עיצוב: טלי בוגדנובסקי
סאלח אל־עארורי | מחבל בינ"ל
שימש כסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ואחד ממייסדי גדודי עז א־דין אל־קסאם. הוא נולד ב־1966 בכפר עארורה שמצפון לרמאללה, למד שריעה באוניברסיטת חברון וגויס לחמאס בשנות ה־90. במשך שנים אל־עארורי שהה במאסר בבתי הכלא הישראליים, ולאחר שחרורו גורש מהארץ ונדד בין סוריה, טורקיה ולבנון. בין הפיגועים הבולטים שרקם: החטיפה והרצח של שלושת הנערים ב־2014. ב־2018 הכריזה עליו ארה"ב כ"טרוריסט בינלאומי" והציעה פרס של 5 מיליון דולר על ראשו.
מרואן עיסא | המצביא
שימש כסגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס תחת מוחמד דף. הוא נולד ב־1965 באל־בורייג' בעזה, הצטרף לחמאס בגיל צעיר וריצה מאסר בבתי כלא ישראליים. בשנות ה־2000, עיסא הוביל את תהליך ההפיכה של גדודי אל־קסאם ממיליציה מבוזרת לארגון צבאי ממוסד עם חטיבות, גדודים ופיקוד היררכי. לאורך השנים הוא שמר על פרופיל תקשורתי נמוך וכמעט לא הופיע בציבור, אך היה מעורב במו"מ בעסקת שליט. חמאס ניהל תחת הנהגתו תקציב צבאי של מאות מיליוני דולרים.
מוחמד דף | אבי המנהרות
מוחמד דף (שמו האמיתי מוחמד דיאב אבראהים אל־מסרי) היה מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ואחד האדריכלים של טבח 7 באוקטובר. דף נולד ב־1965 וכבר בצעירותו הפך לאחד הפעילים המסוכנים בזירה הפלסטינית. הוא ייסד ובנה את המנגנון הצבאי של חמאס לאורך שלושה עשורים - כולל תשתית המנהרות העצומה שתחת עזה - ושרד מספר ניסיונות חיסול על ידי ישראל. בכך, הוא הפך לדמות מיתית כמעט - אדם שכמעט ולא צולם ושרד פציעות קשות.
פואד שוכר | הרמטכ"ל
שימש כמפקד הצבאי הבכיר בחיזבאללה, רמטכ"ל הארגון לכל דבר. הוא נולד בראשית שנות ה־60 בכפר א־נבי שית שבבקעת לבנון, ומילא תפקידים מפתח בארגון במשך יותר משלושה עשורים. שוכר היה אחד ממייסדי חיזבאללה, ותכנן את הפיגוע הקטלני ביותר בתולדות הארגון - פיגוע המשאיות בבסיס הנחתים האמריקאי בביירות ב־1983, שבו נהרגו 241 חיילים אמריקאים ו־58 צרפתים. בשל כך הציעה ארה"ב פרס של 5 מיליון דולר לכל מי שיוביל ללכידתו.
איסמאעיל הניה | הדיפלומט
שימש כראש הלשכה המדינית של חמאס - הפנים הדיפלומטיות של הארגון מול העולם - עד לרגע חיסולו. הוא נולד ב־1962 במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, ובצעירותו עבד כטייח בישראל. לאחר מכן, הניה הפך לאחד מאנשי סודו של מייסד חמאס השייח' אחמד יאסין, וטיפס בהדרגה לפסגת הארגון. בין השאר, הוא כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית, ומאז 2017 הוביל את הלשכה המדינית של חמאס. הונו האישי הוערך בכ־4 מיליארד דולר, בעוד תושבי עזה חיו בעוני.
חסן נסראללה | איש הבונקרים
שימש כמזכ"ל חיזבאללה במשך 32 שנה, מאז 1992. תחת הנהגתו הפך חיזבאללה מארגון מיליציה אזורי לאחד הכוחות הצבאיים החזקים במזרח התיכון, מצויד באלפי טילים ומימון איראני נדיב. הוא היה האדריכל המרכזי של מלחמת לבנון השנייה ב־2006, הוביל את מעורבות חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, ופתח חזית נגד ישראל באוקטובר 2023 - יום לאחר טבח חמאס. בשנותיו האחרונות כמעט ולא הופיע בציבור, ניהל את הארגון מבונקרים תת־קרקעיים ונאם בפני תומכיו על מסכי ענק בלבד.
האשם ספי א־דין | איש הכספים
שימש כראש המועצה המבצעת של חיזבאללה, הגוף שמנהל את הפעילות הפוליטית, הכלכלית והסוציאלית של הארגון, ושימש זמן קצר עד חיסולו כמזכ"ל של חיזבאללה. הוא נולד ב־1964 בדיר קאנון שבדרום לבנון, למד תיאולוגיה שיעית בנג'ף שבעיראק ובקום שבאיראן, עד שחזר ללבנון. ספי א־דין טיפס במהירות בהיררכיה של הארגון, ובין היתר שימש כאחראי תקציב חיזבאללה - שגדל מ־100 מיליון דולר בשנות ה־90 ל־700 מיליון דולר ב־2018, מרביתם מאיראן.
יחיא סינוואר | אדריכל הטבח
היה אחד המנהיגים הצבאיים והאידיאולוגיים המרכזיים של חמאס בעזה, ואחד האדריכלים הראשיים של טבח 7 באוקטובר 2023. הוא נולד ב־1962 במחנה הפליטים ח'אן יונס, ובצעירותו הקים את "המג'ד" - זרוע הביטחון הפנימית של חמאס, שהתמחתה באיתור ורצח משתפי פעולה פלסטינים. ב־1989 הוא נידון למאסר עולם על ידי ישראל לאחר שהורשע ברצח, אך שוחרר ב־2011 בעסקת שליט. במהלך ריצוי עונשו, הוא למד עברית ועבר בישראל ניתוח להסרת גידול סרטני במוחו.
מוחמד סינוואר | היורש
אחיו הצעיר של יחיא סינוואר, שימש כמפקד הזרוע הצבאית של חמאס. הוא נולד ב־1975 במחנה הפליטים ח'אן יונס, הצטרף לחמאס זמן קצר לאחר הקמתו ולקח חלק בפעילות טרור מאז ראשית שנות ה־90. בניגוד לאחיו הבכור, שמילא תפקידים פוליטיים, מוחמד היה פעל מתחת לרדאר וניהל את הזרוע המבצעית מהמחתרת. לאחר חיסול יחיא סינוואר באוקטובר 2024, עלה מוחמד לראש הארגון ברצועה והפך למבוקש מספר 1 של צה"ל. בעבר, שמו גם נקשר לחטיפת החייל גלעד שליט.
עלי חמינאי | המנהיג העליון
שימש כמנהיג העליון של איראן התפקיד הרם ביותר במדינה - במשך כמעט ארבעה עשורים, מאז 1989. הוא ירש את המשרה ממייסד הרפובליקה האסלאמית, רוחאללה חומייני, ועיצב את פניה של איראן כמעצמה אזורית עוינת למערב. תחת שלטונו פותח התוכנית הגרעינית, הורחב הציר השיעי, שכולל את חיזבאללה, חות'ים והמיליציות בעיראק, ואיראן הפכה לאחת השחקניות המרכזיות במזרח התיכון. בפנים, שלטונו התאפיין בדיכוי שיטתי של מחאות ואופוזיציה.