גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חיזבאללה לומד מלקחי עבר ומשנה את דרך הפעולה שלו, למה ארה"ב לא תוקפת את אי הנפט של איראן, ובטורקיה מסמנים את המפסידים הגדולים במלחמה • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם
כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

הגרדיאן ערכו השוואה בין איראן לאוקראינה. מה הם שכחו לציין
לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

1חיזבאללה משנה טקטיקה: יחידות קטנות, פחות תקשורת וחשש מהאזנות

חיזבאללה מיישם לקחים מהמלחמה האחרונה עם ישראל: "בעודו נערך לאפשרות של פלישה ישראלית רחבת היקף ולעימות ממושך, הוא חוזר לשורשיו בלוחמת גרילה בדרום לבנון", כך פורסם ברויטרס.

מקורות "המכירים את דרך החשיבה של חיזבאללה" התראיינו בעילום שם לרויטרס. "לפי המקורות, לוחמי הארגון, הנתמך בידי איראן, פועלים ביחידות קטנות, נמנעים משימוש באמצעי תקשורת העלולים להיות נתונים להאזנות ישראליות, ומקציבים בזהירות את השימוש ברקטות נ"ט מרכזיות במהלך הלחימה בכוחות ישראליים".

בנוסף, לדברי המקורות, חלק גדול מהלחימה של חיזבאללה על הקרקע "התרכז עד כה באזור העיירה חיאם, סמוך לנקודת המפגש בין גבולות לבנון, ישראל וסוריה". רק בשבוע שעבר דווח כי "לוחמי יחידת העילית רדואן של חיזבאללה, שנסוגו מדרום לבנון בעקבות הפסקת האש של 2024, שבו לאזור".

המקורות אמרו לרויטרס כי "חישוביו של חיזבאללה מבוססים על ההנחה שההנהגה הדתית באיראן תשרוד את המלחמה, מה שיוביל להפסקת אש אזורית שבה גם הארגון יהיה חלק".

לאחר מתקפת הביפרים הישראלית נכתב כי חיזבאללה למד לקח ו"נמנע כיום משימוש בכל מכשיר שעלול להיות חשוף להאזנות".

ברויטרס מציינים כי "המלחמה הנוכחית מגיעה עבור חיזבאללה ברגע קריטי" וזאת משום שארגון הטרור נחלש מאוד ב-2024 ועומד מול לחצים מצד המדינה הלבונית להתפרק מנשקו.

מקור ביטחוני ישראלי אמר לרויטרס כי למרות שארגון הטרור ספג פגיעות קשות הוא "מצליח לייצב מחדש את שורותיו ולקבל החלטות ולבצע אותן". שניים מהמקורות הלבנוניים אמרו כי "לכל מפקד בחיזבאללה מונו ארבעה סגנים, כדי להבטיח את המשך הפעילות גם במקרה של חיסול".

מתוך רויטרס מאת ליילה באסם. לקריאת הכתבה המלאה.

2היעד הרגיש ביותר של איראן: למה אי ח'ארג עדיין לא הותקף?

האי ח'ארג מהווה את העורק של איראן "ודרכו עוברים כ־90% מיצוא הנפט של איראן. הוא ככל הנראה היעד הכלכלי הרגיש ביותר של המדינה". באופן מפתיע הוא עד כה לא הותקף, פורסם בגרדיאן הבריטי.

מומחים אמרו לגרדיאן כי "הפצצה או השתלטות על האתר באמצעות כוחות אמריקאיים עשויה לגרום לעלייה מתמשכת במחירי הנפט, שכבר כעת מזנקים, שכן משמעות הדבר תהיה הוצאת כל יצוא הנפט היומי של איראן משוק האנרגיה".

ניל קוויליאם, ממכון המחקר צ'טהאם האוס, אמר לגרדיאן כי אי ח'ארג הוא אתר "חיוני מדי לשוקי האנרגיה העולמיים" וייתכן שמחירי הנפט ימשיכו לטפס במידה ויותקף. "ייתכן שנראה את מחיר ה־120 דולר לחבית שראינו ביום שני מטפס ל־150 דולר".

אי ח’ארג הוא "אי אלמוגים באורך של כ-8 קילומטרים במפרץ הפרסי, שנמצא כ־44 קילומטרים מחופי איראן. אליו מגיעים צינורות הנפט משדות הנפט שבמרכז ובמערב המדינה. המסוף הוקם במקור בידי קונצרן הנפט האמריקאי אמוקו, ונכבש בידי איראן במהלך המהפכה של 1979", נכתב.

