שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
פתיחת שוק החלב שיזם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפויה לצאת מחוק ההסדרים, זאת לאחר סדרת פגישות שזה קיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. צרכי המלחמה והרצון ביציבות ומניעת חיכוכים בקואליציה, כשחלק ניכר משרי הליכוד התנגדו לרפורמה, הביאו בסופו של דבר לכך שסמוטריץ' ויתר על מה שהייתה אמורה להיות אחת מרפורמות הדגל שלו בחוק ההסדרים הקרוב.
● למרות אזהרות האוצר: הממשלה תאשר כ־5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים
סמוטריץ' תכנן במקור להתעקש על הרפורמה כמעט בכל מחיר, אך בסופו של דבר התקפל ואולץ לוותר עליה. שר החקלאות אבי דיכטר, מהמתנגדים הגדולים לרפורמה, זעם נגדה ואמר "במלחמה מזיזים הצידה את כל מה שלא קשור למלחמה או ליציבות השלטון. החוק הזה לא קשור לאף אחד מהם". מיליארד השקלים שתוכננו להיות משולמים לרפתנים הפחות יעילים כפיצוי על יציאתם מהשוק - יופנו לצרכי הבטחון השוטפים. הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים אמורה לעבור בהמשך באופן סופי בישיבת הממשלה. הממשלה דווקא צפויה לאשר 5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים.
משק החלב הישראלי מתנהל במודל ריכוזי ומפוקח: משרד החקלאות, בשיתוף מועצת החלב, קובעים מכסות ייצור שנתיות ליצרנים. הגבלה זו, האוסרת ייצור מעבר למכסה, מביאה לצמצום ההיצע ובפועל מעלה את מחיר החלב הגולמי. החלב נמכר למחלבות ב"מחיר מטרה" מפוקח, שנועד להבטיח את רווחיותן ולהגן עליהן כלכלית. מנגד, מוצרי החלב ה"בסיסיים" נתונים לפיקוח מחירים קמעונאי, עם מחיר מקסימום שנועד למנוע התייקרות יתר לצרכן.
אף על־פי כן, התכנון הריכוזי, המייקר את הייצור, לצד ההפרשים הקטנים בין המחירים המפוקחים, גורמים להיווצרות מחסורים תקופתיים עם כל תנודה משמעותית בביקוש או בהיצע המקומי - כדוגמת חגי תשרי. במוצרים שאינם מפוקחים, העלויות הגבוהות מגולגלות לצרכנים באופן מובהק עוד יותר. על־פי נתוני האוצר, קיים פער של 48% במחיר מוצרי החלב בישראל בהשוואה לממוצע ה־OECD.
עיקרי הרפורמה
על פי הרפורמה שתוכננה במקור על ידי משרד האוצר, המדינה הייתה אמורה לפדות את מכסות הייצור של הרפתנים הפחות יעילים בשוק, ותאפשר להם לצאת מהענף תמורת פיצוי הולם - מהלך שצפוי להקל על רבים מהם, מבוגרים, לפרוש לפנסיה. הרפתות שיישארו, הנחשבות ליעילות יותר, ייהנו מ"מחיר הגנה" קבוע, שיהיה נמוך אומנם ממחיר המטרה הנוכחי, אך גבוה מהמחיר שייקבע בשוק חופשי. המחלבות הגדולות יחויבו לרכוש את החלב שלהן בראש ובראשונה מאותן רפתות במחיר המגן, ורק לאחר מכן יוכלו להשלים את האספקה באמצעות רכישה בשוק החופשי. במקביל, השוק ייפתח לתחרות: יוסרו המגבלות על הקמה והרחבה של רפתות יעילות, צעד שאמור להגביר את הייצור ולתרום לירידת המחירים לצרכן.
אך הרפורמה זכתה גם להתנגדות ניכרת: קודם כול, מארגוני הרפתנים שהפגינו, חסמו כבישים ואף השביתו את אספקת החלב ליום שלם והחריפו עוד יותר את המחסורים הניכרים בחלב במדפים. גם שר החקלאות אבי דיכטר, כאמור, תקף מספר פעמים את הרפורמה במילים קשות, שהתעצמו עוד יותר בעקבות המלחמה. ח"כ גלעד קריב מהאפוזיציה מחה ש"עושים חקיקה תחת אש, על האנשים שנמצאים תחת אש". זאת למרות שרוב האזעקות כרגע מכוונות דווקא לישובי המרכז, ומעטות מאוד מגיעות לישובי עוטף עזה בהן ישנן רפתות רבות. בכל מקרה, חברי כנסת ושרים מהליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית, יחד עם חברי כנסת רבים מהאופוזיציה, הביעו התנגדות נחרצת ותמיכה במודל התכנון הריכוזי הקיים, למרות השפעותיו על יוקר המחיה.
כעת, נראה שהמלחמה הפכה לקש ששבר את גב הגמל: לאחר סדרת פגישות בהן ראש הממשלה נתניהו לחץ על שר האוצר סמוטריץ' לנטוש את רפורמת החלב, שאותה הוא הבטיח להעביר, זה התקפל. החוק אמנם ימשיך בהליך חקיקה רגיל, אך ללא מקומו בחוק ההסדרים - ספק אם יהיה ניתן להעביר זאת. גם במו"מ מול ארגוני הרפתנים נרשמו פערים מהותיים בין עמדות הצדדים. כמחצית מ-25 מיליארד השקלים שיועדו לצרכי הבטחון יגיעו מהגדלת הגרעון, והשאר מקיצוצים בתקציב - כולל בכסף שנועד למימוש רפורמת החלב. הכספים הקואליציוניים, כך מסתמן - דווקא כמעט ולא ייפגעו ויעמדו על כ -5 מיליארד שקל , כולל מוסדות תורניים, תווי מזון ותכניות במשרדי הממשלה.
הסיכוי העיקרי שנשאר לשינוי בכל זאת בשוק החלב הסגור הוא פתיחה ליבוא באמצעות צווים של שר האוצר, ללא צורך באישור הכנסת של יבוא גבינות. ואז, בעזרת האיום הזה, הגעה למו"מ רציני על רפורמה בהסכמה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שקשה מאוד לממשלות להתעמת עם קבוצות לחץ מחוץ לחוק ההסדרים. בהתחשב בהתנגדות הפנימית בקואליציה, הסיכוי לזה הוא כנראה נמוך.
שר החקלאות דיכטר אמר בתגובה כי "מראש היה ברור כי רפורמה שנולדה בחטא, ללא שיתוף המשרדים הרלוונטיים ואף דריסתם, לא היה ביכולתה להאריך ימים", וכי "ייעול במשק החלב יתבצע. הוא יתבצע על ידי ובשיתוף-פעולה כי זה הדבר הנכון לעשות".
חזית החקלאים וההתיישבות בישראל, שאיגדה את ההתנגדות לרפורמה, מסרו שהם מודים "לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולממשלת ישראל על ההחלטה לפצל את רפורמת החלב מחוק ההסדרים ולהסיר אותה מסדר היום בעת הזו".