מבצע "שאגת הארי" נמשך במלוא העוצמה, ובמהלכו איראן ושלוחותיה סופגות מכות חסרות תקדים מישראל ומארה"ב, שמציגות שיתוף פעולה שטרם נראה כמותו. בצל זאת, פינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס מגישה לכם מהדורה מיוחדת הסוקרת את האמצעים הבולטים שמפעילים צה"ל וצבא ארה"ב נגד הרפובליקה האסלאמית, וכן את העסקה האסטרטגית שסגרה התעשייה האווירית רגע לפני פרוץ המלחמה.
● הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם
● מרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להגיע להכרעה לפני שתיגמר התחמושת
הטילים הישראלים שמשמשים את חיל האוויר בטהרן
המבצע מהווה תצוגת יכולות רחבה של חיל האוויר, בהיקף החורג מזה שנראה במבצע "עם כלביא". לאורך שנים פיתחו התעשיות הביטחוניות הישראליות יכולות תקיפה מתקדמות, ובהן חימושי אוויר־קרקע מדויקים ארוכי טווח. שניים מהאמצעים הבולטים שעלו בתיעודים מאיראן הם רמפייג' ואייס ברייקר.
רמפייג', שפותח בשיתוף אלביט מערכות, התעשייה האווירית וחברת תומר, משולב במטוסים שונים של חיל האוויר ומיועד לפגיעה במטרות מטווחים של כ־150-250 ק"מ. היתרון המרכזי בתקיפה ממרחקים כאלה הוא שילוב בין דיוק גבוה לבין הפחתת הסיכון לטייסי הקרב הפועלים בשמי איראן.
טיל נוסף שמציג יעילות ברורה ברחבי הרפובליקה האיראנית הוא אייס ברייקר, מתוצרת רפאל. חימושים אלה נועדו לתקיפות בטווחים של כ־300 ק"מ נגד מטרות יבשתיות וימיות. הטיל יעיל בכל תנאי מזג האוויר, יודע לתפקד היטב בסביבות רוויות לוחמה אלקטרונית, ובעל יכולת ניווט והנחיית טילים מבוססת אינפרא אדום, שבאמצעות בינה מלאכותית יודע לרכוש ולזהות מטרות.
החימושים האמריקאיים שנולדו מהשראה איראנית
בעולם המערבי לא ימהרו להודות בכך, אך איראן הקדימה מדינות רבות בפיתוח מערכות צבאיות זולות בכלל וחימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) בפרט. על רקע זה, פנה ממשל טראמפ לחברות הביטחוניות האמריקאיות בדרישה לפתח פלטפורמות זולות המאפשרות ייצור והפעלה בהיקפים גדולים - בניגוד למסורת האמריקאית של מערכות יקרות ומורכבות במיוחד.
עתה מפעילה ארה"ב לראשונה באופן מבצעי נגד איראן את החימושים המשוטטים מדגם לוקאס, שפיתחה חברת ספקטרוורקס. לפי מומחים בתחום, מדובר לכל הפחות ב"הנדסה הפוכה" למל"ט השאהד 136 האיראני. הנדסה הפוכה היא תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי קיים, מרכיביו מנותחים - ובהמשך מיוצר דגם חדש על בסיס אותם עקרונות.
דגם FLM 136 של לוקאס הוא בעל טווח של כ־800 ק"מ, ומשקל המראה מירבי של כ־80 ק"ג - מעט נמוך מזה של השאהד 136. מחירו מוערך בכ־35 אלף דולר ליחידה, סכום הדומה למחיר הדגם האיראני, אף שעלויות הייצור בארה"ב גבוהות יותר. הלוקאס ממחיש כיצד שאיבת השראה ואף העתקה בין תעשיות ביטחוניות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתחרות העולמית - במיוחד כשמדובר בפלטפורמות זולות וניתנות לשכפול מהיר.
העסקה האסטרטגית של תע"א, רגע לפני המלחמה
זמן קצר לפני פרוץ המלחמה הודיע משרד ההגנה הסינגפורי על רכישת שלושה מטוסי איסוף מבוססי מטוס גולפסטרים G550 למשימות ימיות. לפי המפרטים שפורסמו, מדובר בגרסה ייעודית שפותחה עבור סינגפור על בסיס מטוס המודיעין המתקדם ביותר של ישראל "אורון", שזיכה את מפתחיו בפרס ביטחון ישראל בספטמבר האחרון.
אורון הוא תוצר שיתוף פעולה בין מפא"ת, התעשייה האווירית וצה"ל. במסגרת המיזם הוסבה פלטפורמת מטוס מנהלים אמריקאית, גולפסטרים G-550, למטוס מודיעין עתיר יכולות - הכוללות מכמים מתקדמים, מערכות צילום ואמצעי איסוף והאזנה. תהליך ההפעלה המבצעית בישראל התבצע בתוך פרק זמן קצר במיוחד, על רקע לחימה פעילה, ומאז משמש המטוס כמרכיב מרכזי ביכולת הבקרה והמודיעין בזמן אמת.
לפי הערכות, ישראל השקיעה במטוס כמיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מטוס קרב F-35 מהדור החמישי - המתקדם ביותר בחיל האוויר - עולה כ־80 מיליון דולר. במטוס הביון יש מקום לצוות של שמונה קציני מודיעין, והוא כולל עשרות מחשבים ואלפי סנסורים. אורון מסוגל להגיע בתוך כ־25 דקות לגובה של 40 אלף רגל שלא מפריע לתעבורה אזרחית, לנוע במהירות שיוט של כ־900 קמ"ש, ולשהות באוויר כ־10 שעות בכל תנאי מזג אוויר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
