גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך למשקיע הביטחוני: איך לבחור מניה מנצחת תחת אש?

המערכה הישראלית־אמריקאית מול איראן הקפיצה את המניות הביטחוניות בת"א שנהנות ממומנטום שיא בשנים האחרונות ● איך אפשר להיחשף לתחום הלוהט, האם עדיף לבחור מניה מנצחת או קרן סל, ובמה עדיף להשקיע, טנקים או מל"טים? גלובס עושה סדר

מערכות הגנה של אלביט / צילום: Christian Thiel
מערכות הגנה של אלביט / צילום: Christian Thiel

השבוע הוכתרה כוכבת חדשה בבורסה בתל אביב. לראשונה, אלביט מערכות הפכה לחברה הגדולה ביותר במדד ת"א 35 והשנייה בגודלה בבורסה (אחרי המצטרפת הטרייה פאלו אלטו). היא עשתה את זה הודות לקפיצה של 50% מתחילת השנה, וזינוק של פי 4 בשנתיים. הזינוק הזה לא מקרי, מלחמת רוסיה אוקראינה, מלחמת חרבות ברזל ושתי מערכות היסטוריות עם איראן, יחד עם סכסוכים גיאופוליטיים ששוטפים את העולם, כולם הביאו למירוץ התחמשות גלובלי שמיתרגם לחוזי עתק של אלביט, ולא רק לה.

בחסות המלחמה: חלקן איבדו עשרות אחוזים, כעת המניות הללו קופצות
S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי"

הסקטור הביטחוני הפך ללהיט של ממש בשנים האחרונות, כזה שגם הבורסה בתל אביב לא יכלה להתעלם ממנו. בנובמבר האחרון היא השיקה מדד יעודי - ת"א־בטחוניות, שרשם תשואה פנומנלית של כמעט 55% תוך ארבעה חודשים בלבד.

אבל למשקיעים שרוצים להיחשף לתחום יש שורה של דילמות: איך בוחרים מניה ביטחונית מנצחת, למה כדאי לשים לב וממה להיזהר, האם עדיף מניה ישראלית או בכלל אמריקאית ומהי האסטרטגיה הטובה ביותר - בחירת מניות או קרן סל? גלובס עושה סדר.

מה צריך לחפש?

השאלה הראשונה עמה מתמודד מי שרוצה להשקיע בחברה ביטחונית, היא איך יודעים במה להשקיע? "אני חושב שהפרמטר המשמעותי ביותר בחברות ותיקות ופעילות, זה צבר ההזמנות וה־Book to Bill״, אומר איליה פיינר, אנליסט בלידר שוקי הון ומסביר, "צבר הזמנות גבוה מבטיח ודאות בהכנסות לשנים קדימה, ויחס ה־Book to Bill, זה כמה הזמנות מקבלת החברה מול ההכנסות שלה, ככל שהיחס גדול מ־1 זה מבטיח צמיחה. אבל גם כאן חשוב להבחין על איזה סוגי חוזים היא חותמת. אם זה עבור אספקה של מערכות זה עשוי להיות הכנסות חד פעמיות, אבל אם מדובר בחוזי שירות, ייתכן שהם גם מבטיחים הכנסות חוזרות לאורך זמן".

למשקיע יותר מיומן ועם יותר זמן ממליץ פיינר לבחון את היתרון התחרותי של החברה. "צריך לבדוק האם יש לה יתרון טכנולוגי ויתרון תחרותי שמקשים על מתחרים להיכנס לתחום. זה מבטיח לנו שהחברה תמשיך לצמוח בעתיד".

גם הרווחיות יכולה להיות סימן חשוב למעמד של החברה בשוק. מיכאל בן יעקב מנהל השקעות ואנליסט, פרופאונד בית השקעות, מסביר: " יש חברות שצומחות בצבר ובהכנסות, אבל אתה רואה את הרווח שלהן בסטגנציה או לפעמים אפילו יורד. זה אומר שהכוח שלהן מול הלקוחות הוא לא חזק, ולרוב המשמעות היא שהם לא נמצאים במקום הנכון בשרשרת הערך. מצד שני אם אתה רואה חברה שמצליחה לשמור על הרווחיות שלה או אפילו להגדיל אותה כי היא מנצלת מנוף תפעולי, זה משהו שמצדיק בחינת השקעה".

