משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעות אלו ממש, עוסקים הבנקאים של גוגל בהעברת מיליארדי דולרים מחשבון הבנק של ענקית החיפוש לכמה מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם שהשקיעו בוויז, וכן לארבעת המייסדים הישראלים שעשו היסטוריה: אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק. הארבעה חתומים על עסקת המכירה הגבוהה ביותר של חברה טכנולוגית פרטית מעולם.

● כך הטיסה וויז מאות עובדים מישראל לווגאס בזמן מלחמה
● רשות המסים מקשיחה עמדות מול וויז. זו הדרישה החדשה

לפי ההערכות, בחשבון הבנק של כל אחד מהמייסדים ינחתו בימים הקרובים כ־2 מיליארד דולר (נטו, לאחר מס). לצדם, מאות עובדי החברה בישראל צפויים להפוך למיליונרים, כאשר עשרות מתוכם יחזיקו בהון של 100 מיליון דולר ומעלה. אלא שעם שכוך החגיגות, יתעוררו אנשי וויז למציאות תאגידית חדשה: מסטארט־אפ צומח ודינמי, הם הופכים לחלק ממנגנון הענק של גוגל - חברה בעלת מנטליות אחרת, אינטרסים רחבים ומערכת תמריצים השונה מהותית מזו שהכירו עד כה.

ה"שוויץ" של הענן במסלול התנגשות

למעשה, מרגע קליטתה של וויז בגוגל, החלו שתי החברות במסלול התנגשות בלתי נמנע. לאורך כל הדרך - כולל בפוסט אישי שפרסם אמש המנכ"ל אסף רפפורט - הבטיחה וויז להוסיף ולהיות ה"שוויץ" של עולם הענן, ולשרת לא רק את לקוחות גוגל, אלא גם את אלו של המתחרות הישירות: אמזון, מיקרוסופט ואורקל.

לוויז אין ברירה אחרת. ראשית, זו הייתה ההבטחה שניתנה לממונים על הגבלים עסקיים ברחבי העולם במהלך סבב האישורים בשנה האחרונה. שנית, רוב הכנסותיה של וויז מבוססות על לקוחות אמזון (השולטת בשוק הענן עם 28%) ולקוחות מיקרוסופט (עם 21% מהשוק). לפי ההערכות, פחות משליש מהכנסות החברה מגיעות מלקוחות גוגל קלאוד. ויתור על נתח משמעותי כל כך מההכנסות ירוקן את החברה מתוכן, ויהפוך את העבודה בה למאתגרת הרבה יותר עבור העובדים שהתרגלו לסביבה הישגית ותחרותית.

גוגל, לכאורה, תומכת בהצהרה זו "מהפה אל החוץ", אך לנגד עיניה ניצבות מטרות אחרות. לא בכדי בחרה ענקית הטכנולוגיה לרכוש את וויז - חברה דומיננטית בשוק הסייבר - דווקא באמצעות חטיבת הענן שלה, Google Cloud Platform. מטרתה ארוכת הטווח של גוגל היא הגדלת נתח השוק שלה בענן על חשבון המתחרות, ונכון להיום, קצב הצמיחה שלה בתחום הוא הגבוה ביותר: 48% בהכנסות הרבעוניות (בחישוב שנתי), לעומת 39% במיקרוסופט ו‏24% באמזון.

"גוגל ממוצבת באופן הטוב ביותר מבין המתחרות בתחום הבינה המלאכותית, ומהרגע שרכשה את וויז היא ממוצבת באופן הבולט ביותר גם בסייבר", אומר לגלובס אריק קלינשטיין, שותף־מייסד בקרן הסייבר והתוכנה גלילות. למרות זאת, גוגל נותרת כבר שנים השחקן השלישי בגודלו בשוק ומתקשה לפרוץ את "תקרת הזכוכית" - וייתכן שוויז תהיה הג'וקר שישנה את התמונה.

 אריק קלינשטיין, קרן גלילות / צילום: יונתן בלום

"מצד שני, ההכנסות של וויז כשלעצמן אינן בראש מעייניה", מסביר קלינשטיין. "לחברה חשוב יותר לכבוש נתחי שוק בענן, ורכישת וויז עשויה לשפר את סיכוייה לזכות במכרזים חדשים ויוקרתיים בשיעור של ב־20% או 30%". לפיכך, טוען קלינשטיין, גוגל עלולה לשחרר בהדרגה את מחויבותה לעננים המתחרים לטובת קידום האינטרסים הישירים שלה.

