המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock
הפור נפל: המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, האייתוללה סייד עלי חמינאי, חוסל בתקיפה הישראלית־אמריקאית באדמת איראן. רבות עוד ידובר על המבצע הצבאי המרשים ועל רגעי ההכרעה המתוחים בצמרת דרג מקבלי ההחלטות, אבל כעת נדמה שהשאלה החשובה ביותר היא: מה עכשיו? איך המציאות תשתנה בעקבות החיסול ההיסטורי?
להלן ננסה, בעזרת מומחים, לחלץ את תמונת המצב הנוכחית - ולנסות להבין, מבעד לערפל אי־הוודאות, לאן פנינו מועדות.
● "אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה
● בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן
איך איראן תשתנה בעקבות החיסול?
"ללא ספק תם עידן בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית ושל איראן בכלל - והתחיל עידן חדש", אומר פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. "אפשר לדבר על שני תרחישים אפשריים. הראשון והסביר יותר הוא שהמנהיג העליון הבא יהווה המשכיות של חמינאי ושלא יהיה מדובר במישהו מהפכן.
"התרחיש השני הוא שיגיע בהפתעה מישהו כמו סאדאת במצרים, ששבר מהמדיניות של נאצר. יכול להיות שיבוא מישהו שיבין שלאור האתגרים שעומדים בפניו ובפני המשטר אין בררה אלא להיות יותר פרגמטיים, אולי אפילו להגיע לפשרה עם האמריקאים, כדי להציל את מה שאפשר להציל".
לדעת ליטבק, מדובר בפרגמטיות שעשויה להתבטא לא רק כלפי חוץ, אלא גם כלפי פנים - למשל במישור הכלכלי: "לחמינאי לא הייתה שום תרופה למצב הכלכלי של איראן והמדיניות הכלכלית שלו הייתה הרת אסון. הייתה לו אובססיה שאיראן תספק את צרכי המזון שלה בעצמה, אז הם התעקשו לגדל חיטה שהם לא יכלו לגדל כי היא צורכת כמויות מים גדולות.
"האם המנהיג העליון הבא יבטל את המדיניות האווילית הזו? אם כן, זה ידרוש גם שינויים במדיניות החוץ, כי יהיה צריך לייבא את החיטה מאיפשהו. המשטר חייב לעשות שינויים או שהוא יקרוס, גם אם לא תוך שנה־שנתיים. חמינאי לא הבין את זה, הוא היה שמרן ונוקשה מדי, ויכול להיות שגם הגיל שלו תרם לזה".
לדברי פרופ’ סיימון וולפגנג פוקס, חוקר אסלאם בחוג למזרח התיכון ודרום אסיה באוניברסיטה העברית, "חמינאי היה לאורך השנים עקבי בעמדותיו האנטי־מערביות והאנטי־ישראליות, כבר מתקופת כהונתו כנשיא, מתוך חוסר אמון עמוק כלפי המערב. הדבר השפיע על כלל ההסכמים המדיניים שאיראן הייתה צד להם - כולל הסכם הגרעין. כאשר טראמפ פרש מהסכם הגרעין בשנת 2018, חמינאי חש כי הדבר מוכיח שארצות הברית אינה גורם שניתן לסמוך עליו".
האם החיסול יביא לקריסת המשטר?
לדעת פוקס, "אף שהתקיפות האוויריות עצמן פגעו במשמרות המהפכה וביכולותיהן, בלי להכניס כוחות על הקרקע, מנגנוני הדיכוי שנועדו לחסל כל סימן להתנגדות אינם צפויים להיעלם. לבסיג' - זרוע הדיכוי של משמרות המהפכה - אין צורך באמצעי לחימה מתקדמים כדי לשמר את שליטתם. כפי שניתן לראות כבר כעת, המשטר פועל לדיכוי ההתפרצויות הספונטניות של שמחה לאחר מותו של חמינאי".
גם ליטבק סבור ש"במבט ראשון לא נראה שחיסולו של חמינאי יביא להפלת המשטר. המשטר האיראני לא בנוי על איש אחד אלא על מוסדות, והאיראנים הקימו רשת מאוד מסועפת של מוסדות: משמרות המהפכה, ארגוני מודיעין וגופי שליטה אחרים. לכן לא מספיק לחסל את המנהיג.
"חיסלנו את נסראללה - חיזבאללה נעלם? חיסלנו חמישה מנהיגי חמאס - חמאס נעלם? עצם העובדה שבאיראן מונתה מועצה ממלאת מקום תוך פחות מ־24 שעות מוכיח שהמערכת מתפקדת, ולכן זה לא מה שיפיל את המשטר".
מי מועמד לרשת את חמינאי?
"אין ממש יורשים מיועדים", אומר ליטבק, "וזה מפתיע: ידעו שחייו בסכנה, הייתה אפילו כתבה בני יורק טיימס שהוא הכין רשימת יורשים, אבל עכשיו נראה שלא בטוח שזה קרה. מינו בצעד מאוד נדיר מועצה של שלושה אנשים, מה שיכול להעיד על כך שאין יורש מוסכם. בזמנו דיברו על הנשיא ראיסי שנראה כמועמד המושלם, אף שכנשיא היה כושל, אבל הוא נהרג ויצא מהמרוץ.