לצד הדברים הללו, עולה גם שאלת התמחור. "כמו בכל השקעה גם במקרה של ביטחוניות חשוב לשים לב לתמחור של המניה", אומר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל בבנק לאומי. "צריך להבין מה אנחנו מקבלים עבור מה שאנחנו משלמים. כלומר, האם המכפיל משקף בצורה הולמת את קצב הגידול החזוי ברווחיות ואת צבר ההזמנות העתידי".

בנוסף, כדאי לשים לב גם ממה להימנע. אמנם השוק הביטחוני לעתים קרובות נשען על תקצובים ממשלתיים, אך מקרה שבו החברה נשענת על לקוח ספציפי עלול להיות מסוכן. דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות: "תלות גבוהה בלקוח יחיד או באזור גיאוגרפי מסוים מגדילה משמעותית את רמת הסיכון של החברה, במיוחד בענף שמושפע במידה רבה משינויים פוליטיים ומתקציבי ממשלה. לכן, אנחנו מעדיפים חברות גלובליות עם בסיס לקוחות רחב ומגוון".

כל הסלמה תביא ראלי?

לכאורה השקעה במניות ביטחונית נראית כמו משוואה פשוטה: הסלמה ביטחונית מובילה לעלייה במניות. אבל לא תמיד זה המקרה. כך לדוגמא, למניית אלביט מערכות, שכאמור כבשה לאחרונה את פסגת הבורסה המקומית, לקח זמן רב עד שהיא החלה לטפס בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר. למעשה, גם שנה לאחר פרוץ המלחמה היא עדיין נסחרה ללא שינוי משמעותי בשוויה.

"בסוף, מה שקובע בסקטור הזה זה תקציבי ביטחון, וזה משהו שלוקח זמן הרבה פעמים. לכן, זה לא שאם יש הסלמה עכשיו, היא תשפיע על הביצועים של החברות שנה הבאה" מסביר פיינר. "זה לא משהו שנראה את ההשפעה ישירה שלו ברוב החברות, כי הביצועים שלהן ברובן כבר די סגורים שנה קדימה. יש חברות ספציפיות שיכולות אולי פתאום ליהנות מכניסה של הזמנה מסוימת או חוזה מסוים, אבל לרוב זה לוקח זמן.

מדד או מניות?

לצד הפופולריות של המניות בתחום, קמו בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה האחרונה, מכשירים וקרנות מחקות המציעות למשקיעים חשיפה לסקטור. גם הבורסה בתל אביב כאמור השיקה בנובמבר האחרון מדד ייעודי לענף שהפך לאחד משיאני הבורסה מתחילת השנה. אבל האם עדיף לבחור קומץ מניות או ללכת על מדד או קרן סל רחב?

"אם למשקיע יש יכולת לעשות מחקר מעמיק על החברות ולמצוא את החברות שיש להן באמת יתרון, או כאלו שימשיכו לצמוח גם כשהמצב יירגע, אז הייתי מציע לו לבחור את המניות בעצמו", אומר פיינר. "מי שאין לו זמן לעשות את המחקר, יכול ליהנות עכשיו ולהשקיע במדד ביטחוני, ואז זה יותר תלוי בסנטימנט של הסקטור ולא בחברה".

"אני חושב שבסיטואציה של מומנטום, עם כניסה של כסף חדש, כמו שראינו בתעשיות הביטחוניות, האפשרות לקנות באמצעות מדד היא טובה מאוד", מצטרף ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות. "בסיטואציות כאלה פחות חשוב עכשיו אם זה אלביט או חברה אחרת, כי הכסף מעלה את כל המניות ביחד. במומנטום כזה חזק, המדד מנטרל את כל ההטיות הפסיכולוגיות של המשקיעים ומנצח, ואנחנו רואים את זה בתוצאות, שהקרנות המחקות מכות את הקרנות המנוהלות למשל".

איך לבחור קרן?

