמאים מזה זמן רב, ואף לאחרונה אושר בוועדת הכלכלה בכנסת סט תקנות בעניין אתיקה מקצועית ואגרות בנושא השמאים. סט תקנות מקצועיות נוסף הכולל הנחיה לציטוט מחיר חלקי חילוף בשומות הרכב נעצר בהנחיית שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, על מנת לקדם חקיקה מקיפה שתבטיח כי ההוזלה של חלקי החילוף תגולגל לכיסו של האזרח ולא תישאר בידי חברות הביטוח".
"החקיקה מקודמת בשיתוף פעולה עם שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת ויו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת דוד ביטן, ותביא לאיזון נכון בין שלושת הגורמים חברות הביטוח המוסדרות באמצעות רשות שוק ההון, לבין השמאים והמוסכים המוסדרים באמצעות משרד התחבורה. עם השלמת החקיקה, אזרחי ישראל ייהנו מרפורמה שתוזיל באופן משמעותי את עלויות החלפים ותחייב את חברות הביטוח להפחית את עלויות הפרמיה בהתאם".
"באשר לטענות יצוין כי המשרד השקיע מאמצים ניכרים בשנים האחרונות לתקן את ההנחיות לשמאי הרכב במסגרת הסדרה כוללת של התחום, המחייבת שיתוף פעולה עם רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, במטרה להגיע לאסדרה שתאזן בין האינטרסים של כלל הגורמים המושפעים: המבוטחים, המוסכים, השמאים וחברות הביטוח. המשרד ימשיך לבחון את התנהגות השוק, במטרה לקדם אסדרה שתפעל לרווחת המבוטחים, מבלי לפגוע בתחרות בחיונית שבין המוסכים, בין שבהסדר ובין שאינם בהסדר".