גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כוחה של הכלכלה להצית מלחמות ולהביא אל סופן

הרייך השלישי נישא בימי תהילתו על שיקום גרמניה מהשפל הכלכלי הגדול, אלא שבהמשך התברר שהנס הפיננסי של היטלר לא היה יותר מבועת ענק ● הגזל מהיהודים וממדינות שסופחו סייע למשטר לדחות את ההתמודדות עם המשבר הפיסקלי המעמיק ● הפיהרר היה ברור: גרמניה צריכה לעבור ל"כלכלת ביזה" כמפתח לשרידותה ● איך ניצלה גרמניה הנאצית את המשאבים לטובת כלכלת מלחמה

אדולף היטלר חולף על פני חזית העבודה הגרמנית במהלך ''עצרת העבודה'', 1937 / צילום: Reuters, Berliner Verlag/Archiv
אדולף היטלר חולף על פני חזית העבודה הגרמנית במהלך ''עצרת העבודה'', 1937 / צילום: Reuters, Berliner Verlag/Archiv

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

לכלכלה תפקיד חשוב וגדול במלחמות, הרבה מכפי שאנשים נוטים לחשוב. יש בכוחה אף להביא לסיומן של מלחמות, שעה שהצדדים השחיתו עד תום את משאביהם לממן אותן, חרף כל ההקרבות והקיצוצים שנכפו על האוכלוסייה. לא אחת הכלכלה היא גם מניע חשוב, אם כי שקט, לפרוץ המהלך המלחמתי מלכתחילה. כזה היה המקרה בנוראה שבמלחמות המודרניות, מלחמת העולם השנייה.

מה יהפוך את העימות הנוכחי למלחמת עולם שלישית - והאם הכלכלה תכריע הכול?

המיתוס הרווח הוא שהיטלר שיקם את גרמניה מהשפל הכלכלי הגדול של תחילת שנות השלושים. וכי - אם נתעלם מעניינים פעוטים כמו מחיקת הדמוקרטיה, מחנות מאסר, רצח של יריבים פוליטיים ורדיפת המיעוט היהודי - התקופה מאז עלייתו לשלטון ב-1933 ועד פרוץ המלחמה ב-1939 הייתה של אחדות לאומית ופריחה מדהימה. חרף המיתוס הזה, המציאות הכלכלית שלא דוברה הייתה שונה בתכלית.

בארה"ב בתגובה לשפל הגדול זינק תקציב המדינה מכ-11% מהתל"ג ערב המשבר לכ-19% בשנת 1938. וכמותה, גם בגרמניה המנוע מאחורי ה"נס הכלכלי" היה זינוק דרמטי בהוצאות הממשלה.

משנת 1934 ואילך, התקציב וההוצאות של ממשלת גרמניה היו חסויים. חלקים גדולים מהגירעון אף הועברו דרך מערכת מורכבת של "תקציבי צללים" נטולי אישור פוליטי. במרכז המימון הלא רשמי עמדה קומבינה שהגה נשיא הרייכסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה דאז, היילמאר שאכט. הוא הקים חברת קש בשם "החברה למחקר מטאורולוגי", שכל פעילותה הייתה הנפקת שטרות חוב שכונו "שטרות מאפו". השטרות היו לטווח קצר של 90 יום, וניתן היה לנכותם בכל בנק גרמני בכל עת. הבנקים מצידם יכלו לקבל תמורת השטרות מזומן ברייכסבנק. אך בפועל, כדי להבטיח שהשטרות לא יומרו לרייכסמארקים שיופיעו במכולת, מה שהיה מוביל לאינפלציה, תקופת פירעון השטרות הוארכה שוב ושוב, עד שמועד הפירעון בפועל עמד על 1939. בנוסף, וכדי לפתות את המחזיקים שלא לפדותם, הם נשאו ריבית שנתית של 4%, גבוהה מזו של שטרות חוב אחרים באותה תקופה.

