גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלטשולר שחם התחיל להזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock
הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

שוק המניות המקומי חווה תקופת רנסנס, עם תשואה פנומנלית של 120% בתוך שנה וחצי בלבד במדדים המובילים. הסיבות לכך רבות, וקשורות בין היתר להישגים הגדולים בזירה הגיאו־פוליטית, לדעיכת איומים משמעותיים על ישראל ולתקווה ל"מזרח תיכון חדש" עם הרחבת הסכמי אברהם, אולי גם לסעודיה. דוגמה טרייה לכך ניתנה בשבוע הנוכחי, כשהבורסה פתחה את שבוע המסחר בעליות חדות, בעקבות המלחמה מול איראן, בזמן שמקבילותיה בעולם גמגמו.

הרווח הנקי של הבורסה בת"א זינק ב-80%, תחלק דיבידנד ענק
אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

האופוריה הזו הגבירה את התיאבון של רבים, ממשקיעי ריטייל דרך גופים מוסדיים, ועד לקרנות גידור וגופים בינלאומיים גדולים אחרים. כתוצאה מכך, זרם ההשקעות לבורסה בת"א הולך וגדל בהדרגה, ומביא לפתיחתם של עוד ועוד אפיקים חדשים המאפשרים חשיפה לשוק המניות המקומי.

כך, השבוע התרחשה מיני דרמה בעולמות החיסכון לטווח ארוך: בית ההשקעות אלטשולר שחם החליט לשנות את מדיניות ההשקעה שלו באחד ממסלולי ההשקעה ("משולב סחיר"), ולהכפיל אותו לכמעט 100% מניות בישראל.

אין משמעות הדבר שבאלטשולר שחם משנים את כיוון הספינה ב־180 מעלות ויוצאים ממניות הטכנולוגיה בוול סטריט. השינוי התבצע במסלול השקעות ספציפי שיתמחה רק במניות בישראל, ללקוחות שמעוניינים בכך, לאחר שעד כה היה חשוף חציו למניות בישראל וחציו לאג"ח בישראל.

ניתן להבין את בית ההשקעות, שכן תשואת המסלול המדובר של אלטשולר שחם בשנה האחרונה (28%) היוותה מחצית בהשוואה למסלולי "ישראל" של הגופים המתחרים (51%-60%). זה לא שהמתחרים מצאו "ביצת זהב", אלא שהם הימרו באותם מסלולים על 100% מניות בישראל, וזה עבד להם היטב בשנה האחרונה.

בדומה לאלטשולר שחם, גם בית ההשקעות ילין לפידות זיהה את המגמה, ובחודש אוקטובר האחרון פתח מסלול מניות "ישראל" בקרנות ההשתלמות. וכששני הגופים שמובילים דווקא את המגמה ההפוכה - של חשיפת יתר לחו"ל - בוחרים דווקא לחזק את פעילותם המקומית, ברור שהטרנד של הסטת כספים לישראל חזק מכל מנהלי ההשקעות. כעת בכל הגופים המוסדיים מציעים מסלולים שממוקדים בשוק המניות הישראלי.

"אופוריה בעייתית"

ההשקעה בישראל מזוהה כטרנד החם בקרב החוסכים והמתכננים הפיננסיים בשוק ההון, אך בשטח המספרים לא מדגדגים את הנהירה ההמונית למדד הדגל האמריקאי S&P 500 לפני כשלוש שנים. בפועל, מי שיבקש להעביר את קרן ההשתלמות שלו למסלול "כחול לבן" טהור יגלה שזו משימה שעשויה להיות מורכבת.

המסלולים המתמחים במניות בישראל בקרנות ההשתלמות גייסו בשנה האחרונה סכום של כמעט 5 מיליארד שקל, ומנהלות כבר 6.7 מיליארד. הקפיצה אמנם מרשימה, אך מדובר בסך הכול ב־1.4% מנכסי קרנות ההשתלמות, שרובם המכריע מתנהלים תחת המסלול הכללי (65%).

