גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House
תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

ההוראה שנתן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־28.2 להתחיל בתקיפות נגד איראן נשענה על שורה של הנחות. חלקן אף דווחו בהרחבה בכלי התקשורת בעולם: איראן נחלשה מבחינה צבאית, היא מתמודדת עם לחץ פוליטי פנימי, וחבריה בעולם לא ייחלצו לעזרתה.

בו בזמן, בטהרן פעלו מתוך הנחות משלהם. ההנהגה האיראנית העריכה שגם אם תספוג פגיעה קשה מהתקיפות האמריקאיות והישראליות, היא עדיין תוכל להגיב באמצעות טילים, כטב"מים ופגיעה בתשתיות אנרגיה אזוריות, ובסופו של דבר לשחוק את וושינגטון מבחינה פוליטית וכלכלית.

מינוי חמינאי הבן רומז שאיראן מכוונת למלחמה ארוכה מול ארה"ב וישראל
כותרות העיתונים בעולם | למה ישראל וארה"ב לא תוקפות את היעד הרגיש ביותר של איראן?

בשבועיים שחלפו מאז, נחשף הפער בין ההערכות המוקדמות של שתי המעצמות לבין המציאות בשטח. המתקפה המשותפת של ארה"ב וישראל פגעה באלפי מטרות ברחבי איראן וגרמה נזק משמעותי לחלקים מהתשתיות הצבאיות שלה, אבל במקביל המשיכה טהרן לשגר טילים לעבר מטרות באזור ואף סגרה נתיבי אנרגיה עולמיים כמו מיצרי הורמוז.

על ההנחות שמאחורי המהלך האמריקאי

יוסי שיין, פרופ' אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ג'ורג'טאון, סבור כי "טראמפ חושב, וחשב, שהוא יוכל לחסל את ההנהגה האיראנית ולהרוס את התשתיות האיראניות בצורה כל־כך מהירה, שלא תהיה להם ברירה אלא לבוא לשולחן הדיונים. הוא חשב שהם יבחרו בבחירה הרציונלית - וילכו לכניעה או להסדר".

"הוא (טראמפ) היה משוכנע שצריך לתקוף ראשון ולא לחכות לתקיפה איראנית", אומר שיין. "המחשבה הבסיסית שלו הייתה שאף אחד לא יכול לעמוד מול הצבא האמריקאי, לכן הוא יכול להשתלט לחלוטין על כל המערכת ובזמן קצר להכניע אותה או לחסל אותה אם צריך".

אך כעת, לאחר שהדבר לא התרחש באופן מיידי כפי שסבר, טראמפ "לא השתחרר לגמרי מהמחשבה הזו. הוא חושב שאולי צריך להפעיל עוד לחץ מסוים בשביל להשיג את זה. אני גם חושב שטראמפ לא פוחד מכאוס, להפך, הוא רצה כאוס שיוציא את האיראנים לרחובות", מסביר שיין.

לעומת זאת, אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון - ששירת בשורה ארוכה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון ומומחה למזרח התיכון, למלחמה בטרור וללוחמה פסיכולוגית - סבור כי בניגוד למה שטענו רבים, "טראמפ לא בנה על כך שחיסול חמינאי לבדו יסיים את המלחמה. הלוגיקה שלו הייתה מכלול: עריפת ההנהגה, השמדת הגרעין, נטרול הטילים וחיסול הצי האיראני יחד היו אמורים לשבור את יכולת ההתנגדות של טהרן ולהפוך את המערכה לקצרה".

לדברי בלאיש, "המודל שהוא ביקש לשכפל היה זה שבוצע בונצואלה - החלפת ראש המשטר בדמות שתשתף פעולה עם ארה"ב. אני מניח שזה היה סוג של הימור או משחק 'מי חזק יותר', כי הערכת המודיעין האמריקאית קבעה מראש כי אין אופוזיציה מאורגנת שמוכנה לתפוס את השלטון, וכי המשטר ינסה לשמר את רצף השלטון. בעניין זה - ההימור לא צלח. המשטר האיראני הוכיח שהוא לא מדינה של שליט אחד, פרוטוקולי המשכיות הופעלו מיד, ובחירת בנו של חמינאי כמנהיג החדש שיגרה מסר ברור: אנחנו כאן וממשיכים".

