נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי
האם הסדר החוב החדש, שאליו הגיע באחרונה נוחי דנקנר עם הבנקים, מאיים "לפוצץ" את ההסדר שאליו הגיע דנקנר עוד קודם לכן עם התובע הייצוגי נגדו בפרשת "הנפקת החברים" לגבי העיקולים על נכסיו? שופטת בית המשפט הכלכלי, סיגל יעקובי, קבעה היום (ג') כי ביהמ"ש יקיים דיון בנושא. זאת, לבקשת דנקנר, ובעקבות טענת התובע הייצוגי כי ההסדר מפר את הסיכומים ביניהם.
בינואר האחרון חתם דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, על עדכון חדש להסדר החוב שאליו הגיע עם הבנקים ב-2016. לפי ההסדר החדש, דנקנר יעביר לבנקים תשלום של 5 מיליון שקל במזומן, ובנוסף שיעבד את זכויותיו על נכסים המגיעים לו על-פי צוואת אביו, יצחק דנקנר המנוח. הנכס המרכזי הוא בית השנהב בירושלים.
● עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה
● "עוף מרוט" ו"פאול" של 50 מיליון שקל: דנקנר מתייחס לפרשה ששלחה אותו לכלא
עד כה פרע דנקנר כ-104 מיליון שקל מתוך חוב של למעלה מ-500 מיליון שקל לשישה בנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. החוב הוא בגין ההלוואות שהעניקו הבנקים בעבר לשתי חברות הפרטיות של דנקנר, באמצעותן שלט בקבוצת אי.די.בי.
אלא, שההסדר החדש גרם לתובע הייצוגי בפרשת "הנפקת החברים" - אריה רהב, בעל מניות באי.די.בי - לאיים בהליכים משפטיים, כולל חדלות פירעון, נגד דנקנר. עורכי דינו של רהב, סיני אליאס ואיתן חיימוביץ, שיגרו באחרונה מכתב לעו"ד שירלי יפרח-אזור, המייצגת את דנקנר מול הבנקים, ובו טענו כי בהתאם להסכמות ביניהם, שאושרו בביהמ"ש, היה על דנקנר להעביר 7% מהתשלום לבנקים לטובת קבוצת בעלי המניות שהגישה נגדו את התביעה הייצוגית.
תביעה זו, שהוגשה כהליך אזרחי בהיקף של 50 מיליון שקל, עוסקת בפרשה שבה הורשע דנקנר בפלילים בהרצת מניות סביב ההנפקה של אי.די.בי ב-2012. הקונצרן גייס אז 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לבעל השליטה. דנקנר ושותפו לשעבר, איש שוק ההון, איתי שטרום, ריצו עונשי מאסר בפרשה. שטרום הגיע להסדר פשרה נפרד בתביעה הייצוגית, שבמסגרתו שילם 7.5 מיליון שקל, והתביעה מוסיפה להתנהל כיום מול דנקנר.
"הפרה יסודית ובוטה של ההסכמות"
באפריל 2025 אישרה השופטת יעקבי את ההסכמות בין עורכי דינו של דנקנר לבין רהב ועורכי דינו, ולפיהן הוטלו עיקולים על נכסיו של דנקנר. זאת, במטרה להבטיח כי יוכל לשלם לתובעים אם התביעה נגדו תתקבל. לפי ההסכמות שאושרו, גובה העיקולים הופחת מ-50 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל והתשלומים שיבצע דנקנר יחולקו כך ש-93% מהם יועברו לבנקים ו-7% לתובע הייצוגי.
במכתב ששיגרו עורכי דינו של רהב ליפרח-אזור, הם כתבו כי למדו מכלי התקשורת על ההסדר החדש של דנקנר עם הבנקים. לטענתם, התשלום שהעביר לבנקים בגובה 5 מיליון שקל - מבלי להעביר 7% לתובע הייצוגי - הוא "הפרה יסודית ובוטה" של ההסכמות לגבי העיקולים, מהווה העדפת נושים, ומקנה לרהב זכות לנקוט הליכים נגד דנקנר. עורכי הדין אף איימו לתבוע את הבנקים שקיבלו את התשלום מבלי להפקיד בנאמנות את החלק היחסי לטובת התובע.
בתגובה לדברים, עורכי הדין של דנקנר - ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושירלי יפרח-אזור - שיגרו אתמול (ב') מכתב לבאי כוחו של רהב ובו הדפו את הטענות. לדבריהם, ההסכמות לגבי העיקולים חלות רק לגבי כספים שיקבל דנקנר בהתאם לצוואה של אביו ואינם מתייחסים לתשלומים שמוסיף דנקנר להעביר לבנקים במסגרת הסדר החוב שלו מולם. מכאן, שלדבריהם דנקנר לא נדרש להעביר סכום כלשהו לתובע הייצוגי במסגרת הסדר החוב החדש שלו עם הבנקים.
בתצהיר שצירף דנקנר לבקשת עורכי דינו מבית המשפט לדון בנושא הוא כותב: "אין להכביר מלים על הנזקים העצומים והבלתי הפיכים שיגרמו לי מהטענות והדרישות המופרכות וחסרות היסוד שנכללו במכתב".
דיון בנושא צפוי להתקיים באולמה של השופטת יעקובי בהמשך החודש.