לשם השוואה, מסלולי S&P 500 גייסו בשנים 2023-2024 סך של 26 מיליארד שקל. נכון להיום הם מנהלים 39 מיליארד שקל (כ־8% מנכסי קרנות ההשתלמות), כשהכסף מתחיל לצאת מהתחום בחודשים האחרונים, לנוכח תשואת החסר של המדד האמריקאי בשנה האחרונה, שהייתה אפסית (בעיקר בגלל התחזקות השקל) אל מול 16% במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות, ותשואה של 27% במסלול המניות שמשלב ישראל וחו"ל.

"נמשיך לראות את המגמה של כסף חוזר לישראל, במיוחד על רקע חוסר הוודאות בארה"ב בנוגע לשיבוש של ה-AI", מעריך המתכנן הפיננסי אורן ברסקי, שחושש כי "בישראל אנו שטופי אופוריה כרגע, שאין ספק כי בחלקה היא מוצדקת, אך גם בעייתית".

ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, מעריך גם הוא שהכסף ימשיך לזרום הביתה. לדבריו, "השוק המקומי פיתח 'עמידות למשברים' המבוססת על יסודות כלכליים איתנים ולא רק על סנטימנט רגעי. לאור זאת, החוסכים ממשיכים לעבור בפנסיה, בהשתלמות ובגמל למסלולי מניות בישראל".

איך להיחשף רק לישראל?

מדוע קשה כל כך למצוא מסלול המשקיע במניות בישראל בקרן ההשתלמות שלכם? הסיבה היא רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון מלפני כמעט שנתיים, שהייתה אמורה לפשט את יכולת ההשוואה בין אפיקי החיסכון, אך הסירה את מדיניות ההשקעה משמות המסלולים (למשל, ת"א 35, נאסד"ק וכו').

בעוד שהשמות של המסלולים הפכו אחידים בכל החברות המנהלות, התוכן שהן יוצקות לתוכם שונה לחלוטין. בעבר, שם המסלול ("ת"א 125" למשל) העיד על תוכנו, אך כיום השמות הם גנריים: "מניות סחיר" או "משולב סחיר" מהווים רק קליפה חיצונית זהה. בפועל, מדיניות ההשקעה של כל חברה עשויה להיות שונה לגמרי. התוצאה היא "סלט" של הגדרות - מה שמוגדר כהשקעה בישראל בחברה אחת, עשוי להיות השקעה בחו"ל בחברה אחרת, תחת אותו שם בדיוק.

כך, בהראל, מגדל, הפניקס, כלל וילין לפידות המסלול הישראלי נקרא "מניות סחיר", באלטשולר שחם, מיטב ואינפיניטי השם הוא "משולב סחיר" ובאנליסט "עוקב מדדים - גמיש". כדי לנסות לפשט את התופעה התמקדנו רק בקרנות ההשתלמות, אך הדברים רלוונטיים גם למסלולי הפנסיות וקופות הגמל להשקעה למשל.

כדי להבין כיום איזה מסלול עוקב אחרי מה, צריך לנבור באתר "גמל נט" הממשלתי. "הציבור לא יודע להוריד את האקסלים מגמל נט ולהשוות במה מושקע כל מסלול. גם רוב הסוכנים להערכתי לא יודעים לעשות את זה", מסביר אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט, את הבלאגן שנוצר. "אנשים גם לא יודעים מה זו 'חשיפה במונחי דלתא' (חשיפה אפקטיבית למניות) וזה מבלבל".

אם תרצו להשקיע במסלול מניות חו"ל הכולל חשיפה למט"ח - חרף התשואות החלשות בשנה האחרונה - יהיה לכם מעט קל יותר. לצד מסלול מחקה מדד S&P 500 האמריקאי, שבו ברור היכן הכספים מושקעים, השם של מסלול זה ברוב החברות הוא "עוקב מדדי מניות". ובכל זאת לא אצל כולם - במיטב ובמנורה נקרא המסלול של השקעה בחו"ל "מניות סחיר", שם שכזכור הוא בכלל השקעה בישראל אצל חלק מהגופים האחרים.

