5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
09:36
אנלייט אנרגיה הודיעה היום (ב') כי חברת הבת שלה בארה״ב, Clēnera, השלימה מימון בהיקף של 304 מיליון דולר עבור פרויקט Crimson Orchard באיידהו, ארה״ב. המימון הועמד על ידי קונסורציום של בנקים גלובליים מובילים.
Crimson Orchard כולל מערך סולארי בהספק של 120 MW ואגירת אנרגיה בקיבולת של 400 MWh. הפרויקט נמצא בשלבי הקמה, והפעלתו המסחרית צפויה במחצית הראשונה של 2027.
השלמת המימון עבור Crimson Orchard מביאה את היקף המימון הפרויקטלי המצטבר שהשלימה אנלייטב- 12 החודשים האחרונים לכ- 3 מיליארד דולר.
09:32
בית שמש מדווחת כי Jet Cat Defense קיבלה הזמנה מחברת CoAspire, חברת ביטחון ואוויר - חלל אמריקאית המתמחה בפיתוח, תכנון וייצור טילי שיוט במסגרת תוכניות ביטחוניות עבור ממשלת ארה״ב וגורמי ביטחון נוספים. ההזמנה הינה בהיקף של כ- 10.2 מיליון דולר לאספקה במהלך שנת 2026, כתלות בסיום תהליך הסמכה הצפוי להתבצע במהלך שלושת החודשים הקרובים.
בנוסף, החברה מעריכה כי צפויות להתקבל מלקוח זה הזמנות נוספות לאספקה החל מ- 2027.
עד למועד קבלת הזמנה זו Jet Cat Defense קיבלה הזמנות מלקוחות שונים בהיקף של כ- 8 מיליון דולר, עבור מנועים שנועדו לביצוע הסמכות עבור פלטפורמות חדשות המפותחות על ידם במגוון תוכניות מובילות.
08:07
חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר
1. שוק המניות
בפתחו של שבוע המסחר השלישי של המלחמה מול אירן, המשקיעים יחפשו כיוון וסימנים לכך שמצר הורמוז ייפתח מחדש לתנועה, אך כל עוד קיימים איומים על תקיפות נוספות והמאמצים הדיפלומטיים אינם יציבים, רמת הביטחון של המשקיעים נותרת נמוכה והמסחר צפוי להיות תנודתי.
כעת, למשקיעים מצטברות לא מעט סיבות לדאגה - ביניהן, סיום המלחמה מול אירן שלא נראה באופק, מחירי הנפט המאמירים והאינפלציה בישראל שעלתה אתמול, עדיין ללא הוצאות המלחמה, ותעכב ככל הנראה את הורדת הריבית בסוף החודש. זוהי בשורה רעה בעיקר למדדי הנדל"ן והבנייה, מגזרים שהם ממונפים יותר באופן מסורתי, כך גם למניות החברות מדד ת"א 90 שמאופיין בנוכחות גדולה של חברות נדל"ן מניב, ייזום למגורים וחברות תשתיות. מנגד יתכן שמניות הבנקים יגיבו בחיוב.
המניות הדואליות חוזרות להיסחר בת"א במגמה מעורבת - טבע וקמטק ירדו בכ-3.5%, איי.סי.אל ב-2.5%, מנגד טאואר ופורמולה מערכות יבלטו לחיוב, עם עליות של עד 3%.
השוק עשוי לשאוב עידוד מהחוזים העתידיים בוול סטריט שכעת נסחרים בעליות של עד 0.5%.
בשישי האחרון המסחר בת"א ננעל במגמה חיובית מדד ת"א 35 סיים בעלייה של 0.7%, למרות שמדד ת"א 90 השיל 0.2%, רוב המדדים הענפיים סיימו בירוק - בלטו מדדי המניות הבטחוניות והביטוח שעלו ב-1.4%, מדד הטכנולוגיה עלה ב-1.2%, הבנקים ללא שינוי.
אך בסיכום שבועי נעלה הבורסה שבוע אדום. מדד ת"א 35 ירד בכ־4%, מדד ת"א 90 נפל בכ־7% ומדד ת"א 125 איבד מערכו כ־5%. כלל המדדים הענפיים סגרו את השבוע בטריטוריה שלילית, כאשר הבולט ביותר הוא מדד הבנייה, עם ירידה של קרוב ל־11%. מדד המניות הביטחוניות בלט גם הוא עם ירידה של ־6.5%.
אתמול בעונת הדוחות:
זמן קצר לאחר שהשלימה את המיזוג מג'יק, חברת שירותי ה-IT מטריקס דיווחה על צמיחה של 11.8% בשנה החולפת.
