העיוות שהכניס הורים למלכוד: משלמים אלפי שקלים כשהגן סגור

קשה לחשוב על דוגמה מקבילה לזו המתרחשת בגני הילדים הפרטיים. הורים המשלמים אלפי שקלים בכל חודש עומדים מתחילת המלחמה מול גן סגור, והצ'קים יורדים. למעשה, הם משלמים מחיר מלא עבור מוצר שאינם מקבלים.

במקביל, אותם הורים נמצאים במציאות בלתי אפשרית מול מקומות העבודה: חלקם נאלצים להישאר בבית עם הילדים ולהפסיד ימי עבודה, וחלקם בחל"ת כתוצאה מהפגיעה בעסקים ומהנחיות פיקוד העורף.

● הנחיות פיקוד העורף משתנות: מי חוזר ללימודים?
● "בין הזיה לביזיון": כך הפכה הלמידה מרחוק לסיוט להורים

במילים פשוטות, ההורים נפגעים פעמיים. הם גם נדרשים להמשיך ולשלם עבור המסגרת - וגם צריכים למצוא פתרון עבור הילדים בעלות גבוהה כמו בייביסיטר, או להפסיד עבודה. כך או אחרת, זו הוצאה כפולה.

באופן אבסורדי, ההוצאות של הגנים ירדו מאז תחילת המלחמה, שכן הוצאות קבועות כמו אוכל וחשמל ירדו, וכן במקרים בהם סייעות וגננות יצאו לחל"ת, גם השכר ירד מהמאזן. הרשת גועשת בסיפורים של הורים מודאגים וכועסים, שנמצאים בין הפטיש לסדן.

איך קרה האבסורד? מדובר במערכת פרטית לחלוטין. מאז תקופת הקורונה, רבים מהגנים הכניסו סעיף לחוזה הקובע כי ההורים נדרשים להמשיך לשלם גם במצבים קיצון שלא מאפשרים קיום לימודים. במשרדי החינוך והאוצר עד כה לא פרסמו מתווה ייחודי לגנים ומסתכלים עליהם כעל עסק פרטי.

המצוקה בקרב ההורים גדולה. בקבוצת הורים של באר יעקב כתבה אמא לילדים: "אפשר להבין למה גנים פרטיים ממשיכים לגבות דמי 'שכר לימוד'? הרי הגן סגור, משמע שאין הוצאות של חשמל, מים, מזון וכו'. למה לא להיות מוכנים להחזיר?". נסביר: הוצאה על גן פרטי במרכז יכולה להגיע ל5,000 שקל, ואם יש שני ילדים בגילאים 0-3, הסכום מוכפל.

שוק פרוץ ולא מוסדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג לפני מספר ימים את מתווה הפיצויים למשק, ובימים הקרובים הוא צפוי לעבור בחקיקה. המתווה לא כלל התייחסות מיוחדת להורים ולגנים, ולכן עד עתה המצב נותר ללא מענה.

ממשרד האוצר נמסר כי גן ילדים פרטי, כמו כל עסק פרטי, זכאי אף הוא לקבל פיצוי על אובדן הכנסות (הפסדים של 25%) בתקופת "שאגת הארי". כך למשל החזר תשלום ללקוחות כנגד שירות שלא ניתן, בא בחשבון אובדן ההכנסות, ובעל העסק יוכל לקבל פיצוי כנגדו בהתאם לכללים שנקבעו במתווה. כפי שהוכח במערכות קודמות, המדינה מבצעת את התשלומים בצורה מהירה ויעילה לכל העסקים בהתאם לכללי המתווה שפורסמו.

במשרד החינוך הפנו אותנו למשרד האוצר, שהסביר כי הם לא מתערבים ישירות בנושא המוסדר על-ידי חוזים פרטיים. כלומר, ההורים עצמם לא זכאים להחזר מהמדינה. בשיחה בנושא עם גורם בכיר במשרד האוצר הוא קרא לבעלי גנים פרטיים להשיב את התשלום להורים, לפחות עד גובה הפיצוי אותו יקבלו מהמדינה.

במקרים שבדקנו התמונה מורכבת. במקרה הראשון, בית המשפט דחה תביעת הורים להחזר תשלום לגן שכלל סעיף הפוטר את הגן מחובת החזר במקרה מלחמה, בנימוק שבקשת הפיצוי של הגן מהמדינה נדחתה, ולכן לא התקיים תנאי הפיצוי להורים. במקרה אחר, בו לא היה סעיף כזה, נקבע בחודש הראשון למלחמה כי למרות שהאירוע היה בלתי צפוי, הפער בשירות שניתן מזכה את ההורה בהחזר חלקי. בחודשים מאוחרים יותר בית המשפט כבר לא אישר החזרים.

