גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טראמפ פתח במלחמה עם איראן. עכשיו הוא חושב איך לסיים אותה

בין הקדנציה הראשונה לשניה, טראמפ עבר ממדיניות אי התערבות ללכידת מדורו בוונצואלה והפצצה באיראן ● מומחים מסבירים על הלך הרוח בארה"ב לתקיפה, הצורך של טראמפ להוכיח אמינות וגם: תאריך הסיום שהגדיר טראמפ כדי להרגיע את הביקורת

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza
טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

כשדונלד טראמפ התמודד לנשיאות, הוא הבטיח כי תחת הנהגתו ארה"ב לא תיגרר עוד למלחמות ארוכות. בעוד שבקדנציה הראשונה הוא אכן הקפיד לעמוד בהתחייבות, שנתו הראשונה בכהונה השנייה מציגה מציאות שונה בתכלית. מרשימת הפעולות שבוצעו - החל מתקיפות בניגריה, דרך הפצצת החות'ים ועד למערכה הנוכחית - נראה כי "טראמפ 2.0" מאמץ קו התקפי ואקטיבי בהרבה.

ראיון | מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב
המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

גלובס לקחו לשיחה את ד"ר דן דייקר, נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, ואת פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב, וחוקר בכיר במכון בס"א באוניברסיטת בר־אילן, כדי להבין: מה עומד מאחורי הבחירות והאסטרטגיות של הנשיא, ומה חושב על המערכה האחרונה הציבור האמריקאי.

העולם הערבי תומך

ד"ר דייקר פותח: "טראמפ, בניגוד לקודמיו, הבין שארצות הברית כמעצמה עולמית חייבת לקחת פיקוד במערכה נגד המשטר האיראני. זאת, כדי למנוע מהגורם המוביל בטרור העולמי מלהשלים את תוכניתו להשיג נשק גרעיני ויכולת בליסטית". לדבריו, טראמפ זיהה כי "השילוב של יכולת וכוונה מצד המשטר הרצחני הזה, מוכן ויוכל - לפי הצהרותיו מאז 1979 - להשמיד את ישראל ולתקוף אינטרסים חיוניים של ארה"ב במזרח התיכון ומעבר לו".

מה בעצם מבדיל את טראמפ מנשיאים קודמים, ומדוע לדעתך הוא בחר לפעול במקום שבו אחרים נמנעו?
"לטראמפ מגיע קרדיט רב על כך שהבין, בניגוד לנשיאים שקדמו לו, שהמשטר באיראן הוא המקור האמיתי לטרור ולחוסר היציבות במזרח התיכון. הוא זיהה שטהרן, ולא הסכסוך הישראלי־פלסטיני, היא האיום הקיומי המרכזי על בעלת הברית של ארה"ב באזור - מדינת ישראל".

אילו שיקולים נוספים עמדו לדעתך מאחורי ההחלטה של טראמפ לצאת למערכה?
"הנשיא תקף את המשטר גם כדי לפגוע בעוצמה הכלכלית של סין. טראמפ ואנשיו מצהירים שוב ושוב כי המפלגה הקומוניסטית והנהגת סין הן האויב העיקרי של ארצות הברית. כיוון שסין נשענת על אספקת נפט משמעותית מאיראן ומנצואלה - המשמשת כפרוקסי דיפלומטי של טהרן באמריקה הלטינית - נוצר קשר ישיר בין המערכה הנוכחית לבין המדיניות של הנשיא בדרום אמריקה ולכידתו של ניקולס מדורו".

דייקר מוסיף כי "טראמפ יצר בשנה הראשונה של כהונתו דינמיקה של 'הסוס המנצח' ברחבי המזרח התיכון. האיראנים כמובן פחדו ממנו, הסעודים פתאום תמכו במתקפה על איראן ומדינות המפרץ איתם. ניתן לומר שהעולם הערבי בעצם תמך במתקפה של ארה"ב וישראל על איראן".

