גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממריץ שטייסים לוקחים בגיחות לאיראן מעורר מחלוקת בקרב רופאים

בצה"ל אישרו שטייסים המבצעים גיחות לאיראן נעזרים בתרופה מודפיניל כדי לשמור על ערנות ● איך היא פועלת, ומה הסכנות שרופאים מזהירים מהן?

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל
צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

בסוף השבוע נחשף כי טייסי חיל האוויר, שמבצעים טיסות ארוכות לאיראן ובחזרה, נעזרים בתרופה ממריצה בשם מודפיניל כדי לשמור על ערנות. כך אישר גם דובר צה"ל לגלובס. בעקבות הדיווחים עלתה התהייה האם גם חיילים אחרים, ואולי אף אזרחים, יכולים להרוויח מהשימוש בממריץ כזה.

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל
החוקרת שחושפת שבמדינות אחרות באמת מרגישים אחרת

לגלובס נודע שמודפיניל משמשת בצה"ל לא רק טייסים, אלא גם חיילים אחרים שהוגדר כי השימוש בתרופה יהיה בטוח יותר עבורם מאשר אי־שימוש בה, וזאת לאחר שננקטו כל הפעולות האפשריות האחרות לשימור ערנות, כמו שינה מספקת, תזונה טובה ואימונים ייעודיים למשימה. השימוש בתרופה הוא וולונטרי, וכנראה לא רק מן השפה אל החוץ: ידוע על חיילים שהוצע להם להשתמש בתרופה והם בחרו שלא לעשות זאת. החומר הנוסף היחיד המשמש היום בצה"ל למטרות הללו הוא קפאין. נבחנו גם חומרים מעוררים שנמצאו יעילים יותר (ישנה מחלקה שלמה במפא"ת שתפקידה לבחון אמצעים לשיפור ביצועים פיזיים וקוגניטיביים של חיילים), אך הם לא היו בטוחים מספיק לשימוש.

חשש משיבוש מנגנון השינה

רישום תרופות בדרך כלל מוגבל לאנשים עם אבחנה רפואית, וכל דבר אחר נחשב שימוש לרעה. אולם עם השנים מספר האבחנות התרחב ונוצר טשטוש גבולות בין בריאות להפרעה. בתקופה הנוכחית, שבה כולנו עייפים בהגדרה אך נדרשים לתפקד, זו דילמה משמעותית.

אז מהי מודפיניל? "זו תרופה שמיועדת לא לעייפות אלא לישנוניות", אומרת פרופ' ריבי טאומן, מנהלת מכון סגול־שירצקי לרפואת שינה במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב), ומסבירה את ההבדל: "עייפות היא תוצר של חוסר ברזל, תת־פעילות של בלוטת התריס, לחץ נפשי או שחיקה. ישנוניות היא מצב אחר, שמאופיין בכך שברגעי אי־פעילות - או אפילו ברגעי פעילות במקרים החמורים - האדם פשוט נרדם. הגורם המוביל לישנוניות הוא כמובן חוסר שינה. גורמים נוספים הם שינה לא יעילה, כמו במקרה של דום נשימה בשינה".

יש גם הפרעות נוירולוגיות כמו נרקולפסיה, המאופיינת בהירדמויות למרות שינה מספקת, או היפרסומניה, שבמסגרתה זקוקים אנשים לכמות גבוהה מאוד של שינה, אפילו 11 שעות ביום, וגם אחרי כן הם מתקשים לקום. התרופה היא הדרך היחידה שבה הם יוכלו לתפקד באופן תקין, אומרת טאומן.

עבור האנשים הללו פותחה התרופה מלכתחילה, אך בשנים האחרונות היא ניתנת גם לעובדי משמרות, ובתנאי שאובחנו בהפרעת שינה אופיינית, כלומר חוסר יכולת להתאים את השינה שלהם ללו"ז ההפוך. אולם זו כבר מתיחה של הגבול בין בריאות להפרעה.

