גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר
הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

בסבב הנוכחי של המלחמה עם איראן כמעט שלא ניתן לזהות חוקיות ברורה בשעות ובדקות שבהן משוגרים מטחים לעבר ישראל. עם זאת, נתונים שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצביעים על דפוס אחד: המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה.

הילה חדד-חמלניק, מנכ"לית חברת Moonshot ומי שהייתה חלק מצוות הפיתוח של מערכת כיפת ברזל, נזהרת להסיק מכך מסקנות חד-משמעיות לגבי עומק התיאום בין איראן לחיזבאללה, אך מעריכה כי קצב הירי צפוי להמשיך ולרדת.

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?
עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה

ביום שלישי, 3 במרץ, נורו שני מטחים משולבים של איראן וחיזבאללה: הראשון בשעה 00:31 בלילה, והשני בצהרי אותו היום בשעה 14:32. ביום רביעי, ככל הנראה לאחר ההצלחות שנרשמו ביום הקודם, גבר הקצב: בשעה 00:59 בלילה נורה מטח משולב נוסף, ובהמשך אותו יום שוגרו שני מטחים נוספים בהפרש קצר - אחד בשעה 14:01 והשני בשעה 14:31. מטח משולב נוסף, שייתכן כי גם מיליציות פרו־איראניות בעיראק השתתפו בו, נורה בשעה 16:03.

כפי שעולה מן הנתונים, ששת המטחים המשולבים של איראן ושל גרורתה הנאמנה ביותר חיזבאללה בוצעו בדקות הספורות שסביב שעה עגולה או חצי שעה. לכאורה, הדבר עשוי לרמז על קשר בסיסי יחסית בין הצדדים - כזה המאפשר קביעת מועדי שיגור מראש, אך אינו בהכרח מבוסס על תיאום בזמן אמת.

חדד-חמלניק מסתייגת ומדגישה כי "עוד מוקדם מכדי לומר בוודאות מה עוצמת הקשר בין איראן לחיזבאללה בשלב זה ועד כמה יש להם תשתיות לכך. לא ברור אם מישהו אומר 'שגרו ב-14:00' או שיש מערכת יותר מתוחכמת עם קשר טכנולוגי ביניהם".

עם זאת היא מוסיפה כי "ברור שיש קשר ביניהם - קשה להתעלם מכך". לדבריה, גם אופיו המדויק של הקשר אינו ברור: "האם מדובר בקשר ברמת ההנהגה, או רק בתיאום בין יחידות צבאיות ספציפיות? גם הקשר בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה עצמה אינו ברור לחלוטין".

מ-12 אלף אזעקות ביום ל-1,500

נתון משמעותי נוסף הוא הירידה העקבית במספר השיגורים מאיראן לשטח ישראל. על פי נתוני האזעקות שמרכז מדען הנתונים אריה איזנמן, ביום הראשון של המלחמה (28 בפברואר) נשמעו ברחבי הארץ כמעט 12 אלף אזעקות. ביום השני, 1 במרץ, ירד המספר לכ־9,000, ומאז המשיך במגמת ירידה.

ב־4 במרץ נרשם מספר האזעקות הנמוך ביותר עד כה, 2,432 אזעקות. נכון לשעה 19:00 בערב ב־5 במרץ נרשמו 1,436 אזעקות בלבד. בימים הקרובים יתברר אם מדובר ביום עם מספר האזעקות הנמוך ביותר מאז תחילת הלחימה.

על פי חדד-חמלניק, הירידה במספר המטחים אינה מקרית. "כמות המטחים יורדת משמעותית, אך הדבר נובע גם מריכוז מאמץ של איראן דווקא מול מדינות אחרות", היא אומרת. במקביל, היא מציינת כי בישראל מתמקדים בציד המשגרים. "בחיל האוויר אומרים בצורה חד־משמעית שציד המשגרים הוא מטרה עליונה", וגם מפרסמים רבות על הפעילות הזו.

לדבריה, גם המעורבות האמריקאית תורמת להעצמת המאמצים. "יש גם כוחות אמריקאים שמאפשרים לעשות את זה בצורה אינטנסיבית יותר, גם במקומות שלא הגענו אליהם בעבר. איראן היא מדינה ענקית, ולכן העובדה שגם האמריקאים מעורבים היא מכפיל כוח משמעותי. בסופו של דבר יגיעו גם לאזורים בצפון-מזרח המדינה, שרחוקים יחסית מאיתנו".

חדד-חמלניק מעריכה כי מגמת הירידה צפויה להימשך. "נמשיך לראות ירידה בקצב השיגורים, ככל שצדים אותם יותר. הטילים הבליסטיים שלהם הם מערכות גדולות מאוד, שקשה להחביא. זה לא כמו רקטות ששני אנשים מוציאים בעזה או בלבנון - יש לטילים האיראניים חתימה מאוד גבוהה: הם בגובה 13-15 מטר, ושוקלים 12 טון בשיגור על כל חצי טון של חומר נפץ. 'משוואת הטילים' מדברת על לכל היותר 4% מטען 'שימושי' ממשקל הטיל, מכיוון שעצם הדלק שנדרש - גם הוא משקל שדורש עוד דלק בתורו. רוב המשקל של הטיל הוא הדלק שהוא שורף בדרך".

