כותרות העיתונים בעולם
על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● הסוף לשלטון האייתוללות? מה צריך כדי שזה יוכל להתממש
● WSJ | עם ארבע שכבות של מחליפים להנהגה: תוכנית המגירה של משמרות המהפכה
1המלחמה באיראן מזעזעת את המזרח התיכון ומחזקת את רוסיה
"המלחמה באיראן הרגה מאות אזרחים, עקרה מבתיהם מאות אלפים נוספים, שלחה את מחירי הנפט העולמיים לזינוק חד, יצרה משבר פוליטי עבור הנשיא דונלד טראמפ וערערה את היציבות במפרץ. אך לפחות עבור מדינה אחת, הכאוס יצר הזדמנות", נכתב במגזין טיים האמריקאי, בכתבה שמכתירה את רוסיה כ"מנצחת המוקדמת" של המלחמה. "רוסיה מסוגלת להרוויח מן ההשלכות הכלכליות והגיאופוליטיות המשניות של המלחמה, בזמן שאחרים נושאים בעלויות", נכתב.
בטיים צוין כי "רוסיה היא אחת המדינות הבודדות ששמרו על יחסים ידידותיים עם טהרן. מוסקבה גינתה את התקיפה של ארה"ב וישראל על איראן ב-28 בפברואר, וכינתה אותה 'מעשה תוקפנות צבאית מתוכנן מראש וללא התגרות נגד מדינה ריבונית ועצמאית חברה באו"ם'. בהודעה של משרד החוץ הרוסי, הנשיא ולדימיר פוטין מתח גם הוא ביקורת על הריגתו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, וכינה אותה 'רצח ציני'".
עם זאת, "למרות שרוסיה עלולה לאבד בעלת ברית חשובה באזור, אנליסטים אומרים כי בטווח הקצר היא עשויה גם להרוויח מן המצב".
רוברט פרסון, עמית בכיר בתוכנית אירואסיה במכון למחקר מדיניות חוץ (FPRI), מכון מחקר בלתי מפלגתי שממוקם בפילדלפיה, אמר לטיים כי "מה שאנחנו רואים עכשיו לא היה קשה לחיזוי. פוטין ויועציו ככל הנראה הגיעו למסקנה שמלחמה באיראן משרתת את האינטרסים של רוסיה בטווח הקצר: מחירי אנרגיה גבוהים יותר, הסחת תשומת הלב העולמית מהמלחמה באוקראינה שפוטין אינו מוכן לסיים, וארה"ב שנמצאת בסיכון להסתבך בעוד ביצה טובענית במזרח התיכון". פרסון הוסיף כי "אנחנו לא יודעים עד כמה כל זה השפיע על קבלת ההחלטות של ממשל טראמפ, אבל אני חושד שהשיקולים הללו היו משניים, אם בכלל".
רוסיה עשויה להרוויח מהעלייה במחירי הנפט ומההקלות של ארה"ב על הנפט הרוסי: "בתגובה לעלייה במחירי הדלק בארה"ב, שר האוצר סקוט בסנט העניק השבוע פטור זמני של 30 יום מהמכס ושוקל גם הקלות נוספות בסנקציות". כך, משרד האוצר האמריקאי הסכים לבעלות הברית בהודו להתחיל לרכוש נפט רוסי שכבר נמצא בדרך בים.
כעת, "בעקבות הלחץ על אספקת הנפט העולמית שנגרם מהמלחמה באיראן, מחירי הנפט זינקו ורוסיה היא אחת ממדינות הנפט הבודדות שמוכנות להרוויח מכך במלואן". לפני המלחמה, "נאלצה רוסיה למכור את הנפט שלה בהנחה של 10-13 דולר לחבית. כעת היא מוכרת אותו בפרמיה של 4-5 דולרים לחבית, לפי רויטרס".
"השילוב בין מחירים גבוהים יותר לבין הפגיעה ביכולתן של מדינות המפרץ לספק נפט לשווקים באסיה עשוי להעניק למוסקבה רווח בלתי צפוי", נכתב.
"השפעה נוספת של המלחמה באיראן היא האפשרות שהיא תפגע ישירות ביכולת של אוקראינה להגן על עצמה מפני טילים רוסיים, דבר שיכול להעניק יתרון למוסקבה. אוקראינה כבר התמודדה עם מחסור במערכות ההגנה האווירית פטריוט מתוצרת ארה"ב - חימושים יקרים בעלות של כ-4 מיליון דולר כל אחד, המשמשים להפלת טילים בליסטיים וכטב"מים. כעת ארה"ב משתמשת באותם טילים כדי להגן על בסיסים אמריקאיים ועל בעלי בריתה במזרח התיכון מפני מטחי טילים וכטב"מים איראניים".