"אם לאנשים הללו הייתה עבודה אחרת, הם לא היו צריכים את התרופה", מסכימה טאומן. "אבל היא חיונית אם הם זקוקים לעבודה הזו כי זה המקצוע שלהם, או מסיבות כלכליות. זו שאלה אתית ופילוסופית מאוד עדינה. ואם אצל טייסים מדובר בתקופה קצרה, אצל עובדי משמרות השימוש הוא ארוך טווח. אני אמורה לרשום את התרופה הזו לנהג מונית רק אם הוא עונה להגדרה של הפרעת שינה הנובעת מעבודה במשמרות, אף שגם בלעדיה הוא עלול להיות בסיכון לדרוס מישהו".

ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ראשי בחטיבת הקהילה בכללית, אומר כי התרופות הללו נוסו גם לטיפול בתסמונת העייפות הכרונית (CFS) וכן ברצון מוגבר לישון המתלווה לדיכאון. "אך עבור ההפרעות הללו התרופות לא מאוד יעילות, כך שיש בהן שימוש 'אוף לייבל' למטרות הללו, אבל אם זה באמת היה יעיל, אלה היו הופכות להתוויות רשמיות של התרופה".

טאומן מציינת שכבר היום רואים שימוש לרעה בתרופות הללו, כמו בתרופות מעוררות שנרשמות בדרך כלל לטיפול בהפרעות קשב, כמו ריטלין או אטנט. גורמים במערכת הבריאות סיפרו לנו כי השימוש לרעה הוא קודם כול בקרב הרופאים עצמם.

ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית מומחית ומנהלת מרכז לטיפול בהשמנה באסותא רמת החייל, מוסיפה: "חוסר השינה פוגע בריכוז, בקבלת ההחלטות ומעלה סיכון לטעויות ולתאונות בעבודה. במציאות הזו עולה השאלה אם תרופה שמגבירה ערנות יכולה להיות כלי זמני מוצלח להתמודדות עם עומס כזה. והתרופה הזאת נחשבת בטוחה יחסית בהשוואה לממריצים ישנים יותר, עם תופעות לוואי קלות ומנגד במקצועות מסוימים ערנות יכולה להציל חיים. אבל רבים בקהילה הרפואית מזהירים מפני הרחבת השימוש בתרופות מסוג זה, בגלל החשש שבטווח הארוך מנגנוני השינה הטבעיים ייפגעו".

לוינסקי מדגיש: "אף אחד בצבא לא חושב שהפתרון לחוסר השינה הוא לקחת תרופות, אלא לזמן קצר בעיתות חירום. זו גם לא התרופה להתמודדות עם אזעקות. לשינה יש תפקיד בשימור הזיכרון, בניקוי המוח. אנחנו לא יודעים אם התרופה שיוצרת ערנות גם מפצה על אובדן השינה מהבחינות הללו".

הפרעות שינה מקושרות למשל לסיכון ללקות באלצהיימר, ואין לדעת אם ערנות "מלאכותית" אינה פוגעת באופן שבו השינה מגינה מפני מחלה זו ואחרות. ישנו גם חשש לשיבוש השינה לאחר סיום השימוש בתרופה.

טאומן מציינת חשש נוסף - התרגלות. רוב המטופלים שלה, היא מדגישה, נוטלים את התרופה שנים רבות ולא זקוקים למינונים הולכים וגדלים, אך ישנם אנשים שזה קורה להם. "ונשים צריכות לדעת שהתרופה מפחיתה את היעילות של הגלולות נגד היריון", היא אומרת. וזה כבר סיכון משמעותי לחוסר שינה.

ממריצים שונים, פעולה שונה

ש: מה ההבדל בין התרופות הללו לבין אמפתמינים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז?
לוינסקי: "תרופות לטיפול בהפרעות קשב יכולות לשפר את הריכוז. לעומת זאת, תרופות לערנות אינן משפרות ביצועים של אדם שישן היטב, אלא רק מביאות אדם עייף לביצועים הרגילים שלו. תרופות הערנות עובדות על מנגנון ההיסטמין במוח, בנוסף למנגנון הדופמין שעובדות עליו תרופות הקשב, ועל מנגנון הדופמין הן עובדות בצורה יותר סלקטיבית".

