גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

320 דולר לכל דקה נוספת באוויר: כך שיבשה המלחמה את ענף התעופה בכל העולם

מאז פרוץ המערכה מול איראן, למעלה מ־23 אלף טיסות בוטלו, וחברות התעופה מצאו נתיבים עוקפים למזרח תיכון ● התוצאה: הטיסות מתארכות, העלויות מזנקות, ומחירי הטיסות צפויים לקפוץ כבר בשבועות הקרובים ● בינתיים, בענף כבר מצביעים על החשש המרכזי הבא

ביטולים ועיכובים בטיסות בהודו, בעקבות המלחמה / צילום: Reuters, IMAGO/Hindustan
ביטולים ועיכובים בטיסות בהודו, בעקבות המלחמה / צילום: Reuters, IMAGO/Hindustan

שמי המזרח התיכון, אחד מנתיבי התעופה העמוסים בעולם, הפכו בן לילה לאזור מסוכן לטיסה. המלחמה האזורית מול איראן יצרה "חור שחור עצום" במרחב האווירי שמחבר בין אירופה לאסיה - כ־2.8 מיליון קמ"ר שנחסמו, שקולים בגודלם לשטחה של ארגנטינה.

חברות התעופה קוראות להן טיסות חילוץ, אז למה הן כל כך יקרות?
מהיום אפשר לטוס לחו״ל. כך זה יעבוד ומה התנאי של משרד התחבורה

לצד השינויים במרחב האווירי עצמו, הפעילות בשורת שדות תעופה במזרח התיכון הושבתה או לכל הפחות שובשה: החל מנמל התעופה הבינלאומי בדובאי - מהעמוסים בעולם, המשמש כצומת מרכזי לנוסעים ממדינות אסיה, אפריקה ואירופה - ועד לאלו בדוחה, בפאפוס, בנחצ'יבאן (אזרבייג'ן) וכמובן בנתב"ג.

התוצאה: עשרות אלפי טיסות בוטלו ונוסעים רבים נאלצו לחפש נתיבי חזרה חלופיים, חלקם ממתינים בשדות תעופה ברחבי העולם לטיסות מחליפות שאינן מגיעות. סגירת האזורים הללו מאלצת חברות תעופה רבות לעקוף חלקים נרחבים מהמזרח התיכון, להאריך את מסלולי הטיסה ולהעמיס יותר דלק - מה שמגדיל את עלויות התפעול וכבר מתחיל להשפיע גם על מחירי הכרטיסים.

נתיב עוקף מזה"ת: החלופות שעל הפרק

המזרח התיכון, ובמיוחד אזור המפרץ הפרסי, הפך בשנים האחרונות לאחד מצומתי התעופה המרכזיים בעולם. "החשיבות של האזור לתעופה העולמית תמיד הייתה גבוהה, אך היא גדלה עוד יותר מאז פרצה המלחמה באירופה בין רוסיה לאוקראינה", מסביר ד"ר עוזי פרויד פינשטיין, מומחה תחבורה ותעופה מהמכללה האקדמית כנרת.

"בעבר, טיסות רבות עברו מעל רוסיה ואוקראינה, במיוחד של חברות תעופה אירופיות. כאשר פרצה המלחמה בשנת 2022 והוטלו סנקציות שונות על מוסקבה, האחרונה סגרה בתגובה את המרחב האווירי שלה - והטיסות נאלצו לשנות נתיבים".

כלומר, עוד לפני המלחמה באיראן, תעשיית התעופה העולמית כבר הייתה במצב של הסתגלות לנתיבים חלופיים. המזרח התיכון הפך לאלטרנטיבה המרכזית - ועכשיו, גם היא נחסמת. עם תחילת התקיפות בשבת, החלו חברות התעופה כמעט מיד להסיט טיסות מאזורים שנחשבים מסוכנים.