השגיאה הבסיסית של איראן

לשאלה בנוגע לציפיות המשטר האיראני בתחילת המלחמה, עונה שיין כי "האיראנים חשבו שברגע שהמלחמה תתחיל הם יתמקדו בבטן הרכה של אמריקה - מדינות המפרץ ושיבוש מערכות הנפט העולמיות. האסטרטגיה הזו ביקשה להפעיל על טראמפ לחץ חיצוני מצד בעלות בריתו שמותקפות, ולחץ פנימי בגלל עלויות במחירי הדלק".

לדבריו, "הדבר המרכזי שהעסיק אותם הוא איך לשמור על רציפות ולכידות שלטונית למרות הבקיעים ואיך למנוע פגיעה שלטונית אם ההמונים יצאו שוב לרחוב".

בלאיש מסביר כי לדעתו הלוגיקה מהצד האיראני הייתה שונה, אך בעלת אותו הכשל הבסיסי של ארה"ב. "טהרן לא ביקשה לסיים את המלחמה במכה אחת, אלא ליצור כאוס שיוביל להפסקת אש מבחוץ. הכלי המרכזי היה פגיעה במוקדי האנרגיה, התעופה והמסחר של המפרץ, מתוך הנחה שמדינות המפרץ יישברו וילחצו על וושינגטון לעצור".

"זו הייתה שגיאה יסודית", ממשיך בלאיש. זאת כיוון ש"מדינות המפרץ לא חושבות במונחים של כבוד, הן חושבות על עתיד. הירי על שדות התעופה ועל נמלי דובאי לא שבר אותן, הוא הוכיח להן שאיראן היא האיום על הפרויקט שלהן - 20 שנה של בנייה כלכלית שמבוססת על יציבות. הירי על דובאי לא פיצל את המפרץ, הוא איחד אותו".

השאלה האמיתית - היא זו הפוליטית

ומה באשר לעתיד לבוא? שיין סבור כי "קשה באמת לדעת כי לא חלף זמן רב מתחילת האירוע, אבל ברור שארה"ב תנסה לעורר את ההמונים לצאת לרחובות ולתת להם מעטפת הגנה מסוימת. מוקדם מדי לדעת אם זה יצליח".

הוא מדגיש כי "הנקודה המרכזית היא לנשום אוויר. טראמפ מאותת שהאיראנים למעשה הפסידו, לא יידרש עוד הרבה זמן, אבל צריך עוד קצת אוויר כדי לסגור פינות. זו הגישה של הממשל".

לדברי בלאיש, "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה. ולכן השאלה האמיתית עכשיו אינה צבאית - אלא פוליטית. שני הצדדים מחפשים נוסחה שתאפשר להם להכריז על ניצחון מול הקהל שלהם ולעצור, בלי שהצד השני יוכל להגיד שהם אלה שנכנעו.

"טראמפ צריך לצאת עם משהו שנראה כמו 'השגנו את המטרות', גם אם איראן עדיין עומדת על רגליה. איראן צריכה להגיע להסדר גרעיני שתמיד ביקשה להימנע ממנו, בלי שהדבר ייראה ככניעה לאולטימטום אמריקאי. מי שימצא את הנוסחה הזו קודם, ינצח פוליטית - גם אם לא ינצח צבאית".

עוד כתבות

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס / צילום: ap, Ng Han Guan

צעד הצהרתי מספרד: סיימה רשמית את כהונת השגרירה בישראל

ממשלת ספרד הודיעה רשמית על סיום כהונת השגרירה בישראל, כחצי שנה לאחר שהוחזרה להתייעצויות בעקבות המשבר הדיפלומטי ● בישראל מעריכים כי מדובר במהלך הצהרתי שנועד לחזק את המסר הביקורתי של פדרו סנצ’ז כלפי ישראל

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; הירידות החדות נמחקו, נקסט ויז'ן זינקה ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6%, ת"א 90 ירד בכ-1.2% ● מדדי הבנייה והנפט איבדו כ-2.5% ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן קפצה בעקבות הדוחות ● הממשלה אישרה את הגדלת הגירעון; האוצר: המלחמה צפויה להוריד את הצמיחה ● הסקטורים שעלולים להימצא בסיכון עקב המלחמה, לפי קנטור ● וגם: כך נחשף השכר השנתי המדהים של משקיע-העל ביל אקמן

מגדל עלית ברמת גן לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: Reuters

המתכננת שהבית שלה נפגע מטיל: "עלויות השיפוץ יגיעו ליותר מ-100 מיליון שקל"

רננה ירדני, לשעבר מתכננת מחוז המרכז, פונתה מביתה במגדל בעיר בעקבות פגיעה ישירה של טיל איראני ● בראיון לגלובס היא מתארת את הסאגה המורכבת של שיקום מגדל מגורים מודרני: "הבניין ישודרג ויהיה עדכני ל-2028, אבל תקופת הביניים היא סיוט אישי וציבורי"

עסקים שנפגעו בעקבות הנפילה בקרית אונו / צילום: פרטי

באוצר חשפו את מתווה הפיצוי לעסקים: הגדולים נותרו בחוץ, וכמה יקבלו היתר?