"בדרך כלל עוברים דרך ח’ארג בין 1.3 ל־1.6 מיליון חביות נפט ביום. עם זאת, לפי בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, איראן הגדילה את היקף היצוא לכ־3 מיליון חביות ביום באמצע פברואר, בציפייה לתקיפה בהובלת ארה״ב. בנוסף מאוחסנות על האי כ־18 מיליון חביות נפט כגיבוי", נכתב.

בהתחלה דיווחים בתקשורת האמריקאית רמזו על תקיפה אפשרית בעורק הנפט האיראני. לאחרונה מייקל רובין, יועץ בכיר לשעבר בפנטגון לענייני איראן ועיראק, אמר כי "דן ברעיון עם גורמים בבית הלבן וטען כי זו עשויה להיות דרך לפגוע קשות בכלכלת המשטר האיראני. אם הם לא יכולים למכור את הנפט שלהם, הם לא יכולים לשלם משכורות".

אולם כעת, לפי לינט נוסבאכר, לשעבר קצינת מודיעין בצבא הבריטי, נראה כי "השמדת ח’ארג או פגיעה באתר היצוא טומנים בחובם סיכון לעלייה במחירי הנפט שתשנה את הכלכלה העולמית ולא תרד במהירות. אי ח’ארג חשוב כל כך לכלכלה האיראנית, שהשמדת מתקניו תוותר על כל יומרה להילחם מלחמה שמטרתה ליצור עתיד טוב יותר לאיראן".

מתוך הגרדיאן מאת דן סבאח. לקריאת הכתבה המלאה.

3הטורקים מתחילים לסמן מפסידים ומנצחים

המלחמה האזורית "מותירה את איראן, ארה״ב, ישראל ומדינות המפרץ כמי שמשלמות מחיר כבד ללא מנצח אמיתי", נכתב בדיילי סבאח הטורקי.

"איראן ספגה נזקים עצומים מן המלחמה. היא איבדה את הנהגתה הבכירה, כולל המנהיג העליון האייתוללה עלי חמינאי. יותר מ־40 בכירים נהרגו כבר ביום הראשון של המלחמה. הצי האיראני הושמד במידה רבה בידי ארה״ב וישראל. תשתיות ברחבי המדינה הותקפו", נכתב. "ייקח זמן רב לאיראן להתאושש מן ההפסדים הצבאיים והכלכליים". עם זאת, מציינים בעיתון הטורקי כי "שתי המדינות התוקפות לא הצליחו להביא לשינוי משטר".

לפי הדיילי סבאח גם ארה״ב ספגה נזקים כבדים מן המלחמה. "מאחר שכל הבסיסים הצבאיים האמריקאיים, כלי השיט הצבאיים ושגרירויות רבות במזרח התיכון היו יעד למתקפות איראניות, ניתן לומר שהנוכחות הצבאית האמריקאית באזור נפגעה משמעותית". זאת במקביל לממשל טראמפ "שיספוג מחיר פוליטי בעוד שאמריקאים רבים החלו לפקפק במדיניות החוץ של הנשיא בטענה שזו איננה מלחמתם".

בנוסף, "ארה״ב תשלם מחיר ביחסיה עם מדינות המפרץ, משום שהעדיפה להגן על ישראל במקום על מדינות המפרץ, והותירה אותן להתמודד לבדן עם מתקפות הטילים והכטב״מים של איראן".

לפי העיתון הטורקי, ישראל נראית לכאורה כ"המרוויחה היחידה מן המלחמה", אך בפועל "המציאות מורכבת יותר וזאת בגלל דעת הקהל בעולם המערבי. נראה כי ישראל לא תקבל את התמיכה שהיא מצפה לה ממדינות המערב, ועלולה לשלם מחיר גבוה יותר בעתיד הקרוב".

לפי הדיילי סבאח, "המפסידות הגדולות ביותר במלחמה הן מדינות המפרץ, שנפגעו יותר מכל מדינה אחרת. הן נדחפות למלחמה הרסנית בניגוד לרצונן ולאינטרסים הלאומיים שלהן בידי ארה"ב וישראל". בנוסף,

"התקיפות האיראניות פגעו בשדות תעופה רבים במפרץ, כולל נמל התעופה הבינלאומי של דובאי - מרכז התעופה העמוס בעולם. מדינות המפרץ נאלצו לסגור את המרחב האווירי שלהן. סגירת שלושה ממרכזי התעופה החשובים בעולם (דוחא, דובאי ואבו דאבי) גוררת השלכות קשות על תיירות, מסחר ותחבורה".