ד"ר סאלח נזאל, מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי צפון (פוריה), אומר כי "התרופות הללו ממוקדות יותר בערנות ואינן יוצרות את תחושת עוררות היתר הגופנית שמתלווה לתרופות להפרעת קשב. בעבר טייסים קיבלו גם אמפתמינים, אך פרופיל תופעות הלוואי שלהם יותר רחב, והם עלולים לגרום גם לעצבנות ולהשפיע לרעה על קבלת ההחלטות".

הוא מוסיף שהיום אי־אפשר לקבל את התרופות הללו מרופא קופת חולים ללא התוויה, וממילא הן לא יהיו בסל או במימון שב"ן למטרות אלה. "אבל רופא פרטי יכול להשתכנע כי אצל אדם מסוים התועלת בתרופה הזאת עולה על הסיכון, ולרשום לו את התרופה מחוץ להתוויה".

טאומן מסכמת: "בסופו של דבר אנחנו חוששים שהתרופה הזו תשמש אנשים שמסתכלים על השינה כבזבוז זמן בחברה קפיטליסטית. זה לא המוצר היחיד שנבחן כך. כבר היום יש אסכולה שלמה של מי שחוקרים כיצד לקבל יותר תועלת מפחות שעות שינה, למשל על ידי הגברת שיעור השינה בגלים איטיים מתוך כלל השינה. יש סטארט־אפים וחוקרים שעובדים על זה, אבל זה רק בפיתוח".

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

מהיום אפשר לטוס לחו״ל. כך זה יעבוד ומה התנאי של משרד התחבורה

החל מהיום (ראשון), יתאפשר לישראלים לצאת מישראל במסגרת טיסות החילוץ מנתב"ג, אך מי שיבקש לעשות זאת יידרש להתחייב כי לא ישוב לישראל לפחות 30 יום ממועד הטיסה ● לפי מתווה הטיסות היוצאות, הנוסעים יידרשו להגיע לנתב"ג כשעה וחצי לפני הטיסה בלבד, כאשר בכל טיסה יורשו לעלות עד 70 נוסעים בלבד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

באוצר לא ממש אהבו את מתווה החל"ת של השר. בשוק מכנים אותו "רעידת אדמה"

שר האוצר הודיע כי אחד ההורים במשפחה שבה ילדים מתחת לגיל 14 יוכל לצאת לחל"ת, אלא שמבדיקת גלובס עולה כי הדבר מנוגד לדברים שנאמרו על ידי פקידי משרדו הבוקר

דואר ישראל - שירות מיון ארצי / צילום: איל יצהר

החבילות מחו"ל מתחילות להגיע: משלוחים מסין ואירופה כבר נחתו בישראל

עם חידוש נחיתות הטיסות האזרחיות בנתב"ג החלה חזרה הדרגתית של משלוחי חבילות מחו"ל ● בדואר ישראל מדווחים כי חבילות שהוזמנו לפני מבצע "שאגת הארי" מתחילות להגיע, אך מבהירים: בשל היקף הטיסות המצומצם והצטברות החבילות בעולם, זמני האספקה עדיין צפויים להיות ארוכים מהרגיל

פרויקט נחלת בראשית בנתיבות / צילום: Snapshot&Cohen2

בדקנו עסקה ייחודית של דירה חדשה עם ממ"ד ומקלחת. הופתענו מהמחיר

הדירה נמכרה ב־1.93 מיליון שקל - המחיר למ"ר לא גבוה יותר מאשר דירה עם ממ"ד רגיל ● שטח הדירה הוא 135 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 40 מ"ר, והיא בת שישה חדרים

איור: Shutterstock

קנתה את הבית, החליקה על הרצפה בחוץ, ותבעה את המוכר. מה קבע ביהמ"ש?