בארץ תחום הקרנות על חברות ביטחוניות ישראליות הוא יחסית צעיר. למעשה, הוא החל לראשונה רק בשנה שעברה וכבר מנהל סכום של כ־1.8 מיליארד שקל. "אני לא זוכר הרבה מקרים כאלה ב־30 שנה שאני בשוק", אומר כגן ממיטב. "שסקטור מסוים מגייס קרוב ל־2 מיליארד שקל, תוך חודשיים פחות או יותר, והסקטור עצמו עולה ב־30%-35%, זה שילוב מטורף".

אלא שבין הקרנות ישנם הבדלים מהותיים. שתי הקרנות עם התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה הן הקרנות המחקות של הראל ומיטב שהושקו לקראת סוף השנה שעברה. כך, הקרן של מיטב, העוקבת אחרי מדד שבנתה חברת המדדים אינדקס, השיאה מתחילת השנה למשקיעים בה תשואה של 36%, בקצת יותר מחודשיים. הקרן של הראל שעוקבת אחר המדד אותו השיקה הבורסה השיגה תשואה מרשימה גם כן של 32%.

עם זאת, הקרן הגדולה ביותר על התעשייה המקומית, היא דווקא זו של בית ההשקעות אי.בי.אי. "מניות תעשיות ביטחוניות ישראל", המנהלת יותר מחצי מהכספים בקרנות בתחום (מעל מיליארד שקל). הקרן של אי.בי.אי, שהיא גם הוותיקה ביותר בתחום (הושקה בספטמבר האחרון), היא מנוהלת, כך שלמנהל הקרן יש חופש לבחור את המניות שנכללות בקרן ומשקלן.

בכל הקשור לביצועי הקרן, הרי שלפחות בינתיים היא מפגרת מאחורי הקרנות המחקות עם תשואה של 28% "בלבד" מתחילת השנה. בנוסף, עם הניהול האקטיבי מגיעים גם דמי ניהול גבוהים יותר. במקרה של אי בי אי מדובר על 0.95%, לעומת 0.35% בקרנות המחקות. קרן מנוהלת נוספת, היא איילון מניות ביטחוניות, שעלתה עד כה השנה בכ־30%, וגובה דמי ניהול של כ־0.8%.

ישראל או חו"ל?

האם השקעה בחברות הישראליות מספקת כדי להיחשף לתחום או שמא כדאי לצרף גם מניות ומכשירים על חברות זרות. למומחים יש תשובה ברורה - גם וגם.

"לחברות הישראליות עדיין יש יתרון מובהק ואנחנו נראה אותן לאורך זמן צומחות יותר מהחברות בחו"ל", מעריך פיינר מלידר. עם זאת, הוא מודה שהשוק בישראל מוגבל ולמשקיעים כדאי לפקוח עיניים על הנעשה מעבר לים. "בסוף החברות הישראליות תלויות במידה רבה במה שקורה בישראל. נכון שהיום זה נותן יתרון, אבל כמובן שזה יכול להשתנות".

"המגמה של גידול בתקציבי הביטחון היא משהו בינלאומי", מצטרף אורגד מלאומי. "והמניות והמוצרים שקיימים בחו"ל הם מאוד מפותחים ונותנים מענה טוב למגמה הזאת. לכן ההמלצה שלנו כבר כמה שנים היא בהחלט להיחשף לתחום הזה גם בצורה גלובלית". בהקשר זה מזכיר אורגד קרן סל של חברת אינווסקו העוקבת אחרי תחום הביטחון, התעופה והחלל ונקראת ppa. בחמש השנים האחרונות השיאה הקרן תשואה של 178%, בזמן שמדד הדגל האמריקאי, ה־S&P 500 עלה ב־94%.

טנקים או מל"טים?

הסקטור הביטחוני הוא שם כולל לשורה אינסופית של מוצרים ומערכות. ממל"טים, דרך טילים או מערכות הגנה אווירית ועד נשקים קלים כמו מקלעים. איך יודעים באילו תחומים כדאי להשקיע? "כל תפיסת ההפעלה השתנתה", אומר בן יעקב מפרופאונד. "לכן, אני מעריך שנראה פריחה בלתי רגילה בכל התחומים שקשורים למל"טים, אבל גם בתחום של זיהוי ניטור ויירוט של האיומים האלה".

