אם למישהו היה ספק, אחרי עליות של עשרות אחוזים במדדי המניות המובילים שלה, הבורסה בתל אביב בניהולו של איתי בן זאב, מסכמת שנה פנטסטית מבחינת התוצאות הכספיות שלה.
● אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?
● "בן ערובה של האיראנים": לאן הולכים מחירי הנפט ואיך זה ישפיע לנו על הכיס
הערב (חמישי) מפרסמת הבורסה כי ההכנסות שלה זינקו ב-29% ל-563 מיליון שקל בסיכום שנת 2025, ובשורה התחתונה הרווח הנקי עלה בשיעור חד של 80% והסתכם ב-181 מיליון שקל. זו עליה חדה ברווח שנבעה מחגיגת המסחר במניות שכמובן הקפיצה את ההכנסות אך גם הודות לריסון ההוצאות התפעוליות.
לבורסה ישנם ארבעה אפיקים עיקריים שמהם היא רושמת הכנסות. עמלות מסחר וסליקה, שיצרו לה הכנסות של 207 מיליון שקל אשתקד, עליה של 24% בתוך שנה שנבעה בעיקר מהגידול במסחר במניות, היצירות והפדיונות בקרנות הנאמנות וכן גידול בסליקה. עם זאת, עמלת המסחר האפקטיבית, ציינה ההנהלה במניות ובקרנות ירדה, ושחקה חלק מהגידול בהכנסות.
המחזור זינק, העמלות נשחקו
למרות שמחזורי המסחר במניות זינקו משמעותית והגדילו את ההכנסות מהעמלות שגובה הבורסה מאפיקי המסחר השונים (מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות וכיוב'), העמלה הממוצעת שגבתה הבורסה נשחקה כמעט בכל האפיקים. כך ההכנסות מעמלות בגין מסחר במניות זינקו אשתקד ב-44% ל-85 מיליון שקל. אך העמלה הממוצעת שגובה הבורסה במסחר במניה (קניה או מכירה) עמדה על 0.01% בממוצע אשתקד, ירידה של 9% למול 0.011% שנה קודם לכן.
בבורסה מסבירים כי הסיבה לשחיקה נבעה מכך שבניירות הערך בוצעו אשתקד גם עסקאות גדולות מאוד, שנעשו בעמלות נמוכות יותר, מה שהוביל לשחיקה בעמלה הממוצעת. נסביר כי אלה עמלות שהבורסה גובה מחברי הבורסה השונים, קרי בתי ההשקעות והבנקים בעיקר, על ביצוע פעולה דרכה עבור לקוחותיהם. עבור הציבור הכללי שסוחר דרך אותם נציגים, העלויות גבוהות יותר.
כך אלטשולר שחם שגובה עמלה ממוצעת של 0.07% על קנייה או מכירה של מנייה בתיק של 100 עד 200 אלף שקל, הוא הזול ביותר בין בתי ההשקעות והבנקים בעלות הפעולה. ועדיין זו עמלה גבוהה פי 7 מזו שגובה בממוצע הבורסה מאלטשולר שחם על ביצוע אותה פעולה. יש לשים לב שהבנק היקר ביותר בקטגוריית תיקי השקעות כאלה, בנק מסד גובה עמלה של 0.3154% על כל קניה או מכירה של מנייה בממוצע, וזה כבר גדול פי יותר מ-30 ממה שגובה הבורסה על עסקה.
כמו כן, רושמת הבורסה הכנסות מדמי רישום ואגרות, שם נרשם זינוק של 66% בהכנסות ל-148 מיליון שקל, בין היתר הודות לגל הנפקות של חברות חדשות, וגם בשל הצמדת תעריפי האגרות הקיימות למדד. לבורסה מסלקה שיצרה לה הכנסות של 106 מיליון שקל, אלה גדלו בשיעור מתון יחסית של 15%, כתוצאה מהגידול בהיקפי הפעילות ואסדרה של פעילויות סליקה חוץ-בורסאיות. הבורסה גם מפיצה מידע ושירותי קישוריות, שם דווקא נרשמה שחיקה בהכנסות של 7% ל-2.6 מיליון שקל.
הנהלת הבורסה הצליחה לרסן את ההוצאות התפעוליות שעלו ב-7% והסתכמו ב-335 מיליון שקל אשתקד. כך שבשורה התחתונה כאמור זינק הרווח הנקי ב-80% ל-181 מיליון שקל בסיכום שנתי.
החגיגה ברווחי הבורסה הגיעה גם לקומת ההנהלה. מנכ"ל הבורסה בן זאב, רשם עלות שכר של 5.4 מיליון שקל, שכלל בונוס של 900 אלף שקל בגין השנה שחלפה. ארבעת בכירים נוספים בבורסה רשמו עלות שכר של כ-2 מיליון שקל כל אחד.
בן זאב גם נהנה במיוחד מהעלייה החדה במניית הבורסה, שזינקה ב-77% רק מתחילת שנת 2026 לשווי שוק של 16 מיליארד שקל, והיא המריאה ב-980% בשלושת השנים האחרונות. בן זאב שקיבל בעבר אופציות למניות הבורסה כחלק מתנאי העסקתו, יכול להיות שבע רצון. יש לו נתח של 3.7% במניות הבורסה ששוויין כיום 574 מיליון שקל.
אחת החזקות בעולם
מניית הבורסה התל אביבית היא גם אחת החזקות בעולם, במיוחד מתחילת השנה. בעוד שהיא זינקה כאמור ב-77%, מניית הבורסה הלונדונית (LSEG) ירדה במעל ל-4%, מניית בורסת הנאסד"ק נסוגה בכ-10%, מנגד מניית בורסת יורונקסט האירופאית עלתה ב-10%, ומניית הבורסה הגרמנית בפרנקפורט (דויטשה בורס) עלתה ב-9%. מניה כוכבת נוספת היא של הבורסה היפנית (JAPAN EXCHANGE) שעלתה ב-15% מתחילת השנה. אף אחת כאמור לא מתקרבת לבורסה ברחוב אחוזת בית.
הבורסה התל אביבית תחלק דיבידנד כולל בסכום של כ-145 מיליוני שקלים, מתוכו 90.5 מיליוני שקל המהווה שיעור של 50% מהרווח הנקי השנתי, בהתאם למדיניות הבורסה, והיתרה בסך כ- 54.3 מיליוני שקל כדיבידנד מיוחד.
יש לשער שכמה מנהלי השקעות בחו"ל "אוכלים את הלב", בהם מנהלי קרן הגידור מאניקיי האוסטרלית ומנהלי קרן ההשקעות של יצרנית התרופות נובו נורדיסק. הללו מיהרו לברוח ממניית הבורסה אשתקד, ואף שרשמו תשואה נאה על כספם, הפסידו את המשך החגיגה.