"אני מתקשה לראות את גוגל ממשיכה להפגין את אותה רמת מחויבות מוצרית ללקוחות של אמזון ומיקרוסופט", אומר קלינשטיין. "לכאורה, גוגל יורה לעצמה ברגל - שכן מדובר באובדן הכנסות ובנטישת לקוחות שעלולה להגיע ל־40% מהכנסותיה של וויז לאורך זמן. אלא שעבור גוגל, מדובר בטיפה בים. עם היתרון שיש לה ב־AI, וכעת גם בסייבר, היא יכולה להרשות לעצמה להמר על ניצחון מול המתחרות במכרזי הענק".

מהצד השני, אמזון ומיקרוסופט אינן ממתינות בצד. "המתחרות ודאי לא אוהבות את מה שהן רואות: השותף האסטרטגי שלהן בתחום הסייבר נרכש על ידי המתחרה הגדולה ביותר", אומר עמית קרפ, שותף בקרן ההון סיכון בסמר. "כדי לעבוד עם לקוחות מיקרוסופט או אמזון, וויז זקוקה לגישה למידע רגיש בתשתיות וברמת האפליקציה. כאן נשאלת השאלה: האם אמזון מעוניינת שגוגל תהיה חשופה לדפוסי השימוש של לקוחותיה במשאבי מחשוב ובאפליקציות, או לאופן שבו הם צומחים? ברור שהם לא אוהבים את זה. אמזון היו קטליזטור לצמיחה של וויז; הם אמנם לא יכולים לעצור את הפעילות שלה, אבל הם בהחלט יכולים להתחיל לעודד מוצרים מתחרים במקומה".

 עמית קרפ, שותף בקרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין

אפווינד ודור ה־AI מסמנים את היעד החדש

אחד המוצרים המתחרים שזוכים כעת ל"חיבוק" מהשוק הוא זה של החברה הישראלית אפווינד (Upwind), קרפ עצמו היה שותף להשקעה בה ממש לאחרונה. אפווינד הוקמה על ידי היזם הסדרתי עמירם שחר, שמכר בעבר את חברת המחשוב ספוט לנטאפ בכ־400 מיליון דולר. בתחילת דרכה גייסה החברה הון ראשוני מהכדורסלנים עומרי כספי וסטף קרי - ידידיו של שחר עוד מימיו בנטאפ, אז נהג לפקוד את מגרשי קבוצת גולדן סטייט.

בינואר האחרון הפכה אפווינד לחד קרן, לאחר שגייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן בסמר, ולקחו בו חלק משקיעים בולטים נוספים, בהם קרן פיקצ'ר של בכירי הסייבר דן אמיגה, מייק פיי, רקש לונקר ומיקי בודאי.

בתחילת החודש, כשהיה ברור כי גוגל נערכת להשלמת רכישת וויז באמצע מרץ, חתמה אמזון על הסכם משודרג עם אפווינד. בתעשייה מגדירים את המהלך כ"רכישה ללא רכישה": מעבר לאינטגרציה טכנית של המוצר בחנות הענן של אמזון, מדובר בהסכם שבמסגרתו אנשי המכירות של ענקית הענן משווקים בעצמם את המוצר הישראלי. זאת, בתמורה לעמלה הדומה לזו הניתנת על מוצרי AWS המקוריים - מעמד שעד כה היה שמור כמעט בלעדית לחברת דאטה־בריקס האמריקאית.

 עמירם שחר, מנכ''ל אפווינד ומייסד שותף / צילום: Upwind

אפווינד אינה לבדה בהסכמים ה"אינטימיים" הללו, אך היא היחידה בתחום ההגנה על הענן ששדרגה כך את יחסיה עם אמזון בשבועות האחרונים. חברות ישראליות נוספות מתחומים משיקים שאינם מתחרים בוויז - דוגמת סייארה בתחום הגנת הנתונים, איילנד בדפדפנים המאובטחים, ו־7AI של ליאור דיב בניהול התרעות - השיגו הסכמים דומים, לצד קראודסטרייק האמריקאית.

מיקרוסופט, המצויה בעמדת נחיתות מול גוגל בשוק הבינה המלאכותית ומתקשה לשפר את נתח השוק שלה בענן, טרם ביצעה מהלכים דרמטיים דומים. עם זאת, לגלובס נודע כי גם היא מנהלת כיום משא ומתן מול אפווינד על הסכם הפצה משותף.

