שלט בכניסה למקלט. חובה להכניס על־פי חוק / צילום: Shutterstock
שובל פוקס, בן 28, שהה במבצע "עם כלביא" בדירה של סבתא שלו בבת ים. יחד איתו הייתה הכלבה שלו שושי. הבניין של הסבתא נמצא באזור ישן, ואין בו מקלט תקני, והם פנו למקלטים אחרים באזור. בזמן אחת האזעקות ביקשו הוא ועוד כמה אנשים להיכנס למקלט בתוך אחד הבניינים הסמוכים, אולם אישה מבוגרת עמדה בכניסה למקלט הבניין וחסמה בגופה את הכניסה. הטענה שלה הייתה שאין מקום במקלט, ויש עומס של אנשים.
● שאלת השעה | נפצעתם בדרך למרחב המוגן? כך תוכלו לקבל פיצוי
● שאלת השעה | "תלוי בהיקף הנזק": מתי פגיעה בדירה תאפשר ביטול חוזה שכירות?
● כך הפך המיגון לפריבילגיה לעשירונים העליונים
● אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות
שובל והאחרים ניסו לשכנע אותה להכניסם, אולם היא סירבה. תוך כדי האזעקות נשמעה נפילה. פוקס משחזר: "אתה יודע שאתה בסכנת חיים, ואתה נשאר בחוץ. זה חוסר אונים ופגיעה בתחושת הביטחון. להיות בסיטואציה הזו זאת כאפה לכל מה שאני מאמין בו. רעה חולה בחברה שלנו".
פוקס לא ויתר והגיש תלונה במשטרה. גם מדינת ישראל מצידה הגישה באוגוסט 25 כתב אישום נגד אותה אישה, והליך זה מתנהל.
בימים האחרונים גויס פוקס למילואים, ודווקא היום חשוב לו לשלוח מסר לכל מי שנתקל בהתנהגות כזו: "המשיכו להילחם על זכותכם הבסיסית לקבל הגנה בשעת חירום, על אפם ועל חמתם של אלה שמונעים מכם. זה לא רק החוק אלא גם ההיגיון והמוסר הבסיסיים".
אין למנוע גישה גם למקלטים בבניינים פרטיים
אפשר שהתביעה שהגיש פוקס לא תהיה האחרונה, שכן התופעה של סגירת המקלטים בפני אנשים שאינם תושבי הבניין עלתה לכותרות ולרשתות החברתיות גם במבצע זה.
בפוסט אנונימי בקבוצת תושבי גבעתיים, שגרף לא מעט לייקים, נכתב: "באזעקה האחרונה חברה שלי הייתה בדרכה רגלית מאצלי אליה הביתה בתוך העיר. תושבי הבניין לא נתנו לה להיכנס למקלט ונעלו בפניה את הדלת. היא נאלצה להישכב על הרצפה ברחוב. נגיש תלונה".
סעיף 15(ו) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א־1951 קובע כי "המחזיק במקום שהוא מקלט, חייב בשעת התקפה לאפשר לכל אדם הנמצא סמוך למקום להיכנס למקלט ולשהות בו כל שעת ההתקפה".
החוק אינו מבדיל בעניין הזה בין מקלטים ציבוריים שנועדו לציבור הרחב לבין מקלטים פרטיים. קרי, גם אם מדובר במקלט המצוי בבניין מגורים אין למנוע גישה אליו. אדם המונע גישה למקלט עובר עבירה פלילית, והעונש עליה הוא שלושה חודשי מאסר או קנס.
"הכלב מסריח": מותר להכניס חיות מחמד
בפוסט אחר בפייסבוק נכתב: "יש לנו מקלט של הבניין, ויש זוג שלא שייך לבניין שמצטרף כל פעם כשיש אזעקה. יש להם כלב מסריח נורא, ביקשנו שלא יבואו איתו, כי אי־אפשר לנשום. הם מתנגדים, עלינו הביתה".
בפוסט בקבוצת "Secret Tel Aviv" נכתב: "בימים האחרונים אני יורדת למקלט ברחוב אלכסנדר ינאי, ונתקלת באדם שחי בסרט ומעיר לי הערות כל פעם מחדש לא להיכנס איתם (עם שני הכלבים שלה) למקלט".
לכך נוסיף ויכוח שפרץ בשכונת קריית משה ברחובות סביב כניסת כלבים והידרדר במהירות לתקיפה באמצעות גז פלפל. לפי הדין, גם אם אדם מגיע עם חיית מחמד ומעוניין להיכנס למקלט, חלה חובה להכניס אותו יחד עם חיית המחמד.
בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" משרד החקלאות אף פרסם הודעה בעניין: "משרד החקלאות קורא לציבור הרחב ולרשויות המקומיות - אפשרו לבעלי חיות המחמד להיכנס עמן אל המקלטים המשותפים".
הקריאה באה על רקע של מקרים שהגיעו למשרד בהם היו חיכוכים בין שכנים על הכנסת בעלי החיים למקלט בזמן אזעקה. "חלק מהדיירים חוששים מהשתוללות של כלב שייכנס למרחב מוגן לאור האזעקות ותחושת הלחץ. החוק קובע בהקשר זה כי יש להוציא את הכלב לרשות הרבים עם רצועה, ומקלט נחשב רשות הרבים. אם מדובר בכלב מסוכן, על הבעלים לשים לו מחסום על הפה טרם היציאה מפתח ביתו".
משרד החקלאות מסביר כי אם שכנים מתנגדים להכנסת חיית המחמד למקלט, מומלץ לדבר בנימוס, להסביר כי מותר להכניס את חיית המחמד, להקפיד להרגיע אותה ולהחזיק אותה קרוב אליכם.
אסור להשאיר חפצים במרחב המשותף
סוגיה נוספת שעלתה בעבר לדיון היא ניכוס מקלט לדירה ספציפית או השארת חפצים המנועים את הגישה אל המקלט ובתוכו ומונעים מדיירים אחרים להשתמש במקלט.
סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין אוסר הצמדת מקלטים לדירה מסוימת, וזאת גם אם קיימת הסכמה של כל הדיירים. עוד קובע החוק כי על נציגות ועד הבית לדאוג לתחזוקתו של המקלט, ניקיונו ופינוי חפצים שלא מאפשרים להשתמש בזמן חירום.
לפי אתר פיקוד העורף, "אם ועד הבית אינו מטפל בפינוי הגורם המשתלט, באפשרות הדיירים לפנות לרשות המקומית שבסמכותה לדרוש לפנות את תכולת המקלט ולפנות אותו בפועל בכפוף להוצאת הודעה בכתב לגורם המשתלט 15 יום לפני הפינוי".
עם תחילת מבצע "שאגת הארי", משרד הרווחה הודיע על הפעלת מערך של 1,600 מגשרים לפתרון סכסוכים עם השכנים במקלט על רקע התגברות דיווחים על מריבות ועימותים. מדובר בפתרון אלטרנטיבי, שצריך לבחון האם יוכיח את עצמו.