שתי חלופות מרכזיות התגבשו: מסלול צפוני - העוקף את המזרח התיכון דרך מדינות הקווקז ומחייב לעיתים מעבר מעל אפגניסטן (אזור שלעצמו נחשב לא ידידותי לתעופה אזרחית); ומסלול דרומי - שמרכז את התנועה דרך מצרים, ערב הסעודית ועומאן. שני המסלולים קולטים את התנועה שהוסטה, אך יוצרים במקביל צוואר בקבוק חדש במרחב האווירי.

"גם טיסות שלא עוברות כאן - מושפעות"

בענף התעופה מציינים שמדובר במצב חריג במיוחד. "זו תופעה די נדירה להסתכל על כל המרחב שנפרש בין איראן לישראל ולראות אותו נקי מטיסות, למרות שבדרך כלל הוא צפוף מאוד", אומר יותם גלאון, טייס וסמנכ"ל מבצעי אוויר בארקיע. "יש נתיב מרכזי וצפוף שיורד בין הגבול של איראן לעיראק וממשיך לדובאי, אחד ההאבים הגדולים בעולם, ועכשיו הוא ריק כמעט לחלוטין.

"בשל האיומים שיש באזור, בארקיע, ובכלל בענף התעופה, מנסים כמה שניתן להימנע מלטוס מעל אזורי הסכנה, ובמקביל למצוא חלופות שלא יאריכו יתר על המידה את משך הטיסות. עם זאת, בגלל שטיסות רבות מתנקזות לנתיבים אחרים, העומס גדל, במיוחד מאז פרצה המלחמה. בחלק מהמקרים נדרשים אישורים מיוחדים לטוס מעל מדינות מסוימות, כמו למשל במעבר מעל סין".

לדבריו, גם בנתיבים של טיסות קרובות שלא עוברות דרך המזרח התיכון יש השפעה: "כשיש נוהל מטח למשל (ירי טילים לעבר הארץ, ס"ל) המטוסים מבצעים סיבובים באוויר, זה מאריך את זמן הטיסה".

פינשטיין מוסיף כי הטיסות מערבה מירדן לאירופה וצפון אמריקה הוסטו לנתיב עוקף, כפי שקרה לאחר 7 באוקטובר 2023. "במקום לחצות את ישראל לכיוון מערב, הטיסות מעמאן יורדות דרומה לעקבה ולחצי האי סיני לפני שהן מגיעות לים התיכון ומשם במסלול הרגיל", הוא אומר. "טיסות לעבר דרום אסיה ימשיכו ככל הנראה בנתיב הדרומי הרגיל, תוך התרחקות מתימן, וטיסות ליעדים צפוניים ימשיכו במעבר מעל טורקיה ומדינות הקווקז כתלות במידת המעורבות שלהן בלחימה באיראן".

החשש המרכזי: אזרבייג'ן תיכנס לרשימה

בענף התעופה חוששים כעת שהמלחמה תתרחב לאזורים נוספים, בראשם אזרבייג'ן - מה שיוביל לסגירת נתיבי תעופה נוספים. דייוויד קמינסקי, עורך תחום התעופה באתר החדשות Flight Global, ציין בראיון כי אם אזרבייג'ן תיגרר אל תוך הלחימה מול איראן, חברות התעופה עלולות להתמודד עם "חומת מרחב אווירי עצומה, כמעט כמו קיר לבנים, מערב הסעודית ועד צפון רוסיה". לדבריו, אזרבייג'ן מהווה אחד הנתיבים המרכזיים שנותרו לטיסות בין אירופה לאסיה.

"אם אזרבייג'ן תצא מהמשחק ולא יהיה ניתן לטוס מעליה, חברות התעופה ייאלצו להשתמש בחלופות שונות, שהן הרבה פחות יעילות", אומר פינשטיין. "לכן, אזרבייג'ן הפכה לצוואר בקבוק חשוב מאוד בנתיבי התעופה. בשעה זו יש מעל האזור לפחות 100 מטוסים בו־זמנית".

