גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בין הזיה לביזיון": כך הפכה הלמידה מרחוק לסיוט להורים

משרד החינוך הודיע על "שגרת לימודים מרחוק" אולם בפועל ההורים מדווחים על תקלות בלתי נגמרות, מערכות קורסות, ילדים שלא מוצאים את עצמם ותסכול משפחתי רב ● הילדים לא מצליחים באמת ללמוד, ההורים לא מצליחים לעבוד והבית הלחוץ ממילא נלחץ עוד יותר ● איך יכול להיות שלקורונה ולמלחמה אין ניסיון מצטבר?

תוכנת zoom. ''בקורונה מערכת החינוך החליפה את הכיתה הפיזית בלי לשנות דבר'' / צילום: Shutterstock
תוכנת zoom. ''בקורונה מערכת החינוך החליפה את הכיתה הפיזית בלי לשנות דבר'' / צילום: Shutterstock

שורות אלו נכתבות בעיניים טרוטות לאחר כמה יממות רצופות באזעקות ונטולות שינה, בצל הפחד מהטילים, והקושי לעבוד מהבית ולדלג בין הזומים של העבודה לחיבור מרחוק של מערכת החינוך. ועדיין, נראה שלא מעט מההורים מגיעים לקצה דווקא בשעות הבוקר, כשמגיעה השעה להתחבר לשיעורים המקוונים של בתי הספר.

שר האוצר מודיע על מתווה חל"ת חדש. מי הזכאים?
קמים בלילה כמה פעמים מאזעקות? כך תחזרו לישון במהירות

באתר משרד החינוך מצויין כי "בשעת חירום מערכת החינוך נדרשת לעבור במהירות ללמידה מרחוק. המעבר להוראה ולמידה מקוונות מאפשר שמירה על קשר רציף בין צוותי החינוך לתלמידים, ומסייע להמשיך בשגרה לימודית עד כמה שניתן, לצד שמירה על תחושת שייכות וחוסן קהילתי".

אבל מאז החלו הלימודים מרחוק, נרשמים לא מעט קשיים בחיבור, קריסת מערכות ולא מעט הורים מרגישים שמדובר בנטל כבד, בתקופה שמלכתחילה כמעט בלתי אפשרית. חוסן? שגרה? לא כולם חולקים את ההרגשה הזו.

"זה בין הזיה לביזיון. העיקר שולחים לו"זים", כתב אחד האבות בקבוצות הווטסאפ של בית ספר במרכז. אמא אחרת כתבה "זה ממש לא מתאים שככה זה מתפקד במלחמה, מערכת החינוך לא התכוננה לזה?", ובקבוצה נוספת הוסיפה אמא אחרת לקראת שיעור הספורט המקוון "אין מצב שאני משקיעה עוד 34 דקות לריב עם סביבת הענן בטלפון בשביל חינוך גופני".

"אם יש יותר מילד אחד בבית זה כבר בלתי אפשרי כמעט", ציינה אם לילד אחד, שבקושי הצליחה בעצמה להתחבר לישיבה בעבודה בגלל הזום של הכיתה. אם אחרת, לשלושה ילדים, סיפרה כי אחרי 6 שנים של למידה מרחוק לסירוגין, הפעם היא לא משתפת פעולה עם מה שהיא מגדירה כ"טירוף".

הממשק קרס

"ביום הראשון בו למדנו מרחוק, היה לי קרייסס", מתארת א'. "בעלי במילואים, יש לי שני ילדים, אצל הגדול בכיתה ה' איכשהו שלחו מסודר. אצל הקטן שלחו מיליון לינקים, והיו המון תקלות. הממשק קרס, ולקח זמן להבין אם הבעיה אצלנו, אבל הבנתי בעקבות הבלגן האטומי בקבוצות של הכיתות שזה כך אצל כולם.

"בשורה התחתונה, הייתה פה היסטריה מוחלטת. בסוף מצאתי את עצמי בוכה, כשהילדים מנחמים אותי. כמובן שניסיתי לעבוד במקביל, אבל הייתי בלי מחשב לעבוד איתו כי הייתי צריכה להביא אותו לקטן. לחלק מהשיעורים הצלחנו להתחבר, אבל כמובן שזה ניטרל אותי כל הבוקר.