המתווה שהוצג ע"י שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כולל פיצויים על פגיעה של 25% מהמחזור ומעלה, לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל ● המודל מתמקד בהחזר על הוצאות שכר והוצאות קבועות ● הרשתות הגדולות נותרו בחוץ, ובשוק חוששים שהן יוציאו אלפי עובדים לחל"ת

בורגס, בולגריה / צילום: Shutterstock

ביעד התיירות האהוב מזהירים: נהיה חייבים סיוע כספי אם ישראלים לא יגיעו

במדינות שבהן התייר הישראלי הפך בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי כבר מתחילים לחשוש מהיעלמותו ● בבלוגריה, התאחדות בתי המלון והמסעדות קראה לממשלה לבחון צעדים סיוע ● בתוך כך, מתרבים הדיווחים על האטה בהזמנות, על ביטולים ועל חשש שהעונה הקרובה תהיה חלשה מהרגיל

קמפוס הרכבת / הדמיה: קנפו כלימור אדריכלים

החברה ששוכרת כ-6,500 מ"ר בקמפוס הרכבת בקיסריה

סיסקו תשכור משרדים בקיסריה בחוזה לעשר שנים; משרד הכלכלה מפרסם מכרז למגרשים בעפולה עבור חברות בתחום הנשק; אושרה הרחבת קיבוץ חצרים ל-700 יחידות דיור; וגם: נחתם ההסכם להעתקת הספארי ולהקמת רובע מגורים חדש ברמת גן ● חדשות השבוע בנדל"ן

שרדול שאה / צילום: Index Ventures

"אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל

המשקיע הראשון ובעל המניות הגדול בוויז, שרדול שאה מקרן אינדקס ונצ'רס, משחזר את הפגישה הראשונה עם המייסדים ומביט לאחור על השנה שחלפה מאז ההכרזה על עסקת הענק עם גוגל ● בזמן שהוא כבר משקיע בדור הבא של יוצאי החברה, הוא מעריך שהאקזיט ההיסטורי פתח עידן חדש ליזמות המקומית: "אותו צוות יכול היום לבנות חברות גדולות בהרבה, ובזמן קצר יותר"

יוסי פרשקובסקי, מבעלי ומנכ''ל חברת הבנייה פרשקובסקי / צילום: טל גבעוני

פרויקט המחיר למשתכן ששחק את הרווח הגולמי של פרשקובסקי

חברת הבנייה למגורים דיווחה על עלייה של כ-56% בהכנסות ב-2025, לצד ירידה מתונה בשורת הרווח הנקי ● שיעור הרווח הגולמי מההכנסות ירד בכ-5% לעומת זה שנרשם בשנת 2024, בשל הפרשה להפסד בסך של כ־36 מיליון שקל, שביצעה החברה בגין פרויקט "מחיר למשתכן" במורדות לינקולן בחיפה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

כך הטיסה וויז מאות עובדים מישראל לווגאס בזמן מלחמה

מאות עובדים ישראלים השתתפו השבוע באירוע המכירות השנתי שקיימה חברת הסייבר וויז בלאס וגאס ● העובדים לא המריאו מנתב"ג אלא יצאו דרך יעדים בינלאומיים, ולקחו חלק באירוע שכלל הופעה של הראפר האמריקאי פיטבול ● ברקע, השבוע הושלמה עסקת הענק במסגרתה נרכשה החברה ע"י גוגל

כותרות העיתונים בעולם

"עשה שבת אצל זמיר": הבכיר שמנהל את המלחמה של טראמפ באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במערב מנסים להבין איך אפשר לאבטח את מיצרי הורמוז, המפקד הבכיר שמנהל את מבצע ארה"ב נגד איראן, ואיך נראית כוורת השליטה באיראן • כותרות העיתונים בעולם