באמצעות השטרות הפיקטיביים הללו יצר הבנק המרכזי הגרמני מערכת כספית מקבילה, נושאת ריבית, באמצעותה שילם האוצר לספקים, תשלום סמי-נזיל מחוץ לספרי התקציב. התשלום באמצעות השטרות איפשר לממשלת גרמניה לעקוף לחלוטין את הסכמי ורסאי, והגבלות ההוצאה על החימוש שהם הטילו עליה. ההערכה היא כי עד פרוץ המלחמה כ-12 מיליארד רייכסמארק של שטרות כאלו, חוב שלא נרשם בספרים, הסתובבו בכלכלה, לעומת 19 מיליארד באג"ח ממשלתיות רגילות.

מפעל לייצור מטוסים, מתוך התעמולה הנאצית, 1940. מתוך התקציב, 73%-80% הופנו להוצאות צבאיות / צילום: Reuters, Berliner Verlag/Archiv

גרמניה מימנה כלכלת מלחמה באמצעות חוב

חובות הצללים והחיסיון על התקציב ועל הוצאות הממשלה מקשה על שיחזור הזינוק בהם מאז 1934. אף על פי כן, הערכות שונות גורסות כי בין השנים 1935 ל-1939 צמח תקציב המדינה הגרמני ל-31%-45% מהתל"ג. מתוכו, בין 73% (1935-6) ל-80% (1939) הופנו להוצאות צבאיות - מפעלי נשק ותחמושת ושכר למועסקים בגופים הצבאיים.

בפועל, משנת 1934 ואילך ניהלה גרמניה כלכלת מלחמה שהיא מימנה באמצעות חוב. עד פרוץ המלחמה ב-1939 עמד חובה של הממשלה על כ-110% מהתל"ג, והכנסותיה השוטפות ממסים כיסו בקושי מחצית מהוצאותיה השוטפות. הנס הכלכלי של היטלר לא היה אפוא יותר מבועה פיננסית ענקית, בנויה על חוב שאינו בר תשלום.

אם גרמניה לא היתה פונה לנתיב המלחמה, קרוב לוודאי שהבועה הפיננסית הזו הייתה מתפוצצת בתוך שנים בודדות, ובעקבותיה גם המשטר, שהיה בנוי על מיתוס של מומנטום ועל הצלחה למראית עין. המלחמה הפכה לאופציה הריאלית היחידה לשרידות הכלכלה והמשטר.

התקציב והחוב הגרמני היו פצצת זמן מתקתקת, ששאכט עצמו הודה כי אינם ניתנים לפתרון, אלא אם "גרמניה תצליח לשנות את מצבה הבינלאומי". אלא שהחוב היה רק חלק מהבעיה. בעיה קטנה לא פחות הייתה מחסור כרוני במטבע זר. גרמניה לא יכלה לייצר בעצמה את כל חומרי הגלם החיוניים למלחמה מודרנית - נפט, גומי, נחושת, ניקל, טונגסטן, כותנה. את החומרים הללו היה צורך לייבא, ולכך נדרש זהב או מטבע חוץ. משניהם נותר עד 1938 מעט מאוד. ככל שהרייך התחמש, כך הוא שרף יותר מהם. וככל ששרף יותר, כך הלך והחריף המחסור. הרעיון שהופרח באוויר על אודות אוטרקיה, משק סגור הנסמך על עצמו בלבד, התגלה כאשליה מרה, ועמו גברו הלחצים מבית.

הנהגת הרייך הבינה היטב את משמעות הדברים. אם גרמניה הייתה מאטה את קצב ההוצאות ואת ההתחמשות, האבטלה הייתה מתפרצת מחדש, תעשיות היו קורסות, הבטחה הגדולה של הנאצים הייתה מתפוגגת, ועמה הלגיטימציה של המשטר. הפנייה החוצה, למלחמה עם שכנותיה, הפכה לאופציה היחידה להישרדות עבור גרמניה הנאצית. היטיבה לתאר את התופעה ההיסטוריונית ברברה טוכמן בסיפרה "מצעד האיוולת", כשהסבירה כי ממשלות נוטות לברוח למעשי איוולת חיצוניים כאשר פנימית הם נתקלו בקיר.