קרן ההשקעות בנדל"ן ריט 1 הציגה ברבעון הרביעי של 2025 עלייה של כ-5.7% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024, שהסתכם לכ-133.4 מיליון שקל. ה-NOI בסיכום שנת 2025 עלה בכ-8.9% בהשוואה לתקופה המקבילה לכ-525 מיליון שקל.
בשישי הגיבה מידרוג לרכישות האחרונות של נופר אנרגיה שהעלו את המינוף, והובילו את חברת הדירוג מידרוג לפרסם "הערת מנפיק", מידרוג מבקשת מנופר לפעול לעיבוי ההון בין היתר בדרך הכנסה של שותפים או גיוס הון בדרך של הנפקת מניות.
ארועים נוספים משישי האחרון:
חברת תחנות הכח או.פי.סי בשליטת קנון הולדינגס של עידן עופר (46%), השלימה יום קודם לכן גיוס הון בדרך של הקצאת מניות למשקיעים מסווגים. החברה גייסה 800 מיליון שקל בהקצאת של 3.5 מיליון מניות (2.65% מהון המניות שלה) להראל ומנורה מבטחים.
יצרנית ציוד הבדיקה לשבבים קווליטאו בניהולו של יעקב הרשמן דיווחה על שתי הזמנות שקיבלה בארה"ב ובאסיה בסכום כספי מצטבר של כ-3 מיליון דולר.
להב אל.אר שבשליטת אבי לוי ביצעה רכישה הזדמנותית של מרכז קניות קטן (11.8 אלף מ"ר) בעיר בון שבגרמניה.
דוחות כספיים השבוע: היום ידווחו קבוצת אקרשטיין, וואן טכנולוגיות וניו מד אנרג'י, מחר דוחות מסקרנים של אלביט, ג'י. סיטי ומליסרון.
● הכלכלן מגולדמן זאקס שמזהיר: משבר הנזילות בוול סטריט כבר התחיל
באסיה הבוקר מגמה מעורבת - בורסת הונג קונג עולה ב-1.2%, דרום קוריאה ב-0.4%, בטוקיו מדד ניקיי יורד ב-0.2% ושנחגאי ב-0.7%.
החוזים בוול סטריט מצביעים על התאוששות קטנה הבוקר, החוזים עולים בעד 0.5% וזאת למרות שמחירי הנפט ממשיכים לטפס, הבוקר, כעת נסוגו מעט מזינוק של 3% מוקדם באסיה, נפט ברנט בכ-104 דולר ונפט אמריקאי בסביבות ה-100%.
וול סטריט חתמה ביום שישי שבוע השלישי ברציפות של ירידות, כאשר המשקיעים ממשיכים לשקול את הסיכון שעימות ממושך במזרח התיכון יוביל לעלייה במחירי האנרגיה ולפגיעה ביציבות הכלכלית.
שלושת המדדים המרכזיים רשמו ירידה שבועית של יותר מ-1.2%. ביום שישי ירד מדד S&P 500 ב-0.6%, מדד דאו ג'ונס איבד 0.3% ונאסד"ק נחלש ב-0.9% ובסך הכל ב-1.3% השבוע.
בתחילת יום המסחר נרשמו דווקא עליות לאחר פרסום נתונים כלכליים שהיו ברובם בהתאם לציפיות הכלכלנים. מדד האינפלציה המועדף על הפד הצביע על התמתנות מסוימת בלחצי המחירים בינואר, אם כי האינפלציה נותרה מעל יעד הבנק המרכזי. האופטימיות התפוגגה בהמשך היום לאחר שדו"ח של מחלקת המסחר עדכן כלפי מטה באופן חד את נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי. לפי העדכון, התמ"ג האמריקאי צמח בקצב שנתי של 0.7% בלבד, כמחצית מקצב הצמיחה של 1.4% שדווח בהערכה הראשונית בחודש שעבר.
עוד השבוע, נחשף ברויטרס שבכוונתה של מטא לפטר כ-20% מכח העבודה שלה בקרוב, בענף הטכנולוגיה כבר רואים במהלך של מטא כלבנה נוספת בחומה שנופלת בסערת הבינה המלאכותית שמטלטלת את ענקיות הטכנולוגיה.
בשבוע הקרוב תשומת הלב של המשקיעים תופנה בעיקר להחלטת הריבית של הפד ולמה שיו"ר הבנק המרכזי ג'רום פאוול יאמר, וגם במה שלא יאמר, לגבי השפעת המלחמה עם איראן על האינפלציה. מדובר גם באחת הישיבות האחרונות שלו בתפקיד לפני סיום כהונתו במאי.