"הבלגן הזה לא שווה את זה, משתי סיבות: ראשית, ההיסטריה והלחץ שזה יצר עליי היו מטורפים. ילד אחד צורח שהוא לא מצליח להתחבר, מצטרף אליו השני. ושנית, עם כל הכבוד, זה לא מספיק חשוב. יש ערך למפגש כזה, אבל הם לא לומדים באמת והמחיר גבוה מדי. יכול להיות שאצל ילדים גדולים יותר זה יותר יעיל, אבל אצל הצעירים יותר זה סתם מפגש חברתי".

אמא אחרת שאיתה שוחחנו מתארת גם היא את הקשיים. "את נופלת עליי בדיוק אחרי שהילדה בכתה לי בידיים אחרי עוד זום", אומרת מ'. "בזום אי אפשר ללמד כיתה של כמעט 30 ילדים בכיתה א' את יסודות הקריאה, כשכל אחד בקצב אחר. המורה נפלאה אבל טובה ככל שתהיה היא לא יכולה להשתלט על כיתה כשלא לכולם יש תרבות דיבור, והילדה שלי מרגישה בלתי נראית. ברור לי שנצטרך לכסות על הפערים האלו שיצרה המלחמה, אבל מדובר בעניין הרגשי. בסוף, הילדה מרגישה בזום שלא רואים אותה.

"בזום עצמו מצפים מאיתנו ההורים לעבוד", היא מוסיפה. "אי אפשר לצפות מילדים בגילאים האלו להסתדר לבד, ואנחנו לא יכולים לעבוד תוך כדי. אז במקום שהזומים יעזרו, הם הפכו להיות אויב העם לשני הצדדים".

עומס על המערכות

ומה אומרים המומחים? "כשאנחנו מדמיינים למידה מרחוק, אנחנו מדמיינים אידיליה, ילד יושב בחדר מול מסך, אבל זה לא באמת כך", מסבירה ד"ר רותם אליהו, מדריכה פדגוגית ומרצה בסמינר הקיבוצים. "יש מרחק גדול בין האידיליה שכל תלמיד יושב מול מחשב עם חיבור יציב לבין המציאות. זו סוגיה בפני עצמה שמערכת החינוך צריכה להתמודד איתה. לא לכל תלמיד יש מחשב בבית, בטח לא במשפחות עם 3-4 ילדים, ואיזו למידה יכולה להתקיים דרך הטלפון הנייד, כשיש משימות לעשות?".

אליהו מציינת כי "כשיש חיבור כה גדול בו זמנית למערכות של הפורטלים נוצר עומס על המערכות, ויש להכין את התשתיות בצורה טובה יותר. רוב פורמט הלמידה מרחוק נע בין שני נקודות קיצון - או מפגשי כיתה מלאים בזום או בגוגל, או שהתלמידים נשלחים לבצע משימות עצמאיות.

"מצד אחד אנחנו מדברים על חדשנות ובינה מלאכותית, ועושים הכשרות למורים, ויחד עם כל אלו אין בתקופות כאלו חיבור בין שני הקצוות. צריך לבחון איך עושים שימוש בכל הכלים שיש לטובת ייצור מרחבי למידה אחרים, ולשבור את המבנה המסורתי".

אליהו אף מסבירה שמעבר לבעיות הטכניות יש גם מושג שנקרא "עייפות זום" או "עייפות מסכים". "הסביבה החברתית מאוד משמעותית לתהליכי הלמידה. בלמידה במסך יש קשב שאנחנו מחזיקים מאוד חזק, כי חסרים כל האלמנטים שנוגעים לאינטראקציות החברתיות. אלו, נותנים תמיכה לתהליכי למידה שלמים. כשאלה חסרים, במעבר ללמידה מרחוק, הילד מאוד קשוב ודרוך כדי לקבל את הפידבק שלא מתקיים דרך המסך. זה מייצר עומס קוגנטיבי ועייפות, יותר מלמידה שמתרחשת בחברותא ובמפגשים פיזיים.