הסכמים אלו, ככל שיתרחבו, עשויים להזניק את מעמדה של אפווינד ממתחרה צעירה למי שנהנית מהוואקום שנוצר בעקבות רכישת הענק. עד אשתקד, הכנסותיה של אפווינד נאמדו בכ-20 מיליון דולר בשנה; כיום היא כבר נמצאת בקצב הכנסות שנתי של כ-30 מיליון דולר, וצופה כי - אם תוכניותיה יתגשמו - תסיים את השנה עם קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר.

אפווינד אינה לבדה במירוץ. חברות נוספות מבקשות להיכנס לחלל שהותירה וויז: החל מחברות ותיקות שנדחקו בעבר לפינה, דוגמת אורקה סקיוריטי- המכניסה לפי ההערכות 80-90 מיליון דולר בשנה - ואקווה הוותיקה, ועד לשחקניות חדשות יותר כמו סוויט סקיוריטי. החברה, שהוקמה על ידי רמ"ח הגנה בסייבר לשעבר, תא"ל (במיל') דרור קשתי, יחד עם צוות יוצאי יחידות 8200 ו-81, גייסה 75 מיליון דולר בסוף השנה שעברה מהקרנות גלילות, אבולושן וקי1. סוויט כבר פועלת כחלק מ"דור ה-AI" של עולם הסייבר: חברות הלוקחות בחשבון את מודלי השפה וסוכני הבינה המלאכותית בארגון, ולא רק את האפליקציות הרצות בענן.

 מייסדי Sweet - מימין אוראל בן-ישי, דרור קשתי, אייל פישר / צילום: בן יצחקי

המבחן התרבותי של "ממלכת גוגל"

מעבר להתנגשות עם גוגל, המלחמה היומיומית של עובדי וויז מעתה והלאה תהיה נגד שגרת העבודה בתאגיד ענק. וויז אמנם צפויה לקבל מעמד עצמאי - בדומה למודל של לינקדאין במיקרוסופט - ובכל זאת, אופי הפעילות בגוגל רחוק מהיומיום בסטארט־אפ רעב וצומח.

"שמעתי על עשרות סטארט־אפים שנמכרו וסיפרו לכולם שהם ימשיכו לעבוד בתנופה מלאה ויספקו שירות שוויוני לכל הלקוחות, כולל למתחרים, אבל המציאות תפסה אותם בסופו של דבר", אומר לגלובס משקיע סייבר ותיק. "משימה פשוטה כמו פתיחת שרת חדש, שארכה בוויז דקות ספורות, עלולה להפוך לפרוצדורה מורכבת שדורשת אישורים ואורכת ימים".

לכך מצטרפת העובדה שהעובדים כבר התעשרו בצורה פנומנלית. "לא בטוח שלכולם יהיה תמריץ להמשיך ולעבוד בגוגל, או כשכירים בכלל", מוסיף המשקיע, "ייתכן שנראה גל עזיבות של עובדים, ואולי אף יציאה לדרך יזמית חדשה".

ארבעת המייסדים אמנם התחייבו להוסיף ולעבוד בחברה בשנים הקרובות - התחייבות שמתוגמלת במאות מיליוני דולרים - אך כפי שמעידה פעילותו הציבורית של אסף רפפורט, הכוללת הובלת קבוצת רכישה לערוץ 13, נראה כי הדבר אינו מונע מהם להתנסות בפרויקטים חדשים.

גם אפליקציית הניווט הישראלית וייז, שנמכרה לפני 13 שנה לגוגל תמורת 1.1 מיליארד דולר, ביקשה לשמר התנהלות עצמאית בתוך חטיבת המפות של ענקית החיפוש. בסופו של דבר, המייסדים עזבו בזה אחר זה; הבולט שבהם היה נועם ברדין, שפרש תוך ביקורת חריפה על התרבות הארגונית ב"ממלכת גוגל". ברדין תיאר תרבות נהנתנית שבה קורסי העשרה אישיים גוברים לעיתים על מחויבויות עבודה. בהמשך, גוגל אף ביטלה את רשת הפרסום של וייז, מקור הכנסה מרכזי, והחליפה את שדרת הניהול שוב ושוב.

ייתכן כי בוויז רואים בהיסטוריה הזו תמרור אזהרה. מנגד, ייתכן כי מעמדו הבכיר של רפפורט בחטיבת הענן - תחום המוגדר כאסטרטגי עבור גוגל כולה - עשוי לשנות את התמונה לטובה עבור הנציגות הישראלית החדשה.