מתוך הדיילי סבאח מאת מוחיטין אטאמן. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

האקזיט הגדול בתולדות ישראל הושלם: מאות מיליונרים חדשים נולדו

הישג יוצא דופן לענקית הסייבר וויז: גוגל הודיעה על ההשלמה הסופית של הרכישה הגדולה ביותר בישראל, והרכישה הגדולה ביותר של חברת סטארט-אפ אי-פעם, בסכום של 32 מיליארד דולר ● המרוויחים הגדולים, הדרך להצלחה ומה יעלה בגורל העובדים - כל הפרטים על עסקת גוגל-וויז

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס

שר האוצר טען היום כי בשל המלחמה הוא מעדיף להגיע להסכמות רחבות לגבי הרפורמות אותן הוא קידם בלהט בחודשים האחרונים - ולכן קידומן מושהה כרגע ● אלא שגם לפני המלחמה סמוטריץ' התקשה להשיג להן רוב בכנסת, וספק אם היה מצליח להעביר אותן בכל מקרה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בת"א מתמתנות; מדד הבנייה יורד ב-3%, נקסט ויז'ן מזנקת ב-7%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.8% ● הממשלה אישרה את הגדלת הגירעון, האוצר: המלחמה צפויה להוריד את הצמיחה ● הנפט ב-87 דולר, סוכנות האנרגיה שוקלת הזרמת נפט מסיבית ממאגרי החירום ● הסקטורים שעלולים להימצא בסיכון עקב המלחמה, לפי קנטור ● וגם: כך נחשף השכר השנתי המדהים של משקיע-העל ביל אקמן

המודעה שהעלו הפורצים האיראנים באתר גלובס / צילום: צילום מסך מאתר גלובס

"הרפובליקה האיסלאמית של איראן מחפשת שותף": המודעות שהוחלפו במסר זדוני

תקיפות הסייבר האיראניות באתרים ישראלים ● עד כמה הישראלים משקיעים בעצמם ובסביבתם גם בזמן המבצע באיראן? ● ועיריית ת"א מובילה מהלך שיאפשר לעסקי מזון שנפגעו מירי טילים להקים עגלת קפה זמנית ● אירועים ומינויים

מניות הנדל''ן יורדות / צילום: אילוסטרציה: shutterstock

"המשקיעים הזרים לא שותפים לאופוריה": מי עומדים מאחורי הירידות בתל אביב?

לאחר האופוריה של תחילת המלחמה באיראן, מדד ת"א-35 שינה כיוון וכעת הוא נמוך ביחס לרמה שבה ננעל ערב פרוץ המבצע באיראן ● מנהל השקעות בכיר אמר לגלובס כי להערכתו הירידות נעוצות בעיקר בפעילות המשקיעים הזרים: "הם לא שותפים לאופוריה"

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

למה האיראנים משגרים פחות טילים?

היקף הירי מאיראן קטן משמעותית ביחס לתחילת המבצע ● זה מעיד על עוצמת הפעילות של חיל האוויר הישראלי, אבל גם על כניסה למערכה של שחקנית חדשה־ישנה ● שאלת השעה

ביקור שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודפול, בבית שמש / צילום: שלומי אמסלם- לע״מ

"עומדים לצדה של ישראל": שר החוץ הגרמני מבקר בארץ

השר יוהאן וואדפול הוא הדיפלומט הבכיר הראשון שמגיע לישראל מאז פרוץ המלחמה באיראן ● ברלין ממשיכה להביע תמיכה פומבית בישראל ואף מאפשרת לארה"ב שימוש חופשי בבסיסיה, אך במקביל קוראת לחתור לסיום המלחמה ומותחת ביקורת על מדיניות ישראל בשטחים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

פתיחה מעורבת בוול סטריט; מחירי הנפט מטפסים

הנאסד"ק עולה בכ-0.3% ● מחיר נפט מסוג ברנט עולה לכ-90 דולר לחבית, בעוד הסוחרים מחכים להחלטת סוכנות האנרגיה הבין־לאומית לגבי הזרמת נפט מסיבית ממאגרי החירום ● אורקל מזנקת במעל 10% בעקבות הדוחות ● ביקוש שיא להנפקת האג"ח של אמזון

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קילקל את חגיגת הרווחים בבנקים: דיסקונט נענש על דוחות חלשים

בשנה שבה רושמים הבנקים הגדולים בישראל רווח שיא מצרפי השקול לכ-5% מתקציב המדינה, אכזבו דוחות דיסקונט את המשקיעים, ששלחו את המניה לירידה חדה ● לאומי הציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר, כשהפועלים צמוד אליו, מזרחי הוביל בתשואה להון, והבינלאומי בעמלות בורסה ● לידר: "הבנקים מצליחים לצמוח בפעילות ושומרים על הפרשות נמוכות להפסדי אשראי. מהצד השני המרווח הפיננסי שלהם יורד"

מיצרי הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

התנועה בהורמוז נעצרה? כך מגיבים באיראן לאיומים מארה"ב

עפ"י לויד'ס ליסט, העוקבים אחרי תנועת הספינות באזור, מעבר הספינות צנח מ־60־70 בכל יום, לשלוש ספינות לכל היותר ● מי שבעיקר עוברות במיצר כעת הן ספינות "צי הצללים" האיראני

פרויקט לנדמרק בשרונה / הדמיה: עמרי אמסלם

13 קומות: Wiz עוברת למשרדים חדשים בשרונה. כמה הם יעלו?