הסיפוח האוסטרי: שוד מדינתי חסר תקדים

מבעד לזכוכית מגדלת זו יש לבחון את האנשלוס - סיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי במרץ 1938. התמונות שראה העולם היו של יהודים שהורדו על הברכיים, נאלצים לקרצף במברשות שיניים את מדרכות וינה. אך מה שהיה חשוב להנהגה הנאצית לא פחות היו דווקא כספות הבנק המרכזי האוסטרי, שם ישבו עתודות הזהב של המדינה. ההשתלטות על הזהב הזה, יחד עם מטבע החוץ והאג"ח של אוסטריה, יותר מהכפילו את יתרות הזהב והמט"ח שהיו בידי גרמניה ערב הסיפוח.

הסיפוח לווה כמובן ברטוריקה נאצית מתלהמת, ובמצעדים היסטריים בהשתתפות ההמונים. בפועל, היה זה שוד מדינתי בקנה מידה שטרם נראה עד אז. בלי אוסטריה, גרמניה הייתה על סף חדלות פירעון עוד לפני סוף אותה שנה.

המניעים הכלכליים של המהלך הבא היו ברורים לא פחות. כיבוש צ'כוסלובקיה העניק לגרמנים את עתודות הזהב והמט"ח שלה (אף כי לפני שפרצה הספיק הבנק המרכזי הצ'כי להעביר לבריטניה ולשוויץ חלקים גדול מהזהב) ואת מפעלי הנשק הענקיים של סקוֹדה. עם כיבוש צרפת הצטרף מקור מימון אדיר נוסף: מס "הוצאות הכיבוש" שהושת על הצרפתים. היו אלו סכומים עצומים שבשנת 1943 עמדו על יותר ממחצית התל"ג של צרפת הכבושה, ושכיסו כמעט רבע מתקציב המלחמה הגרמני. כך, הוורמאכט היה מכונה לייצור תזרים מזומנים לא פחות ממכשיר ליישום האידאולוגיה הנאצית.

יותר ממחצית מנכסי היהודים הגיעו למדינה

גם לרדיפת היהודים היה מניע כלכלי, ובמיוחד בשנים עד פרוץ המלחמה. מרגע עלייתם לשלטון נקטו הנאצים כלפי יהודי גרמניה מערכת שיטתית של החרמה, מיסוי כפוי, הקפאת נכסים ו"אריזציה" (מכירה כפויה של נכסים). על פי CEPR, גוף מחקר אירופי בלתי מפלגתי, בין 1933 לפרוץ המלחמה בשנת 1939, צעדים אלה, יחד עם מסי יציאה שהוטלו על היהודים שביקשו לעזוב את גרמניה, העבירו ישירות אל קופת האוצר מיליארדי רייכסמארק; מתוך הנכסים השייכים ליהודים, כ-58% הגיעו בסופו של דבר לקופת המדינה או למנגנונים כלכליים שבשליטתה.

ציני ואכזרי במיוחד היה קנס רכוש קולקטיבי שהוטל על יהודי גרמניה בשנים 1938-1939 בעקבות ליל הבדולח. הפוגרום הזה אילץ אותם להעביר למדינה כ-1.126 מיליארד רייכסמארק. בסך הכול, עד 1938-1939, ההכנסות שמקורן בעושר יהודי שהוחרם או נלקח בכפייה היוו כ-5% מהתקציב הלאומי של גרמניה. סכומים אלה מילאו תפקיד משמעותי בהסתרת הלחצים הפיננסיים הכבדים שנוצרו בעקבות תוכנית החימוש המואצת. הכספים שנגזלו מן האוכלוסייה היהודית גם סייעו למשטר לדחות את ההתמודדות עם המשבר הפיסקלי שהלך והעמיק, בזמן שהמדינה הרחיבה במהירות את הוצאותיה הצבאיות.

בנובמבר 1937 קיים היטלר פגישה סודית עם בכירי המשטר והקצונה הגרמנית. במסמך המסכם את המפגש ומכונה מאז "מסמך הוסבך" (על שם הקצין שרשם את הפרוטוקול) פורטו בהרחבה תוכניותיו הכלכליות של היטלר. המלחמה, כך הוסבר לשומעים, אינה רק בחירה אידאולוגית, אלא גם הכרח כלכלי, הואיל והמודל הכלכלי הנאצי הגיע למבוי סתום; רק מערכה צבאית מוצלחת תפתור אותו.