מעבר לתשלום בגין ליקויי הבנייה: החלקה בחצר בשל ריצוף חוץ פגום הסתיימה בחיוב המוכר בפיצוי של 226 אלף שקל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

למה התקצר זמן ההתרעה לפני אזעקה?

שבע דקות מרגע ההתרעה הראשונה ועד האזעקה? לאחרונה היו מקרים שבהם הזמן עמד על דקה או שתיים בלבד ● הסיבה: יש מי שדואג לקצר את הזמן ● שאלת השעה, מדור חדש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחים החליטו לחלק ביניהם דירות שקיבלו בירושה. האם הם חייבים במס?

ביהמ"ש פטר את וויזאייר מפיצוי לנוסעים על טיסה שבוטלה בזמן מבצע עם כלביא ● מועצה מקומית חויבה להשיב להורה חלק משכר לימוד בעקבות ביטול יום פעילות במעון ● ונקבע כי העברת דירות בין אח ואחות אינה פטורה מהיטל השבחה כשמדובר בהחלפת זכויות ● 3 פסקי דין בשבוע

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה ומבעלי מניותיה / צילום: כדיה לוי

"קונים בשמועה ומוכרים בידיעה": מדוע מניות הפיננסים צנחו לאחר תוצאות שיא

אחרי זינוק של עשרות אחוזים בשנה האחרונה, מניותיהם של הבנקים הגדולים ושל הבורסה בת"א איבדו גובה בשבוע שעבר, דווקא לאחר פרסום תוצאות מצוינות וחלוקת דיבידנדים חסרת תקדים ● גורמים בשוק מסבירים מה הוביל לכך וחלוקים לגבי הפוטנציאל קדימה

עו''ד ארז ספיר / צילום: גדי סיירה

"הלם": היזמים שדורשים עוד כסף אחרי שכבר קניתם דירה

המלחמה עם איראן תפסה את ענף ההתחדשות העירונית בתקופה מאתגרת של קיפאון בשוק, ויש יזמים שמבקשים לפתוח חוזים חתומים עם דיירים לאחר שהפרויקט הופך לא כלכלי ● עו"ד ארז ספיר, המייצג דיירים, עם עצות פרקטיות לבעלי דירות

מימין: מיינדפולנס בשעון החכם של אפל, רפלקט של מיקרוסופט והאפליקציה של TuneMe

לשעון החכם שלכם יכולה להיות תועלת גדולה בזמן מלחמה

ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות הולידה לא מעט כלים המסייעים בעת מצוקה ולחץ ● מאפליקציות להפחתת מתח, דרך מיינדפולנס בטבעות ושעונים חכמים ועד ספרים קוליים מרגיעים

בצלאל מכליס ואבישי אברהמי / צילום: אסף שילה ישראל סאן, אלן צצקין

הביטחוניות הישראליות שזינקו בוול סטריט, והמניה שהשלימה קפיצה של 50% מהשפל

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● אלביט סיכמה את השבוע עם קפיצה של מעל 20%, על רקע דיווחים על מגעים לעסקת ענק מול גרמניה ● גם הביטחוניות הקטנות יותר, Silynxcom ואודיסייט, עם עליות דו־ספרתיות ● וויקס זינקה, על רקע גיוס הון ותוכנית לרכישה מחדש של מניות

השווקים קורסים

השווקים קורסים: ״כלכלת העולם מתקרבת למצב שלא הכירה זה שנים״

ירידות שערים חדות מסביב לעולם בצד קפיצה חדה מאוד במחיר הנפט מגדילה את החשש מסטגפלציה, מעריך רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות ● כך נראה התרחיש שמפחיד את השווקים

זירת הסייבר: מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן: כך השתנתה זירת הסייבר בצל ההסלמה מול איראן

בזמן שעיני הציבור נשואות לשמיים, זירת הסייבר רותחת עם זינוק חד במספר המתקפות על ישראל ● תוך ניצול החרדה והלחץ הציבורי, התוקפים יוצאים במבצעים מורכבים הכוללים אפליקציות מזויפות והודעות פישינג מתוחכמות ● המומחים ממליצים: "להניח שכל הודעה היוצרת תחושת דחיפות היא חשודה עד שיוכח אחרת"

