אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty
בעקבות מבצע "שאגת הארי" פתחה היום (א') רשות המסים, את האפשרות להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר במסלול "מהיר". במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה. המסלול נפתח בעקבות המבצע וייסגר עם תומו. מדובר במסלול שנפתח לראשונה במבצע "עם כלביא" עם איראן, על רקע ריבוי המקרים של פגיעות הדף ופגיעות ישירות במבנים, לצורך טיפול בתביעות פיצויים בגין נזקים "קלים".
● שאלות ותשובות | נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל
● לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות
המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל, לניזוקים פרטיים ועסקיים גם יחד, העונים על הגדרת "ניזוק" בחוק מס רכוש (בעל הנכס או מי שהוכיח כי הוא נושא בהוצאות שיקום הנכס, בעל התכולה שניזוקה לרבות שוכר בנכס). המסלול מחייב הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים והגשת מסמכים (תמונות והצעות מחיר לתיקון) שהניזוק יצהיר על נכונותם.
בעת הגשת התביעה על הניזוק לציין את הסכום המבוקש ולצרף הצעות מחיר התואמות את הסכום. לאחר מילוי פרטים אלה, יישלח קישור במסרון להעלאת תמונות מזירת הפגיעה המתעדות את הנזקים. את התמונות יש לצלם ולהעלות מזירת הפגיעה בלבד ולאחר שנשלח המסרון. תמונות שיצולמו לפני פתיחת התביעה ויועלו ממקום שאינו זירת הפגיעה לא יתקבלו והתביעה לא תושלם.
הגשה במסלול המהיר הינה במקום הגשה במסלול הרגיל והיא מוגבלת להגשת תביעה אחת בלבד לכל תא משפחתי, ואחת בלבד לכל אירוע. תשלום הפיצוי מותנה בהגשת חשבונית לכל המאוחר תוך 30 יום מיום התשלום. אי הצגת החשבונית במועד האמור תביא לדרישת החזר הכספים.
לצד המסלול המהיר, קיים גם מסלול "רגיל" שבו ניתן להגיש תביעה לאחר הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים. ההזדהות מאפשרת לניזוק לעקוב אחר התקדמות הטיפול בתביעה דרך האזור האישי, ללא צורך ביצירת קשר עם המוקד, ולהעלות מסמכים גם לאחר שהתביעה הוגשה. כמו כן קיים מסלול רגיל ללא הזדהות לשירותים הדיגיטליים של רשות המסים שבו ניתן להגיש תביעה עם מספר זהות או דרכון.
ניזוקים שכבר הגישו החל מה-28.2.2026 תביעות עם הזדהות במסלול הרגיל ולא ביקר שמאי במקום האירוע, יכולים לעבור למסלול המהיר על ידי כניסה לתביעה ולחיצה על כפתור "מעבר מסלול".
ובינתיים, העסקים לא זכאים לפיצויי
על-פי חוק, המדינה אחראית לפצות את התושבים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או מפעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים. הסוג הראשון של הנזקים הוא "נזק ישיר", או כלשון החוק: "נזק שנגרם לגופו של נכס" (פגיעה פיזית); והסוג השני הוא "נזק עקיף", שהוא "הפסד או מניעת רווח" (פגיעה כלכלית).
במסגרת הנזקים הישירים ניתן פיצוי בגין נזקים לרכוש, למבנה וכן לתכולת המבנה. על-פי חוק מס רכוש, המדינה מפצה את אזרחיה על נזקי מבנה ללא תקרה, לפי עיקרון השבת המצב לקדמותו. במסגרת זו נכללים גם כל "המחוברים" למבנה, בהם מטבח, מזגן וארונות קיר. ממוצע הפיצוי על בית בשטח של כ-120 מ"ר עומד על כ-1.5 מיליון שקל, אך הסכום יכול להיות נמוך או גבוה יותר בהתאם לשטח הבנוי.
באשר לתכולת הבית, הפיצויים ניתנים עד לסכומים מרביים (מקסימליים) לפי סוג הפריט שניזוק ולפי מחירון של סוגי "חפצי בית" וגודל המשפחה, עד לתקרות המתעדכנות לאורך השנים. חפצי הבית מסווגים לפי קבוצות: רהיטים, ביגוד, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה וחפצי בית אחרים.
מאז פרוץ המלחמה, צוותים של קרן הפיצויים - מס רכוש, מלווים במהנדסים ושמאים, נמצאים בזירות השונות ומעניקים מענה ראשוני לאזרחים שביתם ורכושם נפגעו, בשיתוף עם נציגי הרשויות המקומיות הפועלים בשטח.
מנגד, בשלב זה וכל עוד לא הותקנו תקנות מיוחדות, רק עסקים באזורים הקרובים לגבול זכאים לפיצוי בגין נזקים עקיפים (נזקים כלכליים). שאר העסקים ברחבי המדינה אינם זכאים לפיצוי. ככלל, לאחר כל סבב לחימה או במהלך מלחמה הממשלה מתקינה תקנות מיוחדות לפיצויים בגין הנזק העקיף שנגרם לעסקים ברחבי הארץ. מבקר המדינה מתח לאחרונה ביקורת על מנגנון זה של חקיקה, אשר גורם לכך שעסקים מחכים פרקי זמן ארוכים לחקיקה המזכה אותם בפיצוי ומקשה עליהם להתאושש.
עו״ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת העצמאים והעסקים בישראל, מתריע על מצב זה משך שנים. לדבריו, "אתמול בבוקר נפתחה מערכה ביטחונית נוספת. אזרחי ישראל רצים למרחבים מוגנים, מערכת הביטחון מפעילה את כיפת ברזל - והמשק כולו נכנס למצב חירום, אבל בעוד המדינה יודעת להפעיל מערכות הגנה צבאיות מתקדמות, למעל מיליון עצמאים ובעלי עסקים אין כיפת ברזל כלכלית. כל פעם שמתחילה לחימה, העסקים הקטנים הם הראשונים להיפגע והאחרונים לקבל מענה. לקוחות מבטלים, עובדים לא מגיעים, הכנסות נעצרות - אבל ההוצאות ממשיכות לרדת מחשבון הבנק. שכירות, ארנונה, ספקים, הלוואות". עוד מוסיף כהן, כי "במצב חירום ביטחוני נדרש מנגנון אוטומטי וברור: בדיוק כפי שמופעלת כיפת ברזל בשנייה שיש איום ביטחוני, כך חייב לפעול מנגנון מיידי של הקפאת תשלומים, דחיית מסים, מנגנון פיצוי מוסדר והזרמת אשראי בערבות מדינה. לא ועדות, לא בירוקרטיה, לא טפסים אינסופיים".
לדבריו, ללא תגובה מהירה, שוב עשרות אלפי עסקים עלולים להיקלע לקריסה תזרימית בתוך ימים. "העצמאים הם החוסן הכלכלי של ישראל כל ימות השנה . בזמן משבר אם אין להם מיגון כלכלי - אין חוסן כלכלי בישראל".