בלוח הנתונים הכלכליים צפוי שבוע יחסית רגוע, אך המשקיעים יקבלו רמזים נוספים לגבי מצב שוק העבודה בארה״ב. ביום שלישי יתפרסמו נתוני התעסוקה של ADP , וביום חמישי יפורסמו נתוני התביעות החדשות לדמי אבטלה.
בגזרת הדוחות הכספיים, התוצאות של מיקרון ביום רביעי צפויות להיות במרכז תשומת הלב.
היום יפתח אירוע Nvidia GTC 2026, הכנס המרכזי המסקרן של אנבידיה, מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג יעלה לבמה ב־ SAP Center ויספק למפתחים, אנליסטים ולתקשורת עדכונים על המוצרים, הטכנולוגיות והתוכניות שהחברה מתכננת לשנה הקרובה.
2. שוק האג"ח
"שע"ח של השקל, שוק המניות המקומי ופרמיית הסיכון של ישראל ממשיכים לגלם תרחיש אופטימי לסיום המלחמה. לאור סיכון גבוה יותר לגירעון בישראל וסיכון דו-כיווני לאינפלציה תגובת שוק האג"ח המקומי נראית מעט פסימית באג"ח הקצרות ואופטימית מדי בארוכות", כך כתב היום אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
לפי זבז'ינסקי, האג"ח הקצרות בישראל מגיבות באופן דומה לשווקים האחרים בעולם. העלייה בתשואות הקצרות הייתה רק במעט נמוכה מאשר במדינות האחרות, בהתאם לתרחיש אופטימי לסיום המלחמה שמגולם באפיקי השקעה האחרים, השקל אמור להתחזק משמעותית אחרי המלחמה ולגרום דווקא ליותר הורדות ע"י בנק ישראל.
לעומת זאת, התשואות הארוכות ישראל עלו הרבה פחות מכל מדינה אחרת, למרות שהגירעון בישראל בוודאות הולך לעלות והסיכון לעלייה נוספת מעבר לרמה שנקבעה בתקציב ממש לא מבוטל. העלייה החזקה בתשואות הקצרות ומינורית יחסית בארוכות שיטחה עוד יותר את עקום התשואות בישראל. תלילות העקום בישראל הנה הנמוכה ביותר בעולם בפער גדול מכל יתר המדינות, ואינה מגלמת סיכוני הגירעון ו/או האינפלציה.
לסיכום אומר זבז'ינסקי ש"האג"ח הארוכות בישראל מעניקות הערכת חסר לסיכון לאור הגידול הצפוי בגירעון. עליית התלילות של עקום התשואות הנו התרחיש הסביר ביותר. תלילות העקום תעלה דרך עליית התשואות הארוכות במקרה וסיכוני הגירעון יבואו לידי ביטוי בשוק האג"ח בצורה משמעותית יותר. גם בתרחיש חיובי של סיום קרוב של המלחמה וירידה בסיכונים, תלילות עקום התשואות צפויה לעלות עקב התגברות הציפיות לירידה מהירה יחסית בריבית ע"י בנק ישראל".
בשבוע האחרון נמשכה העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב והציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, הוסיפו להתמתן.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה מרמה של 4.13% לרמה של 4.28%, עלייה מצטברת של 0.34% מאז תחילת החודש. התשואה לחמש שנים עלתה בשבוע האחרון מרמה של 3.73% ל- 3.85% והתשואה לשנתיים עלתה מרמה של 3.55% ל- 3.73%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2025.
עלייה בתשואות הממשלתיות לעשר שנים נרשמה גם במדינות נוספות. בגרמניה התשואה לעשר שנים עלתה מאז סוף פברואר ב-0.34% לרמה של 3.0% ובבריטניה נרשמה בתקופה זו עלייה של 0.55% לרמה של 4.82%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בסיכום השבוע החולף, הדולר התחזק מול השקל בכ־1.6% והשער היציג נקבע ביום שישי האחרון על 3.147 שקלים. במקביל, מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו של המטבע האמריקאי מול סל מטבעות נבחרים, טיפס בכ־1.5% לרמתו הגבוהה ביותר מאז מאי 2025. הבוקר השקל נסחר בכ-3.135 שקלים לדולר.
המיליארדר ומנהל קרן הגידור לשעבר ריי דליו פרסם אזהרה לגבי ארה״ב, המתמקדת במשבר החוב ההולך ומחריף שלה. עם חוב לאומי שעומד על שיא של כ-38.86 טריליון דולר נכון ל-4 במרץ 2026, החוב הזה לדבריו יגרום לפיחות בשער הדולר.