"היו שמועות שחמינאי התכוון למנות את בנו, שמקורב למשמרות המהפכה, אבל זה עלול להיראות לא טוב כי זה מזכיר שושלת מלכותית. ייתכן גם שישימו איש דת זקן מאוד כבובה של משמרות המהפכה שינהלו את העניינים מאחורי הקלעים".
גם לדעת פוקס, "נכון לעכשיו זהות היורש היא קופסה שחורה מוחלטת. איננו יודעים מי ייכנס לתפקיד, ואם יהיה מדובר בדמות מתונה יותר או לא. בשלב זה הכול בגדר ספקולציה".
איך ייבחר היורש?
אף שהמנהיג העליון הוא, ובכן, "עליון", מבחינה פורמלית מי שניצב בראש הרפובליקה האסלאמית של איראן הוא גוף בשם "מועצת המומחים". המועצה מונה 88 אנשי דת שנבחרים על ידי אזרחי איראן בבחירות שנערכות אחת לשמונה שנים, כאשר הבחירות האחרונות התקיימו במרץ 2024.
לפי החוקה, המועצה אחראית לבחור את המנהיג העליון, לפקח על פעולותיו, למנות לו יורש ואף להדיחו במידת הצורך. כעת, לאחר שהתפנה בפתאומיות תפקיד המנהיג העליון, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני, אמר כי איראן תקים מועצת מנהיגות זמנית שתמלא את מקומו של המנהיג עלי חמינאי, עד שייבחר לו מחליף.
במועצת המנהיגות הזמנית יכהנו הנשיא מסעוד פזשכיאן, נשיא הרשות השופטת ואחד מחברי מועצת שומרי החוקה (גופים שעוד נדבר עליהם). לפי הפרסומים, המועצה "תהיה אחראית על ניהול העניינים באופן זמני", עד שתתכנס מועצת המומחים האיראנית ותבחר מנהיג חדש.
ומתי מועצת המומחים צפויה להתכנס? "סביר להניח שלא יכנסו את המועצה בזמן המלחמה", אומר ליטבק. גם לשיטת פוקס, כי "לא סביר שמועצת המומחים תוכל להתכנס בקרוב, לנוכח ההפצצות הכבדות של ישראל וארצות הברית. המבנה הזמני הזה עוד לא מתפקד כראוי ועוד לא אוחז בפועל במלוא הסמכות".
מה עושה המנהיג העליון?
אבל גם בשגרה מועצת המומחים לא פעילה בחיים הפוליטיים היומיומיים. לכן, "המנהיג העליון", אייתוללה, הוא זה שמרכז את כוח השלטון. המנהיג העליון - שמאז 1989 ועד עכשיו היה סייד עלי חמינאי - קובע את מדיניות החוץ והפנים, משמש בתור מפקד הכוחות המזוינים, ממנה את מפקדי צבא איראן, משמרות המהפכה, כוח קודס, מפקדת החירום (ח'אתם אלאנביאא') ואת ראשי הרשות השופטת, רשתות הרדיו, הטלוויזיה והעיתונות - והוא היחיד שמוסמך להכריז מלחמה.
אחרי המנהיג העליון, בעל התפקיד הבכיר ביותר ברפובליקה האסלאמית הוא נשיא איראן, שנבחר על ידי האזרחים אחת לארבע שנים. מאז יולי 2024 משמש בתפקיד מסעוד פזשכיאן שלפי הדיווחים היה גם הוא על הכוונת הישראלית־אמריקאית. הנשיא ממנה את חברי הממשלה, מפקח עליהם, מתאם את פעילות הממשלה ומחליט בנוגע להצעות החוק הממשלתיות שיוצגו לפרלמנט.
הפרלמנט האיראני, המכונה "מג'לס", מורכב מ־290 מחוקקים שנבחרים גם הם על ידי האזרחים לכהונה בת ארבע שנים. המג'לס אחראי לחקיקת חוקים, אישור שרי הממשלה, אישור התקציב ואישור אמנות בינלאומיות.
הפיקוח על המג'לס נעשה על ידי מועצת שומרי החוקה. המועצה מורכבת מ־12 משפטנים: חצי מהם הם אנשי דת המתמנים על ידי המנהיג העליון וחצי מהם הם משפטנים לא דתיים שנבחרים על ידי המג'לס מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת (שממונה בעצמו על ידי המנהיג העליון).
המועצה מפרשת את החוקה, ויכולה לדחות חוקים שהתקבלו בפרלמנט, בטענה כי הם סותרים את החוקה או את חוקי הדת (השריעה). החל משנות ה־90, המועצה גם פועלת לפסילת מועמדים לבחירות לפרלמנט.
במקרה של מחלוקת בין המג'לס למועצת שומרי החוקה, עשויה להיכנס לפעולה "המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר". המועצה היא ועדה בת 48 חברים (המורכבת מ־35 מינויים ייעודיים ועוד 13 חברים שמכהנים בה מתוקף תפקידם) שיש לה תפקיד כפול: לשמש כגוף מייעץ למנהיג העליון וליישב חילוקי דעות בין המג'לס למועצת שומרי החוקה.