גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

10:13

מדד החברות הביטחוניות ממשיך את המגמה השלילית שלו מאתמול ויורד בכ-1%. מניית עין שלישית יורדת בכ-4% לאחר שאתמול נפלה ב-12%, נקסט ויזן יורדת בכ-2% לאחר שאתמול השילה 8%.

המניות הביטחוניות היו עד כה המרוויחות הגדולות של תחילת המלחמה, שגם נהנות מתמחור (מכפיל רווח) גבוה במיוחד.

10:00

המסחר בת"א נפתח הבוקר במגמה שלילית על רקע המסרים הסותרים לגבי משך המלחמה - מדד ת"א 35 יורד ב-0.5% ומדד ת"א 90 ב-0.3%.

הירידה במחירי הנפט משפיעה על מניות הנפט, נאוויטס יורדת בכ-7%,

09:42

הדיווחים על כוונת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) להציע את שחרור עתודות הנפט הגדול בהיסטוריה הובילו לתגובה מיידית בשווקים, כאשר מחיר הזהב עולה מעל לרף של 5,200 דולר לאונקיה.

הצעה זו, שנחשפה בוול סטריט ג'ורנל, נועדה למתן את זעזוע ההיצע שנגרם בעקבות המלחמה במזרח התיכון. מדובר במהלך רחב היקף הצפוי לעלות על שחרור 182 מיליון החביות שבוצע לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. במקביל להתחזקות הזהב, מחירי הנפט הגולמי איבדו את העליות המוקדמות שרשמו, ומדד הדולר האמריקאי, DXY, נחלש. השקל מתחזק מעט מול הדולר, 3.09 שקלים לדולר אחד.

08:15

1. שוק המניות

המסחר בתל אביב ייפתח הבוקר ללא כיוון ברור, כשכל העיניים אל המלחמה באיראן והדיווחים, בחלקם סותרים שיוצאים בעיקר מפיו של נשיא ארה"ב. שוק הנפט ומצר הורמוז ירכזו עניין אף הם. בוול סטריט הבוקר החוזים בעליות קטנות לאחר הירידות הקטנות אתמול ובאסיה עליות גם כן.

הנפט נסחר ב-84 דולר לחבית לאחר דיווח כי סוכנות האנרגיה הבינלאומית שוקלת את הזרמת הנפט הגדולה ביותר בהיסטוריה שלה ממאגרי החירום במטרה לרסן את עליית מחירי האנרגיה, צעד שחיזק את ביטחון המשקיעים לאחר תנודתיות חדה שנרשמה לאחרונה בשווקים.

המניות הדואליות חוזרות לת"א במגמה שלילית בעיקר - מניות השבבים, נובה, טאואר וקמטק בפערי ארביטרז' שליליים של כ-1%, טבע ואלביט במינוס 0.5%.

יתכן גם שהמניות המקומיות יושפעו מהעליות אתמול במניות השבבים בוול סטריט, מנגד מניות התוכנה בניו יורק רשמו ירידות, קרן הסל IGV ירדה ב-2.5%.

כמו כן, הממשלה אישרה הלילה את הגדלת הגירעון, מה שעשוי לעכב את הורדת הריבית ולהשפיע על המניות בת"א שרגישות לגובה הריבית, כגון מניות הנדל"ן.

אתמול ננעל המסחר בירידות למרות המגמה החיובית בוול סטריט ולנוכח אי הוודאות שנובע מהמלחמה.

לאחר שטראמפ אמר כי המתקפה האמריקאית־ישראלית פגעה משמעותית ביכולות הימיות והאוויריות של איראן וכי היא "הרבה לפני" לוח הזמנים הצפוי של ארבעה עד חמישה שבועות, ראש הממשלה נתניהו אמר כי המבצע "עדיין לא הסתיים", גם שר ההגנה האמריקאי פט הגסט' אמר כי ארה״ב "לא תחדל" עד שאיראן תובס.

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.9%, בעוד מדד ת"א 90 נפל בכ-1.9%. מדדי הביטחוניות ונפט וגז הובילו את המגמה שלילית ונחלשו בכ-6.8% ובכ-5%, בהתאמה. המדד הענפי היחיד שעלה אתמול הוא מדד הביטוח, 0.6%.

במדד הביטחוניות בלטו מניות אירודרום קבוצה שנפלה ב-19% לאחר שזינקה שלשום בשיעור דומה בעקבות השקעה של IBI בה, מניית עין שלישית נפלה ב-12%, נקסט ויזן השילה 8%, ארית תעשיות ירדה בשיעור דומה. גם אלביט מערכות לא חמקה מהירידות. המניות הביטחוניות היו עד כה המרוויחות הגדולות של תחילת המלחמה, שגם נהנות מתמחור (מכפיל רווח) גבוה במיוחד.

מניות הנפט והגז ירדו בחדות בעקבות התהפכות המגמה והירידה במחירי הנפט בעולם. בתוך מדד הנפט בלטו לשלילה מניות תמר פטרוליום וניו מד אנרג'י שירדו בכ-6%.

מדד הבנקים ירד ב-0.1%. בלטה בו מניית בנק דיסקונט שנפלה במעל 5% בעקבות הדוח הכספי. הרווח הנקי של הבנק בניהולו של אבי לוי הסתכם אשתקד בסך ב-4.1 מיליארד שקל, ירידה של 3.3% ביחס לשנה הקודמת. מספר אירועים חד-פעמיים בקבוצת דיסקונט השפיעו על שורת הרווח הנקי, וכאשר מנטרלים אותם, הרווח הנקי בסיכום השנה עלה קלות ב-0.7% ל-4.5 מיליארד שקל.

● קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בצד השני, בלטו במיוחד לחיוב מניות החברות שהובילו את הירידות ביום ב' - חברות השבבים טאואר , נובה וקמטק ולצידן חברת התרופות טבע וחברת התעופה אל על .

● כך נערכים בתל אביב לגל הנפקות בזמן ש"הילדים בבית מטפסים על הראש"

באסיה הבוקר עליות שערים ברוב הבורסות. ביפן, מדד ניקיי עולה עולה ב-2.5%, בדרום קוריאה, מדד קוספי מזנק בכ־3.2%, בשווקים הסיניים נרשמת יציבות, מדד הנג סנג בהונג קונג ומדד שנגחאי ללא שינוי.

במקביל, מחירי הנפט שנגעו כמעט ב־120 דולר לחבית ביום שני בשיא החששות מהעימות מול איראן, ירדו מהשיא לאחר שסוחרים העריכו כי קבוצת מדינות עשויה להשתמש במאגרי נפט אסטרטגיים כדי למתן את הפגיעה באספקה. נפט אמריקאי נסחר לאחרונה בירידה נוספת של כ-1% וב-82.8 דולר לחבית.

בוול סטריט, החוזים העתידיים בעליות קלות כאשר המשקיעים נערכים לפרסום מדד המחירים לצרכן שעשוי להשפיע על תחזיות הכלכלה ועל מדיניות הריבית של הפד.

בגזרת הדוחות, מניית אורקל זינקה במחסר המאוחר לאחר שהחברה פרסמה תוצאות טובות מהצפוי והציגה תחזית חיובית להמשך.

● הישראליות לא הוחרגו: חובת הדיווח החדשה על חברות בוול סטריט

אתמול בוול סטריט בתום מסחר תנודתי, ננעל המסחר בירידת קלות. המדדים המובילים קיזזו את העליות כאשר המשקיעים בוחנים כל העת את רמזיו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לסיום מהיר של המלחמה מול איראן, בעוד מחירי הנפט צמצמו חלק מהירידות.

מדד דאו ג'ונס ומדד S&P 500 מחקו את העליות המוקדמות וננעלו בירידה של 0.1% ו-0.2%, לאחר שכבר רשמו ירידות מוקדם יותר במהלך המסחר. נאסד"ק ללא שינוי לאחר שטיפס קודם לכן עד 0.8%.

ענקית הטכנולוגיה אמזון משכה ביקושי שיא של כ־126 מיליארד דולר להנפקת האג"ח שלה בארה״ב, אחת מהנפקות החוב התאגידיות הגדולות אי פעם, כך לפי גורמים המעורים בפרטים. מוקדם יותר היום פורסם שהחברה מתכוונת לגייס 42 מיליארד דולר. המהלך של אמזון מצטרף לשורה של הנפקות אג"ח ענקיות מצד חברות טכנולוגיה גדולות, ה־"הייפרסקיילרס", שנערכות להשקיע מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI.

מניית סולאראדג' הישראלית זינקה בכ-10%. בנק אוף אמריקה העלה את ההמלצה למניה וכבר אינו שלילי בנוגע אליה. ההמלצה עלתה מ"תשואת חסר" ל"נייטרלי", ומחיר היעד הוקפץ מ-17 דולר ל-40 דולר, שגבוה ב-8.4% מהמחיר הנוכחי.

ישראלית נוספות שריכזה עניין היא מניית אנלייט שנפלה בכ-8%, יתכן שמדובר בתיקון לאחר זינוק של כ-60% מתחילת השנה.

עוד אתמול. המיליארדר ביל אקמן מתכנן להנפיק את חברת קרנות הגידור שלו ואת קרן השקעות חדשה בבורסת ניו יורק. חברת Pershing Square הודיעה על הנפקה ראשונית (IPO). בוול סטריט ג'ורנל מציינים שהמסמך שהוגש חושף גם את פרטי התגמול של אקמן, ומראה כי בשנת 2025 הוא גרף הכנסה של כ-142.8 מיליון דולר, זינוק חד לעומת 46.6 מיליון דולר בשנה הקודמת. אקמן לא קיבל שכר בסיס, והכנסתו הגיעה בעיקר מחלוקת רווחים ומנגנון של השתתפות ברווחי הקרן. עוד עולה מהדיווח כי מנהל ההשקעות הראשי של פרשינג סקוור, ריאן ישראל, בן 40, קיבל בשנת 2025 תגמול כולל של כ-44 מיליון דולר.

2. שוקי האג"ח

מדדי האג"ח בבורסה המקומית נסחרו במגמה חיובית. מחירה של אגרות חוב של ממשלת ישראל לעשר שנים (תיפרע באוקטובר 2035), עלה ב־0.4% במהלך המסחר (ג'), מה שהוריד את התשואה לפדיון ל־3.85%. עד כה המשקיעים הגיבו בשלילה מבחינת שוק החוב למבצע "שאגת הארי", מתוך חשש להכבדה על תקציב המדינה וכן לנוכח הלחץ סביב העברת התקציב בתקופת בחירות.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי של IBI בית השקעות, כתב בסקירתו ש"שוק איגרות החוב הגיב בתחילת השבוע בחיוב לתחילת המלחמה עם ירידת תשואות מהירה לאורך העקום שבלטה בעיקר בחלקים הארוכים. עם זאת, בהמשך השבוע עם העלייה במחירי הנפט, שהובילה לעליית תשואות בעולם תוך עלייה בציפיות לאינפלציה, התמתנו הציפיות להפחתת ריבית גם בישראל והובילו לעליית תשואות. בסיכום שבועי העקום המקומי השתטח תוך עלית תשואות בטווחים הקצרים, יציבת באמצע העקום וירידת תשואות בטווחים הארוכים".

"אי־הוודאות הובילה את התשואה לפדיון שלה לרמה של 3.9% בשבוע שעבר, לאחר שכבר עמדה על מתחת ל־3.7% כ־10 ימים לפני פרוץ המבצע בפברואר. נזכיר כי בספטמבר האחרון, טרם ההסכם להשבת החטופים בעזה, עוד נסחרה האגרת סביב 4.2%, כך שמפלס הסיכון הגלום בה ירד מאז".

3. שוקי הסחורות והמטבעות

מחיר הזהב עלה אתמול לאחר שהדולר האמריקאי נחלש, כאשר הסוחרים מעריכים מחדש את תחזית המדיניות המוניטרית בעקבות הירידה במחירי הנפט. הזהב נסחר בעלייה של 2% וב-5,210 דולר, הכסף עולה ב-4% ל-88.7 דולר לאונקיה.

נפט אמריקאי נסחר הבוקר בירידה נוספת קלה, 83 דולר לחבית. אתמול בערב כבר צנח בכ-14% וסביב 80 דולר לחבית, בעוד נפט ברנט נסחר מעל 83 דולר, ירידה של כ-11%, הירידות התמתנו בהמשך.