"סחרור חוב" מתרחש בשלב במחזור שבו הלווה נדרש ללוות כסף רק כדי לשלם את הריבית על החוב, תהליך שמאיץ את עצמו, הזהיר דליו. "ואז כולם רואים את זה, ולא רוצים יותר להחזיק בחוב".
לדבריו, ארה"ב מוציאה כיום כמעט טריליון דולר בשנה רק על תשלומי ריבית כדי לשרת את החוב הלאומי. לפי המגזין Fortune, משרד האוצר של ארה״ב כבר שילם בשנת הכספים 2026 כ-11 מיליארד דולר בשבוע על שירות החוב, סכום שמייצג כ-15% מכלל ההוצאות הפדרליות.
האיום הגדול יותר, לדבריו, הוא דווקא פיחות בערך הדולר. "לא תהיה חדלות פירעון, הבנק המרכזי יתערב, נדפיס כסף ונקנה את החוב," אמר. "ושם מתחילה שחיקת הערך של הכסף".
תנודתיות רבה נרשמה במחירי הנפט בשבוע החולף. על אף הפוגה קצרה, מחירי הנפט חזרו לטפס. נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של 103 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי ננעל במחיר של קרוב ל־99 דולר. עמנואל קאו, אסטרטג בברקליס, כתב בהודעה למשקיעים כי "החששות גוברים מיום ליום וככל שמיצרי הורמוז יישארו סגורים לאורך זמן רב יותר, כך השווקים יהפכו ליותר סטגפלציוניים". הבוקר הנפט לא עוצר ומחירי הנפט ממשכים לטפס בכ-1%, נפט ברנט לכ-104 דולר לחבית, ונפט WTI בסביבות ה-100%.
במהלך הלילה שבין שישי לשבת (שעון ישראל), עשתה ארה"ב את מה שלא עשתה במשך השבועיים הראשונים למערכה באיראן ותקפה אתר בולט שעד כה נותר ללא פגע - האי ח'ארג. אי זעיר לכאורה, אבל כזה המהווה עורק חיוני לכלכלה האיראנית. איפה הוא נמצא, מדוע הוא כה חשוב עבור הרפובליקה האיסלאמית ואיך יושפעו מחירי הנפט? גלובס עושה סדר.
● התחזית הפסימית של חתן פרס נובל לכלכלה: עד לאן יכול להגיע מחיר הנפט?
4. מאקרו
אצלנו אתמול, מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר הפתיע לרעה, המדד עלה ב-0.2% בפברואר, בעוד הצפי בשוק היה שיישאר ללא שינוי לעומת ינואר. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-2%, לעומת צפי שיישאר על 1.8%, כפי שהיה בחודש הקודם. בינתיים, מחירי הדירות חזרו לירידות קלות.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, כתב כי "ההפתעה כלפי מעלה נבעה מעלייה מפתיעה (וחדה יחסית) במחירי הטיסות לחו"ל והאצה חדה מהערכתנו ברכיב 'שירותי דיור בבעלות'. העלייה החדה מהציפיות במדד חודש פברואר, ובמיוחד ההאצה במחירי השכירות, תוביל ככל הנראה לכך שבנק ישראל יותיר את הריבית על כנה בסוף החודש, גם אם המלחמה תסתיים בקרוב.
בארה"ב, רשת CNBC מדווחת גם כי שרת האוצר האמריקאית לשעבר ג'נט יילן סבורה שהעימות עלול להשפיע על הצמיחה הכלכלית בארה״ב, בנוסף ללחצי האינפלציה שכבר קיימים. לדבריה, הדבר אף עלול לגרום לפד להימנע מהורדת ריבית.
"המצב האחרון עם איראן גורם לפד להישאר עוד יותר על הגדר ולהיות מהסס יותר להוריד ריבית מכפי שהיה לפני שהאירוע הזה התרחש," אמרה יילן. למעשה, היא מעריכה שהאינפלציה עשויה להגיע לפחות ל־3% בשנת 2026, זינוק משמעותי מעל שיעור של 2.4% שנרשם בינואר 2026.
5. תחזית
הזינוק הנוכחי במחירי הנפט והחששות הגוברים סביב שוק האשראי הפרטי מזכירים למייקל הארטנט, האסטרטג הבכיר של בנק אוף אמריקה, את המשבר הפיננסי של 2008. "הביצועים של נכסים בשנת 2026 מתקרבים באופן מדאיג להתנהגות המחירים שנראתה בין אמצע 2007 לאמצע 2008", כתב למשקיעים.