פרופ' איתן גלבוע מסביר כי בכהונתו הראשונה, טראמפ אמנם הסכים שיש למנוע מאיראן להפוך למעצמה גרעינית, ועמדה זו נשמרה גם בתחילת כהונתו השנייה. לדבריו, בדומה לקודמיו אובמה וביידן, גם טראמפ העדיף בתחילה את נתיבי הדיפלומטיה. "השינוי הופיע לפני כמה שבועות, כשמאות אלפי איראנים הפגינו נגד המשטר", אומר גלבוע. "טראמפ עודד את המוחים לצאת לרחובות, והבטיח להם שהעזרה בדרך. כשזו לא הגיעה מיד, הוא הסתכן באובדן אמינותו".

לפי גלבוע, המחאות אמנם החלישו את המשטר, אך הן גם אילצו את טראמפ לפעול. "הנשיא החליט לרכז כוחות בהיקף שלא נראה באזור מאז המלחמה בעיראק ב־2003", הוא מציין. "המטרה העיקרית שלו לא הייתה להשתמש בהם מיידית, אלא לאיים על איראן כדי שתקבל את תנאיו להסכם, ובראשם פירוק התשתית הגרעינית".

גלבוע מוסיף כי טראמפ נדרש לנהל משא ומתן כדי לייצר לגיטימציה פנימית, צבאית ואזורית לשימוש בכוח. "הוא היה חייב להוכיח שפעולה צבאית היא המוצא האחרון. הממשל לא תלה תקוות רבות במשא ומתן, שכן מבחינתו תוצאה טובה יכלה להיות רק ויתור מוחלט על הגרעין וקבלת מגבלות מחמירות על מערך הטילים".

החזית שבבית

בארה"ב עצמה הדעות חלוקות לגבי התקיפה באיראן. בתוך הקפיטול, הנהגת המפלגה הדמוקרטית השמיעה ביקורת חריפה והציגה את המהלך כסיכון אסטרטגי וכבעיה חוקתית עמוקה. מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, תקף את הנשיא על כך ש"לא ביקש אישור מהקונגרס לשימוש בכוח צבאי ומסכן את ארה"ב בהסתבכות במלחמה שעלולה להיות הרת אסון במזרח התיכון".

הסנאטור הדמוקרטי מארק וורנר מווירג'יניה הצטרף לביקורת וטען כי לא ראה "שום מודיעין שמצביע על כך שאיראן עמדה לבצע תקיפה מקדימה כלשהי נגד ארצות הברית". וורנר אף בחר לכנות את הפעולה הצבאית "מלחמת בחירה". במקביל, חבר הקונגרס רו חאנה הזהיר כי "יש מי שרוצים שינוי משטר באיראן, והם דוחפים את הנשיא להפציץ", בעוד הסנאטור טים קיין הדגיש שוב את הסוגיה החוקתית והזכיר כי "לקונגרס יש את הסמכות להכריז מלחמה, ורק לקונגרס".

ההתנגדות לתקיפות אינה נחלתם של הדמוקרטים בלבד. בתוך הקואליציה הפוליטית הרחבה של טראמפ קיימת אי נוחות סביב הסלמה צבאית מחודשת במזרח התיכון. רבים מתומכיו של טראמפ בפלג הבדלני במפלגה הרפובליקנית הביעו התנגדות למהלך, ופרשנים המזוהים עם הימין כמו מגין קלי וטאקר קרלסון אף הרחיקו לכת והאשימו את ישראל באחריות להרג החיילים האמריקאים.

כשנשאל פרופ' גלבוע על התנגדות הבייס הפוליטי של טראמפ למהלך, הוא מסביר כי "גם בבסיס התומכים שלו נרשמה התנגדות, בעיקר בקרב הבדלנים שלא רצו שארה"ב תהיה מעורבת בעולם. גם דעת הקהל הכללית נטתה נגד המהלך, אך למרות זאת טראמפ החליט להשתמש בכוח. האמינות שלו עמדה על כף המאזניים לאחר שהבטיח לסייע למוחים ולא עזר בזמן שהמונים נהרגו".