יתרון נוסף לרוסיה הוא "פגיעה בהקרנת הכוח של ארה"ב". כלי תקשורת אמריקאים דיווחו כי "רוסיה העבירה לאיראן מודיעין מטרות לגבי הצבא האמריקאי ואף מדריכה אותה כיצד להשתמש במידע". גם גורמים בבית הלבן "לא הכחישו כי רוסיה מספקת מודיעין לאיראן, אך ניסו להמעיט בהשפעתה וביכולתה לפגוע בפעילות הצבאית".
מתוך הטיים מאת רבקה שנייד. לקריאת הכתבה המלאה.
2"כאוס אזורי": התרחיש שמפחיד את סעודיה יותר מהמשטר האיראני
חוקר המזרח התיכון פרופסור ברנרד הייקל מפרינסטון התראיין לבלומברג ואמר כי יש שלושה תרחישים למלחמה באיראן. התרחיש הראשון הוא ש"המשטר שורד כפי שהוא ואף מתבצר עוד יותר בנחישותו להיות כוח רוויזיוניסטי". השני הוא "פתרון דמוי ונצואלה: המשטר נשאר, אבל יש הנהגה חדשה שפחות מהפכנית ומוכנה לחתוך עסקאות עם ממשל טראמפ. אותו משטר, אבל מתוקן". התרחיש השלישי הוא "נפילת המשטר", שעלולה להוביל "למלחמת אזרחים".
פרופסור הייקל אמר שהתרחיש הסביר ביותר בעיניו הוא "שהמשטר ישרוד". לדבריו, "זה משטר קשוח מאוד שעדיין יש לו לפחות כ־20% מהאוכלוסייה לצדו, והוא מוכן להרוג כדי להישאר בשלטון. ראינו זאת בתגובה להפגנות שהתרחשו בינואר. למשטר יש שורשים עמוקים בחברה האיראנית. ולמען האמת, למרות כל הבעיות שלו, הוא סיפק שירותים בסיסיים לאוכלוסייה שלו. לכן אני לא רואה אותו נעלם".
הייקל אמר כי בעוד שהאמריקאים "מקווים למשטר מתוקן בסגנון ונצואלה", הישראלים "כנראה היו מעדיפים כאוס באיראן".
לדבריו, במזרח התיכון שולטות שתי אידיאולוגיות, האחת "כוחות הסטטוס־קוו, שבעצם רוצים לפתח את המדינות שלהם. הם רוצים שלום ויציבות כדי להתקדם כלכלית, והם כוללים את סעודיה, מצרים, ירדן וגם את איחוד האמירויות למרות מה שהם עושים בסודן ובתימן". הקבוצה השנייה רוויזיוניסטית, "במובן שהיא רוצה לשרטט מחדש את מפת המזרח התיכון. היא רוצה לשנות את מאזן הכוחות. בקבוצה הזאת נמצאות, באופן מפתיע, גם איראן וגם הימין הישראלי".
לדבריו "האיראנים רוצים לראות את ישראל מושמדת. הם רוצים לראות את אמריקה מסולקת מהאזור מבחינה צבאית, כמו גם מבחינת ההשפעה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית שלה". במקביל, "הימין בישראל רוצה לעצב מחדש ולדמיין מחדש את המזרח התיכון בהתאם לאג'נדה הפוליטית שלו. מה שאנחנו רואים היום הוא שאחד הכוחות הרוויזיוניסטיים כלומר הישראלים מנסה לעשות בדיוק זאת: להשמיד את המשטר האיראני ולראות - האם משהו שיחליף אותו או כאוס".
החשש הגדול לדבריו הוא "שהמשטר האיראני עדיין מחזיק ביכולת לגרום לכמות עצומה של כאוס במפרץ. אנחנו רואים זאת עכשיו עם חסימת מצר הורמוז. אף אחד לא מוכן לבטח ספינה שתעבור שם, וזה בערך 20% מהנפט העולמי וחלק גדול מהגז בעולם, ולכן אנחנו נראה הרבה מאוד כאוס אם המלחמה הזאת לא תסתיים".
הייקל אומר כי שוחח עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, שאינו מעוניין במלחמה באיראן. "דיברתי עם מוחמד בן סלמאן במיוחד על הסוגיה הזאת בשנתיים או שלוש האחרונות. הוא היה מאוד ברור וחד־משמעי בכך שהוא לא רוצה מלחמה עם איראן". לדבריו, בן סלמאן "התקשר לטראמפ כמה פעמים וביקש ממנו לא לתקוף". עם זאת, "הוא גם הזהיר שאם איראן תתקוף אותו, הוא יצטרך להגן על עצמו ולבצע מתקפות נגד איראן. ואני חושב שזה בדיוק מה שסביר שיקרה - שנראה את חיל האוויר הסעודי נכנס למלחמה הזאת לצד ארצות הברית וישראל".