הבעיה נעוצה בכך שגני הילדים הם עסק שונה בנוף. בעוד שבעסקים רגילים ניתן לבחור לא לשלם עבור שירות או מוצר שלא סופק במקום, בגנים שכר הלימוד נגבה מראש, מה שמקשה על ביטול עסקה או קבלת החזר. בנוסף, הורים מספרים כי קיבלו מסרים לפיהם הערמת קשיים עלולה להביא לכך שייאלצו למצוא גן אחר - משימה מורכבת כשלעצמה. יתרה מכך, בניגוד לשירותים אחרים המשולמים מראש, שירות הגן אינו ניתן לדחייה. כשהגן מושבת, הילד מפסיד את השירות.

הקביעה שנזנחה

לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, קבעה המועצה הישראלית לצרכנות כי סגירת גני ילדים בהתאם להוראות פיקוד העורף היא הפרת חוזה בשל סיכול, המקימה עילה של ההורים להשבת התמורה. אבל במציאות שבה הורים נדרשים לחתום על חוזים נוקשים, יש קושי באכיפת העמדה.

עו"ד ליויאן סגל, שותף ליטיגציה במשרד מיתר, מסביר כי "נקודת המוצא היא מה כתוב בהסכם עם הגן. יכול להיות שכתוב שצריך לשלם בכל מקרה גם אם הגן סגור, ואם ההורה הסכים לכך, הוא יתקשה להשתחרר מהתחייבותו לשלם, בהיעדר נסיבות מיוחדות". אלא שכאמור, מדובר כמעט בסטנדרט מקובל בענף כולו.

לעתים יש סייג שאומר שאם המדינה תשתתף בפיצוי של הגן, ההורים יוכלו לקבל החזר. אלא שגם במקרה זה, להורים אין יכולת לדעת אם התקבל פיצוי ומה גובהו. ובכלל, גם לאחר הבהרת משרד האוצר, ייתכן כי בעלי הגנים יעדיפו כיסוי מלא להוצאות שנתנו ההורים מאשר כיסוי חלקי מהמדינה. בקיצור, ההורים הם תעודת הביטוח ולא המדינה.

בעלי הגנים מתגוננים

בגנים הפרטיים מתגוננים וטוענים כי העובדים בגן לא מוצאים לחל"ת, וכי בעלות הגן נאלצות לשלם מכיסן את הוצאות משכורות העובדים, וכי שאר חשבונות שלא מפסיקים עם המלחמה: מסים, ארנונה דמי שכירות, הלוואות על ציוד, הוצאות הביטוח והתחייבות לספקים.

לטענתם, החלופה גרועה הרבה יותר, כפי שכתבה מנהלת מעון פרטי: "הגן לא יכול לספוג החזרים שהמדינה לא עוזרת. בתקופת הקורונה העובדים יצאו לחל"ת, והמדינה שילמה להם, ועיריית תל אביב לא גבתה ארנונה, ואני ספגתי את השכירות. המלחמה זה מצב שונה לגמרי, החתימו אותנו על חיוב מלא בתקופת לחימה, לא לשלם לצוות הגן שלנו, עליי לא מקובל".

בעלת גן אחרת כתבה כי גם הוצאה לחל"ת לא מכסה את הוצאות השכר המלאות של העובדים. בעלי הגנים מסבירים כי אם ההורים לא ישלמו לגן את התשלומים, לא יהיה להם גן לחזור אליו בסוף המלחמה, והחשש הוא שגנים פרטיים רבים יקרסו כלכלית. כמו כן, גם במציאות בלתי אפשרית זו, ממקרי עבר אפשר ללמוד שישנם גנים שכן מצאו לנכון לבוא לקראת ההורים, לתת קייטנה בחינם, לוותר על תשלום של ימים בודדים או לתת שעות נוספות ללא תשלום.

כאמור, משרדי הממשלה מעדיפים כרגע להשאיר את ההורים לבד במערכה. בקרב הגנים מצדם מסתכלים על מתווי הפיצויים הקודמים וחוששים כי שינוי במדיניות יביא לפגיעה כלכלית. איך המדינה יכולה לפתור את הסוגיה? אפשרות אחת שאינה על השולחן, ככל הידוע, היא הסדרה רגולטורית.

בכיר לשעבר באוצר טוען כי הפתרון יכול להיות פיצוי להורים באמצעות הטבת מס. אלא שבמשרד האוצר לא ששים לכך, בטח כשיעד הגירעון קפץ למעל 5%. שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר לשעבר, טוען כי אחד מהפתרונות שיגן גם על ההורים הוא "לתת מענק לגני ילדים, בתנאי שמחתימים את ההורים, שלא לקחו מהם תשלום על התקופה שהגן היה סגור".