ליבת האזהרה שלו נעוצה בשילוב הקטלני שבין זינוק במחירי האנרגיה לבין סדקים במערכת האשראי: כשם שהנפט הכפיל את עצמו ל-140 דולר ב-2008 בדיוק כשמשבר הסאב-פריים החל להרעיד את הבנקים, כך המלחמה באיראן דחפה השנה את הנפט למעלה ב-60%, בזמן שבוול סטריט מתחילים להישמע "רעשי משנה" מדאיגים בגזרת החוב.
ה"סאב-פריים" החדש של וול סטריט לפי הארטנט, או המוקד של המשבר הבא אינו טמון במשכנתאות, אלא בשוק האשראי הפרטי (Private Credit) - מערכת הלוואות חוץ-בנקאית שצמחה לממדי ענק של כ-1.7 טריליון דולר, סכום הגבוה משוק הסאב-פריים בשיאו (1.3 טריליון).
לפי הארטנט, הסכנה הגדולה נובעת מכך שהשוק הזה פועל בערפל רגולטורי, ללא שקיפות, וכעת הוא מתמודד עם גל פדיונות ולחצי ריבית. הארטנט מזהיר כי ברגע שהחברות הלוות יתקשו לעמוד בהחזרים בגלל ההאטה הכלכלית, "מגדל הקלפים" הזה עלול לקרוס ולהפיל איתו את המערכת הפיננסית כולה - עם פדיונות ענק מצד משקיעים ובחינה מחודשת של איכות ההלוואות, קיים חשש ממשי שהסדקים באשראי הפרטי יתפתחו למשבר מערכתי שיחלחל לבנקים הגדולים, בדומה לניירות הערך המגובים במשכנתאות לפני קרוב לשני עשורים.
לפי אלכס זבז'ינסקי ממיטב גופי האשראי הפרטי הפכו לספק משמעותי של אשראי למגזר העסקי (חברות בינוניות, נדל"ן, השתלטויות ממונפות) והחליפו במידה רבה את הבנקים. אם הקרנות יאטו הספקת אשראי, עלול להיווצר מחנק אשראי שיוביל לפגיעה כלכלית.
"אם ערך הנכסים הלא סחירים בתיקי המוסדיים ירד, משקל הנכסים הסחירים יעלה. המשקיעים המוסדיים יאלצו למכור את הנכסים הסחירים כדי לאזן את התיק".
"ביצועי הנכסים בשנת 2026 קרובים בצורה מאיימת לתנועות המחירים שנראו מאמצע 2007 ועד אמצע 2008", כתב הארטנט.
לפי הארטנט, כרגע, קונסנזוס השוק עדיין מתמחר תרחיש של מלחמה קצרה, מה שמעודד את המשקיעים להמשיך בפוזיציות "לונג" (Bullish), מתוך אמונה שקובעי המדיניות תמיד יגיעו להצלת וול סטריט. אולם, לדעת הארטנט, הסיכון הגדול יותר למניות כתוצאה מהתייקרות הנפט והידוק התנאים הפיננסיים טמון בפגיעה ברווחי החברות ולאו דווקא באינפלציה עצמה.
כפתורי הפעלה
האסטרטג של בנק אוף אמריקה ממליץ לממש רווחים ולמכור נפט כאשר מחירו מעל 100 דולר לחבית וגם למכור את הדולר האמריקאי כאשר מדד הדולר (DXY) חוצה את רמת ה-100.
מנגד, הוא ממליץ לנצל את הירידות - לקנות איגרות חוב ממשלתיות ל-30 שנה כאשר התשואה עליהן מעל 5%, ולקנות את מדד ה-S&P 500 במידה וירד מתחת לרמה של 6,600 נקודות, "ירידה במדד זה תאותת על לחץ רחב בשווקים הפיננסיים ועלולה להוביל לתגובה מצד הבית הלבן או מצד הפד" .
בעצם שלושה מתוך ארבעת "כפתורי ההפעלה" הללו כבר נמצאים ברמת הסף, או במרחק נגיעה. היחיד שעדיין לא הופעל הוא מדד S&P 500 עצמו. נכון ליום שישי, התשואה ל-30 שנה עמדה על 4.88%, מדד הדולר נסחר ברמה של 100.11 (שיא מאז נובמבר), ומדד ה-S&P 500 עמד על 6,632 נקודות במרחק של 0.5%.
עד כה בשנת 2026 איבד מדד S&P 500 כ-2.8% מערכו והוא נסחר כ-5% מתחת לשיאו.