עוד כתבות

אתר פולימרקט, היום / צילום: צילום מסך

הקזינו הביטחוני של פולימרקט: מאחורי הטרנד הגדול של המלחמה - שגם חזה אותה

נפח מסחר של חצי מיליארד דולר, דיוק של 94% וזינוק חריג בתנועת הגולשים מישראל: פולימרקט, הפלטפורמה המבוססת על חוכמת ההמונים ולעתים על מידע פנים, הפכה למדד המהיר ביותר לניבוי העימות עם איראן ● אלא שתחקיר חדש חושף ארנקים מסתוריים שגרפו מיליונים רגע לפני התקיפה - ומעלה את החשש למסחר במידע

אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

אפקט המלחמה: השמרנות של בנק ישראל שוב הוכיחה את עצמה

בנק ישראל לא נכנע ללחצים להוריד ריבית ● למי שאגת הארי מעוררת געגועים ● ובממשלה שוב מנותקים משוק העבודה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איך הטייסים של ישראל וארה"ב מתאמים ביניהם?

שנים של אימונים, תכנונים מוקפדים, מכ"מים מתקדמים וניתוחי דאטה: כך נחסך מטייסי הקרב של ישראל וארה"ב הצורך לתקשר אחד עם השני ● שאלת השעה, מדור חדש

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"זו לא בועה, זו רק ההתחלה": המיליארדר שהתעשר מטסלה רכש מניות של אנבידיה ב־180 מיליון דולר

ליאו קוגואן, מיליארדר ומבעלי המניות הפרטיים הגדולים של טסלה, הודיע ביממה החולפת כי רכש מיליון מניות של אנבידיה ● לדבריו, החששות מבועת בינה מלאכותית מוגזמים ומהפכת ה-AI והרובוטיקה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט מחריפות; מחירי הנפט מזנקים

מדד דאו ג'ונס יורד בחדות ● אורקל מתכננת לפטר אלפי עובדים ● מניית וויקס שוב מזנקת לאחר שהכריזה על רכישה עצמית של מניות ● מניית סטרטסיס נופלת בעקבות הדוח הכספי ● מחירי האג"ח הממשלתיות בארה"ב ממשיכים לרדת ● הביטקוין מתקשה לשמור על מומנטום ויורד בכ-3%

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

שתי טיסות ראשונות נחתו בנתב"ג. מסתמן: הטיסות היוצאות יחזרו מיום ראשון

טיסת אל על מאתונה וטיסת ישראייר מרומא נחתו הבוקר בנתב"ג; בהמשך היום צפויות להצטרף גם ארקיע ואייר חיפה ● בתוך כך, משרד התחבורה הודיע כי החל מיום ראשון ובכפוף להתפתחויות הביטחוניות יחזרו גם הטיסות היוצאות - זה המתווה המתגבש

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא ● יותר מ-300 משגרים הושמדו באיראן מתחילת המלחמה • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

בנין ידיעות אחרונות ראשון לציון / צילום: כדיה לוי

בצל המלחמה: עובדים בידיעות אחרונות ובוואלה נדרשו לממש ימי חופש

עובדים שאינם חיוניים לסיקור המלחמה התבקשו לממש ימי חופש ● בידיעות אחרונות מדובר במספר עובדים ברוטציה, בעוד בוואלה מעל לעשרה עובדים הוצאו לחופשה במהלך שנעשה ללא שיתוף הוועד

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

זום גלובלי / צילום: Reuters

נערכות להצטרף למערכה? סין וקוריאה הצפונית מתחמשות

קוריאה הצפונית משיקה משחתת חדשה במשקל 5,000 טון • במקביל, סין מגדילה את תקציב הביטחון לשנת 2026 • בינתיים, טורקיה חושפת תוכניות מגירה להתמודדות עם גל פליטים מאיראן ● זום גלובלי, מדור חדש 

אישה ישנה בחניון תת-קרקעי בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

המשק נפתח: האם חייבים להגיע לעבודה, ומה עושים הורים לילדים שנשארו בבית?

שינוי ההנחיות של פיקוד העורף מגביר את חוסר הוודאות בשוק העבודה ● האם עובדים בארגונים שיש בהם מעל 50 עובדים חייבים להגיע, האם ניתן לנצל ימי חופשה כדי להישאר עם הילדים, והאם ישולם שכר לעובד שמתעקש לעבוד מהבית? ● גלובס עושה סדר

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

מערכת פגיון של חברת סמארט שוטר SMASH_3000 / צילום: סמארט שוטר

בצל המלחמה: החברה הביטחונית שנכנסה היום לבורסה בת"א

יצרנית הכוונות Smart shooter זכתה לקבלת פנים חמה מצד המשקיעים בבורסה ● יבואנית הרכב גיאו מוביליטי תעניק רכבי GEELY ו–ZEEKR חלופיים לאזרחים שרכבם הפרטי נפגע במלחמה ● וולט פתחה השבוע קרן חירום בסך מיליוני שקלים ● אירועים ומינויים

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים

בעוד שבקרב שלושת העשירונים העליונים לכמעט 60% מהאוכלוסיה יש ממ"ד, בשלושת העשירונים הנמוכים מדובר בפחות משליש ● "בניית המיגון תלויה בהיתכנות כלכלית, מצב שהותיר מחוץ למענה דירות רבות"

מי זכאי לדירה? / צילום: Shutterstock

התגרשו וחזרו להתגורר יחד באותו היום, אז מי יהיה זכאי לדירה?

בני זוג פנו לבית הדין הרבני לצורך גירושין, השלימו את הליך הגט, ושבו לביתם המשותף עוד באותו היום, מבלי ליידע את סביבתם, לרבות ילדיהם ומכריהם, על כך שהתגרשו ● כאשר נפרדו בשנית, התעוררה השאלה בדבר תוקפו של הסכם הגירושין אשר לא יושם בפועל