מאות דולרים תוספת לכל טיסה

המציאות החדשה יוצרת חוסר ודאות, עלויות נוספות לצוותים, תחזוקה ודלק. לפי דוח S&P Global Ratings, הוצאות על דלק סילוני, שבדרך כלל מהוות כ־20%־30% מעלויות התפעול של חברת תעופה, צפויות להישאר תנודתיות יותר ואף לעלות ככל שהמלחמה תמשך.

"ככל שמטוס כבד יותר, הוא נשען על יותר משאבים ומשתמש ביותר דלק - והעלויות מן הסתם גדלות", מסביר גלאון. "הארכת הנתיבים והדלק הנוסף שלוקחים משפיעים מאוד על ההפעלה, מעבר למחירי הדלק עצמם ובטח כשמדובר בהפעלה לנתב"ג". לדבריו, זמן הטיסה היום עולה בממוצע בערך ב־15% לעומת זמן סטנדרטי.

כתוצאה מכך, מעריכים גורמים בענף, מחירי הטיסות צפויות לטפס בשבועות הקרובים. הטלגרף הבריטי העריך לאחרונה כי כל דקה נוספת באוויר עבור מטוס רחב גוף (מטוס עם שני מעברים בין המושבים) עולה לחברת התעופה כ־250 ליש"ט (320 דולר), ועשוי להגיע ל־100 ליש"ט ויותר (כ־130 דולר) לכל נוסע.

"היום אנחנו עם 70-100 נוסעים בכל טיסה שאנחנו מטיסים, ואנחנו בסיטואציה הפסדית", אומר גלאון. "לציבור המחירים אולי נראים מאוד גבוהים, אבל היקף הפעילות המוגבל בנתב"ג משפיע על החברה. לארקיע יש היום בערך פי שניים מטוסים ממה שהיא יכולה להפעיל בפעילות שנתב"ג מאפשר לנו. מטוס על הקרקע הוא דבר מאוד יקר - במספרים שקשה לדמיין. אלה מטוסים וצוותים שצריך לשלם להם בין אם הם טסים ובין אם לא".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב מעריכים: זו ה"מנצחת המוקדמת" של המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רוסיה נהנית מהזינוק במחיר הנפט ומהקלת הסנקציות על הנפט שלה, התרחיש שמפחיד את סעודיה, והטעות הגדולה של איראן • כותרות העיתונים בעולם

מיכלית גז נוזלי (LNG) בנמל קטאר / צילום: ap

התעשייה המפתיעה שעשויה להשתבש בשל המחסור בגז הקטארי

אחת מתעשיות הלוואי של ענף הגז הטבעי היא הפקת ההליום, חומר חיוני בשלבים רבים בתהליך ייצור השבבים ● בימים שקדמו לירידות החדות בשווקי אסיה, הזהירו בכירים בדרום קוריאה כי למחסור בהליום שמקורו בקטאר יהיו השפעות מרחיקות לכת על חברות תעשיית השבבים המקומית ● הבוקר מניות אלה הובילו את הירידות באסיה

משרדי מיקרוסופט בחיפה / צילום: יח''צ מיקרוסופט

ימי חופשה והחזר על בייביסיטר: סל הטבות החירום של ענף ההייטק

ממימון מלונות ועד הגדלת תקציבי המזון והטיפול הנפשי: חברות הטכנולוגיה מציעות מעטפת סיוע חריגה לעובדיהן בצל המלחמה ● והיכן דווקא לוחצים על חזרה לעבודה במשרדים?

מוג'תבא חמינאי / צילום: Reuters, Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

"הילטון חמינאי" בפרנקפורט: אימפריית הנדל"ן של המנהיג החדש של איראן

מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג העליון של איראן, נבחר לרשת את אביו • הוא אומנם לא החזיק מעולם בתפקיד רשמי במשטר, אבל במשך שני עשורים ניהל את משרד אביו • במקביל, הוא בנה אימפריית נדל"ן ענקית: ממלונות הילטון בפרנקפורט ועד אחזקות בדובאי ופריז

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

להכניס את עלויות המלחמה? הדילמה באוצר רגע לפני הדד־ליין לאישור התקציב

בצל המערכה מול איראן, במשרד האוצר מתלבטים אם לאשר תקציב "כפול" שיוחלף בהמשך, או לעדכן את תקציב 2026 כבר עתה - למרות אי־הוודאות לגבי משך הלחימה ועלותה ● בעוד שהדד־ליין מתקרב, נמשכת ההתגוששות הפוליטית בוועדות שמאיימת לעקר רפורמות מרכזיות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה התקצר זמן ההתרעה לפני אזעקה?