רעיון המשק הסגור, המשיך המסמך, כשל. גרמניה לעולם לא תוכל לייצר מספיק מזון או חומרי גלם בגבולותיה כדי לכלכל את אוכלוסייתה; המשמעות הייתה תלות קבועה ביבוא, שדרש מטבע חוץ (זהב או כסף זר) שלמדינה פשוט אין. לפיכך גרמניה זקוקה למרחב מחיה, שטחים להספקת מזון וחומרי גלם ללא הגבלה. ההשקעה העצומה בחימוש ובצבא רוקנה את קופת המדינה. אך ערכו של החימוש הזה אינו קבוע, והוא מתיישן עם הזמן. ולכן בפני גרמניה חלון הזדמנויות בן שנים בודדות, שבו עליה להביא את היתרון הזה לכדי ניצול. היטלר היה ברור וספציפי: על גרמניה להשתמש במלחמות כמנוע כלכלי. גרמניה צריכה לעבור ל"כלכלת ביזה" כמפתח לשרידותה.

תיאבון המשאבים נתקל בקיר בדמות ברה"מ

רעיון זה של כלכלת ביזה הלך והתפתח עם הזמן. כלכלת הביזה הפכה חלק מרכזי בתוקפנות הגרמנית, והיא יושמה הלכה למעשה בממדים מפלצתיים. לא רק שעתודות זהב, חומרי גלם, תעשיות, תוצרת חקלאית ויצירות אומנות נבזזו והוחרמו על ידי גרמניה. מדינות שהיא כבשה נאלצו לממן את עצם הכיבוש, באמצעות "הוצאות כיבוש" שהוטלו עליהן. תשלומים אלה הגיעו להיקפים עצומים, ובמקרים מסוימים אף עלו על 50% מהתוצר המקומי של אותן מדינות כבושות.

במאי 1939 כבר דובר גם על מיליוני עובדי כפייה, עבדות מודרנית, כחלק מהלך הרוח הזה. כך הופעלה מערכת רחבת היקף של עבודת כפייה, ולפי הערכות, עד סוף שנת 1944 הועסקו בכפייה בכלכלה הגרמנית 7-8 מיליון עובדים זרים ושבויי מלחמה. והם היוו כמעט רבע מכלל העובדים במשק הגרמני באותה תקופה. וכמובן היהודים, שלא רק נרצחו במיליונים, אלא שרכושם שנבזז שימש למימון פעילותה הצבאית של גרמניה הנאצית.

אך תאבון המשאבים הזה נתקל בקיר שעה שהיטלר החליט על מלחמת מנע נגד ברית המועצות. מבצע ברברוסה ביוני 1941 נחל הצלחות מסחררות בחודשים הראשונים, אך סופו היה לקטסטרופה. עם כל עוצמתה הצבאית של גרמניה והגזל מהאומות הנכבשות, משאביה לא יכלו לחיבור שבין משאבי כוח האדם של "אמא רוסיה", משאבי הטבע של מרחבי האימפריה הבריטית והעוצמה התעשייתית של ארה"ב. המערכה אומנם נמשכה שנים, ועלתה במחיר אנושי של עשרות מיליוני חללים, ועוד יותר פצועים, גולים וחסרי כל, אך בסופה היא הביאה על גרמניה חורבן מוחלט בכל מובן. הרס שרק בזכות סיוע אמריקאי מסיבי, תוכנית מרשל, מנע את גלישתה חזרה לעידן הבתר תעשייתי.