"הבעות הפנים, התגובות, שפת הגוף של המורה הם מרכיבים משמעותיים, ולפיהם הילד מתקדם. כשהוא עסוק בריבוי הגירויים, תמונות הרקע והאימוג'ים שקופצים והרעש, יש גם עומס גדול לנסות להבין את המצב החברתי, מה שמייצר עייפות בפני עצמה.

"אחד מהפערים הגדולים הוא הציפייה הציבורית שהלמידה מרחוק תיראה כפי שנראית מסגרת הלימודים והאם הלמידה מרחוק אפקטיבית או לא. בעיניי, השאלות האלו לא נכונות, והשאלה היא מה אנחנו מנסים להשיג בלמידה מרחוק. צריך להבין מהן המטרות. הערך של שמירה על רציפות, קשר ושגרה חשוב לפעמים לא פחות. כעת, השאלה היא איך מנהלים את הלמידה מרחוק? וכאן יש פערים גדולים".

ממשרד החינוך נמסר: "הלמידה מרחוק במערכת החינוך מתקיימת באמצעות מספר פלטפורמות דיגיטליות הפועלות במקביל, ובהן, בית הספר הוירטואלי, Google Classroom, ‏Moodle וסביבות למידה נוספות שמפעילים בתי הספר, כאשר המפגשים המקוונים מתקיימים באמצעות מערכות שיחה ייעודיות. בנוסף, ישנן פלטפורמות א- סינכרוניות שונות שגם דרכן מתבצעת למידה מרחוק.

"הבחירה בפלטפורמה נעשית ברמת בית הספר בהתאם למערכות שבהן הוא עובד בשגרה.בימים הראשונים להפעלת למידה מרחוק בקנה מידה ארצי נרשמו עומסים נקודתיים בחלק מהמערכות. המשרד פועל יחד עם הספקים לניטור העומסים ולייצוב המערכות, ומספק לצוותי החינוך ולמשפחות הדרכה ותמיכה טכנית.

"משרד החינוך תיגבר משמעותית את מוקדי התמיכה הטכנולוגית והוא ממקד משאבים רבים בסוגייה זו. משרד החינוך מודע לאתגרים הכרוכים בלמידה מרחוק, הוא הפיק ומפיק לקחים והוא פועל ליישומם המיטבי".

עוד כתבות

גורניצקי מתמזג עם מקוב נוף הוברמן / צילום: צילום: פרטי

משרד גורניצקי ממזג לתוכו את משרד הנדל"ן מקוב נוף הוברמן עם 25 עורכי דין

משרד הבוטיק שיצטרף לגורניצקי מייצג, בין היתר, את קבוצת בסר ואת חברת גיא ודורון לוי ● המשרד הממוזג צפוי למנות 375 עורכי דין ● שוק המיזוגים בענף חווה ירידה במלחמה, אך בשנה החולפת נרשמת בו התאוששות

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר, בסניף פארם פלוס בת''א / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר משיק רשת פארם חדשה ומבטיח: נהיה יותר זולים מהמתחרים

בעלי קבוצת ספיר, המונה עשרות סניפים, משיק את רשת הדיסקאונט "פארם פלוס", עם הבטחה ל־25 סניפים עד סוף השנה ● סגמנט הספורט סומן כמנוע צמיחה

נשיא המדינה יצחק הרצוג / צילום: מארק ניימן-לע''מ

הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים - לפני הכרעה בבקשת החנינה

היועצת המשפטית לנשיא פנתה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וביקשה לבחון אפשרות לגיבוש הסכמות כשלב מקדים, לפני ש"תישקל הפעלת סמכותו" של הרצוג בנוגע לבקשת החנינה של רה"מ ● בבית הנשיא מדגישים: מיצוי המגעים עשוי לאפשר "שיח מאחה" ולהוביל להסדר

דניאל שרייבר (למונייד), מיכה קאופמן (פייבר), יקי פייטלסון (ורוניס) / צילום: דור מלכה, רמי זרנגר, תומר פולטין

