ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin
הפדרל ריזרב הודיע הערב (ד') על החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 3.75%, בהתאם להערכות המוקדמות. בשוק מחכים כעת למסיבת העיתונאים עם היו"ר ג'רום פאוול שתתחיל בקרוב, בה הוא צפוי להתייחס להשפעה האינפלציונית האפשרית של עליית מחירי הנפט ולתחזיות הבנק לגבי האינפלציה, שוק העבודה והכלכלה האמריקאית כולה.
במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה, יו"ר הפד ג'רום פאוול ציין כי "המדדים לטווח הקרוב של ציפיות האינפלציה עלו בשבועות האחרונים, ככל הנראה כהשתקפות של העלייה המשמעותית במחירי הנפט שנגרמה בשל שיבושי האספקה במזרח התיכון. בטווח הקרוב, מחירי אנרגיה גבוהים יותר ידחפו כלפי מעלה את האינפלציה הכוללת, אך מוקדם מדי לדעת מה יהיו ההיקף והמשך של ההשפעות הפוטנציאליות על הכלכלה".
פאוול ציין כי זעזועים הנובעים מזינוק במחירי הנפט עלולים להעיב על כלכלת ארה"ב. "השורה התחתונה של זעזוע במחירי הנפט תהיה עדיין לחץ מסוים כלפי מטה על ההוצאות והתעסוקה, ולחץ כלפי מעלה על האינפלציה", הוא אמר. עם זאת, הוא הוסיף כי זעזועים אלו עשויים להתקזז בזכות ייצור אנרגיה גבוה יותר בארה"ב. "אנחנו יצואנית נטו של אנרגיה, נכון? לכן, כל השפעה על התעסוקה, הפעילות הכלכלית וההוצאות תתקזז במידה מסוימת על־ידי העובדה שחברות הנפט שלנו יהיו רווחיות יותר, וייתכן שהן אף יגדילו את היקף הקידוחים," הוא ציין.
פאוול הבהיר כי "המדיניות המוניטרית שלנו אינה על מסלול קבוע מראש, ואנחנו נעשה את החלטותינו על בסיס המידע שיהיה בידינו מפגישה לפגישה". פאוול הדגיש כי הבנק המרכזי נמצא במצב מורכב בו הוא נדרש לאזן בין הסיכון לעלייה באינפלציה לסיכון להאטה בשוק התעסוקה. "אנחנו מאזנים בין שני היעדים הללו במצב שבו הסיכונים לשוק העבודה נוטים כלפי מטה, מה שהיה מחייב ריביות נמוכות יותר, והסיכונים לאינפלציה נוטים כלפי מעלה, מה שהיה מחייב ריביות גבוהות יותר, או לפחות הימנעות מהורדתן", הוא אמר. "אנחנו מרגישים שהמסגרת המחשבתית שלנו דורשת מאיתנו לאזן בין הסיכונים. אנחנו מרגישים שהמקום שבו אנו נמצאים כעת הוא סוג של 'על הקצה' - בגבול העליון של מה שנחשב מדיניות מרסנת לעומת מדיניות שאינה מרסנת".
באשר לאינפלציה, הוא ציין כי "התחזית היא שאנחנו נעשה התקדמות בטיפול באינפלציה, לא ברמה שקיווינו אליה, אבל התקדמות מסוימת עם האינפלציה. זה אמור לקרות כאשר נתחיל לראות באמצע השנה התקדמות בנושא המכסים... השפעה חד־פעמית שעוברת במערכת, ולאחריה ירידה באינפלציה הנובעת מהמכסים". פאוול הוסיף כי "תחזית הריבית תלויה בביצועי הכלכלה, אז אם אנחנו לא נראה את ההתקדמות הזאת, אז לא תראו את הפחתת הריבית הזאת".
פאוול התייחס גם לחששות שהתפשטו בשווקים לאחרונה מתרחיש של סטגפלציה - שילוב של האטה בצמיחה והתפרצות אינפלציונית. "אני תמיד חייב לציין שזה היה תרחיש משנות ה-70, בתקופה שהאבטלה הייתה בשיעור דו־ספרתי והאינפלציה הייתה ממש גבוהה", הוא אמר. "בפועל, שיעור האבטלה שלנו קרוב מאוד לרמה הנורמלית לטווח הארוך, והאינפלציה שלנו נמצאת נקודת אחוז אחת מעל זה. הייתי שומר את המונח 'סטגפלציה' למערכת נסיבות חמורה הרבה יותר".
בפד צופים הורדת ריבית אחת במהלך 2026
ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי התקבלה ברוב גדול של 11-1, כאשר היחיד שהתנגד להחלטה היה מושל הפד סטיבן מירן, שהעדיף הפחתת ריבית של רבע אחוז. הוועדה ציינה בהחלטתה את חוסר־הוודאות הנובע מהמלחמה נגד איראן, וכתבה כי "השלכות ההתפתחויות במזרח התיכון על הכלכלה האמריקאית אינן ברורות".