ניקולו מקיאוולי, מדינאי, ופילוסוף פוליטי איטלקי שפעל בסוף המאה ה-15, אמר פעם: "מלחמות מתחילות כאשר אתה רוצה, אך לא מסתיימות לפי בקשתך". למנהיגים לאורך ההיסטוריה היו סיבות רבות לפתוח במלחמות, ובמרבית הפעמים היו אלו מניעים לגמרי אישיים. אך בסיומן, דווקא הכלכלה שיחקה לא אחת תפקיד מרכזי.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מדדי הביטוח והביטחוניות עלו ב-1.4%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● או.פי.סי השלימה גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים ● אנליסטים: הטלטלה בשוק האנרגיה עלולה להימשך זמן רב יותר מהצפוי ●  גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● תסריט 1990 או קריסת 2008? ההיסטוריה רומזת מה יקרה ל-S&P 500 אחרי הזינוק במחירי הנפט

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

מידרוג מגיבה להשלמת עסקת אלומיי בנופר

הרכישות האחרונות העלו את המינוף של נופר, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק" ● מידרוג: "הפחתת המינוף תלויה במידה רבה בחיזוק בסיס ההון אליו מכוונת החברה" ● מניית נופר זינקה ב-100% בשנה האחרונה לשווי שוק של 6.2 מיליארד שקל

אילון מאסק בבית המשפט, לפני כשבוע / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

בזמן שהתמקדנו בלחימה: בחירות בדנמרק, מטען חבלה בניו יורק ודרמות בסיליקון ואלי

כשפה היינו עמוק באיראן, בעולם נגעו גם בדברים אחרים: ממטען שנזרק על ביתו של זוהרן ממדאני ועד הקדמת הבחירות בדנמרק בצל משבר גרינלנד ● אלפי משרות קוצצו בגלל ה־AI ואילון מאסק שוב התייצב בבית המשפט ● גלובס מרכז את מה שפספסנו כשישבנו במרחב המוגן

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הדולר? מתחזק בעולם ועולה גם מול השקל

הדולר התחזק מול השקל ב-2% בשישה ימי מסחר ל-3.14 שקלים ● "המטבע הירוק" מתחזק גם מול סל המטבעות העולמי ● אידית מוסקוביץ מנהלת חדרי מסחר בבנק הבינלאומי: "הסיבה העיקרית הינה ההסלמה במלחמת איראן"

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Science Photo Library

דריכות גדולה לאחר שארה״ב ביצעה תקיפה של פעם ב-40 שנה

בעולם מזהירים כי הפצצה האמריקאית באי ח׳ארג שממנו יוצאים כ־90% מיצוא הנפט של איראן – מעלה את הסיכון בשוקי האנרגיה ● טראמפ: "נמנענו מפגיעה בתשתיות הנפט, אך זה עשוי להשתנות"

בנימין נתניהו וגל הירש במסע''ת, ינואר 26' / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

רה"מ פירט את יעדי המלחמה, והבהיר: לא בטוח שהמשטר ייפול

צה"ל פתח בגל תקיפות בטהרן ● אירוע הירי בבית הכנסת במישיגן הסתיים ללא נפגעים ● בישראל שוקלים כניסה קרקעית רחבה ללבנון; הרמטכ"ל זמיר: "המערכה בצפון לא תהיה קצרה" ● חשד לפיגוע בר"ג: פצוע קשה מדקירות, החשוד נעצר בתום מרדף; בתוך כך, מחבלים ניסו לבצע פיגוע דריסה וירי סמוך לצומת תפוח - ונוטרלו ● מוג'תבא חמינאי פרסם "מסר ראשון" - נשבע לנקום וניסה לפייס את המפרציות • טראמפ: "האינטרס שלי - לעצור את אימפריית הרשע של איראן" ● עדכונים שוטפים

צילומים: רויטרס

המדינה שהעלתה את מחיר הדלק ב־50% בעקבות המלחמה באיראן

סגירת מצר הורמוז כבר מורגשת בעשרות מדינות בעולם • חשיפה: האקר פרץ לשרתי FBI, ושם את ידו על מסמכי אפשטיין • ובנפאל - ראפר בדרך להפוך לראש ממשלה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

יוטב קוסטיקה, מנכ''ל מור קרנות נאמנות / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

