המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

במהלך מלחמת חרבות ברזל, מושג משפטי אחד חזר שוב ושוב אל אולמות הדיונים: "כוח עליון". מבחינה משפטית, כוח עליון הוא מצב שבו נסיבות חיצוניות בלתי צפויות מונעות מאדם או מעסק לקיים את התחייבויותיהם בחוזה, ועשויות להעניק להם פטור מאחריות להפרה. המושג הגיע לבית המשפט יותר ויותר בשלוש שנים האחרונות בהקשרי המלחמה, ופרשנותו זכתה לריכוך מסוים.

● מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר
● הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

בישראל המושג נחשב כמעט לאות מתה, מכיוון והוא כמעט ולא התקבל בעבר. אך עם פרוץ המלחמה, ביהמ"ש התחיל להכיר חלקית המושג, בעיקר בענפי הבנייה והתעופה. ביתר התחומים, המשימה לשכנע את השופטים בדבר קיומו של "כוח עליון" נותרה מורכבת, והטענה התקבלה בעיקר בנוגע לימיה הראשונים של הלחימה.

לאחר תקופה מבלבלת של דריכות מול איראן לצד שיחות על הסדר, פרץ מבצע "שאגת הארי" והציף מחדש את השאלות המשפטיות הבוערות. עם אלפי ישראלים שנתקעו בחו"ל, אירועים וחתונות שבוטלו ברגע האחרון וחוזי שכירות ובנייה שעומדים שוב למבחן, עולה השאלה המכרעת: האם ובאילו נסיבות יוכר המבצע כעילה לסיכול חוזה? לפניכם מדריך שאלות ותשובות שיעשה לכם סדר.

האם שאגת הארי יוכר ככוח עליון?

חתימה על חוזה נועדה להבטיח לנו הכנסות וקבלת שירות, ולכן עסק שהתחייב לתת שירות ולא יכול לספק אותו בגלל המצב הביטחוני, ללא סעיף של כוח עליון, חשוף לתביעה על הפרת חוזה. גם אם לא היה מסוגל לקיימו, הוא עלול להיגרר למחלוקות על ביטול חוזה, השבת כספים ותשלום פיצויים.

באופן כללי, נוטה בית המשפט לפרש טענות סיכול בצמצום ובוחן האם באמת אי אפשר לקיים את החוזה, או שאפשר לקיימו עם התאמות. עו"ד ליויאן סגל, שותף ליטיגציה במשרד מיתר, מסביר האם המבצע הנוכחי יוכר ככוח עליון ומדגיש כי הדבר תלוי הקשר ומצב. לדברי עו"ד סגל, "לצערנו מלחמה היא לא דבר בלתי צפוי בארצנו, ודאי לא בשנים האחרונות". המלחמה אמנם יוצרת מצב שבו יש קושי מהותי לבצע חיובים חוזיים, אך סגל מציין כי אין איסור תנועה גורף. "הסכמים הם כלי לחלוקת סיכונים והמלחמה לא גוררת בהכרח פטור מקיום התחייבות או מתשלום פיצויי קיום".

 עו''ד ליויאן סגל, שותף ליטיגציה במשרד מיתר / צילום: מיתר

האם ניתן להשתחרר מחוזה בטענת כוח עליון?

עו"ד סגל מסביר שהכול תלוי באותיות הקטנות ומציין כי "אם יש סעיף כוח עליון בהסכם, צריך לבדוק מה כתוב בו, שכן ייתכן שהוא יאפשר להשתחרר מהחוזה". לדבריו, אם אין סעיף כזה, קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה להשתחרר מחיובים חוזיים בטענת "סיכול". הדבר נכון במיוחד אם מדובר בחוזה שנחתם לאחרונה, בתקופה שבה המלחמה הייתה צפויה. "יחד עם זאת, חובת תום הלב מחייבת לקיים משא ומתן בתום לב", מוסיף סגל. לגישתו, חובה זו יכולה להביא לעיתים לדחייה, להקפאה של חיובים או להתאמה נדרשת אחרת בחוזה נוכח המצב.

בכל הקשור להשכרת דירות, עו"ד סגל מבהיר כי ככלל המצב הביטחוני אינו מבטל אוטומטית חוזי שכירות. "אם מדובר בנכס שנפגע מטיל, ניתן לעיתים להשתחרר מתשלום מכוח סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, אך המדינה מציעה פתרונות במצבים אלה ולכן הסוגיה לרוב לא מתעוררת".

בתשובה לשאלה האם היעדר מקלט תקני בבניין מאפשר להשתחרר מהחוזה, משיב סגל כי "זה יכול לעזור". לדבריו, חובה לדרוש מהמשכיר לבצע התאמות בגלל הנסיבות, וביתר שאת אם מדובר בהפרת חוק כמו חובת מיגון או רישוי. עם זאת, הוא מסייג וקובע כי "יש להניח שהשוכר ידע שאין מקלט כאשר שכר את הדירה, ויש לבדוק האם קיימת חלופה סבירה או שניתן לטעון לקיומו של ליקוי במושכר".