טיפולי IVF. עשירים משתמשים ביכולות טכנולוגיות ליצירת תינוקות מושבחים גנטית / צילום: Shutterstock, bezikus

מי תביא לעולם את ילדו של המנוח? מאבק בין שתי נשים הגיע להכרעת בית המשפט

ידידתו של מנוח ביקשה לממש תוכנית הורות משותפת שתכננו השניים עוד בחייו, אך גילוי כרטיס שומר זרע שבו הופיע גם שמה של אישה נוספת הוביל לפתיחת ההליך מחדש ולדיון בשאלה מי רשאית להביא לעולם ילד מזרעו

איציק מרמלשטיין, מנכ''ל חברת אשטרום אנרגיה מתחדשת / צילום: רמי זרנגר

עם מימון מהפועלים: אשטרום תקים פרויקט סולארי בטקסס

אשטרום סגרה מול בנק הפועלים הלוואה של 200 מיליון דולר להקמת פרויקט בטקסס, ארה"ב, בהיקף של 200 מגה־וואט ● לפי אשטרום, הפרויקט צפוי להניב הכנסה כוללת של 1.4 מיליארד דולר לאורך שנות פעילותו, כאשר העסקה מול חברת החשמל העירונית של סן אנטוניו נחתמה לתקופה של 20 שנה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארבע מניות בולטות בעליות בת"א 125. זו הסיבה

בעוד שהמסחר בת"א וביתר השווקים בעולם מתנהל בירידות, על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט בעולם, את העליות במדד ת"א 125 מובילות איי.סי.אל, החברה לישראל, קבוצת דלק ואנרג'יאן ● הסיבה: השיבושים במיצרי הורמוז

גיורא אלמוגי, מנכ''ל או.פי.סי אנרגיה / צילום: אפרת מזור

הרווח של חברת OPC זינק. איך הגיבה המניה?

חברת האנרגיה OPC פרסמה היום (ה') דוח מוצלח יחסית, שכלל עלייה משמעותית ברווח הנקי ● מרבית הרווחים הגיעו מענף הייצור בגז טבעי בארה"ב ● למרות זאת, מניית החברה החלה את היום בת"א עם ירידות חדות, אך לאחר מכן התאוששה

חיפה. הובילה את מכירת הדירות בתקופת חגי תשרי האחרונים / צילום: Shutterstock

זו העיר שהקפיצה את היצע הדירות בישראל בחודש ינואר

מנתוני הלמ"ס עולה כי היצע הדירות בינואר גדל בעיקר בזכות חיפה, שבה נוספו 1,700 דירות חדשות לא מכורות ● סך הדירות העל המדף הגיע ל-86,290 - שיא כל הזמנים

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הבנייה ורשתות השיווק

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6%, מדד ת"א 90 מאבד כ-1.5% ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק יורדים במעל 2% ● המשקיעים יעקבו אחר העלייה המחודשת במחירי הנפט וההתחממות בחזית מול חיזבאללה ● נפט מסוג ברנט נגע שוב ברמת ה-100 דולר לחבית ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● וגם: בנק ההשקעות שמעריך - מניית ענקית הענן הזו צפויה להכפיל את שווייה

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

מנכ"ל התעשייה האווירית: ההנפקה הקרובה תחזק את ההשקעה בפיתוח וברכש

על רקע פרסום הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית, מספר מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי כי "החברה ניצבת בקדמת הבמה של החברות הביטחוניות ברחבי העולם" ● לפי נתוני הדוחות נרשם כי ב-2025 היה גידול בהיקף המכירות של החברה למעל ל-7.3 מיליארד דולר, לעומת כ-6.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התקציב המעודכן: הגירעון יטפס, רפורמות נגנזו, והורדת הריבית בסימן שאלה

הממשלה אישרה מחדש את התקציב עם יעד גירעון גבוה בהרבה מהמקור - 5.1% מהתוצר - ועם קיצוץ רוחבי של 3% במשרדי הממשלה ● מרבית הרפורמות לטיפול ביוקר המחיה נגנזו, הכספים הקואליציוניים נותרו ללא פגע, וכעת השוק דרוך לראות איך יגיב בנק ישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עסקת וויז הצילה את המדינה מהתדרדרות לגירעון של 5.6% תוצר

מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד־פעמית חריגה של כ־10 מיליארד שקל - סכום השקול לכשליש התוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן ● אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%