אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
ברצף המערכות שחוותה ישראל מאז 7 באוקטובר 2023 ניתן לזהות דפוס כלכלי חוזר בממשלה. פעם אחר פעם תחזית ההוצאות של משרד האוצר מתבררת כאופטימית מדי למציאות הביטחונית, ועולה צורך לפרוץ את התקציב ולהגדילו. ובצדו שני של אותו המטבע, תחזית הכנסות המדינה מתגלה שוב ושוב כפסימית, כאשר גביית המסים מפתיעה לטובה ומצילה את הבור בקופת המדינה.
● "אסף רפפורט איחר לפגישה הראשונה ב-45 דקות": המשקיע הראשון בוויז נזכר ברגע שבו הכול התחיל
● בנק ישראל בביקורת על התקציב: "להפחית כספים קואליציוניים ולהימנע ממתן הטבות מס"
מכירת וויז לגוגל צפויה להניב למדינה הכנסה חד פעמית חריגה של כ־10 מיליארד שקל, שתשולם בדולרים. סכום זה שקול לכשליש מהתוספת לתקציב הביטחון בעקבות המלחמה מול איראן; אירוע מאקרו־כלכלי של ממש עם השפעה ישירה על הגירעון הממשלתי.
יצוין כי מכירת וויז שוקללה מראש בתוך תחזית ההכנסות של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ותומחרה בכ־10 מיליארד שקל. על כן, היא לא צפויה להקטין את יעד הגירעון. היא גם לא תכה פעם נוספת את תחזיות ההכנסה המוקדמות. אבל בלעדיה, הגירעון בהחלט היה מעמיק בכמחצית אחוז תוצר.
החיזוק הפיסקאלי בדמות עסקת וויז מגיע אחרי שהשבוע נאלצו באוצר לפתוח את יעד הגירעון לשנת 2026, מרמה סבירה של 3.9% תוצר לגירעון גבוה של 5.1%. זאת, למימון עלויות המלחמה שלא הובאו בחשבון בתקציב המקורי ל־2026, שכשלעצמו עדיין לא אושר סופית בכנסת. אילולא וויז, ניתן היה כבר לחזות גירעון של כ-5.6%.
רגע לפני פרוץ המבצע מול איראן, סיימו באוצר את חודשי ינואר־פברואר עם נתוני גירעון מצוינים והכנסות של 10 מיליארד שקל מעל התחזית לשנה הנוכחית. ללא גידול זה, יעד הגירעון היה מעמיק לרמה חמורה יותר. כך, המסים העודפים לעומת התחזית ששילם הציבור הישראלי בחודשיים האחרונים, יחד עם עסקת וויז, הצילו את המדינה מהתדרדרות פיסקלית חדה לגירעון של כ־6.1% תוצר.