נשאר במשפחה: כך ינוהלו מיליארדי הדולרים שיקבלו מייסדי וויז מאקזיט השנה

יוטב, אחיו של אחד ממייסדי וויז ינון קוסטיקה, יעזוב את תפקידו כמנכ"ל משותף במור קרנות נאמנות ויקים Family Office לניהול ההון של ארבעת מייסדי החברה ● הארבעה צפויים לקבל יחד כ־8 מיליארד דולר נטו ממכירת וויז לגוגל ● לצד זאת, קוסטיקה ימשיך לשמש כיועץ לבית ההשקעות

קים במפעל המלט, בשבוע שעבר. מכנה את הדרישה לוותר על הגרעין ''אובססיה הזויה'' / צילום: Reuters, KCNA

תעודת הביטוח של קים ג'ונג און

בשנים האחרונות הרחיבה קוריאה הצפונית את ארסנל הגרעין שלה עד ל-50 ראשי נפץ, לפי הערכות ● אם היה אפשר לחשוב שהתקיפות של ארה"ב באיראן יטלטלו את קים ג'ונג און, המנהיג העליון בטוח מתמיד כי הנשק האטומי הוא הערובה שלו להישרדות המשטר

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

טילים איראניים / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

טילי המצרר של איראן: מתפוצצים באוויר ומפזרים חימושים זעירים

איך פועלים טילי המצרר שמשגרת איראן לישראל ● וגם: ההשראה שקיבלה מחמאס והנזק שעלול להיגרם

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

בתוך שעתיים: 7 זירות נפילה מהקריות ועד אילת

באילת נבדק אם מדובר בנפילת פצצות מטיל פזיר או רסיסים ● חבר הלשכה המדינית של החות'ים: "השתתפותה של תימן היא רק עניין של זמן" ●  מתקפת כטב"מים כוונה הלילה לעבר שגרירות ארה"ב באזור הירוק בבגדאד ● מתקפה אנטישמית באמסטרדם נגד בית ספר יהודי • עדכונים שוטפים

מירי רגב שרת התחבורה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שרת התחבורה מירי רגב: השבת הישראלים מהאמירויות תושלם עד מוצאי שבת

במשרד התחבורה מעריכים כי מבצע החילוץ מהאמירויות יסתיים עד מוצאי שבת, ולאחר מכן צפוי המאמץ להתמקד במזרח אסיה, שם נמצאים כ־8,000 ישראלים המבקשים לשוב ● במקביל נרשמת ירידה בתפוסת חלק מהטיסות מאירופה לישראל

אנשים ישנים בתחנת בן גוריון / צילום: נת''ע

בקרוב תקבלו פחות התרעות על טילים: הפיילוט שמחכה לאישור האלוף

על פי מידע שהגיע לגלובס, בפיקוד העורף עומלים על חלוקה מחודשת של מדינת ישראל לפי אזורים, על מנת לצמצם את התרעות השווא ● בפיקוד העורף שוקלים לבצע פיילוט בנושא, שמחכה לאישורו של האלוף שי קלפר, מפקד פיקוד העורף

הפגיעה בארמון גולסתאן באיראן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אחרי הפגיעה בארמון בטהרן: איך בישראל ממגנים מבנים לשימור

המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן אינה פוגעת רק בבסיסים צבאיים אלא גם בסמלי תרבות והיסטוריה ● הפגיעה בארמון גולסתאן בטהרן ממחישה עד כמה גם אתרי מורשת בני מאות שנים חשופים לאש ומעלה שאלה דומה לגבי מבני השימור בישראל

רועי חיימוף, מייסד משותף בסטארט–אפ הסייבר FIG Security / צילום: נתנאל טוביאס

שירת ב-8200 בזכות ההורים שברחו מאיראן - והקים חברת סייבר שגייסה עשרות מיליונים

ההורים שברחו מטהרן דיברו איתו פרסית בבית, בישיבה התיכונית הוא גילה את עולם הסייבר, וב־8200 הוא עשה הסבה לתפקיד טכנולוגי: "לא ויתרתי על החלום" ● היום הוא עומד בראש חברת FIG Security, שגייסה עשרות מיליונים ממשקיעים בולטים ● שיחה קצרה עם רועי חיימוף

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?