הישראליות בוול סטריט מככבות: דוחות חזקים לורוניס ופייבר

חברת אבטחת הסייבר ורוניס דיווחה על צמיחה של 26.9% בהכנסות וסיפקה תחזית חיובית לרבעון השני ● חברת התוכנה פייבר עקפה את תחזיות האנליסטים גם בשורת ההכנסות וגם בשורת הרווח

האיש העשיר בהונגריה יעבור לדובאי? מסארוש (מימין) עם אורבן / צילום: ap, Laszlo Balogh

מאבק על מיליארדים: בהונגריה מבטיחים למנוע ממקורבי אורבן למלט את כספם

ראש הממשלה הנבחר בהונגריה, פטר מדיאר, חושף ניסיונות הברחת הון ומבטיח "לנקות את האורוות" ● בעוד מקורבי אורבן העשירים נמלטים למדינות אחרות עם מיליוני דולרים מחשש לחקירות שחיתות, הממשל החדש מאותת לבריסל שעידן העברות הכספים הלא מפוקחות הסתיים

ידין ענתבי, הפועלים; אבי לוי, דיסקונט; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: ענבל מרמרי, רמי זרנגר, אייל טואג

הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

בדיסקונט הודיעו השבוע על הקפאת הבונוסים ורמזו על קיצוצי כוח אדם שבדרך ● בבנק הפועלים הוכרז סכסוך עבודה כבר לפני חודשים ● ובבינלאומי קיים משבר סביב התגמול למנהלים ● מה הוביל את ההנהלות להדק את החגורה, ואיזה בנק עבר בשלום את המשוכה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; המניות הדואליות נפלו, מניות האנרגיה זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.6% ● איחוד האמירויות הודיעה על עזיבת ארגון אופ"ק, מחיר נפט מסוג ברנט חצה את רף ה-110 דולר לחבית ● בדיסקונט מעריכים שבנק ישראל יימנע מהפחתת ריבית עד סיום המלחמה ● וגם: בג'יי.פי מורגן מעלים את התחזית ל-S&P 500 וממליצים "לעקוב אחר המנצחים"

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה מתווה פיצויים משופר לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי"

בוועדת הכספים הגיעו להסכמות לאחר שאושר כי חמשת הימים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" יהיו מוכרים כחל"ת ● בנוסף, הוסכם כי המתווה יישאר בתוקף למשך חמש שנים, כך שבמקרה חירום שיתעורר במדינה, הכנסת לא תצטרך להתכנס שוב ולאמץ מתווה ייעודי חדש

כותרות העיתונים בעולם

"במצב הכי חלש": האיראנים לא מצליחים יותר לממן את חייהם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סוכנות החירום הבריטית שמנהלת את אירועי המצוקה בהורמוז ממרחק של אלפי קילומטרים, המחיר שתעשיית השבבים משלמת בעקבות המלחמה, והמצוקה הכלכלית באיראן  • כותרות העיתונים בעולם

כנופיית שפירא - SSQ / צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

רצח ימנו זלקה: מהו העונש בישראל לקטינים שביצעו עבירות פשיעה חמורות?

רצח הצעיר ימנו זלקה הציף מחדש את שאלת אלימות הנוער ● נתוני המשטרה בת"א חושפים הכפלה במספר מעצרי הקטינים בתוך שלוש שנים בלבד ● בעוד שחלק ממומחי המשפט מדגישים את חשיבות השיקום, עולות קריאות להעביר את האחריות אל מערכת החינוך והפיקוח ההורי ● שאלת השעה

נקודת החלוקה של פרסל הום בדיזנגוף סנטר / צילום: דיזנגוף סנטר

משרד התקשורת בוחן האם זרוע הפצה של עלי אקספרס פועלת בישראל כחוק

בעקבות פנייה של פורום חברות הלוגיסטיקה, בדיקה ראשונית של משרד התקשורת מעלה כי Parcel Home - זרוע הפצה של עלי אקספרס בארץ - פועלת ללא היתר לחלוקת דברי דואר, וייתכן כי יינקטו נגדה צעדי אכיפה ● הטיעון: המצב הקיים מייצר "תחרות בלתי הוגנת"

