מכלית נפט במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi
400 מיליון חביות נפט בשווי עשרות מיליארדי דולרים ישוחררו למשק כדי למתן את מחירי הנפט - כך החליטו בסוכנות האנרגיה הבינלאומית. מדובר בכמות הגדולה ביותר אי פעם, אפילו יותר מ-182 מיליון החביות ששוחררו ב-2022 עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה. כעת, 32 המדינות החברות בארגון (ישראל לא חברה בו, אך כן מועמדת), ימכרו כמות חסרת תקדים של 400 מיליון חביות נפט, בשווי עשרות מיליארדי דולרים, במטרה למתן את מחירי הנפט.
מיצרי הורמוז נחסמו על-ידי איראן במתקפות מהחוף, וביממה האחרונה הותקפו ארבעה מכליות נפט שניסו לבצע את המעבר. שלושה ימאים מאחת המכליות עדיין מוגדרים נעדרים. מכליות איראניות בדרכן לסין הצליחו לבצע את החצייה החוצה, בעודן נושאות מיליוני חביות נפט. אך האיראנים גם מאיימים למקש את המיצרים, מה שעלול לחסום באופן הרמטי את המעבר עד שיבוצעו פעולות לסילוק המוקשים הימיים. ארה"ב, בתגובה, הפציצה ספינות איראניות שעלולות לשמש להנחת מוקשים כאלה.
מחיר הנפט, שעמד בתחילת השנה על כ-60 דולר והגיע ערב המלחמה ל-73 דולר לחבית ברנט, זינק בשיא עד ל-116 דולר, ואז ירד עקב התבטאויות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שהמלחמה לא תימשך זמן רב, ושארה"ב תדאג לפתיחת המיצרים. אך לאחר ירידה זמנית לסביבות ה-85 דולר, עלה שוב מעל 90 דולר, וכעת לאחר ההודעה של סוכנות האנרגיה חזר לרדת מעט. עם זאת, החשש הוא לא בהכרח מעליית המחירים הזמנית כעת, אלא משיבושים ארוכי-טווח יותר באספקת הנפט העולמית.
אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי מצביע על כך שההשוואה בין 400 מיליון החביות שישוחררו כעת ל-181 מיליון החביות ששוחררו על ידי סוכנות האנרגיה הבינ"ל ב-2022 הן לא הסיפור כולו, כי במקביל גם ארה"ב שיחררה עוד 90 מיליון חביות מהמאגר הלאומי שלה, כך שסך הכל יצאו לשוק 270 מיליון חביות. ועדיין, הכמות שיוצאת כעת היא הגדולה ביותר אי פעם". הכמות הדרמטית נובעת, כנראה, משום שאז עיקר ההשפעה הייתה על אירופה, וכעת ארה"ב רגישה במיוחד לשינויים במחירי הנפט - ולוחצת לתגובה אגרסיבית ככל הניתן.
"המלאים לא יכולים להיות תחליף לסגירה הרמטית"
האם הצעד יעזור למתן את העליות החדות? אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, מציין כי "זה תלוי במשך הזמן שהמיצר יהיה סגור. המלאים לא יכולים להיות תחליף לסגירה הרמטית לאורך זמן של המיצר. 400 מיליון חביות הן בערך 20 ימים של מעבר סדיר דרך הורמוז. כל עוד הוא ייסגר, המחירים לא יירדו, ואם הוא יישאר סגור לאורך זמן והמלאים יתרוקנו, המחיר יחזור לעלות".
אזרן מוסיף כי "אבל כמובן יש עוד השפעות לכל הכיוונים: מצד אחד, סעודיה מסיטה נפט לחוף המערבי שלה דרך צינור יבשתי, אבל יש לו קיבולת של רק 5-7 מיליון חביות ביום לעומת 20 מיליון בהורמוז. בנוסף, איראן מאיימת לפגוע גם בתשתיות ההפקה של המפרציות".
ומה מצב מאגרי החירום? סין מובילה עם מאגרים עצומים שמוערכים בין 1.1 ל-1.4 מיליארד חביות, שיספיקו לה לחודשים רבים של צריכה. "זה מוציא מהשוק צרכן משמעותי מאוד, שימתן את המחיר", אומר אזרן, ומשווה זאת למאגרים האמריקאיים שעומדים כעת על כשליש מכך, 416 מיליון חביות. פחות מאשר היו בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה, אז המאגר האסטרטגי האמריקאי עמד על כ-660 מיליון חביות.
לגבי פתיחת המיצר עצמו, טראמפ אמנם הציע שהצי האמריקאי יעניק ליווי חמוש לאוניות הסוחר, אך חיל הים האמריקאי בינתיים מתנער מזה. בסופו של דבר, זה יביא "לקפיצה חד פעמית באינפלציה, ומכאן - מוריד את הציפיות להורדת הריבית", מוסיף אזרן.
משבר חמור פי שניים
משבר הנפט הנוכחי, במסגרתו איראן חסמה את מיצרי הורמוז, שמובילים כ-20% מאספקת הנפט העולמית, חמור פי שניים מאשר האירוע השני בחריפותו ב-1956 ("מלחמת סיני" בישראל, "משבר סואץ" בעולם) - כך עולה מניתוח של חברת מחקר השווקים Rapidan Energy. וחמור מכך, כמעט אין יכולת הפקה עודפת שיכולה לפצות על כך, בניגוד למספר משברים קודמים בעבר.
עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על כך שהתלות של הכלכלה העולמית בנפט פחתה משמעותית בעשרות השנים האחרונות, מה שממתן את הנזק הכלכלי ביחס לגודל חסר התקדים של המחסור. גם ארה"ב, שהייתה תלויה אז ביבוא נפט, היא היום בכלל יצואנית בעצמה.
ובכל זאת, מחירי הדלק בארה"ב כבר זינקו משמעותית, והשווקים בירידה, מה שעלול להכביד מאוד על הנשיא טראמפ ברמה הפוליטית לקראת בחירות האמצע בסוף השנה הנוכחית. הוא ניסה ללחוץ על ספינות לחצות את המיצרים בכל זאת, אך התקיפות מכיוון איראן שכבר פגעו במספר מכליות לאחרונה כנראה יעצרו זאת לעת עתה.