בנקים בישראל
בעוד שוועדת הכספים של הכנסת ממשיכה לדון בתוכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטלת מס רווחי יתר קבוע של 15% על הבנקים, שיגדיל את הכנסות המדינה ב-1.13 מיליארד שקל בשנת 2026, ולאחר מכן צפוי לטפס ל-1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2027 עד 2029 - מתגבשת מאחורי הקלעים הצעת פשרה על רקע המבצע באיראן שמגביר את הלחץ התקציבי: ויתור של האוצר על המס השנתי - ובמקומו קבלת היטל "חד-פעמי" מהבנקים שיניב לקופת המדינה 1.3 עד 1.4 מיליארד שקל.
● שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"
● הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד
ההצעה עוד לא עלתה לפסים רשמיים במשא-ומתן, ובאיגוד הבנקים לא מאשרים שהם עוסקים בה, אך לגלובס נודע כי ההצעה ל"דיל" שיסיים את הסאגה המורכבת כבר התגבשה בתיווך נשיאות המגזר העסקי, שמאגד בתוכו גם את הבנקים, ומצוי במגעים מול האוצר על רכיבים נוספים בחוק ההסדרים של המשרד.
כשאת הביטוי "חד-פעמי" שומעים עכשיו בהקשר של היטלי הבנקים לקופת האוצר, קשה שלא לחייך. בשנת 2024 שילמו הבנקים היטל מיוחד - חד-פעמי - על רקע הרווחים הגבוהים במיוחד שצברו מעליית הריבית וכחלק מהניסיון לסגור חורים תקציביים במימון הוצאות מלחמת "חרבות ברזל". בשנת 2025 הבנקים שילמו אותו שוב - גם אז הוגדר כחד-פעמי. ביחד הניבו שני ה"חד-פעמיים" האלה כ-2.5 מיליארד שקל לאוצר המדינה.
ועכשיו, כשסמוטריץ' מקדם חוק שיהפוך את המיסוי הזה לקבוע עד 2030 לפחות, מגיעה הצעה לאמץ גרסה שלישית של אותה נוסחה: עוד היטל "חד-פעמי" - הפעם כתחליף למס הקבוע.
מנכ"ל איגוד הבנקים תקף
המס שמקדם שר האוצר אינו נולד בחלל ריק. מאז 2022, עם עליית הריבית החדה של בנק ישראל, רשמו הבנקים רווחים חריגים. רק ברבעון האחרון שדווח, השלישי של 2025, הציגה המערכת הבנקאית רווח נקי של כ-9 מיליארד שקל - כ-60% ממנו חולק כדיבידנד.
בוועדת הכספים הציגו נציגי האוצר בשבוע שעבר כי התשואה להון של הבנקים בישראל היא מהגבוהות בעולם, וכי בשנים 2024-2025 נמשכה המגמה, אפילו תחת מגבלות חלוקת הדיבידנד של בנק ישראל.
הצוות המקצועי שמינה סמוטריץ' עצמו הציע מנגנון מיסוי בשיעור של 7% עד 10% בלבד, ונמנע מלהמליץ מפורשות על הטלת המס. אלא שהשר החליט ללכת רחוק יותר: בתוכנית תקציב המדינה ל-2026 הוצע מס של 15% על בנק שרווחיו עולים על 50% מהממוצע של השנים 2018-2022 - הוראת שעה שתחול עד 2030, ותניב לפי הערכות האוצר כ-1.13 מיליארד שקל ב-2026, ועד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים שאחריה.
בדיון האחרון בוועדת הכספים, מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון תקף את ההחלטה. הוא טען כי הוועדה עצמה קבעה שמרווחי הריבית כבר חזרו לרמתם שלפני תקופת העליות, ואף הרחיק לומר כי הטלת מס מיוחד תביא לצמצום היצע האשראי - צעד שלפי התמונה שצייר יפגע בסופו של דבר בצמיחה ובהכנסות המדינה ממסים.
מדמון תהה מדוע המדינה ממקדת את המיסוי בבנקים בלבד, ולא בחברות גדולות אחרות במשק, דוגמת חברות הביטוח, המציגות תשואה גבוהה על ההון. ואכן, חשש שהמיסוי על רווחי יתר יזלוג לענפים רווחיים אחרים זולת הבנקים כבר מורגש היטב בעולם העסקי.
לבלוע גלולה לא פשוטה
המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון, ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע היקר באיראן, שלא כולו נמצא בתוך תקציב הביטחון. לתוך הפער הזה נכנסת עכשיו הצעת הפשרה. הרעיון הוא לספק לאוצר את מה שהוא צריך עכשיו - כסף מהיר, ולא מעט - אבל בצורה שתחסוך מהבנקים את הרגולציה הקבועה שהם חוששים ממנה. ההצעה מדברת על היטל שיניב לאוצר 1.3 עד 1.4 מיליארד שקל, סכום שאף עולה על מה שהמס המוצע אמור לגבות בשנת 2026, וללא המאבקים בוועדת הכספים של הכנסת וחוסר הוודאות באשר לאישור התקציב בכללותו.
ואולם בצד האחר של המשוואה עומד אגו פוליטי לא קטן. סמוטריץ' הוא שהעלה את שיעור המס ל-15% - גבוה מהמלצות הצוות המקצועי שמינה בעצמו, ובניגוד לעמדת בנק ישראל. לרדת עכשיו לפשרה, ועוד לאחר שהחוק נדון בוועדת הכספים, ידרוש ממנו לבלוע גלולה לא פשוטה. הטיעון שמקווים לשכנע איתו: שמדובר לא בנסיגה, אלא בעסקה טובה יותר - יותר כסף, פחות ויכוח, ובזמן שהמדינה זקוקה לגיוס כוחות לא לפיצולם.
בדרג המקצועי באוצר מתנגדים לרעיון הפשרה. במסגרת דוח ההמלצות שהציגו לשר, כבר בחנו ופסלו חלופה להיטל חד-פעמי נוסף. עם זאת, באגף התקציבים דווקא תמכו עקרונית במסגרת חוות-דעת מיעוט בחלופה של היטל חד-פעמי.
באיגוד הבנקים מסרו כי הצעת פשרה להיטל חד-פעמי עדיין לא מונחת על השולחן. באיגוד ציינו כי הם פתוחים למשא-ומתן על סיוע נקודתי למדינה, אבל מתנגדים בתוקף למיסוי הקבוע, שלטענתם יביא לנזק ממשי למשק.