אילוסטרציה: Shutterstock

אנדרלמוסיה בשווקים: הנפט מעל 110 דולר, צפי לירידות חדות בוול סטריט, אסיה קורסת. טראמפ: ״מחיר קטן לשלם״

הנפט עם הזינוק היומי הגדול ביותר מזה 40 שנה על רקע מלחמת איראן והחששות מאינפלציה מתפרצת ● בוול סטריט צפי לפתיחת שבוע אדומה עם ירידות של עד כ-3% ● באסיה, בורסת דרום קוריאה צונחת ב-8%, טוקיו ב-6% ● טראמפ לא מתרגש: ״רק טיפשים יחשבו אחרת״ ● הדולר מתחזק בעולם ובפרט מול השקל ונסחר בכ-3.12 שקלים

צעדת מחאה נגד מלחמת וייטנאם / צילום: Reuters, ZUMA Press

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש

העימות עם איראן מחזיר לוושינגטון ויכוח ישן: האם התערבויות צבאיות שנועדו להיות קצרות וממוקדות הופכות שוב ושוב לעימותים ארוכים ויקרים ● מבט היסטורי על מלחמות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק והמאבק בדאעש מגלה דפוס חוזר של הסלמה בלתי צפויה והשלכות פוליטיות שמלוות את ארה"ב שנים ארוכות

עשן בדוחא לאחר מתקפה איראנית

איראן פוגעת במכ"מים שעליהם מבוססת מערכת ההגנה האמריקאית

טהרן מבצעת תקיפות רבות באמצעות רחפני תקיפה חד־כיווניים ומכוונת למערכות המכ"ם שעליהן נשענות מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות באזור ● לפי גורמים אמריקאים ותצלומי לוויין, נפגעו מתקנים בכמה מדינות והיכולת לזהות שיגורי טילים נפגעה

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

שווי של 20 מיליארד דולר? פולימרקט והמתחרה שלה מנסות לגייס הון

פלטפורמות שווקי החיזוי פולימרקט וקאלשי מנהלות שיחות עם משקיעים לגיוסי הון חדשים שעשויים להכפיל את שוויין בתוך חודשים, כך נחשף בוול סטריט ג׳ורנל ● במקביל, גוברת הביקורת הרגולטורית בארה"ב על פעילותן ועל האפשרות להמר על אירועים פוליטיים וצבאיים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

חברות התעופה קוראות להן טיסות חילוץ, אז למה הן כל כך יקרות?

אל על מציעה מחירון אחיד לטיסות החילוץ לישראל, בעוד חברות קטנות גובות מחירים גבוהים יותר וטוענות שאלו למעשה מחירים הפסדיים הנובעים מנזקי המלחמה ● וגם: מה הסיבה שהמחירים לשארם א-שייח' נמוכים מלטאבה?

נפט / צילום: Shutterstock

כשהנפט בדרך ל־100 דולר, כל העולם מרגיש את גלי ההדף מהמתקפה באיראן

מחיר הברנט שנושק ל־93 דולר הוא תחילתו של אפקט דומינו: מזינוק במחירי הדלק בארה"ב ועד לנסיקה אדירה במחירי דלק המטוסים ● ובזמן שישראל פוגעת במערך האנרגיה האיראני, השווקים מתמחרים שיבוש בשרשראות האספקה ומשבר דשנים מאיים להתגלגל למחירי המזון

הכוורת של טראמפ במלחמה / צילום: AP

הכוורת של טראמפ במלחמה: מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות במאר־א־לאגו

בזמן שבחמ"ל המאולתר בפלורידה גיבשו את פקודת התקיפה בטהרן, בחוץ התגבשה אופוזיציה פנימית ● המאחורי הקלעים במאר־א־לאגו: מהתפקיד של רוביו והגסת', דרך דמותה המכריעה של סוזי ויילס, ועד למתח מול הבדלנות של ואנס וגברד - והלוחש על האוזן, טאקר קרלסון