שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ד') את מתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי" מול איראן. המתווה מבוסס על אותם העקרונות ממבצע 'עם כלביא' בשנה שעברה, של מתן מענקי פיצויים לעסקים אשר הכנסתם נפגעה ומודל חל"ת לעובדים בתשלום דמי אבטלה. כמו ב'עם כלביא', המתווה מתפרסם לציבור ביומו ה-11 של המבצע, אחרי תקופה של חוסר ודאות בקרב המעסיקים והעובדים.
● חמש שעות, שלוש הודעות סותרות: הבלבול במתווה החל"ת של סמוטריץ'
● אפקט הריבאונד: האם כלכלת ישראל תזנק גם אחרי המלחמה הזו?
● פרשנות | המלחמה עם איראן היא הסולם של סמוטריץ' לרדת מהעץ עליו טיפס
"אנחנו נציג עכשיו את המעטפת המאוד-מאוד גדולה שאנחנו נותנים לעסקים בכל רחבי הארץ ולעסקים באזורי קו העימות בצפון שכמובן מתמודדים עם מציאות אחרת", אמר סמוטריץ', "יש מתווה לכל הארץ, ויש מתווה נרחב לתושבי הצפון".
סמוטריץ' הוסיף כי הממשלה בחרה להמשיך עם המודל שכבר הופעל במערכות הקודמות. "אנחנו משתמשים במתווה מאוד אפקטיבי, וזה הוכח כבר ב'עם כלביא' וב'חרבות ברזל'", אמר. לדבריו, המתווה גובש בעבר בהסכמה עם ארגוני המעסיקים, ההסתדרות והכנסת, ולכן ניתן ליישמו במהירות: "החקיקה קיימת, התקנות קיימות, ומערכות המחשוב קיימות".
בנוסף, סמוטריץ התייחס לתקציב 2026 המונח בכנסת, שממנו פוצלו בהכרעת ראש הממשלה רפורמות כמו פתיחת משק החלב והטלת מס על קרקעות פנויות. הטלת המס הותנתה בהצעת התקציב בהטבה המרכזית שמציע סמוטריץ' לציבור בתקציב לפני הבחירות: ריווח מדרגות מס הכנסה. "הורדת מס הכנסה תישאר בתקציב", הבטיח סמוטריץ' למרות דחיית מס הקרקעות.
אילו עסקים זכאים למענק?
סגן הממונה על התקציבים, כפיר בטט, הרחיב על פרטי המתווה. "הקריטריון הראשון לאותם המענקים לעסקים הוא קודם כול מינימום פגיעה במחזור של 25%. זה אותו עיקרון שמלווה אותנו מאז הקורונה, דרך 'חרבות ברזל', 'עם כלביא' והיום ל'שאגת הארי'. שנית, שאותו עסק אינו עולה על הכנסות של 400 מיליון שקל. כפי שאמרנו, המענה הוא בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, וראינו גם פעם אחר פעם שזה הוא המענה הנכון, גם בגלל שאותם עסקים גדולים יכולים לספוג את התקופה היחסית של פגיעה בתזרים, וזה משתקף גם אחר כך, בדרך כלל אנחנו רואים את זה בנתונים שלהם. המחזורים של אותם עסקים גדולים גם עולים הרבה מעבר למה שהיה טרום המלחמה, כפיצוי מסוים על מה שהציבור לא רכש באותה תקופה שבה הייתה השבתת פעילות".
לשאלת גלובס מדוע נדרשו לאוצר כמעט שבועיים לפרסום המתווה אם בסוף מדובר באותו המתווה מהסבבים הקודמים, השיב בטט: "מתחילת המבצע חזרנו ואמרנו שכפי שמשרד האוצר ידע לתת את המעטפת הכלכלית בעבר, כך הוא ידע לתת אותה גם הפעם. הסיבה שלקח כמה ימים היא כי אנחנו גם בשיח עם חברינו מההסתדרות וגם ארגוני המעסיקים. אנחנו בוחנים בהתאם להתפתחויות עצמן האם נדרשות התאמות כאלה או אחרות במודל, בשונה ממה שהיה בפעמים קודמות. לכן אני חושב שבטווח זמן יחסית קצר הבהרנו לציבור שהולך להיות מענה ועכשיו אנחנו באים ומפרטים אותו".
מתווה הסיוע של האוצר מתפרסם ללא הסכמות בין האוצר למעסיקים במספר סוגיות עקרוניות. ובראשן, האם ישולמו דמי חל"ת לעובדים שלא עבדו בשבוע הראשון של המבצע כאשר, ואז חזרו לעבוד אחרי ההקלה בהנחיות? מודל החל"ת מחייב 14 ימי היעדרות רצופים. אם המבצע יהיה קצר מ-21 יום, מי שחזר לעבוד אחרי שבוע לא יגיע לרף - ולא יהיה זכאי לדמי אבטלה כלל.
גם אם המבצע יתארך, תהיה מחלוקת מי יישא בתשלום לעובדים על שבוע העבודה הראשון של "שאגת הארי" (שהיה קצר בגלל פורים) - המדינה או המעסיק - כאשר אפשרות שלישית היא שהעובדים יישארו ללא מענה בכלל. מחלוקת נוספת שצפויה לעלות בדיונים על המתווה בכנסת היא בשאלת פיצוי עסקים גדולים עם מחזור הכנסה מעל 400 מיליון שקל. באוצר כרגע מתנגדים בתוקף להכניסם אל תוך המתווה, למחאת רשתות המסחר הגדולות.
"המתווה הנוכחי עדיין אינו נותן מענה מלא"
תגובת נשיאות המגזר העסקי: "החל מתחילת המערכה משרד האוצר ונשיאות המיגזר העיסקי מנהלים משא ומתן במטרה להגיע להסכמות במהירות הנידרשת ואכן התקדמנו בחלק מהנושאים שעל הפרק. עם זאת, חשוב לומר באופן ברור: המתווה במתכונתו הנוכחית עדיין אינו נותן מענה מלא וראוי למספר סוגיות מרכזיות. בראש ובראשונה, לא ניתן פתרון מספק לנושא החל״ת. עובדים ומעסיקים שפעלו לפי הוראות המדינה אינם יכולים להישאר ללא מענה בתקופה זו".
בנוסף, טרם ניתן מענה לחברות בעלות מחזור של מעל 400 מיליון שקל, המעסיקות עשרות אלפי עובדים ומהוות מנוע משמעותי בפעילות הכלכלית של המשק. כמו כן, הקרן בערבות מדינה עדיין לא אושרה באופן סופי בתנאים שיסייעו לעסקים לצלוח את התקופה הקרובה. נוסף לכך, שר האוצר טרם עשה את המתבקש ממנו בשעה קשה זו לעסקים וטרם הצהיר על ביטול הפטור ממע"מ לחלוטין.
המשק הישראלי הוכיח פעם אחר פעם את חוסנו ואת יכולתו להתגייס בשעת חירום. כעת האחריות של המדינה היא לספק את אותה רמת מחויבות באמצעות ודאות, יציבות ותמיכה אמיתית. מעסיקים ועובדים אינם יכולים לפעול בחוסר בהירות. המשק הישראלי זקוק למענה מלא, ברור ומיידי״.