"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

משמרות המהפכה הודיעו רשמית על סגירת מיצרי הורמוז, שמחברים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי ודרכם עוברים 20% מהגז והנפט בעולם. כבר לפני כן מספר מיכליות נפט כבר הותקפו באזור, מה שהוביל לצניחה של מעל 80% במעברים של ספינות - רובן יוצאות מהמפרץ הפרסי לפני שיהיה מאוחר מדי. מחירי הנפט והגז מזנקים, ומה תהיה ההשפעה עכשיו על נסיכויות המפרץ ש"נכלאו" ימית ועל השוק העולמי?

● העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

על פי פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א, "להכרזה על הסגירה יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר. הרי הדרך לסגור את המיצרים הרמטית היא רק באמצעות שימוש מאסיבי בכוח ימי, שכבר אין לאיראן. אז מה כן? אפשר לאיים ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם: הפרמיות לאוניות שנוסעות דרך הורמוז עלו כבר פי 4 והגיעו ל-1% משווי הספינות המבוטחות".

מה תהיה האסטרטגיה האמריקאית?

קרסנה משווה זאת לחות'ים, שלא נדרשו להמון כוח צבאי כדי לחסום בפועל את מיצרי באב אל מנדב בין האוקיינוס ההודי לים האדום (ומשם לתעלת סואץ ואז לים התיכון). אלא "עצם האיום הספורדי, הם הטביעו כמות חד ספרתית של ספינות, גרמו לשוק לעשות את זה עבורם". אלא שיש הבדל אחד משמעותי בין באב אל מנדב לבין הורמוז: החלופה. "בתגובה לחות'ים, הרבה בחרו להקיף את אפריקה. זה כמובן פגע במצרים שמחזיקה בסואץ בהמשך הדרך, אבל שאר העולם הסתדר. לעומת זאת, להורמוז אין חלופה מבחינת המפרציות".

כך שהוא משער שהאסטרטגיה האמריקאית כעת תהיה ליווי אקטיבי של הספינות החוצות את המיצרים: "הצי האמריקאי, ואולי אפילו מדינות אירופאיות, יתחילו ללוות אותם. האיראנים ינסו לפגוע בהם, וארה"ב תפגע בהם חזרה. הם ינסו להתמקד בפגיעה בטילי חוף-ים איראניים. העולם לא יהיה מוכן לסבול את זה לאורך זמן. אבל כמובן, צריך לזכור שגם את החות'ים לא הצליחו למגר, ואיראן כמובן חזקה יותר. כי את תודעת האיום קשה למחוק".

מה יהיו ההשפעות הכלכליות?
"אומרים ש-20% מהנפט העולמי עובר בהורמוז, אבל עוד יותר חשוב לזכור ש-30% מהסחר בנפט עובר שם, כמו גם שיעור דומה מהגז הטבעי הנוזלי (LNG). זה כמובן מעלה את המחירים, והגענו כבר למעל 80 דולר לחבית ברנט. אבל צריך לזכור: זה לא מחיר עצום וכבר ידענו מחירים גבוהים יותר. העלייה, לפחות בינתיים, היא לא קטסטרופלית".

מדוע?
"העולם כרגע יחסית בהיצף, גם של נפט וגם של גז. יש יצרנים חדשים שנכנסו בגיאנה ובברזיל שלא מושפעים מזה בכלל. יש גם מעל מיליארד חביות בים בכל רגע נתון. דווקא בזכות הנפט הרוסי הזול שהם מוכרחים למכור בהנחה. מדינות רבות באסיה כמו סין, קוריאה והודו מילאו מאגרים. המצב היום הוא מהטובים שהיה אפשר לקוות להם במשבר כזה".

בנוגע לגז, המחירים עולים הרבה יותר, אך בינתיים לא מתקרבים למה שהיה עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, למשל. עם זאת, מזהיר פרופ' קרסנה, אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים. "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר. ואפילו אם לא, זה יעשה בלאגן: כשיש חוזים חתומים והנפט לא מגיע, צריך לחפש ספקים אחרים במחיר יותר גבוה. זה לא טוב לעסקים. גם שוק הדשנים שמבוססים על מוצרים פטרוכימיים בבעיות".

יצרני הנפט בארה"ב כמובן יהנו מכך, שכן הנפט האמריקאי נחשב יחסית יקר, ושדות נפט רבים מפיקים בפועל רק מרמת מחירים מסוימת ומעלה. אך מי שיושפעו יותר מכל יהיו כנראה המפרציות. לא רק שהיצוא שלהן של נפט וגז חסום, "הן תלויות במיצרים לצורך יבוא, לרבות מזון וחומרי גלם. אם זה ייסגר לגמרי, תהיה להם בעיה. הנמל הראשי של איחוד האמירויות, ג'בל עלי, הוא התשיעי העמוס ביותר בעולם. זה הולך ישירות נגד האינטרס שלהם לגוון את הכלכלה".