כאן צריך לסמן כוכבית נוספת. אצל כל הגופים המדיניות במסלולים המתמחים בקרנות ההשתלמות מדיניות ההשקעה עשויה להשתנות. כששאלנו את גופי החיסכון מה עשוי להביא לשינוי מדיניות ההשקעה, הם ציינו גורמים כמו "רגולציה, סביבת השוק, טעמים של לקוחות. המון גורמים אקסוגנים יכולים להשפיע על זה". במילים אחרות, כשהטרנד הנוכחי ידעך, בהחלט ייתכן שתמצאו את עצמכם חושבים שהשקעתם בישראל, אך זו כבר לא תהיה מדיניות המסלול שאתם נמצאים בו.

האם זה כדאי?

האם בכלל כדאי לכם להשקיע דווקא במסלולים המתמחים במניות בישראל? כהנוביץ מפרופיט חושב שהמסלולים הללו מיותרים. "לגופי החיסכון אין בעיה להיות סופרמרקט של מסלולים, העיקר שתישאר אצלם. לכן המסלולים האלה קיימים - 'נביא לך את כל האפשרויות', אבל כשאתה שואל אותם במה הם עצמם משקיעים, הם נמצאים בדרך כלל במסלול הכללי שמורכב ממניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים (נדל"ן, חוב, תשתיות וכו'). נפגשתי לאחרונה עם מנהל נוסטרו של בנק גדול, שקונה ומוכר מניות כל יום, ואפילו הוא בכסף הפרטי שלו נמצא במסלול הכללי".

לדבריו, "אנשים טוענים שהם משקיעים לטווח של 30 שנה ב־S&P 500, ואז אחרי שנה כזו פתאום הם רוצים קצת ישראל, קצת יותר פיזור עולמי או נאסד"ק כדי לקחת יותר סיכון. הם חושבים שהם 'משפרים' ובפועל מנסים לתזמן את השוק ומשלמים עלויות חיכוך (למשל, לבחור כל פעם מחדש את המדדים אחרי שכבר עלו הרבה, ואז להישאר איתם כשהתשואה בהם נמוכה, נ"א)".

ירון שמאי, מנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, מסכים: "יש מסלול ישראל, ומסלול למי שרוצה S&P 500. אפשר לשלב אותם, למשל ב־20% מהתיק, אבל אי אפשר ולא נכון לנהל את החיסכון לטווח ארוך לפי איזה מדד עלה בשנה האחרונה ואליו להעביר את הכסף.

"שנה אחת ה־S&P 500 עולה ושנה אחר כך הבורסה בת"א היא הטרנד. כשמסתכלים על חיסכון ארוך טווח, כנראה לא נכון לנהור לכיוון זה או אחר בצורה אגרסיבית מדי. ישראל היא שוק מצוין וחזק, תמיד הייתה, אבל זה לא אומר שצריך לשים פה את כל הכסף. צריך לפזר, בצורה יותר מאוזנת. אם חס וחלילה יהיה פה פתאום אירוע שלילי, כולם יגידו לכם 'איך השקעתם הכול בישראל'?".

עוד כתבות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים לא רואה בעיה ברווחי השיא ומבטיח: "תיכנס תחרות"

בצל רווחי עתק של 32 מיליארד שקל, הכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז הציתה עימות חזיתי בין הרגולטורים ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מתנער מהרעיון ומסביר שלדעתו הדרך לשיפור התחרות עוברת בכלל בתשתיות: "הצעד של רשות התחרות קיצוני, היינו מוכנים לשיתוף פעולה" ● הוא מתנגד למיסוי הבנקים על רווחי יתר, מסתייג מהרפורמה ההיסטורית בשוק ההון ומתחייב: "בתוך שנה יקומו כאן עד שלושה בנקים חדשים" ● ראיון בלעדי

