איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע / צילום: קלמי נתיב - עמוס לוזון צלמים
אישי: בן 49, נשוי + 3, גר בהר אדר
מקצועי: מנכ"ל נת"ע
• ילדות ומשפחה: נולדתי וגדלתי בירושלים. אבי היה נהג אוטובוס באגד ואחר כך ניהל את מחלקת החשמל בחברה, אמי הייתה גננת. הייתי תלמיד סביר, למדתי משחק וצילום בבית הספר וחשבתי שזה הכיוון שלי בחיים. יש לי חמישה אחים, חלקם רופאים , אז תמיד נחשבתי לכבשה השחורה.
● המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה
● הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30
• צבא: התמיינתי והתגייסתי ל־8200, בין השאר בגלל אסתמה. אף שלא הייתי קצין, פיקדתי על חדר שמייצר תמונת מצב מודיעינית 24/7. שנה וחצי שרתתי בהר ברמת הגולן ואהבתי את זה. בצבא גם פגשתי את נועה אשתי, הצד המוכשר והחכם בינינו.
• לימודים: למדתי לתואר ראשון בחשבונאות וכלכלה באוניברסיטה העברית. התחברתי מאוד לתחום וכבר משנה ב' נעשיתי מתרגל. מיד עם סיום התואר מוניתי למרצה, ועד היום אני מלמד קורסים בחשבונאות למנהלים וניתוח דוחות כספיים. בהמשך עשיתי תואר שני בכלכלה וחשבונאות בבר אילן.
• רואה חשבון: התחלתי את הקריירה בראיית חשבון בפירמת PWC, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. בכל זאת נשארתי שם שלוש וחצי שנים, שנתיים מהן היו התמחות. אחר כך התמניתי לסמנכ"ל כספים בחברת זמן אוויר, שעסקה ביבוא מקביל של טלפונים סלולריים. נהניתי, אבל חיפשתי כל הזמן הזדמנויות לעבור לחברות עם השפעה גדולה יותר על המשק.
• המעבר לתשתיות: הגשתי מועמדות במכרז לסמנכ"ל מוריה, החברה העירונית שאחראית על מטרופולין ירושלים. האמת שחשבתי שהוא תפור, אבל הופתעתי כשעברתי את כל השלבים. אחרי שנתיים בתפקיד קודמתי למשנה למנכ"ל ושם נדבקתי בחיידק התשתיות. זה אולי נראה תחום אפור, אבל הוא אחד המרתקים והמשפיעים על החברה הישראלית. עבדתי שם חמש שנים, עד שהמדינה קנתה את נתיבי איילון.
• נתיבי איילון: החברה הייתה הפסדית וניהלה פרויקטים בגוש דן ב־250 מיליון שקל בלבד. היא הייתה חברה חבוטה כל כך עד שלא נתנו לה להקים את החלק הצפוני של נתיבי איילון. חיפשו שם מנכ"ל, ניגשתי למכרז, הייתי בטוח שגם זה הליך דמה, ושוב הופתעתי כשנבחרתי. לקחנו חברה מפורקת ובנינו אותה מחדש . זה הדבר שאני הכי גאה בו בחיי, אחרי הילדים שלי. נשארתי שם ארבע שנים, עד סוף 2021. גדלנו מ־50 עובדים ל־250 ולמחזור שנושק ל־2 מיליארד שקל.
• דרייב: מוניתי לנהל שמונה חברות בקבוצת התחבורה דרייב, בהן המפעיל של כביש 6 והמפעיל של מנהרות הכרמל. היו לי כ־700 עובדים, רשמתי מחזורים של יותר מחצי מיליארד שקל ורווחיות יפה מאוד. אבל 7 באוקטובר שינה לי לגמרי את הלך המחשבה ורציתי לחזור למגזר הציבורי.
• נת"ע: ב־2024 התמודדתי במכרז למנכ"ל נת"ע וזכיתי. נחתכתי כ־60% בשכר אבל זה תפקיד חיי, אני עדיין צובט את עצמי כל בוקר מחדש.
• הרכבת הקלה: אנחנו מפעילים באמצעות זכיין את הקו האדום, שכבר עובד וזוכה לשבחים, ופועלים להקמת קווים נוספים - הקו הסגול והקו הירוק. ב־2028 רכבות קלות ייסעו על הקווים האלה. לפי נתונים שאספנו נרשמה עלייה ממוצעת של 17% במחירי הדירות שנמצאים על תוואי הקו האדום.
• המטרו: עד 2037 המטרו יקום ויחבר ערים מרחובות עד רעננה וכפר סבא. הוא יכלול 24 רשויות ויסיע 2 מיליון איש ביום. המטרה היא 600 מיליון נסיעות בשנה, לעומת 70 מיליון בלבד לרכבת ישראל כיום. זה גיים צ'יינג'ר, שיאפשר ניידות חברתית למיליונים וייצר אלפי מקומות עבודה.
• מתחנות למקלטים: הסבנו את תשע התחנות התת־קרקעיות של הקו האדום למקלטים המוניים בבני ברק, ברמת גן ובתל אביב. אנחנו קולטים יותר מ־3,000 אנשים בכל לילה ודואגים להם למים, מזרנים, פעילויות לילדים ואפילו ליצנים בפורים. גם 109 התחנות שיקומו במטרו ישמשו בעתיד כמקלטים. חששנו שהתקבצות המונית כזו של אנשים שלא מכירים עלולה להוביל לדברים רעים, אבל לשמחתי עד כה נרשמו אפס אירועים חריגים.
• עובדים תחת אש: אנחנו מנסים לנצל את התקופה שבה הציבור בבית כדי לקדם עבודות, בכפוף להנחיות. מנגד, הפסקנו את עבודות הלילה כי לא נראה לנו מתאים לדפוק עם באגרים בראש כשהאוכלוסייה מתוחה כל כך. לעובדים אנחנו מספקים מיגוניות או מאתרים מקלטים ציבוריים קרובים. יועצים חיצוניים מחו"ל עזבו ברובם, אבל העבודה מולם נמשכת דרך הזום.
• עיכובים? המטרו לא יושפע מהאירועים, כי הפרויקט נמצא בעיקר בשלב התכנון. בנוגע לקווי הרכבת הקלה, זה תלוי: אם האירוע הנוכחי יימשך שבוע־שבועיים לא צפוי עיכוב. מעבר לכך נראה שתהיה השפעה.