כפי שנחשף בגלובס, חברת הסייבר הישראלית Wiz תשלם 60 מיליון שקל לשנה לתקופת השכירות הראשונה שעומדת על שש שנים ● לפי הדיווח, יש לה אופציה להאריך את החוזה לאחר מכן לעוד תקופה, בעלייה של 5%

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האם איראן באמת שיגרה יותר טילים הלילה? כל הנתונים

הנתונים היבשים מראים שהלילה שחלף היה קשה כפליים מבחינת התרעות אלא שרן כוכב, מפקד ההגנה האווירית ודובר צה"ל לשעבר טוען - "לא היו אתמול יותר שיגורים מבחינת מספרים... אבל יותר התרעות" ● ואיך זה מסתדר עם הטענות שמרבית מיכולת השיגור הושמדה? ● שאלת השעה

כלי רכב עוצרים מתחת לגשר בזמן אזעקה / צילום: פביו טרופה

האם כדאי להתחבא מטילים מתחת לגשר או בתוך מנהרה?

כאשר שומעים אזעקה על הכביש, המחשבה הראשונה תהיה למצוא מרחב מכוסה - כמו מנהרה או גשר ● פיקוד העורף ממליץ לפעול הפוך ● שאלת השעה

נובה על מסכי הנאסד''ק. הדרישות יכבידו על הישראליות שנסחרות בוול סטריט / צילום: Nasdaq, Inc.

תם עידן ההקלות: הרגולציה החדשה על ישראליות בוול סטריט

החודש תיכנס לתוקף רגולציה חדשה, המחייבת דירקטורים ונושאי משרה בחברות זרות הנסחרות בבורסות אמריקאיות לדווח על עסקאות שערכו בניירות הערך של החברה ● ה־SEC העניקה פטורים למספר מדינות, אך ישראל נותרה בחוץ ● במקביל צפויות גם הקלות

מצלמת NightHawk2 של נקסט ויז'ן על רחפן / צילום: נקסט ויז'ן

יו"ר נקסט ויזן מגלה: מייצרים 2,000 מצלמות בחודש ו"הטלפון לא מפסיק לצלצל"

יצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים רשמה זינוק של 56% ברווח הנקי ל-104 מיליון דולר, ותחלק מחציתו כדיבידנד לבעלי המניות ● היו"ר חן גולן מספר על ביקוושים ערים: "כולם מתכוננים למלחמה הבאה ומבינים שיהיו בה מל"טים ורחפנים. אלה רכבות שכבר יצאו מהתחנה"

בנקים בישראל

מבתי אבות ועד מסעדות: זרועות ההשקעה של הבנקים הניבו רווח שנתי של 1.3 מיליארד שקל

העלייה בהיקפי ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס, פועלים אקוויטי ודיסקונט קפיטל, מניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה לבנקים המחזיקים בהן

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החברה שעלתה ב-40% בפחות משבוע, והאם יבואו רבות אחריה?

שוק ההנפקות נוטה לעצור בזמני משבר ומלחמות, אך לפי שעה החתמים משדרים עסקים כמעט כרגיל: "עובדים מהבית, בזום. זו רק אי נוחות זמנית" ● בשוק טוענים כי 50 חברות חדשות נמצאות בדרך לבורסה - שיא של 5 שנים ● מה בכל זאת עלול לעצור את החגיגה?

מכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

הזינוק במחיר הנפט ייבלם? התוכנית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית

סוכנות האנרגיה הבינ"ל מתכננת את מכירת הנפט הגדולה בתולדותיה ● לפי התוכנית, 400 מיליון חביות נפט בשווי עשרות מיליארדי דולרים ישוחררו למשק כדי למתן את מחירי הנפט הגואים בעקבות המלחמה באיראן ● האם זה יעבוד?

שאול נאוי / צילום: יונתן בלום

הרווח הנקי זינק ב-20%, אז מדוע יו"ר יעקב פיננסים מוותר על הבונוס פעם שנייה ברציפות?

הרווח הנקי של חברת האשראי החוץ בנקאי עלה השנה ב-20% והסתכם ב-83 מיליון שקל, עליה שנבעה מגידול בתיק האשראי של החברה ● שאול נאוי ואברהם חיניץ נימקו את החלטתם בוויתור על הבונוס "לנוכח המצב הבטחוני הנוכחי"