שבבים / צילום: Shutterstock, Macro photo

ההנפקה הגדולה של השנה בוול סטריט: מניית השבבים שזינקה ב־100% בתוך דקות

סרבראס מנסה לאתגר את אנבידיה עם מעבד שמתאים במיוחד להפעלת סוכנים ויישומי בינה מלאכותית ● החברה חתמה לאחרונה על עסקת ענק עם OpenAI, אך לא צפוייה להוות איום מיידי על הגדולות ● הזינוק החד מעלה סימני שאלה: האם החתמים השאירו מיליארדי דולרים "על השולחן"

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

מחקרים מגלים: לתופעת מזג האוויר הזו יש חשיבות מכרעת לחיינו

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות; אלו המדדים שנפלו

בורסת ת"א ננעלה בירידות בצל האפשרות לחידוש המלחמה ● מחירי הנפט מזנקים ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות, הבורסות באסיה ננעלו בירידות ● מדד המחירים פורסם היום, האינפלציה בחודש אפריל זינקה ב-1.2% - בהתאם לצפי ● וקרן הגידור של ביל אקמן צפויה לחשוף בהמשך היום פוזיציה חדשה במיקרוסופט

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בשיאים; אנבידיה זינקה ב-4%, סיסקו ב-13%

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● ההנפקה הגדולה של השנה: יצרנית השבבים סרבראס החלה להיסחר היום והכפילה את שוויה בתוך דקות ● היום אישרה ארה״ב לכ־10 חברות סיניות לרכוש את שבבי ה־AI של אנבידיה שמזנקת לשיא ● סיסקו מפטרת עובדים וזינקה בחדות ● בורסות אירופה ננעלו בעליות

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ליאור פרנקל בשיחה עם ליאור שכטר ופרופ' ליאור זלמנסון / צילום: DHM Studio, בוריס גילטבורג

הם חסכו לעובדים שלהם בין חמש ל-20 שעות עבודה בשבוע. כך זה קרה

עם מי מדברים? ליאור שכטר, CTO בנטורל אינטלג'נס, ופרופ' ליאור זלמנסון, ראש מעבדת בינה מלאכותית באוניברסיטת ת"א ● על מה מדברים? מה קורה בחברה שבה בזכות AI כמעט כל העובדים הופכים ליזמים, באיזה תחום האימפקט היה נמוך במיוחד, וכמה זמן באמת לוקחת טרנספורמציה כזו ● פופקורן

מליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

הכנסת עומדת להתפזר? אלה השפעות המהלך - עוד לפני פתיחת הקלפיות

העלאת הצעת החוק לפיזור הכנסת צפויה להגביל את פעולת הממשלה עוד לפני שהיא מאושרת בשלוש קריאות ● אבל מה יקרה אם תיווצר הזדמנות להסכם עם לבנון, והאם הממשלה יכולה לנצל את התקופה לכלכלת בחירות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר בסוגיות שעל הפרק 

האיום החדש של פוטין: הנשק החזק ביותר ייפרס עוד השנה

רוסיה מתחייבת לפרוס בקרוב את הטיל הגרעיני החזק ביותר שלה • שורת זוכי פרס נובל בדרישה חריגה מאיראן • והמונדיאל הוביל למחאה יוצאת דופן במקסיקו

באיזו עיר בארץ ישנו המספר הרב ביותר של רחובות הקרויים על שם כדורגלני עבר? / צילום: Shutterstock

באיזו עיר בארץ יש הכי הרבה רחובות על שם כדורגלני עבר?

איזו ציפור היא היחידה שמסוגלת לעוף לאחור, על שם איזו מכונית יוקרה קרוי אחד ממכשירי הפילאטיס, ומה ההבדל בין קראט של יהלומים לקראט של זהב? ● הטריוויה השבועית

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

המחליף של וורן באפט מפתיע עם השקעה חדשה

שש שנים אחרי שבאפט מכר את כל אחזקותיה של ברקשייר האת׳ווי בחברות תעופה, חוזר המנכ״ל החדש להשקיע בתחום עם פוזיציה חדשה של 2.6 מיליארד דולר ● ומה קרה ליתר ההשקעות?