תרופות הרזיה. עולם שלם של טיפולים משלימים / צילום: ap, Business Wire

החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

המנכ"ל של יצרנית אדוויל כבר הצהיר שהוא רואה פוטנציאל רווח בטיפול בתופעות הלוואי של התרופות הפופולריות נגד השמנה, והוא לא היחיד שמשנה אסטרטגיה כדי להשתתף בחגיגה ● בהדרגה, נוצרות גם הזדמנויות השקעה חדשות

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן / צילום: ap, Peter Dejong

דיווח: קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים חאן

ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי קטאר הבטיחה "לדאוג" לתובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן, אם יוציא צווי מעצר נגד רה"מ נתניהו במסגרת החקירה על פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעקבות המלחמה בעזה ● לפי הדיווח, קטאר קידמה את החקירה ובמקביל ביקשה "לדאוג" לחאן לאחר שעלו נגדו האשמות בתקיפה מינית

מתחם האלף לאחר שיושלם / הדמיה: טוטם הדמיות

לראשונה: רשות הרישוי הארצית במינהל התכנון תדון בהיתר בנייה לפרויקט מגורים

רשות הרישוי הארצית שקיבלה סמכות לתת היתרי בנייה ככלי עוקף בירוקרטיה, תדון בהיתר לפרויקט של חברת שפיר במתחם האלף בראשון לציון ● העירייה: יש לבטל את הדיון

חמאה של תנובה / צילום: יח''צ

תנובה מעלה מחירים: החמאה תתייקר בכ-4.8%

בעקבות החלטת המדינה להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים בשיעור של 1%, תנובה מעלה גם היא את מחירי המוצרים בפיקוח ואת מחירי חלק מהמוצרים שאינם בפיקוח בשיעורים דומים - ואת מחיר החמאה אף בשיעור גבוה מכך

מטה סנדיסק בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

המניה הכי לוהטת בוול סטריט שברה שיא נוסף, ומאות עובדים בישראל נהנים

מניית סנדיסק עקפה לראשונה את רף ה-1,000 דולר, כשנה וחודשיים לאחר שהתחילה להיסחר בנאסד"ק והשלימה קפיצה מטאורית של כמעט 3,000% ● ליצרנית רכיבי הזיכרון יש מרכזי פיתוח בישראל - לאחר שרכשה בעבר את M-Systems של דב מורן, שפיתחה את הדיסק און קי

שליח וולט

וולט חוותה תקלה עולמית באפליקציית השליחים שלה

התקלה נבעה מעניין טכני באפליקציית השליחים, זו המאפשרת לעובדי וולט לקבל ולמסור מידע על אספקה של משלוחים ● בסביבות השעה 16:00 נמסר מוולט כי התקלה תוקנה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית / צילום: חיים צח-לע''מ

עשרות אלפי עובדי מדינה ייפרדו מכרטיס הנוכחות ויעברו לאפליקציה מבוססת GPS

משרד האוצר ומערך הדיגיטל מקדמים מהלך להחלפת "הכרטיס החכם" באפליקציה מבוססת מיקום ● בעוד שבאוצר מבטיחים חיסכון בעלויות ואבטחת מידע משופרת, בוועדי העובדים חוששים ממעקב: "נוודא שפרטיות העובדים נשמרת באופן מלא" ● היעד להטמעה: ינואר 2027

ישראל יקרה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המחקר שטוען: יוקר המחיה בישראל עשוי לעודד הגירה

ישראל יקרה ב־21% ממדינות סקנדינביה וב־68% ממדינות הים התיכון - כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן ● הגורמים העיקריים הם צמיחה מתמדת של מחירי הדיור, הפירות והירקות ● החוקרים מתריעים: לא מדובר בגזירת גורל אלא בכשל רגולטורי ובלחצים פוליטיים

יואל אסתרון / איור: גיל ג'יבלי

מו"ל כלכליסט יואל אסתרון פורש אחרי 18 שנים

אסתרון צפוי לפרוש ב-30 ביוני, 18 שנים אחרי שהקים את העיתון ● "זו הייתה זכות גדולה ומרגשת להוביל את כלכליסט שהגשים את החלום שלנו", כתב לעובדים