לדברי גלבוע, גורם הזמן הוא קריטי בניהול המערכה הזו. "לטראמפ ולציבור אין הרבה סבלנות. הציבור האמריקאי אינו מוכן לאפשר זמן ממושך למלחמה מהסוג הזה. נשיא שיוצא למערכה כזו חייב להציג סיבות משכנעות, הישגים ברורים ומחירים נסבלים. בתחילה הרציונל לא היה ברור, ורק בימים האחרונים הסביר טראמפ כי כדי להגן על הדורות הבאים, יש לפרק את איראן מהאיום הגרעיני ומהטילים שהיא מפתחת, שעלולים להגיע בעתיד לארה"ב".

פרופ' גלבוע מציין כי הנשיא כבר החל למנות את הצלחות המערכה כדי לשמר את הלגיטימציה הציבורית. "הוא מנה את חיסול ח'מינאי והצמרת של איראן כהישג משמעותי. בשלב זה המחירים נחשבים סבירים, למרות שכבר נרשמו ארבעה חיילים אמריקאים הרוגים, פגיעה במטוסי קרב ופגיעות במטרות אזרחיות אצל בנות הברית במדינות המפרץ".

כדי להרגיע את תומכיו ולנטרל את הביקורת, טראמפ הציב למלחמה תאריך סיום. "הוא הודיע שהמערכה תימשך בין 3 ל־4 שבועות או פחות", מסכם גלבוע. "נותר רק לקוות שהוא לא יעצור לפני השגת היעדים".

עוד כתבות

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'יי.פי מורגן / צילום: ap, Seth Wenig

הוא בדרך כלל נביא זעם, אבל דווקא ביחס להשלכות המלחמה הוא אופטימי

מנכ"ל ג'יי. פי. מורגן, בנק ההשקעות הגדול בעולם, אמר בראיון ל-CNBC כי הוא אופטימי לגבי האפשרות שהמבצע הצבאי נגד איראן יוביל לשלום במזרח התיכון ● לצד זאת, ג'יימי דיימון הזהיר כי "ישנה אדישות רבה בשווקים" וסימן התפרצות מחודשת של האינפלציה בארה"ב כסיכון מרכזי

מיצרי הורמז / צילום: ap, Kamran Jebreili

מי הכי יפסיד מסגירת הורמוז, ולמה ישראל דווקא תפסיד פחות

האזור שיושפע בצורה הקיצונית ביותר מסגירת מצרי הורמוז הוא מזרח אסיה: מתוך 19.2 מיליון חביות נפט שיוצאות מהורמוז בכל יום, 16 מיליון מגיעות לאסיה ● מבחינת סין, הנפט שעובר דרך הורמוז הוא כחצי מכלל הנפט שהיא מייבאת

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

"להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

מטה אמזון / צילום: Shutterstock

העדיפו את המפרציות על פני ישראל ומשלמות את המחיר

מדינות המפרץ הפכו בשנים האחרונות ליעד מועדף לחוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה בזכות אנרגיה זולה והטבות מס, בזמן שהאטרקטיביות של ישראל ירדה בשל המלחמה ● כעת, המתקפות על האמירויות, בחריין וסעודיה חושפות את הסיכון הביטחוני באזור, כאשר אמזון מדווחת על פגיעה בשירותי הענן

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש

כותרות העיתונים בעולם

מבוכה לסין: מערכת ההגנה לא הצליחה להגן על חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילים במיליוני דולרים משמשים לנטרל רחפנים איראניים זולים, מערכת ההגנה הסינית שנפרסה על פי דיווחים באיראן נכשלה במשימה, וחיזבאללה הצטרף למערכה נגד ישראל וישלם על כך ביוקר • כותרות העיתונים בעולם

