ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק לפתיחת שוק הערבויות בישראל לתחרות. מדובר בשינוי שמקודם על ידי משרד האוצר, שם מעריכים כי משמעותו הכלכלית עשויה להגיע לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה לציבור.
● מכה לסמוטריץ': רפורמת החלב נפלה מתקציב המדינה
● פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה
שוק הערבויות בישראל מגלגל, לפי הערכות האוצר, עשרות מיליארדי שקלים. לפי גורמים בשוק הפרטי, היקף הענף מוערך בכ־300 מיליארד שקל.
חלק מהערבויות ניתנות בגין סכומים נמוכים יחסית, למשל ערבויות שמפקידים שוכרי דירות אצל משכירים לצורך הבטחת תשלום דמי השכירות. חלק משמעותי אחר ניתן כערבויות חוק מכר לרוכשי דירות על ידי יזמי נדל"ן, ואילו חלק נוסף ומשמעותי ניתן לצורך פעילות של רשויות מקומיות ומיזמי תשתית.
נכון להיום מדובר בשוק ריכוזי הנשלט על ידי הבנקים. באוצר מסבירים כי החסם המרכזי להכנסת תחרות לענף הוא ריבוי הוראות חוקיות ומשפטיות המחייבות העמדת ערבות בנקאית דווקא. דרישה זו מקנה יתרון מובנה לתאגידים הבנקאיים על פני גופים אחרים, אשר גם הם יכולים להעמיד ערבויות במסגרת רישיונם - בהם בעלי רישיון למתן אשראי, בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים.
"עסק קטן צריך לשלם 3.6%-4% עמלה"
בהצעת החוק לפתיחת שוק הערבויות לתחרות נכתב, כי "הריכוזיות הקיימת כיום בשוק מגבילה את התחרות ומובילה להחצנת עלויות על הציבור שנדרש לשאת בעמלות גבוהות, ולעיתים אף לרתק הון משמעותי, לצורך הנפקת הערבות. על כן, יש צורך בתיקון הוראות הדין האמורות בכדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר העמדת ערבות גם מטעם גורמים המתחרים עם המערכת הבנקאית, באופן שיוביל לגיוון בגופים המספקים שירות של מתן ערבות, ויוזיל את עלויות מימון הערבויות לציבור".
ביום שני כאמור אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, להכין לקריאה שנייה ושלישית את קידום החקיקה המתקנת בנושא.
בישיבות קודמות בנושא הציג נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אוהד מרדכי, את ההצעה והסביר כי מדובר בשוק ריכוזי מאוד, שבו הערבויות ניתנות כמעט בבלעדיות על ידי הבנקים - בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. לדבריו, הסיבה לכך היא שהחקיקה הקיימת מחייבת ערבות בנקאית דווקא, והתיקון נועד לאפשר גם העמדת ערבות על ידי נותני ערבות אחרים.
כדי להמחיש את המשמעות של התיקון, סיפר מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות עו"ד נמרוד ספיר, כי שילם 360 שקלים לבנק בגין ערבות בנקאית של עשרת אלפים שקל. "3.6% מהסכום זה לא נורמלי", אמר.
במהלך הדיונים עלו מספר סוגיות, ויו"ר הוועדה דוד ביטן ביקש לבצע כמה תיקונים בהצעה. אחד התיקונים נוגע לערבויות הגדולות, במטרה לשמור על רוכשי הדירות המקבלים ערבויות חוק מכר מקבלנים. תיקון נוסף בוצע בפקודת העיריות, כדי לאפשר גם לרשויות המקומיות לקבל ערבויות מגורמים נוספים.
מאחר שמדובר לעיתים בערבויות בסכומים גבוהים מאוד, נקבע כי הגופים שיוכלו להעניק ערבויות לצד הבנקים יהיו רק כאלה העומדים בכללי יציבות ונזילות מחמירים, כדי להבטיח את כספי הציבור.
הגר פרץ דיין, מנכ"לית משותפת באלטשולר שחם אשראי, מברכת על החקיקה ואומרת כי המצב כיום הוא מצב של מה שהיא מכנה "מונופול רגולטורי". לדבריה, ההוראות המחייבות הנפקת ערבויות בנקאיות בלבד יוצרות שליטה כמעט מלאה של הבנקים בשוק שמוערך בכ־300 מיליארד שקל.
"זה לא אומדן מדויק, כי אין אומדנים רשמיים", היא אומרת. "אבל במצב שבו שוק כל כך גדול נתון בידי מונופול רגולטורי, עסק קטן צריך לשלם 3.6%-4% עמלה, ובמקרים שאני מכירה גם 5%".
לדבריה, מעבר לעמלה קיימת גם עלות נוספת - עלות ריתוק ההון. "בהרבה מאוד עסקים, בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, אתה רואה דרישה לריתוק הון שיכול להגיע למינימום של 20% מסכום הערבות. נניח שהערבות מגיעה למיליון שקל - אומרים לי: 'שימי 200 אלף שקל בצד'. תחשוב מה זה עבור עסק קטן".
לדבריה, אלה שני הגורמים המרכזיים שיכתיבו את יכולתם של גופים חוץ־בנקאיים להתחרות בבנקים בשוק הערבויות. נכון לעכשיו החוק טרם אושר סופית, ועדיין לא ברור אילו דרישות רגולטוריות ייקבעו לגופים שיבקשו להעמיד ערבויות - במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים גדולים של מאות יחידות דיור בשווי של מיליארדי שקלים.
עם זאת, לדבריה, כבר עצם קיומה של תחרות צפוי להוביל להוזלה של הריביות ולירידה בדרישות ריתוק ההון.
"אנחנו רואים שחברות חוץ-בנקאיות פתחו הרבה יותר אפשרויות להנפקת ערבויות ללא ריתוק הון, שזו עצמה הוזלה משמעותית של הערבות, כי העסק לא נדרש לרתק מיליון שניים או כמה מאות אלפים", היא אומרת.
ואולם, היא מסכמת, הרבה מאוד יהיה תלוי בציבור, ובמוכנות שלו לקבל ערבויות לא בנקאיות בעת רכישת דירה.
