גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בום בלב": מה קורה לישראלים שגרים בחו"ל בזמן מלחמה

כשאזעקות תכופות שולחות אותנו לממ"ד, וחזרה לשגרה נורמלית לא נראית באופק, קשה לגלות אמפתיה כלפי מי שהחליטו לעזוב את הארץ ● אבל שיחות עם חוקרים ומטפלים מראות שבימי מלחמה הישראלים המהגרים סובלים מטראומה ייחודית, שרק עכשיו מתחילים להכיר בה

המלחמה המושתקת של הישראלים מעבר לים / אילוסטרציה: GEMINI-AI
המלחמה המושתקת של הישראלים מעבר לים / אילוסטרציה: GEMINI-AI

בכל פעם שאירוע ביטחוני פורץ בישראל, ש', המתגוררת זה 20 שנה מעבר לים, מרגישה מה שהיא מכנה "בום בלב" ורצה להתעדכן. "אם הקרובים לי לא עונים אני משוכנעת שטיל נפל עליהם, כל עולמי נמצא בסכנה, ואז אני מרימה את הראש מהטלפון ופה רגוע ושקט".

היזמת מאחורי הנפקת סמארט-שוטר: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"
הצוללת | "מדינות מציגות מחסור בנפט כדי לייצר פאניקה. רוסיה היא המרוויחה"
תעודת הביטוח של קים ג'ונג און

העיסוק בקושי של ישראלים שחיים בחו"ל, בזמן מלחמה, נראה כמעט מופרך עכשיו, כשהאזעקות התכופות מפרות את השלווה וחזרה לשגרת חיים נורמלית לא נראית באופק. אלא שמדובר בתופעה גוברת, שאולי אחד ממאפייניה הבולטים הוא ההשתקה - גם מצד הקרובים בארץ, שסבלם קשה יותר, וגם מצד הסביבה המקומית, שלא מכירה את המציאות בישראל. "אין לי זכות להביע את הקושי שלי כי זה כאין וכאפס לעומת מה שעובר עליכם", אומרת ש'. "מובן שלא אמרתם לי 'תהיי בשקט'. זו אני שאומרת את זה לעצמי".

כשש' מרשה לעצמה לדבר היא מתארת בעיקר תחושות של חוסר שליטה ואשמה. "אני מרגישה שהנשמה שלי חיה אתכם בארץ, עם הפחדים, אבל עם אפס יכולת לסייע. אני אשמה משני הצדדים - מצד אחד כי עזבתי ומצד שני המקומיים שיפוטיים סביב הנושא הישראלי־פלסטיני, שאין להם מושג בו. אני נזהרת כל הזמן מול אלה ומול אלה, ומרגישה שזה קיום תבוסנתי ופחדני".

הספרות בפסיכולוגיה אכן מעידה שתחושת חוסר שליטה, או חוסר אונים נרכש, היא גורם משמעותי שמגביר את הסיכון לתגובה טראומטית ולתסמיני פוסט־טראומה. במקרה של מהגרים הנמצאים מעבר לים השילוב בין חשיפה מתמשכת לחדשות, קשר רגשי לקרובים הנמצאים בארץ והעובדה שאינם יכולים לסייע עלול להגביר מצוקה נפשית ואף לעורר תגובות PTSD או טראומה משנית.

"אני בודקת התרעות כל הזמן, אבל היכולת לפעול היא אפסית", מתארת שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית המתגוררת זה ארבע שנים בלונדון ומתמחה בטיפול בישראלים ברחבי העולם. "בארץ כשרצים לממ"ד חלק מהמתח נפרק. ברור לי שבממ"ד יותר מפחיד - אבל כאן אין פורקן למתח. נוצרת עוררות יתר פיזיולוגית. אחרי 7 באוקטובר הידיים שלי רעדו במשך כמה חודשים".

אצל ד"ר גיא נעמתי, ביו־אינפורמטיקאי המתגורר בקיימברידג', הפער היה אף קיצוני יותר. "ההורים שלי מקיבוץ רעים בעוטף. ב־7 באוקטובר הם היו בממ"ד ואחותי הייתה שם עם ילדים קטנים", הוא מספר. "בן דוד שלי נרצח באותו היום ואיבדתי בן משפחה נוסף. החיים שלי בבריטניה נמשכו, בזמן שחיי הנפש שלי נעצרו".

"הגוף רחוק, אבל עדיין חווה טראומה"

"הטיפול בטראומה מניח שמי שהיה קרוב יותר לאירוע נפגע יותר", מסבירה רותי בשן, תושבת ניו ג'רזי, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת באמנות, המתמחה בטראומה בקהילה הישראלית בחו"ל. "אבל גם ישראלי שגר בברלין יכול לא לישון טוב שנתיים בגלל המתרחש בישראל. הוא אמנם לא היה חשוף למלחמה במובן הקונבנציונלי, אבל משהו במערכת העצבים שלו מגיב. הגוף שלו מרגיש שהוא בסכנה, גם אם פיזית הוא רחוק ממנה. ה'כאן' מרגיש בלתי נסבל בנורמליות שלו, ה'שם' מרגיש בלתי נסבל בסכנה שבו".

רותי בשן, מתחמה בטראומה של ישראלים בחו''ל / צילום: בן אזולאי

בשן, חוקרת ומרצה באוניברסיטת מונטקלייר, פגשה מאות ישראלים בחו"ל והחלה לזהות תופעה מתפתחת של מצוקה. אך מגדירה אותה אחרת. "טראומה משנית לרוב מתייחסת לחשיפה לסיפורי טראומה של אחרים, אבל כאן זו כן קצת הטראומה שלהם. כולנו מכירים את החוויה של החרדה הפיזית בגוף שלנו בזמן פיגועים, מתקפות טילים או חדירת מחבלים. בחו"ל הגוף שלנו רחוק מהסכנות, אבל אנחנו עדיין חווים את אותה תחושת טראומה. כלומר זה לא לגמרי מעגל שני של טראומה משנית, אולי מעגל אחד וחצי".

יש לזכור כי ישראלים רבים עזבו את הארץ לאחר תקופה ממושכת של אירועים ביטחוניים וייתכן שנושאים את הטראומה עוד מכאן. מחקר שערכה פרופ' זהבה סולומון מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם ב־Frontiers of Psychiatry ב־2020, הראה כי לפעמים מי שחוו תגובת סטרס זמנית שנראה היה שהחלימו ממנה, עלולים לסבול מהחמרה פתאומית של הטראומה בשלב מאוחר יותר של חייהם בשל חשיפה לאירועים דומים, גם אם הם לא היו בסכנה באופן אישי.

נוסף על כך, בסקירת מחקרים של Bustamante ואחרים מ־2017 נמצא כי גורמי הלחץ המלווים לתהליכי הגירה עלולים להחמיר טראומות קודמות ואף להגביר את הסיכון להתפתחות סימפטומים של PTSD. לפי הסקירה, שיעור תסמיני הפוסט־טראומה בקרב מהגרים הגיע במחקרים מסוימים לכ־47%, בעיקר בקרב מי שסבלו ממלחמות במדינות המוצא.

"יש ישראלים בחו"ל שמשלמים 'מס כפול'. הם עזבו בגלל טראומות מאוד קשות, חלקם נתנו את נפשם למולדת - אבל כאן לא מכירים בטראומה. הם צריכים תמיכה, ולא תוקפנות", אומרת וידרגורן. ואכן במחקר שערכו Boettcher ואחרים (2025) נמצא כי תמיכה חברתית עשויה למתן את הקשר בין חשיפה לאירועים טראומטיים לבין עוצמת תסמיני הפוסט-טראומה בקרב מהגרים. אלא שלישראלים העסוקים בשרידותם שלהם בארץ קשה לספק תמיכה כזו והמקומיים במדינות ההגירה מתקשים להבין לאשורה את המצב.

"גם אם היה לי יום קשה, לא אשתף את אחותי שבמקלט"

כך נוצר מצד אחד רצון של המהגרים להתקרבות לקהילה הישראלית, ומצד שני הם חווים סוג של דחייה שמייצרת משבר זהותי, כמי שלא שייכים לא לכאן לגמרי ולא לשם. משבר זה התעצם במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר כשהרכיב הישראלי בזהות של ישראלים רבים מעבר לים התגבר, אבל כשניסו להתקרב אל חבריהם בישראל לא תמיד זכו למענה. במרחבים הוירטואליים נאמר להם לא פעם שהם לא מבינים, או התגובות שלהם לא מותאמות. רבים אף דיווחו על תחושה של תוקפנות של הישראלים בארץ ביחס אליהם.

"לפעמים כועסים על מי שעזב או נטש, לכאורה", אומרת וידרגורן. "ולפעמים לא ספציפית על החברים שנמצאים בחו"ל, אלא על כל המצב - אבל עלינו זה יוצא. יש תחושה שרואים את הישראלים בחו"ל בתור 'אחר', בעוד אנחנו רואים את עצמנו כחלק".

אחת האמירות שהישראלים בחו"ל חווים כתוקפנית, היא - 'שישראל השתנתה ומי שלא חי בה, כבר לא יבין אותה'. זה אולי נכון, אבל ישראלים בחו"ל מרגישים שזוהי דחיקה שלהם מן הזהות הישראלית. "זה מתנגש עם שאלות שהפניתי גם לעצמי - האם הישראליות שלי היא בכלל של ישראל של עכשיו? האם אני מתגעגעת למקום, או לזמן?", מעידה וידרגורן.

"עם כל הכבוד, אני חושב שאני יודע מה זה ישראל", משיב נעמתי לטענה בצורה נחרצת. "אם אחזור לארץ, זה יהיה לתוך מורכבות שאני מכיר בה". הוא מרגיש שחלק מן המורכבות מול החברים נחסך ממנו כבן קיבוץ רעים. "הדברים שעברתי עד שעזבתי, והאבדנים האחרונים שלי, נותנים לי 'זכות דיבור' ומקום ב'שולחן הסובלים'", אומר נעמתי בנימה צינית. "מול המשפחה אני מרגיש שהם עוברים דברים שלא עברתי, אבל החיים שלי קשים מסיבות אחרות".

כדי להתקרב יותר למשפחה ולחברים בארץ לא פעם נמנעים המהגרים הישראלים מלשתף באירועים מחיי היומיום שלהם. "לפני שנה היה לי בעבודה יום מזעזע בכל קנה מידה, אבל אחותי ישבה במקלט עם ילדים כשבעלה בעזה. אז מה יש לי לומר לה?", משתפת בשן. "זה יוצר המון נדבכים של ניתוק מול המשפחה והחברים, דווקא כששני הצדדים צריכים הכי הרבה תמיכה רגשית".

"בתוך הקהילה הישראלית פיתחנו זהות שלישית"

כשמשאב התמיכה של הקרובים בארץ הוא עניין מורכב, ומלווה לא פעם ברגשות אשם, יש מי שמבקשים להיסמך על הקהילות הישראליות המקומיות. דונה גריפית', סטוריטלר מומחית תקשורת בין אישית באוניברסיטת סטנפורד, נולדה בארה"ב אך התגוררה בישראל מרבית נעוריה. בשנים האחרונות היא חיה בעמק הסיליקון ומספרת שכשהתחילה המתקפה באיראן, התלבטה הקהילה הישראלית באזור אם לבטל את מסיבות הפורים לילדים. "היו שאמרו - איך אנחנו חוגגים כשבארץ יושבים במקלטים. ומצד שני אמרו - חבל שהילדים יסבלו. מספיק שאנחנו סובלים. מסיבה של מבוגרים בטוח היינו מבטלים". לבסוף, המסיבות התקיימו.

"עליתי לישראל בגיל 11 ותמיד הייתי מפוצלת, היברידית" מספרת גריפית'. "אני מאוד קשורה למשפחה שלי ולחברים שלי שנפגעו בצורות שונות ובחלקן חמורות, אני דואגת להם וכואבת איתם. עם זאת, קיבלתי החלטה מודעת שהילדים שלי לא יהיו חלק מזה.

"אני פותחת כל יום בהתעדכנות עם המשפחה בארץ, אחר כך במה מתרחש בקהילה המקומית, ואחר כך בכל מה שנכתב על ישראל בטוויטר. הנשמה שלי יותר ישראלית מאמריקאית. אבל עכשיו אני פה, ואני צריכה לדאוג לעתיד של הילדים שלי וזה מעל הכל. מזל שיש לי קהילה של 80 אלף אנשים שיכולים לעזור אחד לשני. ואז גם כל רוח ההתנדבות הישראליות מקבלת מענה. זה קיבוץ לטוב ולרע. זו באמת זהות שלישית".

יהדות התפוצות אינה מהווה נחמה עבור הישראלים. "גם הם הושפעו בצורה עמוקה מה-7 באוקטובר, גם הם חווים עצב לא מתואם עם סביבתם, משבר זהות והתקרבות ליהדות ולישראל", אומרת בשן. "אבל ההבדל הברור הוא בתגובת הגוף. מי שרץ למקלט, היה בצבא, מרגיש את מה שקורה בארץ כאיום קונקרטי, שגם אמריקאי דור שלישי לשואה לא יבין".

בלי עבודה ועם חשש מחזרה: "מרגישים כלואים ביעד החדש"

יש גם מגזר שלישי לבעיה. ישראלים שיצאו מהמדינה אחרי ה-7 באוקטובר בלי שהספיקו להכין חיים חלופיים במדינת היעד ועם כמיהה חזקה עדיין לחזור. "מ-2023, משפחות רבות קיבלו החלטה לעזוב כמה שיותר מהר - כמעט בכל מחיר", מספרת הפסיכולוגית הקלינית גילי אגר שמנהלת מרפאה בשם "טיפול קרוב אונליין", שמטרתה לטפל במהגרים ישראלים בשפה ובתרבות שלהם. "מדובר בישראלים שעברו לחו"ל לא פעם ללא עבודה או לימודים שחיכו להם בצד השני, בלי הכנה נפשית וללא מועד חזרה ידוע מראש.

"אז מצד אחד הייתה חוויה של הקלה אחרי מה שחוו בארץ, אבל ההשתלבות שלהם היא קשה יותר, והם מתמודדים לפעמים עם אבטלה וחרדה לעתיד. למרות זאת הם נתפסים כפריווילגים, כי לא כל אחד בכלל יכול לעבור, אז לכך מצטרפת גם ביקורת על זה שהם לכאורה לא נשארו להילחם על המדינה.

"מדובר באוכלוסייה שיש בה משאלה עמוקה לחזור לישראל, כשהמציאות תרגיש בטוחה יותר מכל מיני בחינות, ואז ככל שהמצב בארץ מחמיר ומקצין - המצוקה שלהם עולה. הם מרגישים כלואים ביעד החדש. התוצאה היא חוויה עמוקה של בדידות, לצד כאב ופחד על יקיריהם בישראל".

"ישראלים בחו"ל תמיד נושאים איתם את שאלת החזרה", מרחיבה בשן את הסוגייה. "היינו יכולים, בעיקרון לחזור, ולהחזיר את הילדים שלנו לצה"ל. זו בחירה, והיא יוצרת אשמה שהיא סוג של פציעה מוסרית (סוג של טראומה שנובע מביצוע או חשיפה למעשה לא מוסרי - ג.ו.). איך אני חוזר ואומר שאני ישראלי, אבל לא משלם את כל המחירים?"

אז מה כן אפשר לעשות כשחיים שם?

בשן: "קודם כול בואו נדבר על זה וניתן לזה שם. אני מציעה לקרוא לזה EIT - Exilic Israeli Trauma (טראומה ישראלית בגלות). אנחנו צריכים ולידציה למה שאנחנו מרגישים במרחב לא שיפוטי, להבין שמה שקורה לי הוא לא בהשוואה למה שקורה לכם. הוא אחר וקשה בדרכו. אבל חשוב לומר שהוולידציה הזאת לא אמורה להגיע ממי שנמצא בישראל. יש לכם מספיק על הראש וזו ציפייה לא ריאלית. אנחנו זקוקים למקום אחר. טיפול קבוצתי לישראלים בחו"ל יכול להיות יעיל במקרה הזה".

איך בכל זאת מי שבחו"ל יכול לדבר על התחושות שלו עם מי שבישראל?
וידרגורן: "אין ברירה אלא לבחור מה לומר למי, מי מבין את המצב, מי טוען אותנו באנרגיה ועם מי לא מדברים על פוליטיקה. בטיפול אני אומרת - בואו נפרוס את כל הרגשות שלנו. אבל מול הישראלים אני אומרת - לי יש כרגע יותר כוחות, אז זה בסדר אם רק אני אקשיב ואכיל".

עוד כתבות

פרוייקט דובנוב 4 / צילום: הדמיה סטודיו 84

האדריכל אבנר ישר רכש חצי קומה בפרויקט דובנוב 4 ב-38 מיליון שקל

אבנר ישר, אדריכל פרויקט דובנוב 4 רכש יחד עם אישתו עדי דירת חצי קומה בפרויקט, כך מדווחת חברת ישראל קנדה ● היקף הפרויקט כ-2 מיליארד שקל, והוא צפוי להסתיים בעוד כ-4 שנים

צילומים: רויטרס

המדינה שהעלתה את מחיר הדלק ב־50% בעקבות המלחמה באיראן

סגירת מצר הורמוז כבר מורגשת בעשרות מדינות בעולם • חשיפה: האקר פרץ לשרתי FBI, ושם את ידו על מסמכי אפשטיין • ובנפאל - ראפר בדרך להפוך לראש ממשלה

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מיהרו לרכוש לפני שתתחיל מלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית ביאליק?

דירת שלושה חדרים בשטח של 75 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 12 מ"ר בקריית ביאליק נמכרה תמורת 1.4 מיליון שקל ● הרוכשים העלו הילוך בחיפוש אחר הדירה כאשר החלו הפרסומים על ההסלמה האפשרית מול איראן ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חיילי חיל האוויר האמריקאי לצד המפציץ B-2 Spirit / צילום: ap

התשובה של ארה"ב לאיראן: מפציצי העל שמשנים את הכללים

הם יכולים לטוס אלפי קילומטרים, לשאת עשרות טונות של חימוש ולשהות באוויר יותר מיממה: שלושת מפציצי העל של ארה"ב והיכולות שהופכות אותם לכלי מרכזי במערכה נגד איראן

זיו אדלר לירן וקסברגר / צילום: אלן שיבר, תמונה פרטית

האנשים שבחרו במקצוע שבו כולם שונאים אותם: "בשנה הראשונה זה שובר 90%"

בשביל שכר רחוק מלהיות נחשק וסיכוי אפסי למילה טובה, שופטי הכדורגל עולים לדשא מדי שבת וסופגים מטחי קללות ובוז מהיציעים ● שופטי העבר ובכירי האיגוד, לירן וקסברגר וזיו אדלר, פותחים הכל בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי": האדרנלין של "בית החרושת לקבלת החלטות", הטעויות שרודפות אותם בלילה והמחיר שמשלמות המשפחות ● מה מנצח את ההיגיון? "זה חיידק, מי שלא שם לא מבין"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

כוחות ביטחון מחוץ לבית הכנסת ''טמפל ישראל'' בעיירה ווסט בלומפילד, מישיגן / צילום: ap, Corey Williams

היורה במישיגן נוטרל על ידי האבטחה, לא ידוע על נפגעים באירוע

החשוד בניסיון הפיגוע בבית כנסת "טמפל ישראל" במישיגן נוטרל, לא ידוע על נפגעים • השריף: "מנסים להבין אם יש עוד מעורבים" ● עמי שטרמר סיפר: "אחותי נמצאת בבית הכנסת. הם לכודים בפנים עם קרוב ל-100 ילדים" • דניאל, עובד בפדרציה היהודית של דטרויט: "אנחנו מבוצרים בבניין. יש כוחות ביטחון גדולים. אנחנו מתפללים"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

איפה נמצא ''אי המפציצים'' שבו משתמשת ארה''ב במלחמה מולאיראן? / צילום: Shutterstock

איפה נמצא "אי המפציצים" שבו משתמשת ארה"ב במלחמה מול איראן?

על שם מי קרוי שוק לוינסקי בתל אביב,  מהי צורת חתך הרוחב של מפתח אלן ואיזה חטיף ישראלי מופיע על עטיפת האלבום "חומר מקומי" של להקת הדג נחש? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד. המשימה הוארכה פעמיים / צילום: ap, Giannis Angelakis

טענות בוושינגטון: ארה"ב מתמקדת באיראן ומפספסת את האתגר הגדול - סין

המערכה המתחוללת של טראמפ במזרח התיכון מדלדלת את מלאי הטילים האמריקאי ומעמיסה על הכוחות ● בצבא ארה"ב רואים בסין את האתגר המורכב ביותר, ואסטרטגים ביטחוניים סבורים שיש להתמקד בו, אבל נראה שבוושינגטון מתקשים לתעדף את הקרבות

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

אדיר מילר ב''ריסט''. המוות מאפשר לחיות מחדש / צילום: באדיבות קשת 12

אדיר מילר מציג: מה הייתם עושים אם הייתם יודעים שזה היום האחרון שלכם?

טעות באבחון רפואי גורמת לגיבור הסדרה החדשה של אדיר מילר, "ריסט", להאמין שנותר לו זמן קצר לחיות ● אך כשהטעות מתגלה והמוות לא מגיע, הוא נאלץ להתמודד עם החיים שהרס ולבחון האם באמת אפשר לעשות ריסט לחיים, ולמה רק מול המוות אנחנו מתחילים באמת לחיות

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

בסיס אופק רחב שאליו יעברו חלק מהבסיסים המתפנים / הדמיה: סטודיו 84

11 בסיסי צה"ל בדרך לפינוי: איך זה יעבוד ומה ייבנה במקום?

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון מציגים עוד תוכנית גרנדיוזית לפינוי 11 בסיסי צה"ל, אך ההיסטוריה של פינוי המחנות מלמדת על עיכובים של שנים ו"איים" צבאיים שתוקעים את השטח ● האם המהלך השאפתני יצליח הפעם לגשר על הפער שבין הצרכים המבצעיים למצוקת הקרקעות במרכז