אייפון 17e החדש / צילום: אתר החברה

אפל חושפת דגם אייפון מוזל ומשדרגת את האייפד אייר

החברה חורגת מאירועי ההשקה המסורתיים שלה ומציגה אייפון 17e מוזל עם יכולות Apple Intelligence והבטחות לחיי סוללה ארוכים, ואייפד אייר עם תמיכה ב-Wi-Fi 7 ● השבבים במכשירים פותחו בין היתר גם במרכז הפיתוח הישראלי ● המחיר ההתחלתי: 599 דולר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ במסיבת העיתונאים, היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ סוגר חשבון: מאיים באמברגו על ספרד ותוקף את בריטניה

במהלך מסיבת עיתונאים עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, איים טראמפ באמברגו על ספרד בעקבות סירובה להעלות את תקציב הביטחון והגבלת השימוש בבסיסיה, והעביר ביקורת חריפה על התנהלות ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ● מנגד, גרמניה זכתה לשבחים על תמיכתה המלאה והתרת השימוש בבסיסים

קלוד / צילום: Shutterstock

יתרונות ה-AI: הציוץ שהפתיע את פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם

עו"ד ז'אק שפירו, המנהל משרד עורכי דין אמריקאי שמעסיק שני עובדים, הדגים בציוץ ברשת X איך באמצעות בינה מלאכותית גם משרד קטן יכול להתחרות בהצלחה במשרדים גדולים ● "פירמה קטנה שבנתה את עצמה סביב AI תצליח לא רק להתחרות בפירמות ענק - אלא גם לעקוף אותן בסיבוב"

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים

על פי סוכנות הידיעות הקטארית, חברת האנרגיה הלאומית QatarEnergy הודיעה שהיא עוצרת את הייצור של חלק מהכימיקלים והמוצרים התעשייתיים המיוצרים במדינה ● קטאר היא יצואנית הגז השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש ידון בהתנגדות להסדר החוב החדש של נוחי דנקנר עם הבנקים

אחרי שבעל השליטה לשעבר באי.די.בי סיכם עם שישה בנקים כי יעביר להם 5 מיליון שקל, התובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" טוען כי היה על דנקנר להעביר 7% מהסכום לטובת התובעים ● דנקנר: "טענות מופרכות שיגרמו לי נזקים עצומים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות בהובלת מניות השבבים, מניות התוכנה עלו

נאסד"ק ירד ב-1% ● הדולר התחזק, מחיר הזהב ירד ● תעודת הסל על מניות השבבים נפלה במעל 4%, מניות התוכנה עלו זה היום השני ברציפות ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו, בעוד המשקיעים מעריכים כי הורדת ריבית נוספת מתרחקת ● הביטקוין מחק את מרבית העליות שלו מאתמול ונסחר סביב 68 אלף דולר

יגאל דמרי, יצחק תשובה, יאיר המבורגר / צילום: אייל פישר, גדעון לוין, גבע טלמור

הקבלן המוכר והטייקון שהסתבך: האנשים שהרוויחו מאות מיליונים ביום אחד

הזינוק החד בבורסה בת"א בעקבות המבצע באיראן, הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי שליטה בשורת חברות בעשרות ובמאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: יצחק תשובה, אהרון פרנקל, יעקב אטרקצ'י ושלמה אליהו ● וגם: האם הקפיצה של דמרי תשאיר אותה במדד הדגל?

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

המלחמה תוכר ככוח עליון? האותיות הקטנות בחוזים שכדאי להכיר

מחירי הנפט מטפסים, השמיים נסגרים והמשק שוב בפלונטר חוזי ● אחרי שהשנה האחרונה סדקה את המוסכמה לפיה מלחמה אינה "כוח עליון", המומחים מסבירים מתי ניתן להשתמש בטיעון זה ● מי זכאי להשבה כספית על ביטולים וכיצד הפכה חובת תום הלב למגן האחרון של החוזים?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית