גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר נכנס למלחמה עם תקציב המשכי ולא משוכנע שיעמוד ביעדים שהציב

בור של 55 מיליארד שקל בפער התקציבי, יחס חוב־תוצר שמזנק ורפורמות שמאיימות לנשור מחוק ההסדרים ● באוצר מקווים שהצמיחה תעניק למשק אוויר לנשימה מול העלויות המאמירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ישראל מנהלת לראשונה בתולדותיה מערכה צבאית ללא תקציב מדינה מאושר, כשהיא נסמכת על תקציב המשכי ורזה בלבד. במשרד האוצר טענו בימים האחרונים כי מערכת הביטחון מקבלת את כל הסיוע הנדרש, וכי מבנה הרכש ארוך הטווח של המשרד נותן מענה למצב. עם זאת, ברור כי הדיונים המתקיימים כעת בכנסת כבר אינם רלוונטיים למציאות הביטחונית החדשה.

משרד האוצר דורש לפתוח את המשק ממחר. ומה עם מסגרות החינוך?
שר האוצר: מתווה פיצוי לעסקים יפורסם בימים הקרובים
סמוטריץ': "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

הפער בין תקציב המדינה ההמשכי לבין הצעת התקציב המונחת בפני הכנסת עומד על כ־55 מיליארד שקל. מדובר בפער תקציבי שעלול להקשות על הממשלה בבואה לממן את הוצאות היציאה מהמלחמה והשיקום, זאת לצד התחייבויותיה הקבועות ומתן השירותים האזרחיים. הכנסת אמורה לאשר עד סוף החודש הנוכחי את התקציב, שהוגש לאישורה באיחור רב. הצעת משרד האוצר הונחה על שולחן הכנסת בסוף חודש ינואר, כחודשיים לאחר אישורה בממשלה ובאיחור מהמועד הקבוע בחוק. מצב זה הותיר לכנסת חודשיים בלבד לדון בסעיפי התקציב ובחוק ההסדרים לפני המועד האחרון לאישורו בסוף החודש הנוכחי. חיש לציין כי אי־עמידה בלוח הזמנים תוביל לפיזור הכנסת, אלא אם תיקבע הארכה בחקיקה.

בינתיים, חידשה הכנסת את הדיונים, ובוועדת הכספים דנו ביעד הגירעון. למעשה, התקבלה החלטה להמשיך את הדיונים בתקציב במנותק מהמלחמה, תוך כוונה להוסיף את הוצאות הלחימה בהמשך כתוספת למסגרת המדינה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העריך כי עלויות המלחמה הגיעו עד לאותה נקודה לכ־9 מיליארד שקל, בעוד שמבצע "עם כלביא" לבדו עלה 20 מיליארד שקל עבור 12 ימי לחימה.

הפערים באים לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר בסעיפי הביטחון. תקציב הביטחון ההמשכי עומד כיום על 90 מיליארד שקל, לעומת 111 מיליארד שקל שהוקצו לו בהצעת התקציב החדשה. לנוכח היקף הלחימה, כבר כעת ברור שתקציב הביטחון צפוי להיפרץ.

במערכת הביטחון דרשו במקור 144 מיליארד שקל, אך הסכימו בסופו של דבר להתפשר על סכום נמוך יותר. ניתן לייחס את הפשרה הזו, בין היתר, לעובדה שתרחיש הבסיס בהצעת התקציב לא כלל התלקחות מלחמה מול איראן. כעת נראה כי ייתכן שלא יהיה מנוס משימוש ב"קופסאות תקציביות" המאפשרות הוצאה של מיליארדי שקלים מחוץ למסגרת התקציב, מהלך שמעורר ביקורת רבה.

"יש כאן כמובן חוסר ודאות תקציבית", אומר ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל. "אנחנו נמצאים בתוך תקציב המשכי והוא מוגבל לתקציב השנה שעברה, אלא שגם היא הייתה שנה של תקציב ביטחון גדול מאוד. לכן, אני לא צופה כרגע בעיה אלא אם כן המלחמה תימשך הרבה זמן - זה כמובן יכול להקשות".

ד"ר חדד מסביר שלמערכת הביטחון בעת חירום יש אפשרות לחרוג מהתקציב באישור ראש הממשלה ושר הביטחון. "בכל אופן, בדרך כלל התקציבים שעוברים לא כוללים תקציבי מלחמה. לכן כשיש מלחמה היא בוודאי פורצת את התקציב ולאחר מכן המדינה מחליטה כמה משאבים להחזיר לבניית הכוח".

האם הצמיחה תציל את הגירעון?

בדיוני הכנסת עלה כי לא רק תקציב הביטחון יכביד על הקופה הציבורית, אלא גם הוצאות הריבית של ישראל שקפצו דרמטית בשנות המלחמה. שר האוצר כבר הודה כי יעד הגירעון, העומד על 3.9% תוצר, ככל הנראה ייפרץ. אנשי האוצר הסבירו בכנסת כי רמת גירעון של כ־4% עשויה לאפשר התמודדות עם יחס החוב־תוצר באופן שיביא להורדתו האיטית וההדרגתית, אך כעת נראה כי הסיכויים לכך קלושים.

יחס החוב־תוצר של הממשלה, שעמד לפני המלחמה על כ־60%, טיפס ל־68.5% באופן שמייקר את עלות החוב ומהווה משקולת על התקציב. בצד החיובי, נתוני הצמיחה הפתיעו בשנה שעברה ובאוצר צופים כי התחזית לשנת "ריבאונד" (התאוששות) תישאר על כנה, למרות המערכה הנוכחית מול איראן. צמיחה זו עשויה להעניק למשק את האוויר לנשימה הדרוש להתמודדות עם העלויות הכבדות.

במשרד האוצר שאפו להתוות מסלול לירידת יחס החוב־תוצר כך שישוב לרמתו המקורית בתוך שמונה שנים, אך לשם כך נדרש יעד גירעון של 3.2% - יעד שטיפס כבר במהלך הדיונים בממשלה ל־3.9%. גם נגיד בנק ישראל בחר להשמיע ביקורת מרומזת עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת. "הממשלה עשתה התאמות פיסקליות בתקציב 2024 ובתקציב 2025, וטוב שפעלה בהתאם להמלצות שלנו", ציין הנגיד והוסיף כי "ברור שניתן היה להתאמץ יותר בתחומי מנועי הצמיחה וההטבות, אבל כשעושים זום אאוט צריך להבין את חשיבות הצעדים".

שר האוצר הבהיר השבוע כי ניתן להמשיך להכין את התקציב בוועדות הכנסת ואף להצביע עליו מרחוק במידת הצורך, במטרה למנוע עיכובים נוספים. עם זאת, בנסיבות שהשתנו לחלוטין, כבר לא בטוח שהתקציב יאושר במתכונתו המקורית, ורפורמות רבות עשויות "לנשור" ממנו.

במוקד חוסר הוודאות עומד ריווח מדרגות המס, שאמור היה להגדיל את שכר הנטו של העשירונים הגבוהים בעלות של 5 מיליארד שקל. כעת לא ברור אם המקור התקציבי להטבה זו - מס רכוש על קרקעות פנויות - יעבור במלואו. ספק דומה קיים גם לגבי המס על הבנקים, כאשר באוצר עשויים להעדיף חתירה להסכמות על היטל חד־פעמי שיזרים מזומנים מיידיים לקופת המדינה.

"הממשלה הנוכחית במילא אינה מתייחסת לתקציב כמגבלה ופורצת אותו כשהיא רוצה, בין בהגדלת התקציב בדיעבד ובין בכל מיני שטיקים", אומר דוד מילגרום, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר. "למפתיע, גם הגופים המוסדיים אינם מענישים את הממשלה שפועלת ללא תקציב בדרישה לריבית גבוהה יותר על איגרות החוב שהיא מנפיקה, ואפילו חברות הדירוג הבינלאומיות מנמנמות".

לעומת זאת, אורי יוגב, אף הוא בתפקיד הממונה על התקציבים בעבר, סבור כי אין בעייתיות חריגה בניהול המערכה. "המערכות האוצריות יודעות לתפקד באירוע חירום", מסביר יוגב, אך מזהיר: "הבעיה תהיה המחיר הכלכלי והצעדים שנאלץ לנקוט ביום שאחרי".

עוד כתבות

ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז / צילום: ap, Hadi Mizban

כשהוא מנצל את הגנת האיחוד: ר"מ ספרד מסלים את העימות עם טראמפ

ראש ממשלת ספרד ביקר בחריפות את המלחמה נגד איראן: "אנחנו אומרים לא לדריסת החוק הבינלאומי" ● למרות שדונלד טראמפ איים על ניתוק הקשרים המסחריים עם המדינה האירופית, נראה שעבור המנהיג הספרדי מדובר בהזדמנות לחיזוק מעמדו בציבור המקומי

בניית ממ''ד / צילום: תמר מצפי

איך תשפיע המלחמה עם איראן על מחירי הדירות?

האירועים בשוק בשנתיים וחצי האחרונות מלמדים כי צפויות עליות מחירים בשוק, הן ברכישה הן בשכירות ● מי שידחוף את המחירים למעלה תהיינה דירות עם ממ"ד, שבערים רבות יש עדיין מעט מדי מהן

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החל מהיום: השינוי בבורסה בת"א שיסייע למשקיעים להתמודד עם חוסר ודאות

הבורסה משיקה פקיעה יומית באופציות על מדד ת"א 35 ● המשמעות: משקיעים מתוחכמים יוכלו להגיב בכל יום לאירועים גיאופוליטיים וכלכליים וגם "לבטח" את עצמם מפני תנודתיות חדה במדד הדגל