על אף רמת אי־הוודאות המוגברת, חברי הפד אותתו כי הם עדיין מצפים למספר הפחתות ריבית בתקופה הקרובה. הדוט-פלוט (dot plot) של חברי הפד, שמשקף את התחזית שלהם למתווה הריבית, הצביע על הפחתת ריבית אחת השנה ואחת נוספת במהלך 2027, אם כי התזמון של המהלכים הללו נותר לא ברור.
ב-CNBC מדווחים כי מתוך 19 חברי הוועדה, שבעה אותתו כי הם צופים שרמת הריבית תישאר ללא שינוי השנה. בעוד שבהקשר לשנים קדימה, חברי הפד הציגו טווח רחב יחסית של תחזיות, התחזית הממוצעת היא להפחתה נוספת ב-2027, לאחריה הריבית תתייצב סביב 3.1% לטווח הארוך.
הציפיות בשווקים להורדות ריבית השנה נחתכו דרמטית
בקרב האנליסטים הייתה הסכמה רחבה שהבנק המרכזי ינקוט בגישה של "wait-and see", לנוכח המלחמה נגד איראן והחששות מפני התפרצות אינפלציונית - אלו הועצמו לאחרונה על־ידי הזינוק שנרשם במחירי הנפט בעולם, כתוצאה מחסימת מיצרי הורמוז. אנליסטים של דויטשה בנק כתבו בהודעה למשקיעים השבוע כי כלכלני הבנק מצפים שהבנק המרכזי ידגיש בהחלטתו "רמה מוגברת של אי־ודאות גאופוליטית", אך סבורים שהוא "יימנע מלאותת על שינוי משמעותי בתחזית המדיניות לטווח הקרוב".
בעקבות הזינוק החד במחירי הנפט, הלכו וגברו בימים האחרונים הדאגות שנרשמו בשווקים מפני תרחיש של סטגפלציה - שילוב של האטה כלכלית לצד אינפלציה גואה. לאור זאת, הציפיות בשווקים להורדות ריבית נוספת השנה נחתכו כמעט לחלוטין. בפייננשל טיימס דיווחו בסוף השבוע שעבר כי לפי המסחר בחוזים העתידיים על ריבית הפדרל ריזרב, השווקים כעת לא מתמחרים הורדת ריבית מלאה עד לקיץ 2027.
גנאדי גולדברג, ראש אסטרטגיית ריבית ארה"ב ב-TD Securities, אמר לאתר הכלכלי כי "זה היה שינוי מטורף. השוק השתגע לחלוטין והחליט לחתוך בתמחור שלו המון הורדות ריבית. המהלך העצום הזה הוא פונקציה של העובדה שהשוק מהמר כי לפד יהיה קשה להוריד ריבית בזמן שמחירי הנפט נותרים גבוהים".
הפד בין הפטיש לסדן
לפני פרוץ המלחמה נגד איראן, השווקים תמחרו לפחות שתי הורדות ריבית במהלך 2026, כאשר היו גם אנליסטים שציפו לשלוש הורדות ריבית. הציפיות הללו התבססו על הנחת יסוד לפיה הפד יעדיף להתמקד בתקופה הקרובה בטיפול בחולשה שנרשמה לאחרונה בשוק העבודה האמריקאי, יותר מאשר במיתון האינפלציה. נזכיר כי החולשה בשוק העבודה הייתה גם הסיבה המרכזית שבזכותה הפד ביצע שלוש הפחתות ריבית רצופות בסוף השנה החולפת.
דוח התעסוקה לחודש פברואר שפורסם בארה"ב הפתיע לרעה, עם ירידה של 92 אלף משרות, לעומת צפי האנליסטים לתוספת של 50 אלף משרות. במקביל, רמת האבטלה עלתה בעשירית האחוז לרמה של 4.4%. על אף שהירידה בכמות המועסקים הייתה בחלקה טכנית, בעקבות שביתה במגזר הבריאות, שגרעה מן הדוח מעל 30 אלף עובדים, אנליסטים רבים ציינו כי גם אם לא הייתה מתרחשת, מדובר היה בדוח חלש.
תומס סימונס, כלכלן בבנק ההשקעות ג'פריס, כינה מוקדם יותר החודש את הירידה במספר המועסקים בפברואר "סערה מושלמת של גורמים מעכבים זמניים שהתלכדו יחד, לאחר נתון גבוה מהמגמה בינואר". לדבריו, "כשמסתכלים מעבר למגזרים שהושפעו ממזג האוויר ומהשביתה, שהסתיימה ב-23 בפברואר, זהו עדיין נתון תעסוקה חלש. איננו חושבים שזהו סימן מקדים להידרדרות מתמשכת בדוחות התעסוקה בהמשך הדרך, אך הסיכון למיתון בהחלט עלה".
אלן זנטנר, האסטרטגית הכלכלית הראשית במורגן סטנלי, כתבה בהודעה למשקיעים אחרי פרסום הדוח כי "הנתונים עשויים להעמיד את הפדרל ריזרב בין הפטיש לסדן. היחלשות משמעותית בשוק העבודה תתמוך בהורדת ריבית, אך בהתחשב בסיכון שמחירי נפט גבוהים יותר לאורך זמן עלולים להצית גל אינפלציה נוסף, הפד עשוי להרגיש צורך להישאר על הגדר".