"כלי טיס בלתי מאוישים וטכנולוגיות אוטונומיות, אלו שני תחומים שהם מאוד חמים ותופסים את תשומת הלב של המשקיעים היום", מסכים אורגד. "גם כל הנושא של מערכות יירוט טילים מעניין את המשקיעים.

"לצד זאת כמובן, גם התחום הביטחוני הקלאסי באירופה, זה תחום שהוא במיקוד מאוד גדול, כי הייתה שם הזנחה ארוכת שנים, אז החל מטנקים ופגזים, ועד ווסטים וכוונות לילה".

עוד כתבות

יאיר קפלן / צילום: סיון פרג'

גם בנק ירושלים מצטרף לאזהרות בתחום הנדל"ן

"אי הוודאות עקב המלחמה והגידול בנטל החוב... העלו את הסיכון באשראי לנדל"ן": כך כותבים בבנק בדוחות לשנת 2025 ● בנק ירושלים מסכם את השנה עם רווח שיא של 195 מיליון שקל ותשואה להון של 12.6% ● אמנם תשואה להון גבוהה אך נמוכה משמעותית מזו של הבנקים הגדולים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המדד שכדאי להכיר כשמחיר הנפט גבוה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית ● 
המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים ● נביא הזעם שדווקא אופטימי לגבי ישראל ● ומנהלת ההשקעות שמעדיפה את הבורסה בת"א, גם אחרי העליות החדות

כרוב ירוק בשדות של משק חביביאן / צילום: שני בריל

כרוב משעמם אתכם? כך הוא הפך למלך המטבח של 2026

פשוט, נגיש, ורסטילי: מגזין ווג הכריז על 2026 כשנת הכרוב ● המומחים מהללים: ״בהתחשב במחירו הנמוך, בערכו הבריאותי הרב וביכולתו לספוג כמעט כל טעם, אי אפשר שלא להתאהב בו״

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

איור: Shutterstock

קנתה את הבית, החליקה על הרצפה בחוץ, ותבעה את המוכר. מה קבע ביהמ"ש?

מעבר לתשלום בגין ליקויי הבנייה: החלקה בחצר בשל ריצוף חוץ פגום הסתיימה בחיוב המוכר בפיצוי של 226 אלף שקל

השבת הצבים בשבוע שעבר לפלוריאנה. עדות לכוחו של המדע המודרני / צילום: Reuters, Latin America News Agency

אי קטן, 158 צבי ענק ומשל אחד על גמישותו של הטבע

ברגע אחד מכונן, 158 צבי ענק צעירים פסעו על אדמת האי פלוריאנה שבארכיפלג גלפגוס, לאחר כמעט 200 שנות היכחדות ● צבים–צאצאים בעלי מטען גנטי תואם התגלו באי אחר והציתו פרויקט שאפתני: "זיקוק" מחדש של הזן המקורי

פעילות מערכות ההגנה האווירית / צילום: משרד הביטחון

ארה"ב וישראל דנו בדרכים להשתלטות על האורניום המועשר

במהלך הלילה והבוקר: רצף אזעקות בצפון ובדרום, שיגורים מאיראן נפלו בשטחים פתוחים ● סיכול ממוקד במלון בביירות; צה"ל: תקפנו מפקדים מרכזיים של כוח קודס ● הדאחיה התרוקנה, חיזבאללה במשבר כלכלי וחוסר אונים מול מאות אלפי מפונים ●  טראמפ לכורדים: "לא רוצה שתיכנסו לאיראן, המלחמה מסובכת מספיק" ● צה"ל מאשר: הותקפו מאגרי דלק של המשטר באיראן ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

מהיום אפשר לטוס לחו״ל. כך זה יעבוד ומה התנאי של משרד התחבורה

החל מיום מהיום (ראשון), יתאפשר לישראלים לצאת מישראל במסגרת טיסות החילוץ מנתב"ג, אך מי שיבקש לעשות זאת יידרש להתחייב כי לא ישוב לישראל לפחות 30 יום ממועד הטיסה ● לפי מתווה הטיסות היוצאות, הנוסעים יידרשו להגיע לנתב"ג כשעה וחצי לפני הטיסה בלבד, כאשר בכל טיסה יורשו לעלות עד 70 נוסעים בלבד