שבע דקות מרגע ההתרעה הראשונה ועד האזעקה? לאחרונה היו מקרים שבהם הזמן עמד על דקה או שתיים בלבד ● הסיבה: יש מי שדואג לקצר את הזמן ● שאלת השעה, מדור חדש

תוכנת zoom. ''בקורונה מערכת החינוך החליפה את הכיתה הפיזית בלי לשנות דבר'' / צילום: Shutterstock

"בין הזיה לביזיון": כך הפכה הלמידה מרחוק לסיוט להורים

משרד החינוך הודיע על "שגרת לימודים מרחוק" אולם בפועל ההורים מדווחים על תקלות בלתי נגמרות, מערכות קורסות, ילדים שלא מוצאים את עצמם ותסכול משפחתי רב ● הילדים לא מצליחים באמת ללמוד, ההורים לא מצליחים לעבוד והבית הלחוץ ממילא נלחץ עוד יותר ● איך יכול להיות שלקורונה ולמלחמה אין ניסיון מצטבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

באוצר לא ממש אהבו את מתווה החל"ת של השר. בשוק מכנים אותו "רעידת אדמה"

שר האוצר הודיע כי אחד ההורים במשפחה שבה ילדים מתחת לגיל 14 יוכל לצאת לחל"ת, אלא שמבדיקת גלובס עולה כי הדבר מנוגד לדברים שנאמרו על ידי פקידי משרדו הבוקר

קבינט הקורונה הכריע: שנת הלימודים תיפתח בסדרה / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד החינוך: הלימודים יחזרו החל מרביעי ברשויות צהובות שירצו בכך

גם תחת אש תלמידים יוכלו לחזור ללימודים, אבל באופן חלקי - ורק לפי רצון הרשויות, וייתכן שגם בתוכן זה יהיה באופן מדורג • במקביל, גם מחר הלימודים ימשיכו במתכונת של למידה מרחוק בלבד • שר החינוך קיש: "הביטחון והבטיחות של התלמידים ועובדי החינוך נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו"

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

"עלייה חזקה בכל מנועי הליבה": יו"ר בזק מסכם את 2025

הכנסות קבוצת התקשורת ירדו 2%, ה-EBITDA המתואם צמח בכ-8% והתזרים החופשי ירד בכ-11% ● תרכוש לראשונה מניות של עצמה ב-150 מיליון שקל, תחלק דיבידנד של כ-550 מיליון שקל ● החברה צופה עלייה צנועה ברווח ב-2026

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' הבטיח חל"ת להורים עם ילדים? זה לא באמת מה שתקבלו מהאוצר

בשעות הצהריים הודיע שר האוצר על מתווה יוצא דופן: במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14, אחד ההורים יוכל לצאת לחל"ת כל עוד אין לימודים ● עם זאת, מתברר שאין כל מתווה ייעודי עבור הורים לילדים, והיציאה לחל"ת היא לפי החלטת המעסיק, כפי שהיה בסבבים קודמים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

חברות התעופה קוראות להן טיסות חילוץ, אז למה הן כל־כך יקרות?

אל על מציעה מחירון אחיד לטיסות החילוץ לישראל, בעוד חברות קטנות גובות מחירים גבוהים יותר וטוענות כי אלה למעשה מחירים הפסדיים הנובעים מנזקי המלחמה ● וגם: מה הסיבה שמחירי הטיסות לשארם א־שייח' נמוכים ממחירי הטיסות לטאבה?