מחירי הנפט צונחים על רקע הצהרות הולכות וגוברות מצד מנהיגים ברחבי העולם כי צעדי מדיניות יוכלו למתן את השפעת המלחמה מול איראן על מחירי האנרגיה, זאת אף שהעימות ממשיך לשבש את הפקת הנפט ואת פעילות בתי הזיקוק במזרח התיכון.

מנכ״ל הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) פיית' בירול הודיע כי כינס ישיבה מיוחדת של הארגון הבין־ממשלתי כדי להעריך את מצב השוק. הפגישה התקיימה ביום שלישי על רקע התנודתיות החריפה בשוקי האנרגיה.

במקביל, מדינות G7 ביקשו מהסוכנות להכין תרחישים לשחרור נפט ממאגרי החירום, צעד שנועד לייצב את השוק במקרה שהמשבר במזרח התיכון ימשיך לטלטל את מחירי הנפט ואת אספקת האנרגיה העולמית.

למרות הירידות האחרונות, מחירי הנפט עדיין גבוהים ביותר מ־30% מתחילת השנה, כאשר החששות כי העימות במזרח התיכון יפגע באספקת הנפט מהאזור מתחילים להתממש.

ארבע יצרניות הנפט הגדולות באזור, סעודיה, עירק, האמירויות ו־כווית הפחיתו יחד את תפוקת הנפט בכ־6.7 מיליון חביות ביום. זאת בזמן שהמלחמה סגרה למעשה את נתיב הייצוא המרכזי של האזור דרך מצר הורמוז , וגרמה למכלי האחסון להתמלא. בנוסף, בית הזיקוק הגדול ביותר של איחוד האמירויות הפסיק את פעילותו כאמצעי זהירות לאחר מתקפת רחפן שהתרחשה סמוך למתקן.

בשוק המט"ח, השקל נחלש מעט (כ־0.4%) מול הדולר ונסחר בכ־3.09 שקלים. מדד הדולר DXY נחלש זה היום השלישי ברציפות, על רקע שיפור בתיאבון לסיכון בשווקים לאחר שנשיא ארה״ב רמז כי המשבר מול איראן עשוי להתקרב לסיומו.

ב-IBI מציינים שנתוני החשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים שמפרסם בנק ישראל הצביעו על המשך מגמת הירידה בחשיפה המט"חית, מגמה שהחלה לאחר הפסקת האש מול חיזבאללה בנובמבר 2024 וצברה תאוצה לאחר הפסקת האש בעזה.

"בחודש ינואר 2026 ירד שיעור החשיפה ל-21.4% והשלים ירידה של 140 נ"ב ב-3 החודשים האחרונים. חשוב לציין כי שיעור החשיפה הושפע בשנים האחרונות במידה ניכרת מהפופולריות של מסלולי ה-S&P 500 שככל הניראה תרמו כ-4-5 נקודות אחוז לשיעור החשיפה המט"חית בשנים 2023-2024. עם זאת, ביצוע החסר המשמעותי של המדד האמריקאי, ביחס לשוק המקומי, בפרט במונחים שיקליים הוביל להתמתנות כניסת הכספים למסלולים אלו ולאחרונה ככל הניראה אף לפדיונות מסוימים.

4. מאקרו

בישיבת הממשלה אתמול בלילה הוחלט להגדיל את תקציב הביטחון בעוד 4 מיליארד שקל, כתוצאה מכך תקרת הגירעון בתקציב 2026 גדלה ל-5.1%.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, ציין הבוקר שהתקציב החדש עלול לסבך את המשך הורדת הריבית בהשוואה למצב שקדם לתחילת המלחמה הנוכחית. "בנק ישראל יפרסם תחזית כלכלית חדשה בסוף החודש וראוי לזכור, בהקשר זה, כי בפעם הקודמת, כשהריבית נותרה על כנה, צוין השקט הביטחוני ראשון ברשימת הגורמים שישפיעו על החלטותיו".

בתוך כך, משרד האוצר עדכן את התחזית הכלכלית לשנת 2026 על רקע מלחמת "שאגת הארי", אשר צפויה להביא לירידה של 0.5 נקודות אחוז מצמיחת התוצר.

