ישראלים במקלט בזמן ירי טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
בתקופת המלחמה, מדור המשרוקית של גלובס יתמקד בביאור סוגיות אקטואליות ובמתן הסברים עובדתיים על ענייני השעה, בצד בדיקות של אמירות אקטואליות
כמה זמן יש מרגע שמקבלים לטלפון את ההתרעה הראשונה ועד שנשמעת בפועל אזעקה? אף על פי שהתרגלנו לזמני התרעה של 7־10 דקות, מאז יום שישי האחרון נרשמו מספר מקרים שבהם זמן ההתרעה עמד על דקה או שתיים בלבד. למה זה קרה?
● איראן פוגעת במכ"מים שעליהם מבוססת מערכת ההגנה האמריקאית
● למה הטילים מאיראן לא מכוונים למטרות רגישות?
נתחיל בקצת סדר לגבי סוגי הצפצופים שאנחנו שומעים מהטלפון. ההתרעה הראשונה שאנחנו מקבלים במקרה של ירי טילים מאיראן מיועדת להוביל את האזרח לשפר מיקום ולשהות בסמוך למרחב מוגן. את ההתרעה הזאת אנחנו מקבלים באמצעות מערכת "מסר אישי" - מערכת המאפשרת להעביר הודעות התגוננות באירועי חירום רחבי היקף ישירות לטלפונים הניידים, בטכנולוגיית שידור תאי - CB (Cell Broadcast). ההודעה פורצת לטלפון הנייד עם צליל ואייקון של סימן קריאה בתוך משולש אזהרה (תלוי בחברת הסלולר), ובליווי מלל מפיקוד העורף.
ההתרעה השנייה כבר מנחה ממש להיכנס למרחב מוגן (ולא רק לשהות בסמוך לו) - והיא נשמעת מהצופרים ברחבי הארץ, ומופצת על ידי אפליקציית פיקוד העורף. זו ניתנת בהתאם לזמני ההגעה למרחב מוגן, בחלוקה ארצית (בין זמן מיידי לכדקה וחצי).
ולמה הזמן עכשיו התקצר בצורה כל כך משמעותית? כדי לענות על השאלה הזאת, כדאי להבין איך עובדת ההתרעה המקדימה. תא"ל (מיל') רן כוכב (רנכו), לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה"ל, מסביר: "אמצעי חישה (סנסור) - שיכול להיות לוויין לסוגיו, ישראלי או שאינו, מטוס עם מערכת גילוי שיגורים, מכ"ם אווירי, מכ"ם קרקעי ועוד - מזהים שיגור של 'חפץ' ומעבירים את המידע במסגרת פרוטוקול תקשורת ישראלי־אמריקאי משותף למרכז הבקרה.
"שם מבוצעת הערכה גם ממוחשבת וגם אנושית לצורך אקסטרפולציה לפנים, שערוך. בטיל בליסטי ניתן לשערך כיוון שיודעים את נקודת היציאה, המהירות, הזווית, זמן המעוף וכך להגיד באופן דטרמיניסטי איפה הטיל יפגע, ברמת דיוק הולכת ומשתפרת לאורך זמן מעופו של הטיל. ככל שהזמן מתקדם והטיל מתקרב למטרתו פוליגון הפגיעה הופך למדויק יותר. הדילמה היא תמיד מתי להפעיל את ההתרעה המקדימה ועל בסיס כמה סנסורים, כשצריך להתיך מידע מסנסורים רבים ככל הניתן. זו הסיבה שרשמית יש מאיראן התרעה של כעשר דקות - בפועל הממוצע עומד על שבע דקות - לשטח יותר גדול מזה שבפועל נכנסים בו לממ"ד".
ומה קרה הפעם? בתקשורת האמריקאית דווח שבימים האחרונים איראן תוקפת מכ"מים במזרח התיכון, כשבחלק מהמקרים היא אף הצליחה להסב להם נזק. לפי בכירים אמריקאיים ותמונות לוויין, נפגעו מכ"מים שהוצבו בקטאר ובירדן. לדברי כוכב, "לפי הפרסומים של CNN, אחד המכ"מים האמריקאיים במפרץ לא היה מוגן וחטף פגיעה ישירה ממל"ט, וייתכן שזה פוגע בהתרעה המוקדמת לעורף. כשאחד הרכיבים האלו תקול - אחד הסנסורים, רכיב התקשורת ביניהם או רכיב ההיתוך - זמן ההתרעה מתקצר".
ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מסביר ש"לאמריקאים יש מערכת ההתרעה של מערכת יירוט הטילים THAAD, שעובדת על גלי מיקרו ויכולה לזהות ממרחק של 2,000־3,000 ק"מ טיל בסמוך לשיגור ברזולוציה מאוד גבוהה. המערכות האלו נמצאות בכל מיני מקומות, ולפי התקשורת יש אחת בירדן ואחת במדינות המפרץ, והאיראנים טענו שהם פגעו בהן. יכול להיות שזה פוגע ביכולת הגילוי".