תקיפה רוסית על תחנת חשמל באוקראינה, 2024 / צילום: ap, Alex Babenko
בפעם האחרונה בה מחיר הנפט חצה את רף 100 דולר לחבית נפט הייתה ב־2022, עת הפלישה הרוסית לאוקראינה. אז נרשמה עלייה חדה במחירי האנרגיה שתרמה לגל אינפלציוני ברחבי העולם. עם זאת, כלכלנים מעריכים כי הפעם הסיכון הכלכלי עשוי להיות מעט מתון יותר. בשנים האחרונות גדלה משמעותית תפוקת הנפט של ארה"ב ושל מדינות נוספות, והשווקים נעשו מגוונים יותר מבחינת מקורות האספקה.
● הנפט בשיא: בעולם מתחילים לתמחר העלאות ריבית, ותרחיש האימים של ג'יי.פי מורגן
● האם אי אלמוגים קטנטן במפרץ הפרסי ישנה את פני המערכה כולה?
בעקבות הקפיצה החדה, שהגיעה בשיא ליותר מ־25% במחיר עם פתיחת שבוע המסחר, דווח כי שרי האוצר של מדינות ה־G7 דנים באפשרות של הזרמה משותפת של נפט מהמאגרים האסטרטגיים, בתיאום סוכנות האנרגיה הבין־לאומית. נכון לסוף השבוע שעבר, טראמפ עצמו עוד הביע הסתייגות פומבית מהמהלך.
החולייה החלשה
עינת מאיר מבנק דיסקונט מסבירה כי ניסיון העבר מלמד שבכדי שהעלייה במחיר הנפט תוביל לפגיעה בשווקים, היא צריכה לקיים יותר מאחד מהתנאים הבאים: "עלייה חדה במחיר הנפט בשיעור של 50% ויותר, מחיר הנפט נשאר גבוה למשך זמן ממושך, העלייה במחיר הנפט מובילה לפגיעה כלכלית או לגרום להעלאת ריבית משמעותית, כפי שהיה ב־2022".
מנגד, כפי שמסביר פול מרינו, סמנכ"ל בחברת הקרנות הבינלאומית Themes ETF's, ישנם גם אלמנטיים שליליים יותר ביחס למצב לפני 4 שנים. "החולייה החלשה במלחמה הנוכחית היא אסיה. קרוב ל־90% מהנפט שעובר בהורמוז מגיע לאסיה, כאשר הרוכשת הגדולה ביותר היא סין. כ־80% מהגז הנוזלי שעובר בנתיב זה מגיע לאסיה, שחשובה יותר לכלכלה עולמית מאירופה כי היא הבסיס התעשייתי של העולם".