משרדי ליהמן ברדרס בניו יורק, ב־2008 / צילום: Associated Press, Mary Altaffer
הזינוק הנוכחי במחירי הנפט והחששות הגוברים סביב שוק האשראי הפרטי מזכירים למייקל הארטנט, האסטרטג הבכיר של בנק אוף אמריקה, את המשבר הפיננסי של 2008. "הביצועים של נכסים בשנת 2026 מתקרבים באופן מדאיג להתנהגות המחירים שנראתה בין אמצע 2007 לאמצע 2008", כתב למשקיעים.
● ״הנזילות נוראית״: האזהרה של הכלכלן מגולדמן זאקס
● התחזית הפסימית של חתן פרס נובל לכלכלה: עד לאן יכול להגיע מחיר הנפט?
ליבת האזהרה שלו נעוצה בשילוב הקטלני שבין זינוק במחירי האנרגיה לבין סדקים במערכת האשראי: כשם שהנפט הכפיל את עצמו ל-140 דולר ב-2008 בדיוק כשמשבר הסאב-פריים החל להרעיד את הבנקים, כך המלחמה באיראן דחפה השנה את הנפט למעלה ב-60%, בזמן שבוול סטריט מתחילים להישמע "רעשי משנה" מדאיגים בגזרת החוב.
ה"סאב-פריים" החדש של וול סטריט לפי הארטנט, או המוקד של המשבר הבא, אינו טמון במשכנתאות, אלא בשוק האשראי הפרטי (Private Credit) - מערכת הלוואות חוץ-בנקאית שצמחה לממדי ענק של כ-1.7 טריליון דולר, סכום הגבוה משוק הסאב-פריים בשיאו (1.3 טריליון).
מגדל קלפים שעלול לקרוס
לפי הארטנט, הסכנה הגדולה נובעת מכך שהשוק הזה פועל בערפל רגולטורי, ללא שקיפות, וכעת הוא מתמודד עם גל פדיונות ולחצי ריבית. הארטנט מזהיר כי ברגע שהחברות הלוות יתקשו לעמוד בהחזרים בגלל ההאטה הכלכלית, "מגדל הקלפים" הזה עלול לקרוס ולהפיל איתו את המערכת הפיננסית כולה - עם פדיונות ענק מצד משקיעים ובחינה מחודשת של איכות ההלוואות. קיים חשש ממשי שהסדקים באשראי הפרטי יתפתחו למשבר מערכתי שיחלחל לבנקים הגדולים, בדומה לניירות הערך המגובים במשכנתאות לפני קרוב לשני עשורים.
לפי אלכס זבז'ינסקי ממיטב, גופי האשראי הפרטי הפכו לספק משמעותי של אשראי למגזר העסקי (חברות בינוניות, נדל"ן, השתלטויות ממונפות) והחליפו במידה רבה את הבנקים. אם הקרנות יאטו הספקת אשראי, עלול להיווצר מחנק אשראי שיוביל לפגיעה כלכלית.
"אם ערך הנכסים הלא סחירים בתיקי המוסדיים ירד, משקל הנכסים הסחירים יעלה. המשקיעים המוסדיים יאלצו למכור את הנכסים הסחירים כדי לאזן את התיק", כתב זבז'ינסקי.
"ביצועי הנכסים בשנת 2026 קרובים בצורה מאיימת לתנועות המחירים שנראו מאמצע 2007 ועד אמצע 2008", כתב הארטנט.
לפי הארטנט, כרגע, קונסנזוס השוק עדיין מתמחר תרחיש של מלחמה קצרה, מה שמעודד את המשקיעים להמשיך בפוזיציות "לונג" (Bullish), מתוך אמונה שקובעי המדיניות תמיד יגיעו להצלת וול סטריט. אולם, לדעת הארטנט, הסיכון הגדול יותר למניות כתוצאה מהתייקרות הנפט והידוק התנאים הפיננסיים טמון בפגיעה ברווחי החברות ולאו דווקא באינפלציה עצמה.
כפתורי הפעלה
האסטרטג של בנק אוף אמריקה ממליץ לממש רווחים ולמכור נפט כאשר מחירו מעל 100 דולר לחבית וגם למכור את הדולר האמריקאי כאשר מדד הדולר (DXY) חוצה את רמת ה-100.
מנגד, הוא ממליץ לנצל את הירידות - לקנות איגרות חוב ממשלתיות ל-30 שנה כאשר התשואה עליהן מעל 5%, ולקנות את מדד ה-S&P 500 במידה וירד מתחת לרמה של 6,600 נקודות. "ירידה במדד זה תאותת על לחץ רחב בשווקים הפיננסיים ועלולה להוביל לתגובה מצד הבית הלבן או מצד הפד", כתב.
בעצם שלושה מתוך ארבעת "כפתורי ההפעלה" הללו כבר נמצאים ברמת הסף, או במרחק נגיעה. היחיד שעדיין לא הופעל הוא מדד S&P 500 עצמו. נכון ליום שישי, התשואה ל-30 שנה עמדה על 4.88%, מדד הדולר נסחר ברמה של 100.11 (שיא מאז נובמבר), ומדד ה-S&P 500 עמד על 6,632 נקודות במרחק של 0.5%.
עד כה בשנת 2026 איבד מדד S&P 500 כ-2.8% מערכו והוא נסחר כ-5% מתחת לשיאו.