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

בשל המצב הביטחוני: רשות המסים מקלה על העסקים ודוחה דיווחים

רשות המסים הודיעה על דחיית מועדי הדיווח למע"מ, ניכויים ומס הכנסה לסוף מרץ, לצד הקפאת עיקולים והליכי גבייה עד אמצע אפריל ● בנוסף נפתח גם ערוץ ייעודי למייצגים במילואים

ספינת מטען / צילום: ap, Noah Berger

הרוכשת של צים מקפיצה את מחירי התובלה לארץ. והיא לא היחידה

בימים האחרונים הפעילו רוב חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות את הסעיפים בחוזים, שמאפשרים להם להטיל "תוספות חירום" למחירי הובלת המכולות והמטענים בשל מצב המלחמה במזרח היתכון ● התאחדות התעשיינים – "המדינה צריכה לקחת אחריות"

צעדת מחאה נגד מלחמת וייטנאם / צילום: Reuters, ZUMA Press

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש

העימות עם איראן מחזיר לוושינגטון ויכוח ישן: האם התערבויות צבאיות שנועדו להיות קצרות וממוקדות הופכות שוב ושוב לעימותים ארוכים ויקרים ● מבט היסטורי על מלחמות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק והמאבק בדאעש מגלה דפוס חוזר של הסלמה בלתי צפויה והשלכות פוליטיות שמלוות את ארה"ב שנים ארוכות

פרויקט נחלת בראשית בנתיבות / צילום: Snapshot&Cohen2

בכמה נמכרה דירה בנתיבות עם ממ"ד שיש בו מקלחת?

הדירה נמכרה ב־1.93 מיליון שקל - המחיר למ"ר לא גבוה יותר מאשר דירה עם ממ"ד רגיל ● שטח הדירה הוא 135 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 40 מ"ר, והיא בת שישה חדרים

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

תקיפות של חיל האויר בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

תקיפות עזות בטהרן: צה"ל מפציץ לראשונה מאגרי נפט

הערכה בירושלים: מוג'תבא, בנו של ח'ימנאי חי - אך פצוע • הנחיות פיקוד העורף נשארות ללא שינוי: ניתן לעבוד - אבל אין לימודים • שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון • טראמפ: "השמדנו 42 ספינות של הצי האיראני" • צה"ל מאשר: פעלנו בלבנון בניסיון לאתר את עצמותיו של רון ארד, לא התגלו ממצאים • כטב"ם נפל במרכז הרפואי בנהריה ● עדכונים שוטפים

בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב

רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן

הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, מזכירה עד כמה רגע קצר של השתלטות על המסך יכול לערער את השליטה של משטרים בנרטיב ● ההיסטוריה של "חטיפות שידור" חושפת את הכוח הפסיכולוגי של המהלך

מתוך  ''מקום שמח'' / צילום: באדיבות כאן 11, יסמין טי וי

הפער בין חדר הניתוח למסך: הרופאים שמייעצים לטלוויזיה איך לדבר על צנתור

סדרות בתי חולים נעזרות ברופאים אמיתיים, אבל לא תמיד מקשיבות להם ● בין המציאות לתסריט, הדיוק מתכופף לטובת המתח והרגש, והרופאים נותרים להתמודד עם הציפיות שיצרה הטלוויזיה

עלי חמינאי מנהיג איראן שחוסל / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחירת המנהיג העליון באיראן נדחתה שוב; "מועצת ההנהגה הזמנית" לקחה סמכויות

"מועצת המומחים" של איראן הייתה אמורה לבחור את היורש שלו במהירות - אך בניין המועצה הותקף והבחירות נבלמו ● המועמד המוביל היה בנו של עלי חמינאי, מוג'תבא, אך זה עורר התנגדות בשל חשש מחזרה לשלטון שושלתי