צה''ל תקף את מספר 1 בחמאס / צילום: Reuters

צה"ל תקף בעזה את מספר 1 בחמאס, הערכה: החיסול הצליח

סמ"ר נגב דגן נפל בדרום לבנון ● דיווח: האמירויות ניסתה לתאם עם שכנותיה מתקפה נגד איראן - וסורבה ● דיווח בבלומברג: איחוד האמירויות מתכננת להקים צינור נפט שיעקוף את מצר הורמוז ●  שר החוץ האיראני: "מבוי סתום בסוגיית החומר המועשר" ● עדכונים שוטפים

מרטין סקורסזה בקאן 2023. ריאליזם כלכלי / צילום: Reuters, Frederic Pasquini

קאן נכנע לכוחות השוק ונתן לטיקטוק להשתלט על השטיח האדום

פסטיבל קאן, שהיה במשך שנים סמל ליוקרה קולנועית ולמאבק בסטרימינג, פותח השנה את שעריו ליוטיוב, טיקטוק ומשפיעני הרשת ● מאחורי המהלך עומדת המציאות הכלכלית: כדי לשמור על החסויות, גם המבצר האחרון של הקולנוע צריך לייצר טראפיק

עז א-דין אל-חדאד / צילום: ויקיפדיה, paltimeps.ps, Cc-by-sa-3.0

צה"ל ושב"כ מאשרים: ראש הזרוע הצבאית של חמאס עז א-דין אל-חדאד - חוסל

טראמפ יכנס את יועציו הקרובים לדיון מכריע בנוגע לאיראן; בישראל נערכים לאפשרות של ימים עד שבועות של לחימה ● באיחוד האמירויות מתייחסים לראשונה לדיווחים על כך שתקפו באיראן במלחמה: "כל הפעולות היו הגנתיות" ● למרות ירי בלתי פוסק של חיזבאללה – ארה"ב הודיעה: "הפסקת האש בין לבנון לישראל תוארך ב-45 יום" ● עדכונים שוטפים 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מווילה לפנטהאוז: הזוג שסגר עסקת נדל"ן ייחודית תוך שבועיים

בשכונה הירוקה המערבית בהרצליה נמכר פנטהאוז בן 4 חדרים בשטח של 130 מ"ר עם מרפסת, תמורת 6.4 מיליון שקל ● המוכרים הם ישראלים תושבי חוץ, ש"הרוויחו, בגלל שהם לא חיים בארץ והשקל כרגע חזק" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סשימי / צילום: מרב סריג

המשתה שמוציא את המטבח העיראקי אל הבמה

בסלון הביתי שלו בתל אביב עורך השף תומר חווה סעודות שמתכתבות עם המטבח של יהדות עיראק ומעניקות לו פרשנות אישית, עכשווית ומפתיעה

רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות / צילום: Shutterstock

כך תרם מחוז תל אביב לעליית מחירי הדירות בזמן המלחמה

כשטילים מתעופפים מעל לראש, רוכשי הדירות מתעקשים על רכישת דירות ממוגנות (חדשות ויד שנייה), שיקרות יותר מדירות לא ממוגנות ● 80% מכלל הדירות שנרכשו במרץ היו ממוגנות - וזה להערכתנו הגורם העיקרי לעליית המחירים ● כשהציבור מתעדף רכישת דירות עם ממ"ד, הוא נתקל בהיצע קטן יחסית, והדבר גורר עימו עליות מחירים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה אדומה בוול סטריט; תשואת האג"ח ל-30 שנה זינקה לכ-5.1%

אירופה ננעלה באדום ● נעילה אדומה גם באסיה ● תשואת האג"ח בארה"ב ל-30 שנה זינקה ב-8.6 נקודות בסיס לכ-5.1% - הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2025 ● מניות הטכנולוגיה מאבדות גובה: אינטל יורדת ב-6%, סרבראס שקפצה ב-68% אתמול מאבדת 10%