בעוד שתחזית התקציב המקורית צפתה צמיחה של 5.2%, התחזית המעודכנת עומדת כעת על 4.7%. האטה זו מיוחסת לשילוב של גורמים, ובהם נטל שירות המילואים, השבתת פעילות במשק והשפעות גלובליות שונות. נתונים אלו מגיעים לאחר תקופה של חוסר יציבות, הכוללת צמיחה שלילית ברבעון הראשון של שנת 2025 תחת תרחיש "עם כלביא".

בצד ההכנסות, נרשמה מגמה חיובית בחודשים ינואר-פברואר 2026, כאשר סך ההכנסות ממסים עמד על 106 מיליארד שקל, עלייה לעומת 101.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הסקירה מצביעה על סיכונים משמעותיים להמשך הדרך, ובראשם האפשרות להתרחבות והתמשכות הלחימה, אובדן אמון מצד משקיעים ומהלכים בינלאומיים נגד ישראל. מנגד, מוצגות הזדמנויות לצמיחה שאינן מבוטלות, כגון האצה ביצוא הביטחוני ופוטנציאל התרחבות בתחום הבינה המלאכותית. מעניין לציין כי עם פרוץ המלחמה הנוכחית נצפו עליות בשוק ההון לצד המשך חוזקתו של השקל, בניגוד למגמות שנרשמו במערכות קודמות כמו "חרבות ברזל".

היום (14:30 שעון ישראל), צפוי להתפרסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לפברואר. הכלכלנים צופים כי קצב האינפלציה השנתי יישאר ללא שינוי, ברמה של 2.4%. עם זאת, ה־PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, שיפורסם ביום ו', צפוי להצביע על כך שבינואר קצב האינפלציה השנתי נותר יציב על רמה של 2.9% - הרבה מעל ליעד האינפלציה של הפד (2%). תמונות המצב השונות הללו הופכות את החלטת הפד לגבי המשך המדיניות המוניטרית למורכבת.

לפי בית ההשקעות IBI, העלייה החדה במחירי הנפט בשבוע האחרון הובילה לעלייה מהירה בציפיות לאינפלציה בעיקר לטווחים הקצרים-בינוניים. זאת, במקביל להתמתנות בציפיות להפחתת ריבית, כאשר בלא מעט שווקים חל מפנה בכיוון של העלאת ריבית. "להערכתנו, בשלב זה מרבית הבנקים המרכזיים צפויים לייחס השפעה חד פעמית לעלייה באינפלציה הנגזרת מהעלייה במחירי האנרגיה, ולכן לא יגיבו בהעלאת ריבית, אלא אם העלייה בציפיות לאינפלציה תתרחב באופן ניכר גם לטווחים הארוכים".

5. תחזית

המלחמה באיראן משפיעה גם על סקטורים שלכאורה קשורים פחות לנושא: אינטרנט ואבטחת סייבר. להערכת כלכלני בנק ההשקעות קנטור, הסכסוך מוסיף סיכון להשקעה במניות אינטרנט. גם אם המזה"ת מהווה אחוז זעיר מרווחי החברות, התייקרות מחירי האנרגיה עלולה לגרום לתוספת עלויות בעסקים בתחום, בעיקר במסחר מקוון. הדבר משפיע למשל על אמזון; בנוסף, חברות כמו אלפבית, מטא ופינטרסט חוו ירידה בהוצאות פרסום של לקוחות בזמני משבר גיאופוליטי בעבר. באופן ישיר, הם מציינים את חברת בוקינג מתחום התיירות, שכ־7% מפעילותה היא במזרח התיכון.

עוד כותבים בקנטור כי "הסכסוך התרחב לסייבר", וכי התקיפות האמריקאיות־ישראליות באיראן לוו, לפי דיווחים, בתקיפות סייבר על שירותי ממשל ואנרגיה שם. איראן הגיבה גם היא בהתקפות סייבר שכללו ניסיונות לתקוף יעדים תעשייתיים בישראל ומתקפות DDoS (מניעת שירות) על ספקים לוגיסטיים אמריקאים. "סייבר הוא כיום חלק סטנדרטי מה'משחק' הצבאי וחברות פרטיות שאינן מוגנות מהוות יעד", הם מוסיפים.