לדבריו, "לבן סלמאן אין אהבה למשטר האיראני. אבל הדאגה העיקרית שלו אינה איראן מוחלשת, אלא איראן שאין בה מדינה - מדינה כושלת שתידרדר לכאוס ולמלחמת אזרחים. כאן נקודת המבט של מדינה כמו סעודיה שונה באופן רדיקלי מזו של ישראל, ואני חושב שבנקודה הזאת ארצות הברית חולקת יותר עם סעודיה מאשר עם ישראל". לטענתו, "הסעודים רואים באיראנים שכנים - כאוס באיראן יזלוג לתוך סעודיה. בעוד שישראל נמצאת במרחק של אלף קילומטרים מאיראן ואינה מודאגת ממה שיקרה שם. אני חושב שמוחמד בן סלמאן אומר כעת לטראמפ: אנחנו לא רוצים כאוס באיראן".
הייקל מסכם כי "מה שיקרה באיראן הוא קריטי לעתיד. נניח שיהיה משטר מתוקן באיראן שהוא פחות מהפכני. יש הזדמנות עבור ארצות הברית להכות על השולחן ולגרום למדינות האזור לעבוד טוב יותר יחד. אבל לשם כך ארצות הברית תצטרך גם להפעיל לחץ על ישראל להגיע לפתרון לשאלת המדינה הפלסטינית. יהיה צורך גם לוודא שהמתחים, למשל בין סעודיה לאיחוד האמירויות, לא יחמירו. יהיה צורך גם לבלום את ההתפשטות של טורקיה".
מתוך בלומברג מאת מישאל חוסיין. לקריאת הכתבה המלאה.
3הטעות האסטרטגית של איראן: כך התקיפות במפרץ מחזקות דווקא את אויביה
"איראן מצויה במלחמה שלא בחרה בה במלואה, אך גם סייעה לכתוב את תסריטה בחלקו. עתידה של איראן, בסופו של דבר, יכול להיקבע רק על ידי האיראנים ולפי מה שהם מסכימים לבנות, ולפי מה שהם מסרבים לסבול", נכתב באירואסיה בניתוח של הפרשן הפוליטי ג'מיל ק' מרועה.
"מערכות צבאיות יכולות לרסק תשתיות; סנקציות יכולות לחנוק השקעות; פעולה חשאית יכולה לערוף ראשים של אליטות", אך לדבריו של מרועה "שום דבר מזה אינו יוצר לגיטימיות. ולגיטימיות, יותר מצנטריפוגות, שלוחות אזוריות או סיסמאות, היא זו שמכריעה האם מדינה מתחדשת לאחר טראומה או שוקעת למצור קבוע".
לדבריו, "מה שהופך את הרגע הזה למסוכן כל כך איננו רק האלימות, אלא גם הכיוון שהיא מקבלת. המלחמה הנוכחית מתרחבת בכיוון הלא נכון. תקיפות איראניות שגולשות אל המפרץ וגוררות מדינות במפרץ אל קו האש אינן מהוות 'הסלמה חכמה'. הן ההפך הגמור: שיעור מופת בהפיכת גורמים ניטרליים פוטנציאליים ליריבים נחושים. אנליסטים הזהירו זמן רב כי תקיפות על מדינות המפרץ עלולות למוטט את ניטרליותן ולחזק את יישור הקו שלהן עם ארצות הברית, ובכך להרחיב את הקואליציה האנטי־איראנית במקום לפצל אותה", נכתב.
הכיוון שאליו המלחמה הולכת אינה "רק טעות דיפלומטית". אלא "גול עצמי כלכלי". "כאשר השיט במצר הורמוז מאוים, המפרץ אינו רק צופה מן הצד; איראן עצמה סותמת את העורק. השיבוש פוגע בשוקי האנרגיה, בלוגיסטיקה, וגם עניין שלעתים מתעלמים ממנו באספקות אסטרטגיות כמו הליום, החשוב לייצור שבבים ולהתפתחות תחום הבינה המלאכותית. קטאר היא יצואנית הליום מרכזית; שיבוש שם משפיע על ייצור מוליכים למחצה ועל הכלכלה הטכנולוגית הרחבה יותר", נכתב.
"יש גם סכנה אסטרטגית שנייה: הסלמה במפרץ מאיצה את חזון 'היום שאחרי' של ישראל, גישה הרואה בפירוק מדינות שכנות סוג של ביטחון". ההנחה של ישראל של פירוק מדינות שכנות כשיטה לביטחון "היא שגויה", לדבריו, "היא שגויה משום שהיא מייצרת חוסר יציבות כרוני, תנודתיות בגבולות, רדיקליזציה וסדרה אינסופית של עימותים קטנים שמתפשטים החוצה. שכונה הרוסה אינה נעשית בטוחה; היא נעשית דליקה לתמיד".
מתוך האירואסיה מאת ג'מיל ק' מרועה. לקריאת הכתבה המלאה.