מעבר הגבול בטאבה / צילום: ap, STR

יותר ישראלים יצאו מאשר חזרו: כמה יעלה לכם לצאת מישראל

כ־15 אלף ישראלים יצאו מהמדינה בתוך חמישה ימים דרך מעברי הגבול היבשתיים, לעומת כ־10 אלף שנכנסו ● בצל סגירת נתב"ג לטיסות יוצאות, טאבה ועקבה הופכות לשער היציאה המרכזי, זאת על אף אזהרת המסע שחלה על מצרים וירדן ● העלויות נעות בין מאות שקלים לאגרות וויזה ועד מאות דולרים לכרטיס טיסה

בורסת סיאול, השבוע / צילום: ap, Ahn Young-joon

מה עובר על הבורסה הכי טובה בעולם: המשקיעים שאחראים לטלטלה בסיאול

בשנת 2025 הוביל מדד הקוספי הדרום קוריאני את מצעד התשואות העולמי והיה היחיד שעקף את מדדי ת"א, אך השבוע הבורסה האסייתית צללה ב־20% - הירידה הגדולה מאז משבר הסאב פריים ● איך המלחמה באיראן מטלטלת את קוריאה ומה הקשר בין מחירי הנפט לשבבים

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

תקיפות באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

המטוס הפרטי ושאלת ההדלפה: הוויכוח בין אנשי קשת 12 וערוץ 14

העימות הפומבי בין פרשן ערוץ 14 יעקב ברדוגו לבכירי חדשות 12 סביב השאלה כיצד ידעו על התקיפה המתקרבת, הפך בתוך שעות לשיח סוער על הדלפה אפשרית מצה”ל - ולקרב רמיזות על מקור המידע ● לפי שעה אין אישור רשמי לאף אחת מהגרסאות, אך ברשת הספקולציות ממשיכות להתגלגל

מיקי פדרמן / צילום: אביב חופי

בזכות מניה אחת: איש העסקים שהרוויח 5 מיליארד שקל ביומיים

החברה הביטחונית, בניהולו של בצלאל (בוצי) מכליס ובשליטתו של מיקי פדרמן, עקפה את שווי חברת התרופות טבע ובנק לאומי ● בשני ימי המסחר האחרונים אלביט הוסיפה לשווי השוק שלה כ-12 מיליארד שקל, ושווי ההחזקה של פדרמן זינק במעל 5 מיליארד שקל

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

מה עושה מייקל אייזנברג בדיון ביטחוני בקבינט

משקיע ההון סיכון נראה לצידם של שרי הממשלה ובכירי מערכת הביטחון, מה הוא עשה שם? ● הסוכנות היהודית משיקה את "קרן שאגת הארי" לסיוע לנפגעי ירי הטילים מאיראן ● ורשת המזון טיב טעם פונה לאזרחי איראן ● אירועים ומינויים

מוג'תבא חמינאי, בנו של עלי חמינאי והמועמד המוביל להחלפתו צילום: PA / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן בדרך למשבר חוקתי? שמונה ממועצת המומחים יחרימו את בחירת המנהיג העליון

"מועצת המומחים" צפויה להתכנס היום וזאת על מנת לבחור את המנהיג העליון החדש של איראן ● יחד עם זאת, שמונה מהם צפויים להחרים את הבחירות, וזאת במחאה בשל הלחץ הכבד שמגיע מצדם של משמרות המהפכה לבחור דווקא במוג'בתא חמינאי

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה מעורבת בתל אביב; ג'י סיטי זינקה בכ-9%, נקסט ויז'ן נפלה בכ-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.2% ● מדד הביטוח הוביל את העליות וקפץ בכ-3.8% ● מניות השבבים המקומיות ירדו בעקבות המגמה השלילית בוול סטריט אתמול ● מנגד, מניות התוכנה התאוששו ● אלביט הפכה למניה הגדולה ביותר במדד ת"א 35

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

וילה ב-40 מיליון דולר ומלונות פאר: חמינאי הדור הבא

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, צפווי להיבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק באף פעם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock

אוכלים יותר במלחמה? יש לזה הסבר מדעי

מחקר שנערך במרכז האקדמי אשקלון מגלה כי אכילה רגשית היא מנגנון נפוץ ונורמלי לוויסות חרדה ● מה הם המחירים הבריאותיים ואיך אפשר למזער נזקים? ● שאלת השעה, מדור חדש 

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

איך חוזרים לישון אחרי אזעקות? / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

קמתם הלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

מלבד הפחד והפגיעות הממשיות, אזרחי ישראל נאלצים להתמודד במלחמה עם עייפות מתמשכת והפרעות שינה חוזרות ונשנות בגלל האזעקות ● איך אפשר לחזור לישון במהירות, מתי לקום אם התעוררנו מספר פעמים, ומה לעשות אם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים מצד לצד במיטה? ● שאלת השעה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל יפתח בקרוב, אך חברות תעופה זרות ממשיכות להאריך את ביטולי הטיסות לישראל ● מתי כל חברה צפויה לשוב?