לגבי השאלה האם בעל הדירה יכול להמשיך לחייב בתשלום, התשובה היא עקרונית חיובית. "ככלל החוזה בתוקף ואם הדירה ראויה למגורים, יש לשלם דמי שכירות בהתאם להוראות ההסכם", מדגיש סגל. הוא מוסיף כי אם קיימת בעיית בטיחות או שהדירה אינה ראויה למגורים, ניתן לנסות להשתחרר מהחוזה, ובכל מקרה חובת תום הלב עשויה לחייב את התאמת ההסכם לנסיבות החדשות, "אך המשמעות היא לא בהכרח השתחררות מהחיוב".

כוח עליון באירועים: האם מגיע לי החזר?

עו"ד סגל מסביר כי בדרך כלל ירידה בכמות האורחים לא תהווה עילת סיכול. לדבריו, חשוב לבדוק מה נקבע בהסכם המקורי, שכן מרבית החוזים בתחום כוללים התייחסות למצבים כאלה. "לפני שחותמים, יש לכלול הוראות המתאימות לשביעות רצונכם", הוא מדגיש ומציין כי אם קיימות הגבלות רשמיות המונעות את קיום האירוע, כמו הנחיות פיקוד העורף, הטענה להשתחרר מהחוזה מתחזקת משמעותית. באשר לסוגיית הכסף, סגל מבהיר כי בעל אולם אינו יכול להכתיב דחייה באופן חד־צדדי במקום ביטול או השבה, אלא אם קיים בחוזה מנגנון מפורש לכך. עם זאת, במציאות המשפטית הנוכחית בתי המשפט מצפים מהצדדים למצוא פתרון סביר המבוסס על דחייה או מועד חלופי.

שכירות מסחרית: האם חנויות פטורות מתשלום?

בעוד שרשתות כמו "ביג" הודיעו כי לא יגבו שכר דירה על ימים שבהם חנויותיהן היו סגורות בשל המבצע, עו"ד טרי אלמוזלינו-ארנון מבהירה כי משכירים אינם מחויבים חוקית להעניק פטור כזה. לדבריה, ראש מחלקת הנדל"ן במשרד ברנע ג'פה לנדה, מערכת היחסים בין הצדדים כפופה להוראות ההסכם בלבד, ואין רגולציה הפוטרת שוכר מתשלום בעת מלחמה.

"מרבית הסכמי השכירות המוכרים לנו קובעים כי השוכר ישלם דמי שכירות גם בתקופת 'כוח עליון' כמו מלחמה", מסבירה אלמוזלינו־ארנון. היא מציינת כי האיזון הכלכלי מושג בדרך כלל באמצעות תוכניות הפיצוי של משרד האוצר. בנוסף, היא מזכירה כי שוכרים המוגדרים כחיוניים מחויבים לעיתים להישאר פתוחים גם בעתות חירום, ואינם יכולים להפסיק את פעילותם באופן חד־צדדי.

 עו''ד טרי אלמוזלינו־ארנון / צילום: נמרוד גליקמן

אתר הבנייה סגור, האם הקבלן יפצה על איחור?

בניגוד לעבר, פיקוד העורף מאפשר במבצע הנוכחי פעילות מלאה באתרי הבנייה בכפוף להימצאות מרחב מוגן, והענף אף הוגדר כחיוני למשק. עם זאת, בשטח עולה חשש כבד לעיכובים בשל גיוסי מילואים נרחבים, מחסור בעובדים והחלטת רשויות מקומיות, בהן רמת גן ורחובות, לסגור אתרי בנייה בתחומן. בתי המשפט כבר קבעו בעבר כי כדי שעיכוב במסירה ייחשב ל"אירוע מסכל", על הקבלן להוכיח בראיות קשר סיבתי ישיר בין המלחמה לעיכוב הספציפי, דרישה שצפויה לעמוד למבחן גם כעת.

עו"ד ארז קמיניץ, שותף וראש מחלקת תכנון ורגולציה במשרד EBN, מסביר כי למרות ההכרה בענף כחיוני, הטענה לכוח עליון רלוונטית - אך תלויה בראיות. "אנחנו רק בתחילת המבצע, ויש לבחון את הדברים לאורך זמן", הוא אומר. לגישתו, בהתאם לפסיקות אחרונות, הקבלנים יידרשו להראות חוסר יכולת להתקדם בביצוע הפרויקט למרות הגדרת הענף כחיוני. "אי הגעת עובדים לאתרים, למשל בהיעדר מיגון ראוי, עשויה לענות על התנאים הנדרשים כדי לשכנע שהמלחמה היא כוח עליון שמנע את קיום החוזה בזמן", הוא מסכם.

 עו''ד ארז קמיניץ / צילום: אייל טואג

התבטלה לי הטיסה, האם אני זכאי לפיצוי?

עד כה, במסגרת תיקונים לחוק שבוצעו במהלך המלחמה, הוגדרו תאריכים ספציפיים בהם חברות התעופה קיבלו פטור מתשלום פיצויים. בתאריכים שלא נכללו בהחרגה, נדרשו החברות להוכיח בראיות כי נסיבות ביטחוניות ישירות מנעו מהן להוציא את הטיסה. כעת, כשהשמיים נסגרים בצו רגולטורי, סביר להניח שטענת ה"סיכול" תתקבל, והחברות לא יחויבו בפיצויים מעבר להשבת התמורה עבור הכרטיס. עם זאת, השאלה הופכת מורכבת ברגע שהשמיים נפתחים אך חברות זרות נמנעות מלחזור לטוס לישראל. בסיטואציה כזו עולה החשש כי חיובן בפיצויי עתק על פי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי") ידיר את רגליהן מהארץ לצמיתות.