בחזית האינפלציה, הנתונים האחרונים ציירו תמונה מעורבת. מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר הצביע על כך שקצב האינפלציה השנתי נותר ברמה של 2.4%, בהתאם להערכות המוקדמות. עם זאת, ה-PCE לחודש ינואר, מדד האינפלציה המועדף על הפד, הציג תמונה אחרת. מצד אחד, קצב האינפלציה השנתי ירד קלות לרמה של 2.8%; מנגד, אינפלציית הליבה, שמנכה את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, עלתה דווקא ל-3.1%.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לנתונים וציין כי "לפד יש כמה בעיות. קודם כל - המרחק לרמת היעד של 2% (למרות שהיא מוגדרת עבור מדד המחירים לצרכן) לא מתקצר כבר זמן ארוך. שנית, מדד הליבה - המנכה את סעיפי המזון והאנרגיה - דווקא הואץ קלות ל-3.1% ועלה מהר יותר מהמדד הכללי. זאת ועוד: קצב ההתייקרות של סעיפי השירותים - שאמורים להגיב לריבית - מושך את המדד כלפי מעלה, כך שהשפעת הריסון המוניטארי מתפוגגת די מהר. לכך, יש להוסיף את דוח התעסוקה האחרון - שאמנם היה חלש בשורה התחתונה (שורת המשרות), אך בשורת השכר נותר חזק".
מנחם הוסיף כי "כעת, כשמחירי הנפט הגולמי מזנקים ומשפיעים על סעיפי הבנזין והדלקים, אם סעיף הסחורות גם ירים ראש, ויצטרף לעליית מחירי השירותים, האינפלציה עלולה לעלות שוב. לכך, יש להוסיף את השלכות המכסים החדשים שהטיל הנשיא טראמפ - חרף המכסים שבית המשפט ביטל - כשגם להם עשויה להיות השפעה מרחיבה על האינפלציה, לפחות לטווח קצר".
המילה שהבנקים המרכזיים התחרטו עליה בעבר חוזרת
הפדרל ריזרב אינו הבנק המרכזי היחיד שמתכנס להחלטת ריבית השבוע, כאשר מחר (ה') צפויות להתפרסם החלטות ריבית גם ביפן, בבריטניה ובאיחוד האירופי. ברויטרס דיווחו כי מדובר בפעם הראשונה שארבעת הבנקים המרכזיים החשובים הללו מתכנסים באותו שבוע, מזה מעל ארבע שנים.
מייק דולן, פרשן כלכלי ברויטרס, התייחס למלחמה נגד איראן וכתב השבוע כי קובעי המדיניות "לכודים בין שני נרטיבים היסטוריים מתחרים".
לדבריו, "לקח אחד ממשברי הנפט והאינפלציה של שנות ה-70 וה-80 היה שהם אילצו את הבנקים המרכזיים לבסס מחדש אמינות גבוהה יותר בנוגע לנכונותם למגר את האינפלציה לאורך זמן. ברגע שהם השיבו לעצמם אמינות זו, הדבר אפשר להם בסופו של דבר 'לראות מעבר' לזינוקים זמניים במחירי הנפט שבאו לאחר מכן, ולהתמקד במקום זאת בפגיעה הכלכלית".
"הלקח השני נובע מהתנופה המחודשת שלאחר מגפת הקורונה ומזינוק האנרגיה הקשור למלחמה באוקראינה לפני ארבע שנים - אז ספגו הבנקים המרכזיים ביקורת על כך שלא פעלו מהר מספיק כדי לבלום את האינפלציה הגואה. כתוצאה מכך, הם נאלצו להתארגן מחדש כדי להדק את המדיניות המוניטרית במהירות, לאחר שהפלישה של רוסיה לאוקראינה החמירה את 'גיבנת' האינפלציה של אחרי המגפה, שהבנקים ניסו 'לראות מעבר' אליה", דולן הוסיף.
דולן ציין בטור שלו גם הנחיה "חריגה" של הבנק להסדרי סליקה בין־לאומיים (BIS), הגוף שמייעץ לבנקים מרכזיים בעולם, להתייחס לזינוק באינפלציה הנובע מעליית מחירי הנפט הנוכחית שוב כאל "בר־חלוף" (במקור: transitory) - מילה בה השתמשו נגידי הבנקים המרכזיים בשנת 2021 כדי לתאר את הקפיצה באינפלציה שלאחר הקורונה, עליה הם התחרטו מאז. "אם מדובר בזעזוע בהיצע, ובטח אם הוא זמני, אלו הדוגמאות הקלאסיות למצבים בהם יש 'לראות מעבר' ולא להגיב באמצעות מדיניות מוניטרית", אמר היועץ הכלכלי הבכיר של ה-BIS, יוּן סונג שין, עם פרסום הדוח הרבעוני של הבנק.