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות חדות בת"א; מדד הביטוח צונח בכ-6%, המניה הביטחונית הקטנה שמזנקת ב-20%

בצל הירידות בבורסות בעולם, מדד ת"א 35 משיל 3% ● מניות השבבים הדואליות צונחות, מדד נפט וגז מזנק ● מחירי הנפט רשמו זינוק בכ-25% בטרם התאוששו מעט ● פייננשל טיימס: שרי האוצר של מדינות ה-G7 שוקלים הזרמה של נפט מהמאגרים האסטרטגיים ● השקל נחלש מול הדולר, 3.11 שקלים

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

החבילות מחו"ל מתחילות להגיע: משלוחים מסין ואירופה כבר נחתו בישראל

עם חידוש נחיתות הטיסות האזרחיות בנתב"ג החלה חזרה הדרגתית של משלוחי חבילות מחו"ל ● בדואר ישראל מדווחים כי חבילות שהוזמנו לפני מבצע "שאגת הארי" מתחילות להגיע, אך מבהירים: בשל היקף הטיסות המצומצם והצטברות החבילות בעולם, זמני האספקה עדיין צפויים להיות ארוכים מהרגיל

קניות / צילום: שירה ספיר

ענפי השיווק תחת מגבלות החירום: מה הכי נפגע, ואיפה דווקא נרשמה עלייה

הנחיות החירום של פיקוד העורף והפעלת המשק במתכונת מצומצמת משפיעות על פעילות הצרכנים והעסקים: הצריכה נחלשה והקניונים חוזרים לפעילות בזהירות, בעוד בענפי התיירות והאופנה נרשמות ירידות חדות ● מנגד, המרכזים המסחריים השכונתיים והחנויות החיוניות נהנים מעלייה בביקושים

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

הממריץ שטייסים לוקחים בגיחות לאיראן מעורר מחלוקת בקרב רופאים

בצה"ל אישרו שטייסים המבצעים גיחות לאיראן נעזרים בתרופה מודפיניל כדי לשמור על ערנות ● איך היא פועלת, ומה הסכנות שרופאים מזהירים מהן? ● שאלת השעה

מדדי ת''א המצטיינים מתקשים למשוך השקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

המון תשואה, מעט כסף: מדדי ת"א הלוהטים מתקשים למשוך השקעות

למרות התשואות הגבוהות של המדדים הסקטוריאליים בבורסה בת"א, מעט כסף יחסית זורם לקרנות הסל שעוקבות אחר המדדים המצטיינים ● "אנו רואים שאין מורה נבוכים לציבור הרחב בכל הקשור להשקעות סקטוריאליות", מסביר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

ההערכות: היכונו לעלייה חדה במחיר הבנזין בישראל באפריל

לפי הערכות מכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הבנזין צפוי לעלות ולהגיע למחיר של בין 8.02 שקלים ל-8.05 שקלים בתחילת החודש הבא ● זו תהיה הרמה הגבוהה ביותר במחיר הדלק לצרכן שנרשמה מאז יולי 2022

נפט / צילום: Shutterstock

כשהנפט בדרך ל־100 דולר, כל העולם מרגיש את גלי ההדף מהמתקפה באיראן

מחיר הברנט שנושק ל־93 דולר הוא תחילתו של אפקט דומינו: מזינוק במחירי הדלק בארה"ב ועד לנסיקה אדירה במחירי דלק המטוסים ● ובזמן שישראל פוגעת במערך האנרגיה האיראני, השווקים מתמחרים שיבוש בשרשראות האספקה ומשבר דשנים מאיים להתגלגל למחירי המזון

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

כאל: הפעילות בכרטיסי אשראי צנחה ב-30% בשבוע הראשון של המלחמה

בחברת כרטיסי האשראי ניתחו את הפעילות בשבוע הראשון של המלחמה - הרכישות ברשתות המזון זינקו, אך נרשמה צניחה חדשה ברשתות האופנה, המסעדות ובענף התיירות ● ומה היה בדוחות כאל בשנה שחלפה?