למה אנחנו אוכלים יותר בזמן מלחמה? / צילום: Shutterstock
ארבעה חודשים אל תוך מלחמת חרבות ברזל, נערך מחקר בקרב סטודנטים במרכז האקדמי אשקלון, שתוצאותיו מפתיעות. המחקר בחן כמה ואילו מהסטודנטים משתמשים באכילה ככלי לוויסות רגשי, והתשובה הייתה: כמעט כולם. הממצאים תומכים בשינוי הגישה לגבי אכילה רגשית, שבעבר נחשבה הפרעת אכילה.
● מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט
● "שאגת הארי" מול "עם כלביא": הפעם הישראלים קונים פחות
אכילה רגשית מוגדרת כצריכה של מזון שלא מתוך רעב אלא כתגובה לרגשות עזים - שליליים או חיוביים. לאורך השנים התברר שזהו כנראה אחד התפקידים הפיזיולוגיים של אכילה. "היום אנחנו יודעים שזה נורמלי", אומרת פרופ' קרן דופלט, מהחוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון, אחת מעורכות המחקר. "בתנאים שבהם אנחנו נמצאים, אפשר אפילו לומר שזה חלק מהחוסן הישראלי. הפנייה לאוכל באמת עוזרת לנהל את החרדה ואת הצער, והיא מסיחה את הדעת עד שהרגש חוזר למקום שאפשר לסבול אותו. זה מנגנון הגנה שיש לו תופעות לוואי, אבל לפעמים הוא שומר על הנפש מלהתפרק". זה לא אומר שהתוצאות הן טובות.
אחת מתופעות הלוואי שצריך להתמודד איתן היא הפנייה למזון פחות בריא. אכילה רגשית מתעדפת פחמימות ומזון מעובד, שמחזקים הרגשה טובה באופן מיידי. אבל ל"היי" יש גם "דאון", שיוצר מעגל היזון שלילי שקשה לצאת ממנו.
ד"ר נורית הומינר קליפר, דיאטנית קלינית מהחוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון, החתומה גם היא על המחקר, מוסיפה שהאכילה הרגשית גוברת כשאנחנו לחוצים, אבל גם כשאנחנו מתוסכלים או משועממים. כשזה מגיע יחד, כמו בזמן המלחמה, כשאנחנו בבית תחת איום טילים, הבעיה חמורה במיוחד.
אכילה רגשית נפוצה במיוחד בצעירים. "הם אומרים דברים כמו 'אוכל הוא חבר'", אומרת דופלט. עם ההתבגרות אנחנו לומדים כלים אפקטיביים יותר לוויסות רגשי. מחקרים הראו שאכילה רגשית יורדת עם הגיל.
לצד הצעירים, המחקר זיהה קבוצות סיכון נוספות. ביניהן האכלנים המרוסנים, כלומר, אלה שבשגרה משתמשים בכוח הרצון שלהם כדי לאכול פחות מכפי שהיו רוצים ובעת משבר כוח הרצון נפגע. קבוצה אחרת היא מי שבילדותם הורגלו לקבל ממתק כפרס או כעידוד. עוד נמצא שנשים חשופות לאכילה רגשית יותר מגברים, ואנשים ללא ילדים יותר מאנשים עם ילדים (גם בניטרול גיל). ייתכן שהסיבות לכך הן שאכילה רגשית מתקיימת בד"כ בפרטיות, וכשיש ילדים התמריץ להכין ארוחות מסודרות גדול יותר.
מחקר שנערך בבריטניה ופורסם לאחרונה בכתב העת Appetite קישר גם בין ביטחון תזונתי לאכילה רגשית. הסטרס ומיקוד החרדות סביב המזון מגבירים באופן אירוני את הדחף לווסת את הסטרס באמצעות מזון.
למצוא מזון מרגש ובריא
אז מה אפשר לעשות? קודם כול, להבין שאנחנו לא מנסים לנהל תפריט, אלא רגש. התשובה לעצבנות אינה פרי או סלט, כי מלכתחילה המטרה אינה לשבוע אלא להעלות את רמות הדופמין והסרוטונין ולהפחית את רמות הקורטיזול. לכן ההמלצה היא לחפש סיפוק אחר, להיעזר במיינדפולנס ולנסות להפחית את רמת החרדה בשיטות קוגניטיביות־התנהגותיות. "אפשר גם באמצעות מזון", מפתיעה דופלט. "אבל אז אנחנו צריכים לחפש את מרכיב ההנאה. לא נגיע לוויסות הרגשי שאנחנו רוצים ממזון בריא לא מהנה, אלא ממזונות יותר בריאים במרקמים ובטעמים שמהנים אותנו. אפשר לחפש ולמצוא גם בתקופות של לחץ מזון שמסקרן ומרגש אותנו".
הומינר־קליפר ממליצה לתכנן את הארוחות. "כשאנחנו יודעים שכבר אכלנו או שמחכה לנו ארוחה מאוזנת ומספקת, קל יותר להתמודד עם הדחפים". כמובן, בתקופות של מתח ועייפות, קשה יותר גם לתכנן.